ת"א: המסחר התנודתי נחתם סביב רמות הפתיחה
הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את יום המסחר התנודתי סביב רמות הפתיחה אך בירידות שערים קלות. המסחר התנל היום ללא כיוון ברור, המדדים המובילים פתחו בעליות שערים מתונות כשמיד עברו לצידו האדום של המתרס ומאז התנדנדנה סביב רמות הפתיחה למשך כל שעות היום. מחזורי המסחר היו ערים למדי והסתכמו בכמיליארד שקל.
מדד ת"א 25 ירד ב-0.03% לרמת 808.68 נקודות, מדד ת"א 100 עלה ב-0.01% לרמת 813.89 נקודות, מדד התל טק 15 ירד ב-0.16% לרמה של 412.95 נקודות.
מדד ת"א בנקים עלה ביום ב-0.87% ל-1,212 נקודות. מניות בנק הפועלים טיפסו ב-1.26% תוך מחזור של 104 מיליון שקל - הגבוה ביותר באחד העם. ברקע, הבוקר דיווח הבנק, כי חתם על הסכם לרכישת בנק בטורקיה הנקרא סי בנק, בתמורה לסכום של 113 מיליון דולר. הרכישה תתבצע בדרך של השקעה בהון הבנק, העומד כיום על כ-66 מליון דולר, כנגד הקצאת מניות. בעקבות העסקה יגדל הונו העצמי של הבנק הטורקי לכ-200 מיליון דולר.
מניות מזרחי-טפחות איבדו כ-0.58% מערכן. הבנק הודיע היום, כי השתתף בעסקת מימון פעילותו של בנק המשכנתאות ברוסיה - DELTA CREDIT BANK ב-2 מיליון דולר, באמצעות סניף הבנק בלונדון.
מניות בנק דיסקונט ירדו קלות ב-0.05%. הבנק הודיע היום על חבירה לחברת ההשקעות גרין-בול שוקי הון המנוהלת על ידי ארז צדוק. כשלב ראשוני מבצע הבנק רכישה של 20% ממניות בית ההשקעות. מניות לאומי טיפסו ב-1.29% ומניות הבינלאומי ירדו ב-0.65%.
מניות כלל תעשיות ירדו ב-1.13%, למרות התמיכה שקיבלה החברה היום מהאנליסט יובל בן זאב מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה שסבור, כי מניות החברה נסחרות בדיסקאונט של כ-27% ממחיר השוק והעניק להן המלצת "תשואת יתר".
מניות מכתשים אגן תעשיות ירדו ב-1.73% ל-27.19 שקל. זאת למרות שהחברה דיווחה הבוקר כי קיבלה רישוי לשיווק של הגרסה הגנרית של קוטל העשבים Clethodim בשוק הקנדי. היקף המכירות השנתי בקנדה של מוצרים להגנת הצומח מוערך בכמיליארד דולר ארה"ב.
מניות דור כימיקלים עלו ב-3.95% תוך מחזור של 2.7 מיליון שקל. התקשורת דיווחה הבוקר כי הרשות לני"ע חוקרת עסקאות שביצעה דור כימיקלים עם חברת הבת כרמל. על פי הדיווחים, החשד הוא כי החברות הנמצאות בשליטת משפחת דנקנר ביצעו עסקאות בעלי עניין מבלי לקבל את האישורים הנדרשים ובמחיר שגרם לחברה הפסדים.
מניות אסם טיפסו ב-1%. ברקע, החברה הודיעה כי רכשה, באמצעות חברת הבת - טבעול, מחברת נוטנה השבדית את חברת Halsans Kok שהינה החברה השניה בגודלה בשוק תחליפי הבשר בשבדיה, תמורת סכום של 3.1 מיליון אירו. החברה השבדית עוסקת בשיווק ומכירה של מוצרי טבעול בשבדיה, בהיקף של כ-6מליון אירו וזאת תחת המותג שבבעלותה.
מניות קמהדע עלו בשיעור קל של 0.09% תוך מחזור ער מהרגיל של 580 אלף שקל. החברה הודיעה הבוקר כי סיימה שלב נוסף בדרך ליצור API עם חברה איטלקית המתמחה בייצור תרופות מבוססות פלסמה.
מניות שיכון ובינוי איבדו 0.52% מערכן. אתמול דווח על תוכנית התייעלות של שיכון ובינוי, שבאה על רקע המצב הפיננסי הלא מחמיא של החברה ברבעון השלישי. כמו כן, הבעלים, שרי אריסון נמצאת במו"מ למכירת אחזקותיה בחברה עם בארינבוים, וב"ידיעות אחרונות" מדווחים הבוקר כי נציגו הגיע לארץ בכדי לזרז את החתימה על ההסכם.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
