וול סטריט פתחה בתזזיתיות לאור פקיעת האופציות

כשהיום מתקיים בבורסות בארה"ב "יום הכישוף המרובע", מועד של פקיעה משולבת של אופציות ומדדים, הגירעון השוטף רשם ירידה מפתיעה ל-195.7 מיליארד דולר, זאת לעומת הצפי בשווקים לעליה, טבע פתחה בעליה של 0.7%, אודיוקודס עולה 2.2%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום המסחר האחרון בשבוע זה במסחר תזזיתי סביב רמת הפתיחה. ברקע למסחר, היום מתקיים בוול סטריט "יום הכישוף המרובע", יום החל ארבע פעמים בשנה ובו פוקעים סימולטנית החוזים והאופציות על מדדים ומניות. למשקיע הממוצע אין סיבה להתרגשות מיום זה, אך מתחת לפני השטח הסוחרים הכבדים ישקיעו מאמצים רבים בנסיונם לנווט את המניות ואף המדדים עצמם לנקודה הנוחה עבורם. נתון חיובי בא היום מזירת המאקרו, כשירידה בלתי צפויה של 1% נרשמה בגירעון השוטף של ארה"ב, זאת לאור פיצויים שקיבלו חברות בארה"ב מחברות ביטוח זרות על הנזק אותו גרמו סופות ההוריקן ריטה וקתרינה בחודש ספטמבר.

מדד הנאסד"ק פתח את יום המסחר בירידה של 0.09% לרמה של 2,258 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף בפתיחה 0.28% לרמה של 10,912 נקודות.

החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בינואר יורדים בשעה זו ב-0.9% ונסחרים סביב שער של 59.45 דולר לחבית. זאת לאחר שאמש השילו מחירי הנפט 1.4% מערכן לרמה של 60 דולר לחבית.

נתוני מאקרו

כאמור, הממשל האמריקני פירסם היום את מאזן הגירעון בחשבון השוטף של ארה"ב. ברבעון השלישי של 2005 (חודשים יולי-ספטמבר) נרשמה ירידה בלתי צפויה של 1% בגירעון, לרמה של 195.8 מיליארד דולר, זאת לעומת 197.8 ברבעון הקודם והפתעה חיובית לעומת תחזיות האנליסטים לעליה לגובה של 206 מיליארד דולר. מדובר ברבעון שני רצוף בו נרשמת ירידה בגרעון, לאחר כשברבעון הראשון של השנה נרשם גרעון השיא של כל הזמנים בגובה 198.7 מיליארד דולר. ברקע לירידה, מסתמן כי התשלומים אותם קיבלו החברות בארה"ב מחברות הביטוח בשאר העולם, כפיצויים על הנזק שגרמו סופות ההוריקן בחודש ספטמבר, תרמו באופן ניכר לירידה.

אמריקניות במרכז

במרכז העניינים היום, נמצאות מניות ענקית התוכנה אורקל (ORCL), אשר פתחו בירידה של 4.5% לרמה של 12.25 דולר. החברה פירסמה אמש לאחר המסחר את דו"חותיה הכספיים לרבעון הפיסקלי השני. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי של 798 מיליון דולר, או 15 סנט למניה, לעומת רווח של 815 מיליון דולר, או 16 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה אומנם צמחו ב-19% והסתכמו ב-3.29 מיליארד דולר לעומת הרבעון המקביל אשתקד. אך לא עמדו בתחזיות שצפו הכנסות בגובה של 3.41 מיליארד דולר.

מניות קמעונאית המזון הגדולה, אלברטסונס (ABS), פתחו בעליה של 1% לרמה של 24.2 דולר. העיתון וול סטריט ג'ורנל דיווח היום, כי קבוצת משקיעים הכוללת את סרבוס קפיטל ורשת הסופרמרקטים הגדולה סופר-ואלו, צפויה לזכות במכרז לרכישת אלברטסונס, זאת לאחר שהצעת הרכש שהוגשה הסתכמה ב-9.6 מיליארד דולר או 26 סנט למניה. העיתון הוסיף, כי את חטיבת בתי המרקחת של אלברטסונס צפויה לרכוש רשת בתי המרקחת, CVS קורפ, במחיר של 4 מיליארד דולר.

ישראליות בוול סטריט

מניות חברת טאואר סמיקונדקטור (TSEM), יצרנית השבבים הישראלית, פתחו בעליה של 1.2% לרמה של 1.6 דולר. ברקע לעליה, החברה הודיעה אמש לאחר המסחר בוול סטריט, כי קיבלה היתר מהרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) ומהרשות לני"ע הישראלית לפרסום התשקיף להנפקת הזכויות לגיוס 50 מיליון דולר, עליו דיווחה החברה בעבר.

מניות פאוור דיזיין (PDSN), ממשיכות לרכז עניין היום ופתחו בירידה של 2% לרמה של 6.41 דולר. ספקית הפתרונות להובלה והפצה של כוח חשמלי על גבי רשתות נתונים, צנחה אמש ב-27.7% לרמה של 6.54 דולר, זאת לאחר שהודיעה על הנמכת רף המכירות לרבעון הרביעי של 2005 בשיעור חד של כ-35%.

ענקית הפרמצבטיקה הגנרית, טבע (TEVA) שממשיכה לשבור שיאים, ממשיכה במומנטום החיובי ופתחה בעליה של 0.7% לרמה של 45.85 דולר. נזכיר, כי אתמול הוסיפה החברה 2.3% לשוויה לאחר שדווח בעיתון ההודי, טלגראף אינדיה, כי טבע מתעניינת בריכשת נתח ממניות חברת התרופות ההודית, מעבדות מטריקס.

מניות מפתחת התוכנות לבדיקת מערכות נתונים, מרקורי (MERQE), פתחו בעליה של 2.5% לרמה של 32.6 דולר. ברקע לעליה, בית ההשקעות קרדיט סוויס חזר היום על המלצתו בגובה "תשואת יתר" למניות החברה ומחיר היעד של 35 דולר. בבית ההשקעות מאמינים כי מעבר לחקירת ה-SEC המתמשכת בנוגע להקצאת האופציות האי-סדירה בחברה, מרקורי חברת בעל ערך פונדמנטלי רב. עוד מסרו האנליסטים, כי לדעתם החברה תוכל לעמוד במועד היעד של 3 בינואר, בו תצטרך להגיש דוחותיה המועדכנים לרשויות ה-SEC.

נס טכנולוגית (NSTC), ספקית התוכנות לאינטגרציה של מערכות ופיתוח יישומי תוכנה, פתחה בעליה של 0.85% לרמה של 10.7 דולר. החברה הודיעה היום כי זכתה בחוזה Offshore חדש למשך שנתיים במדינת הודו. החוזה נחתם עם חברת Dorado, המספקת תוכנות ושירותים מבוססי רשת עבור שוק ההלוואות למגזר הביתי בארה"ב, מנס לא נמסר גובה החוזה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים

על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה

רן קידר |

יוקר המחיה מכביד על המשפחות

דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.


במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך, כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.



יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.

השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה

כותבי הדו"ח, חוקרי מרכז טאוב פרופ' בנימין בנטל וד"ר לביב שאמי, מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.

מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.