בהתאם למגמה בעולם - הדולר נחלש ב-0.28% למול השקל

נסחר סביב 4.579 שקל. מנגד, האירו מתרומם ב-0.16% ונסחר סביב 5.442 שקל. בעולם: במהלך הלילה נחלש הדולר כנגד העיקריים על רקע מידע כלכלי מעורב עד שלילי של ארה"ב שפורסם אתמול
דרור איטח |

בהתאם למגמתו בעולם, פותח המטבע האמריקני את המסחר בהיחלשות למול השקל. הבוקר משיל הדולר כ-0.28% ונסחר סביב רמת 4.579 שקל. מנגד, האירו מתרומם ב-0.16% ונסחר סביב רמת 5.442 שקל.

בעולם

מחדר העסקאות של פיונטק נמסר, כי במהלך הלילה נחלש הדולר כנגד העיקריים וכעת נסחר סביב רמה של 1.1870 אל מול האירו, סביב רמה של 117.330 אל מול היין וסביב רמה של 1.7270 אל מול הסטרלינג.

היחלשות הדולר בא על רקע מידע כלכלי מעורב עד שלילי של ארה"ב שפורסם אתמול. נתוני תביעות מחוסרי העבודה עלו מעל ציפיות השוק לרמה של 322 אלף תביעות שבועיות. כמו כן, נתוני מכירות הבתים הצביעו על ירידה במכירות לרמה של 6.97 מיליון יחידות בלבד.

"ירידה המכירות הבתים תגרור לירידה בביקוש למשכנתאות דבר שיביא להחלשות הדולר", אומר ג'ון קרטר, אסטרטג מטבעות בבנק אמריקאי.

מנגד, מדד העסקים של שיקאגו (PMI) הראה יציבות הסקטור ברמה של 61.5 נקודות, למרות ציפיות האנליסטים לירידה מתחת לרף של 60 נקודות.

נראה כי הירידה בשוק הבתים בארה"ב מדאיגה כלכלנים רבים, בעודם חוששים כי ברגע שתסתיים כהונתו של נגיד ה-FED הנוכחי אלן גרינספאן, בן ברננקה הנגיד המחליף, ינהיג מדיניות מוניטרית אחרת. בנוסף לכך, בעוד שנרשמת עלייה באבטלה וירידה בשוק הבתים, שוק האג"ח האמריקאי כבר מבטה את ציפיות השוק להפסקת העלאות הריבית החל מחודש ינואר. שינוי במדיניות המוניטרית של גרינספאן, עשוי להחליש את האמריקאי.

ובעוד אנו בודקים סוגיה הזאת, היסטוריה מלמדת כי בחודשים האחרונים של כל שנה לאורך חמש השנים האחרונות, הדולר איבד מערכו במיוחד כנגד האירו. השנה השטר הירוק נותר חסון, מה שמעלה הערכה כי אנו עשויים לחוות עיכוב בירידת הערך של הדולר בחצי השנה הראשונה של 2006.

היומן הכלכלי האמריקאי ריק היום מנתונים בעלי חשיבות רבה, בעוד שהמשקיעים שנותרו בשוק בתקופת הכריסמס, מתחילים לסגור פוזיציות לקראת השנה החדשה.

במהלך הלילה ניתר האירו אל מול הדולר אך מנגד צנח אל מול היין. בשעה זו נסחר האירו סביב הרמה של 1.1870, סביב הרמה של 139.30 אל מול היין וסביב הרמה של 0.6875 אל מול הסטרלינג.

בכיר ב-ECB גיא קואדן מגן על העלאת הריבית האחרונה שנעשתה באירופה לרמה של 2.25% וטוען כי למרות חששות כלכלנים שהעלאת הריבית תפגע בכלכלת אירופה דווקא ההפך הוא הנכון וזאת, הוא מסביר, ניתן לראות לפי הנתונים הכלכלים האחרונים שפורסמו בגוש האירו. קואדן מוסיף וטוען כי שער הריבית בגוש האירו לא יוותר לעמוד על רמתו הנוכחית וכי ה-ECB יחזק את המדיניות המוניטרית ויעמוד על המשמר כנגד לחצים אינפלציונים.

על רקע הדברים הללו מסיקים כלכלנים כי האירו יפתח את השנה החדשה במגמת התחזקות ואף יגיע עד לרמות של 1.22-1.23 אל מול הדולר בחודש הראשון של השנה.

הלילה התחזק היין כנגד המטבעות העיקריים ונסחר כעת סביב הרמה של 139.30 אל מול האירו וסביב הרמה של 117.35 אל מול הדולר.

היום לא מתקיים מסחר בשווקים הפיננסים של יפן ולכן היומן הכלכלי היפנים נותר ריק מתוכן.

טריידרים מוסרים כי הירידה בייצור התעשייתי ובמכירות הקמעוניות גרמה למשיקים לסגור פוזיציות לונג יין במהלך השבוע. יחד עם זאת, אתמול בלילה היינו עדים לקנייה מאסיבית של יינים בשל המחיר הנמוך עליו הגיע היפני אחרי נותני כלכלה כושלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.