ת"א: המסחר התנודתי נחתם סביב רמות הפתיחה

מדד ת"א 25 ירד ב-0.03%, מדד ת"א 100 עלה ב-0.01%, מדד התל טק 15 ירד ב-0.16%. מניות בנק הפועלים טיפסו ב-1.26% על רקע רכישת הבנק הטורקי, מניות כלל תעשיות ירדו ב-1.13%
ליאור גוטליב |

הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את יום המסחר התנודתי סביב רמות הפתיחה אך בירידות שערים קלות. המסחר התנל היום ללא כיוון ברור, המדדים המובילים פתחו בעליות שערים מתונות כשמיד עברו לצידו האדום של המתרס ומאז התנדנדנה סביב רמות הפתיחה למשך כל שעות היום. מחזורי המסחר היו ערים למדי והסתכמו בכמיליארד שקל.

מדד ת"א 25 ירד ב-0.03% לרמת 808.68 נקודות, מדד ת"א 100 עלה ב-0.01% לרמת 813.89 נקודות, מדד התל טק 15 ירד ב-0.16% לרמה של 412.95 נקודות.

מדד ת"א בנקים עלה ביום ב-0.87% ל-1,212 נקודות. מניות בנק הפועלים טיפסו ב-1.26% תוך מחזור של 104 מיליון שקל - הגבוה ביותר באחד העם. ברקע, הבוקר דיווח הבנק, כי חתם על הסכם לרכישת בנק בטורקיה הנקרא סי בנק, בתמורה לסכום של 113 מיליון דולר. הרכישה תתבצע בדרך של השקעה בהון הבנק, העומד כיום על כ-66 מליון דולר, כנגד הקצאת מניות. בעקבות העסקה יגדל הונו העצמי של הבנק הטורקי לכ-200 מיליון דולר.

מניות מזרחי-טפחות איבדו כ-0.58% מערכן. הבנק הודיע היום, כי השתתף בעסקת מימון פעילותו של בנק המשכנתאות ברוסיה - DELTA CREDIT BANK ב-2 מיליון דולר, באמצעות סניף הבנק בלונדון.

מניות בנק דיסקונט ירדו קלות ב-0.05%. הבנק הודיע היום על חבירה לחברת ההשקעות גרין-בול שוקי הון המנוהלת על ידי ארז צדוק. כשלב ראשוני מבצע הבנק רכישה של 20% ממניות בית ההשקעות. מניות לאומי טיפסו ב-1.29% ומניות הבינלאומי ירדו ב-0.65%.

מניות כלל תעשיות ירדו ב-1.13%, למרות התמיכה שקיבלה החברה היום מהאנליסט יובל בן זאב מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה שסבור, כי מניות החברה נסחרות בדיסקאונט של כ-27% ממחיר השוק והעניק להן המלצת "תשואת יתר".

מניות מכתשים אגן תעשיות ירדו ב-1.73% ל-27.19 שקל. זאת למרות שהחברה דיווחה הבוקר כי קיבלה רישוי לשיווק של הגרסה הגנרית של קוטל העשבים Clethodim בשוק הקנדי. היקף המכירות השנתי בקנדה של מוצרים להגנת הצומח מוערך בכמיליארד דולר ארה"ב.

מניות דור כימיקלים עלו ב-3.95% תוך מחזור של 2.7 מיליון שקל. התקשורת דיווחה הבוקר כי הרשות לני"ע חוקרת עסקאות שביצעה דור כימיקלים עם חברת הבת כרמל. על פי הדיווחים, החשד הוא כי החברות הנמצאות בשליטת משפחת דנקנר ביצעו עסקאות בעלי עניין מבלי לקבל את האישורים הנדרשים ובמחיר שגרם לחברה הפסדים.

מניות אסם טיפסו ב-1%. ברקע, החברה הודיעה כי רכשה, באמצעות חברת הבת - טבעול, מחברת נוטנה השבדית את חברת Halsans Kok שהינה החברה השניה בגודלה בשוק תחליפי הבשר בשבדיה, תמורת סכום של 3.1 מיליון אירו. החברה השבדית עוסקת בשיווק ומכירה של מוצרי טבעול בשבדיה, בהיקף של כ-6מליון אירו וזאת תחת המותג שבבעלותה.

מניות קמהדע עלו בשיעור קל של 0.09% תוך מחזור ער מהרגיל של 580 אלף שקל. החברה הודיעה הבוקר כי סיימה שלב נוסף בדרך ליצור API עם חברה איטלקית המתמחה בייצור תרופות מבוססות פלסמה.

מניות שיכון ובינוי איבדו 0.52% מערכן. אתמול דווח על תוכנית התייעלות של שיכון ובינוי, שבאה על רקע המצב הפיננסי הלא מחמיא של החברה ברבעון השלישי. כמו כן, הבעלים, שרי אריסון נמצאת במו"מ למכירת אחזקותיה בחברה עם בארינבוים, וב"ידיעות אחרונות" מדווחים הבוקר כי נציגו הגיע לארץ בכדי לזרז את החתימה על ההסכם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.