וול סטריט פתחה בתזזיתיות לאור פקיעת האופציות

כשהיום מתקיים בבורסות בארה"ב "יום הכישוף המרובע", מועד של פקיעה משולבת של אופציות ומדדים, הגירעון השוטף רשם ירידה מפתיעה ל-195.7 מיליארד דולר, זאת לעומת הצפי בשווקים לעליה, טבע פתחה בעליה של 0.7%, אודיוקודס עולה 2.2%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום המסחר האחרון בשבוע זה במסחר תזזיתי סביב רמת הפתיחה. ברקע למסחר, היום מתקיים בוול סטריט "יום הכישוף המרובע", יום החל ארבע פעמים בשנה ובו פוקעים סימולטנית החוזים והאופציות על מדדים ומניות. למשקיע הממוצע אין סיבה להתרגשות מיום זה, אך מתחת לפני השטח הסוחרים הכבדים ישקיעו מאמצים רבים בנסיונם לנווט את המניות ואף המדדים עצמם לנקודה הנוחה עבורם. נתון חיובי בא היום מזירת המאקרו, כשירידה בלתי צפויה של 1% נרשמה בגירעון השוטף של ארה"ב, זאת לאור פיצויים שקיבלו חברות בארה"ב מחברות ביטוח זרות על הנזק אותו גרמו סופות ההוריקן ריטה וקתרינה בחודש ספטמבר.

מדד הנאסד"ק פתח את יום המסחר בירידה של 0.09% לרמה של 2,258 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף בפתיחה 0.28% לרמה של 10,912 נקודות.

החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בינואר יורדים בשעה זו ב-0.9% ונסחרים סביב שער של 59.45 דולר לחבית. זאת לאחר שאמש השילו מחירי הנפט 1.4% מערכן לרמה של 60 דולר לחבית.

נתוני מאקרו

כאמור, הממשל האמריקני פירסם היום את מאזן הגירעון בחשבון השוטף של ארה"ב. ברבעון השלישי של 2005 (חודשים יולי-ספטמבר) נרשמה ירידה בלתי צפויה של 1% בגירעון, לרמה של 195.8 מיליארד דולר, זאת לעומת 197.8 ברבעון הקודם והפתעה חיובית לעומת תחזיות האנליסטים לעליה לגובה של 206 מיליארד דולר. מדובר ברבעון שני רצוף בו נרשמת ירידה בגרעון, לאחר כשברבעון הראשון של השנה נרשם גרעון השיא של כל הזמנים בגובה 198.7 מיליארד דולר. ברקע לירידה, מסתמן כי התשלומים אותם קיבלו החברות בארה"ב מחברות הביטוח בשאר העולם, כפיצויים על הנזק שגרמו סופות ההוריקן בחודש ספטמבר, תרמו באופן ניכר לירידה.

אמריקניות במרכז

במרכז העניינים היום, נמצאות מניות ענקית התוכנה אורקל (ORCL), אשר פתחו בירידה של 4.5% לרמה של 12.25 דולר. החברה פירסמה אמש לאחר המסחר את דו"חותיה הכספיים לרבעון הפיסקלי השני. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי של 798 מיליון דולר, או 15 סנט למניה, לעומת רווח של 815 מיליון דולר, או 16 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה אומנם צמחו ב-19% והסתכמו ב-3.29 מיליארד דולר לעומת הרבעון המקביל אשתקד. אך לא עמדו בתחזיות שצפו הכנסות בגובה של 3.41 מיליארד דולר.

מניות קמעונאית המזון הגדולה, אלברטסונס (ABS), פתחו בעליה של 1% לרמה של 24.2 דולר. העיתון וול סטריט ג'ורנל דיווח היום, כי קבוצת משקיעים הכוללת את סרבוס קפיטל ורשת הסופרמרקטים הגדולה סופר-ואלו, צפויה לזכות במכרז לרכישת אלברטסונס, זאת לאחר שהצעת הרכש שהוגשה הסתכמה ב-9.6 מיליארד דולר או 26 סנט למניה. העיתון הוסיף, כי את חטיבת בתי המרקחת של אלברטסונס צפויה לרכוש רשת בתי המרקחת, CVS קורפ, במחיר של 4 מיליארד דולר.

ישראליות בוול סטריט

מניות חברת טאואר סמיקונדקטור (TSEM), יצרנית השבבים הישראלית, פתחו בעליה של 1.2% לרמה של 1.6 דולר. ברקע לעליה, החברה הודיעה אמש לאחר המסחר בוול סטריט, כי קיבלה היתר מהרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) ומהרשות לני"ע הישראלית לפרסום התשקיף להנפקת הזכויות לגיוס 50 מיליון דולר, עליו דיווחה החברה בעבר.

מניות פאוור דיזיין (PDSN), ממשיכות לרכז עניין היום ופתחו בירידה של 2% לרמה של 6.41 דולר. ספקית הפתרונות להובלה והפצה של כוח חשמלי על גבי רשתות נתונים, צנחה אמש ב-27.7% לרמה של 6.54 דולר, זאת לאחר שהודיעה על הנמכת רף המכירות לרבעון הרביעי של 2005 בשיעור חד של כ-35%.

ענקית הפרמצבטיקה הגנרית, טבע (TEVA) שממשיכה לשבור שיאים, ממשיכה במומנטום החיובי ופתחה בעליה של 0.7% לרמה של 45.85 דולר. נזכיר, כי אתמול הוסיפה החברה 2.3% לשוויה לאחר שדווח בעיתון ההודי, טלגראף אינדיה, כי טבע מתעניינת בריכשת נתח ממניות חברת התרופות ההודית, מעבדות מטריקס.

מניות מפתחת התוכנות לבדיקת מערכות נתונים, מרקורי (MERQE), פתחו בעליה של 2.5% לרמה של 32.6 דולר. ברקע לעליה, בית ההשקעות קרדיט סוויס חזר היום על המלצתו בגובה "תשואת יתר" למניות החברה ומחיר היעד של 35 דולר. בבית ההשקעות מאמינים כי מעבר לחקירת ה-SEC המתמשכת בנוגע להקצאת האופציות האי-סדירה בחברה, מרקורי חברת בעל ערך פונדמנטלי רב. עוד מסרו האנליסטים, כי לדעתם החברה תוכל לעמוד במועד היעד של 3 בינואר, בו תצטרך להגיש דוחותיה המועדכנים לרשויות ה-SEC.

נס טכנולוגית (NSTC), ספקית התוכנות לאינטגרציה של מערכות ופיתוח יישומי תוכנה, פתחה בעליה של 0.85% לרמה של 10.7 דולר. החברה הודיעה היום כי זכתה בחוזה Offshore חדש למשך שנתיים במדינת הודו. החוזה נחתם עם חברת Dorado, המספקת תוכנות ושירותים מבוססי רשת עבור שוק ההלוואות למגזר הביתי בארה"ב, מנס לא נמסר גובה החוזה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.