בהתאם למגמה בעולם - הדולר נחלש ב-0.28% למול השקל

נסחר סביב 4.579 שקל. מנגד, האירו מתרומם ב-0.16% ונסחר סביב 5.442 שקל. בעולם: במהלך הלילה נחלש הדולר כנגד העיקריים על רקע מידע כלכלי מעורב עד שלילי של ארה"ב שפורסם אתמול
דרור איטח |

בהתאם למגמתו בעולם, פותח המטבע האמריקני את המסחר בהיחלשות למול השקל. הבוקר משיל הדולר כ-0.28% ונסחר סביב רמת 4.579 שקל. מנגד, האירו מתרומם ב-0.16% ונסחר סביב רמת 5.442 שקל.

בעולם

מחדר העסקאות של פיונטק נמסר, כי במהלך הלילה נחלש הדולר כנגד העיקריים וכעת נסחר סביב רמה של 1.1870 אל מול האירו, סביב רמה של 117.330 אל מול היין וסביב רמה של 1.7270 אל מול הסטרלינג.

היחלשות הדולר בא על רקע מידע כלכלי מעורב עד שלילי של ארה"ב שפורסם אתמול. נתוני תביעות מחוסרי העבודה עלו מעל ציפיות השוק לרמה של 322 אלף תביעות שבועיות. כמו כן, נתוני מכירות הבתים הצביעו על ירידה במכירות לרמה של 6.97 מיליון יחידות בלבד.

"ירידה המכירות הבתים תגרור לירידה בביקוש למשכנתאות דבר שיביא להחלשות הדולר", אומר ג'ון קרטר, אסטרטג מטבעות בבנק אמריקאי.

מנגד, מדד העסקים של שיקאגו (PMI) הראה יציבות הסקטור ברמה של 61.5 נקודות, למרות ציפיות האנליסטים לירידה מתחת לרף של 60 נקודות.

נראה כי הירידה בשוק הבתים בארה"ב מדאיגה כלכלנים רבים, בעודם חוששים כי ברגע שתסתיים כהונתו של נגיד ה-FED הנוכחי אלן גרינספאן, בן ברננקה הנגיד המחליף, ינהיג מדיניות מוניטרית אחרת. בנוסף לכך, בעוד שנרשמת עלייה באבטלה וירידה בשוק הבתים, שוק האג"ח האמריקאי כבר מבטה את ציפיות השוק להפסקת העלאות הריבית החל מחודש ינואר. שינוי במדיניות המוניטרית של גרינספאן, עשוי להחליש את האמריקאי.

ובעוד אנו בודקים סוגיה הזאת, היסטוריה מלמדת כי בחודשים האחרונים של כל שנה לאורך חמש השנים האחרונות, הדולר איבד מערכו במיוחד כנגד האירו. השנה השטר הירוק נותר חסון, מה שמעלה הערכה כי אנו עשויים לחוות עיכוב בירידת הערך של הדולר בחצי השנה הראשונה של 2006.

היומן הכלכלי האמריקאי ריק היום מנתונים בעלי חשיבות רבה, בעוד שהמשקיעים שנותרו בשוק בתקופת הכריסמס, מתחילים לסגור פוזיציות לקראת השנה החדשה.

במהלך הלילה ניתר האירו אל מול הדולר אך מנגד צנח אל מול היין. בשעה זו נסחר האירו סביב הרמה של 1.1870, סביב הרמה של 139.30 אל מול היין וסביב הרמה של 0.6875 אל מול הסטרלינג.

בכיר ב-ECB גיא קואדן מגן על העלאת הריבית האחרונה שנעשתה באירופה לרמה של 2.25% וטוען כי למרות חששות כלכלנים שהעלאת הריבית תפגע בכלכלת אירופה דווקא ההפך הוא הנכון וזאת, הוא מסביר, ניתן לראות לפי הנתונים הכלכלים האחרונים שפורסמו בגוש האירו. קואדן מוסיף וטוען כי שער הריבית בגוש האירו לא יוותר לעמוד על רמתו הנוכחית וכי ה-ECB יחזק את המדיניות המוניטרית ויעמוד על המשמר כנגד לחצים אינפלציונים.

על רקע הדברים הללו מסיקים כלכלנים כי האירו יפתח את השנה החדשה במגמת התחזקות ואף יגיע עד לרמות של 1.22-1.23 אל מול הדולר בחודש הראשון של השנה.

הלילה התחזק היין כנגד המטבעות העיקריים ונסחר כעת סביב הרמה של 139.30 אל מול האירו וסביב הרמה של 117.35 אל מול הדולר.

היום לא מתקיים מסחר בשווקים הפיננסים של יפן ולכן היומן הכלכלי היפנים נותר ריק מתוכן.

טריידרים מוסרים כי הירידה בייצור התעשייתי ובמכירות הקמעוניות גרמה למשיקים לסגור פוזיציות לונג יין במהלך השבוע. יחד עם זאת, אתמול בלילה היינו עדים לקנייה מאסיבית של יינים בשל המחיר הנמוך עליו הגיע היפני אחרי נותני כלכלה כושלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.