ת"א: המסחר התנודתי נחתם סביב רמות הפתיחה

מדד ת"א 25 ירד ב-0.03%, מדד ת"א 100 עלה ב-0.01%, מדד התל טק 15 ירד ב-0.16%. מניות בנק הפועלים טיפסו ב-1.26% על רקע רכישת הבנק הטורקי, מניות כלל תעשיות ירדו ב-1.13%
ליאור גוטליב |

הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את יום המסחר התנודתי סביב רמות הפתיחה אך בירידות שערים קלות. המסחר התנל היום ללא כיוון ברור, המדדים המובילים פתחו בעליות שערים מתונות כשמיד עברו לצידו האדום של המתרס ומאז התנדנדנה סביב רמות הפתיחה למשך כל שעות היום. מחזורי המסחר היו ערים למדי והסתכמו בכמיליארד שקל.

מדד ת"א 25 ירד ב-0.03% לרמת 808.68 נקודות, מדד ת"א 100 עלה ב-0.01% לרמת 813.89 נקודות, מדד התל טק 15 ירד ב-0.16% לרמה של 412.95 נקודות.

מדד ת"א בנקים עלה ביום ב-0.87% ל-1,212 נקודות. מניות בנק הפועלים טיפסו ב-1.26% תוך מחזור של 104 מיליון שקל - הגבוה ביותר באחד העם. ברקע, הבוקר דיווח הבנק, כי חתם על הסכם לרכישת בנק בטורקיה הנקרא סי בנק, בתמורה לסכום של 113 מיליון דולר. הרכישה תתבצע בדרך של השקעה בהון הבנק, העומד כיום על כ-66 מליון דולר, כנגד הקצאת מניות. בעקבות העסקה יגדל הונו העצמי של הבנק הטורקי לכ-200 מיליון דולר.

מניות מזרחי-טפחות איבדו כ-0.58% מערכן. הבנק הודיע היום, כי השתתף בעסקת מימון פעילותו של בנק המשכנתאות ברוסיה - DELTA CREDIT BANK ב-2 מיליון דולר, באמצעות סניף הבנק בלונדון.

מניות בנק דיסקונט ירדו קלות ב-0.05%. הבנק הודיע היום על חבירה לחברת ההשקעות גרין-בול שוקי הון המנוהלת על ידי ארז צדוק. כשלב ראשוני מבצע הבנק רכישה של 20% ממניות בית ההשקעות. מניות לאומי טיפסו ב-1.29% ומניות הבינלאומי ירדו ב-0.65%.

מניות כלל תעשיות ירדו ב-1.13%, למרות התמיכה שקיבלה החברה היום מהאנליסט יובל בן זאב מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה שסבור, כי מניות החברה נסחרות בדיסקאונט של כ-27% ממחיר השוק והעניק להן המלצת "תשואת יתר".

מניות מכתשים אגן תעשיות ירדו ב-1.73% ל-27.19 שקל. זאת למרות שהחברה דיווחה הבוקר כי קיבלה רישוי לשיווק של הגרסה הגנרית של קוטל העשבים Clethodim בשוק הקנדי. היקף המכירות השנתי בקנדה של מוצרים להגנת הצומח מוערך בכמיליארד דולר ארה"ב.

מניות דור כימיקלים עלו ב-3.95% תוך מחזור של 2.7 מיליון שקל. התקשורת דיווחה הבוקר כי הרשות לני"ע חוקרת עסקאות שביצעה דור כימיקלים עם חברת הבת כרמל. על פי הדיווחים, החשד הוא כי החברות הנמצאות בשליטת משפחת דנקנר ביצעו עסקאות בעלי עניין מבלי לקבל את האישורים הנדרשים ובמחיר שגרם לחברה הפסדים.

מניות אסם טיפסו ב-1%. ברקע, החברה הודיעה כי רכשה, באמצעות חברת הבת - טבעול, מחברת נוטנה השבדית את חברת Halsans Kok שהינה החברה השניה בגודלה בשוק תחליפי הבשר בשבדיה, תמורת סכום של 3.1 מיליון אירו. החברה השבדית עוסקת בשיווק ומכירה של מוצרי טבעול בשבדיה, בהיקף של כ-6מליון אירו וזאת תחת המותג שבבעלותה.

מניות קמהדע עלו בשיעור קל של 0.09% תוך מחזור ער מהרגיל של 580 אלף שקל. החברה הודיעה הבוקר כי סיימה שלב נוסף בדרך ליצור API עם חברה איטלקית המתמחה בייצור תרופות מבוססות פלסמה.

מניות שיכון ובינוי איבדו 0.52% מערכן. אתמול דווח על תוכנית התייעלות של שיכון ובינוי, שבאה על רקע המצב הפיננסי הלא מחמיא של החברה ברבעון השלישי. כמו כן, הבעלים, שרי אריסון נמצאת במו"מ למכירת אחזקותיה בחברה עם בארינבוים, וב"ידיעות אחרונות" מדווחים הבוקר כי נציגו הגיע לארץ בכדי לזרז את החתימה על ההסכם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.