מה זז בבורסות וול סטריט: רשימת המניות הבולטות היום
המדדים בניו יורק נסחרים בשעה זו ללא שינוי משמעותי סביב רמת האפס, אך מבין אלפי המניות הנסחרות בבורסות השונות בארה"ב לא חסרות חברות אשר קופצות לגבהים חדשים ואף אלו הצוללות למעמקים. להלן רשימת מניות מן התזזיתיות ביותר היום, אשר מרכזות תשומת לב רבה בשעה זו:
מסקטור הציוד הרפואי בולטות היום מניות SeraCare (סימול: SRLS), יצרנית מכשירי האבחון מבוססי הפלאזמה, אשר מאבדות קרוב לשני שליש משווין ומתרסקות בשיעור של 60% לרמה של 7.76 דולר למניה. ירידה חדה זו מדגימה איך שבאמריקה יודעים להעניש על חוסר דיוק וכשלים בדיווח, הקריסה באה לאחר שחברת הרו"ח אשר מנהלים את דוחותיה של SeraCare הביעו דאגה כי החברה אינה מדווחת כראוי על רמת המכירות הרבעוניות.
עוד נמסר, כי ייתכן וחברים מסוימים במועצת המנהלים של החברה השפיעו באופן מכוון על הדיווחים החשבונאיים הפנימיים של החברה. SeraCare הודיעה כתגובה על דחייה לזמן בלתי מוגבל של פרסום תוצאות הרבעון הרביעי של השנה ובנוסף הגיבה כי הוקמה ועדת חקירה פנימית בחברה לבדיקת הנושא.
ובצידו החיובי של המתרס, מסקטור התוכנה, נמצאת חברת נאון (סימול: NEON), ספקית התוכנות לניהול מאגרי נתונים, אשר מזנקת ב-40% לרמה של 6.12 דולר. ברקע לעליה, החברה נרכשה היום בעיסקה של 68 מיליון דולר במזומן על ידי חברת התוכנה Progress (סימול: PRGS), אשר מאבדת 11% לאור העיסקה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
