מה זז בבורסות וול סטריט: רשימת המניות הבולטות היום
המדדים בניו יורק נסחרים בשעה זו ללא שינוי משמעותי סביב רמת האפס, אך מבין אלפי המניות הנסחרות בבורסות השונות בארה"ב לא חסרות חברות אשר קופצות לגבהים חדשים ואף אלו הצוללות למעמקים. להלן רשימת מניות מן התזזיתיות ביותר היום, אשר מרכזות תשומת לב רבה בשעה זו:
מסקטור הציוד הרפואי בולטות היום מניות SeraCare (סימול: SRLS), יצרנית מכשירי האבחון מבוססי הפלאזמה, אשר מאבדות קרוב לשני שליש משווין ומתרסקות בשיעור של 60% לרמה של 7.76 דולר למניה. ירידה חדה זו מדגימה איך שבאמריקה יודעים להעניש על חוסר דיוק וכשלים בדיווח, הקריסה באה לאחר שחברת הרו"ח אשר מנהלים את דוחותיה של SeraCare הביעו דאגה כי החברה אינה מדווחת כראוי על רמת המכירות הרבעוניות.
עוד נמסר, כי ייתכן וחברים מסוימים במועצת המנהלים של החברה השפיעו באופן מכוון על הדיווחים החשבונאיים הפנימיים של החברה. SeraCare הודיעה כתגובה על דחייה לזמן בלתי מוגבל של פרסום תוצאות הרבעון הרביעי של השנה ובנוסף הגיבה כי הוקמה ועדת חקירה פנימית בחברה לבדיקת הנושא.
ובצידו החיובי של המתרס, מסקטור התוכנה, נמצאת חברת נאון (סימול: NEON), ספקית התוכנות לניהול מאגרי נתונים, אשר מזנקת ב-40% לרמה של 6.12 דולר. ברקע לעליה, החברה נרכשה היום בעיסקה של 68 מיליון דולר במזומן על ידי חברת התוכנה Progress (סימול: PRGS), אשר מאבדת 11% לאור העיסקה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
