בהתאם למגמה בעולם - הדולר נחלש ב-0.28% למול השקל
בהתאם למגמתו בעולם, פותח המטבע האמריקני את המסחר בהיחלשות למול השקל. הבוקר משיל הדולר כ-0.28% ונסחר סביב רמת 4.579 שקל. מנגד, האירו מתרומם ב-0.16% ונסחר סביב רמת 5.442 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פיונטק נמסר, כי במהלך הלילה נחלש הדולר כנגד העיקריים וכעת נסחר סביב רמה של 1.1870 אל מול האירו, סביב רמה של 117.330 אל מול היין וסביב רמה של 1.7270 אל מול הסטרלינג.
היחלשות הדולר בא על רקע מידע כלכלי מעורב עד שלילי של ארה"ב שפורסם אתמול. נתוני תביעות מחוסרי העבודה עלו מעל ציפיות השוק לרמה של 322 אלף תביעות שבועיות. כמו כן, נתוני מכירות הבתים הצביעו על ירידה במכירות לרמה של 6.97 מיליון יחידות בלבד.
"ירידה המכירות הבתים תגרור לירידה בביקוש למשכנתאות דבר שיביא להחלשות הדולר", אומר ג'ון קרטר, אסטרטג מטבעות בבנק אמריקאי.
מנגד, מדד העסקים של שיקאגו (PMI) הראה יציבות הסקטור ברמה של 61.5 נקודות, למרות ציפיות האנליסטים לירידה מתחת לרף של 60 נקודות.
נראה כי הירידה בשוק הבתים בארה"ב מדאיגה כלכלנים רבים, בעודם חוששים כי ברגע שתסתיים כהונתו של נגיד ה-FED הנוכחי אלן גרינספאן, בן ברננקה הנגיד המחליף, ינהיג מדיניות מוניטרית אחרת. בנוסף לכך, בעוד שנרשמת עלייה באבטלה וירידה בשוק הבתים, שוק האג"ח האמריקאי כבר מבטה את ציפיות השוק להפסקת העלאות הריבית החל מחודש ינואר. שינוי במדיניות המוניטרית של גרינספאן, עשוי להחליש את האמריקאי.
ובעוד אנו בודקים סוגיה הזאת, היסטוריה מלמדת כי בחודשים האחרונים של כל שנה לאורך חמש השנים האחרונות, הדולר איבד מערכו במיוחד כנגד האירו. השנה השטר הירוק נותר חסון, מה שמעלה הערכה כי אנו עשויים לחוות עיכוב בירידת הערך של הדולר בחצי השנה הראשונה של 2006.
היומן הכלכלי האמריקאי ריק היום מנתונים בעלי חשיבות רבה, בעוד שהמשקיעים שנותרו בשוק בתקופת הכריסמס, מתחילים לסגור פוזיציות לקראת השנה החדשה.
במהלך הלילה ניתר האירו אל מול הדולר אך מנגד צנח אל מול היין. בשעה זו נסחר האירו סביב הרמה של 1.1870, סביב הרמה של 139.30 אל מול היין וסביב הרמה של 0.6875 אל מול הסטרלינג.
בכיר ב-ECB גיא קואדן מגן על העלאת הריבית האחרונה שנעשתה באירופה לרמה של 2.25% וטוען כי למרות חששות כלכלנים שהעלאת הריבית תפגע בכלכלת אירופה דווקא ההפך הוא הנכון וזאת, הוא מסביר, ניתן לראות לפי הנתונים הכלכלים האחרונים שפורסמו בגוש האירו. קואדן מוסיף וטוען כי שער הריבית בגוש האירו לא יוותר לעמוד על רמתו הנוכחית וכי ה-ECB יחזק את המדיניות המוניטרית ויעמוד על המשמר כנגד לחצים אינפלציונים.
על רקע הדברים הללו מסיקים כלכלנים כי האירו יפתח את השנה החדשה במגמת התחזקות ואף יגיע עד לרמות של 1.22-1.23 אל מול הדולר בחודש הראשון של השנה.
הלילה התחזק היין כנגד המטבעות העיקריים ונסחר כעת סביב הרמה של 139.30 אל מול האירו וסביב הרמה של 117.35 אל מול הדולר.
היום לא מתקיים מסחר בשווקים הפיננסים של יפן ולכן היומן הכלכלי היפנים נותר ריק מתוכן.
טריידרים מוסרים כי הירידה בייצור התעשייתי ובמכירות הקמעוניות גרמה למשיקים לסגור פוזיציות לונג יין במהלך השבוע. יחד עם זאת, אתמול בלילה היינו עדים לקנייה מאסיבית של יינים בשל המחיר הנמוך עליו הגיע היפני אחרי נותני כלכלה כושלים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
