בהתאם למגמה בעולם - הדולר נחלש ב-0.28% למול השקל
בהתאם למגמתו בעולם, פותח המטבע האמריקני את המסחר בהיחלשות למול השקל. הבוקר משיל הדולר כ-0.28% ונסחר סביב רמת 4.579 שקל. מנגד, האירו מתרומם ב-0.16% ונסחר סביב רמת 5.442 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פיונטק נמסר, כי במהלך הלילה נחלש הדולר כנגד העיקריים וכעת נסחר סביב רמה של 1.1870 אל מול האירו, סביב רמה של 117.330 אל מול היין וסביב רמה של 1.7270 אל מול הסטרלינג.
היחלשות הדולר בא על רקע מידע כלכלי מעורב עד שלילי של ארה"ב שפורסם אתמול. נתוני תביעות מחוסרי העבודה עלו מעל ציפיות השוק לרמה של 322 אלף תביעות שבועיות. כמו כן, נתוני מכירות הבתים הצביעו על ירידה במכירות לרמה של 6.97 מיליון יחידות בלבד.
"ירידה המכירות הבתים תגרור לירידה בביקוש למשכנתאות דבר שיביא להחלשות הדולר", אומר ג'ון קרטר, אסטרטג מטבעות בבנק אמריקאי.
מנגד, מדד העסקים של שיקאגו (PMI) הראה יציבות הסקטור ברמה של 61.5 נקודות, למרות ציפיות האנליסטים לירידה מתחת לרף של 60 נקודות.
נראה כי הירידה בשוק הבתים בארה"ב מדאיגה כלכלנים רבים, בעודם חוששים כי ברגע שתסתיים כהונתו של נגיד ה-FED הנוכחי אלן גרינספאן, בן ברננקה הנגיד המחליף, ינהיג מדיניות מוניטרית אחרת. בנוסף לכך, בעוד שנרשמת עלייה באבטלה וירידה בשוק הבתים, שוק האג"ח האמריקאי כבר מבטה את ציפיות השוק להפסקת העלאות הריבית החל מחודש ינואר. שינוי במדיניות המוניטרית של גרינספאן, עשוי להחליש את האמריקאי.
ובעוד אנו בודקים סוגיה הזאת, היסטוריה מלמדת כי בחודשים האחרונים של כל שנה לאורך חמש השנים האחרונות, הדולר איבד מערכו במיוחד כנגד האירו. השנה השטר הירוק נותר חסון, מה שמעלה הערכה כי אנו עשויים לחוות עיכוב בירידת הערך של הדולר בחצי השנה הראשונה של 2006.
היומן הכלכלי האמריקאי ריק היום מנתונים בעלי חשיבות רבה, בעוד שהמשקיעים שנותרו בשוק בתקופת הכריסמס, מתחילים לסגור פוזיציות לקראת השנה החדשה.
במהלך הלילה ניתר האירו אל מול הדולר אך מנגד צנח אל מול היין. בשעה זו נסחר האירו סביב הרמה של 1.1870, סביב הרמה של 139.30 אל מול היין וסביב הרמה של 0.6875 אל מול הסטרלינג.
בכיר ב-ECB גיא קואדן מגן על העלאת הריבית האחרונה שנעשתה באירופה לרמה של 2.25% וטוען כי למרות חששות כלכלנים שהעלאת הריבית תפגע בכלכלת אירופה דווקא ההפך הוא הנכון וזאת, הוא מסביר, ניתן לראות לפי הנתונים הכלכלים האחרונים שפורסמו בגוש האירו. קואדן מוסיף וטוען כי שער הריבית בגוש האירו לא יוותר לעמוד על רמתו הנוכחית וכי ה-ECB יחזק את המדיניות המוניטרית ויעמוד על המשמר כנגד לחצים אינפלציונים.
על רקע הדברים הללו מסיקים כלכלנים כי האירו יפתח את השנה החדשה במגמת התחזקות ואף יגיע עד לרמות של 1.22-1.23 אל מול הדולר בחודש הראשון של השנה.
הלילה התחזק היין כנגד המטבעות העיקריים ונסחר כעת סביב הרמה של 139.30 אל מול האירו וסביב הרמה של 117.35 אל מול הדולר.
היום לא מתקיים מסחר בשווקים הפיננסים של יפן ולכן היומן הכלכלי היפנים נותר ריק מתוכן.
טריידרים מוסרים כי הירידה בייצור התעשייתי ובמכירות הקמעוניות גרמה למשיקים לסגור פוזיציות לונג יין במהלך השבוע. יחד עם זאת, אתמול בלילה היינו עדים לקנייה מאסיבית של יינים בשל המחיר הנמוך עליו הגיע היפני אחרי נותני כלכלה כושלים.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
