אקסלנס שמה סומבררו: תנפיק פקדון צמוד לפסו המקסיקני
בהמשך להנפקת הפיקדונות הסחירים הצמודים ללירה הטורקית ולפורינט ההונגרי, מנפיקה "פז" (פיקדון זר) מקבוצת אקסלנס נשואה, גם פיקדון סחיר, מדורג +AA, צמוד למטבע הפסו המקסיקני, נושא ריבית משתנה אחת לחודש וניתן להמרה לשווי כספי בשקלים מידי חודש. ביום ההנפקה בלבד תינתן הנחה של 0.45% על מחיר התעודה.
באקסלנס מציינים כי מטבע הפסו המקסיקני נמצא במגמת התחזקות מתחילת השנה בזכות מספר גורמים כלכליים וביניהם: זרימת כספי משקיעים זרים כחלק מזרימת ההון הגלובלית ותוך הבעת אמון ברפורמות הכלכליות ארוכות הטווח שמוביל הנשיא, שיעור צמיחה גבוה בשנת 2004 ועלייה בביקושים לנפט ובמחירי הנפט עליו מתבססת כלכלת מקסיקו שהיא מיצואניות הנפט הגדולות בעולם.
עוד סבורים בבית ההשקעות כי שוק אגרות החוב במקסיקו מעורר התעניינות רבה בשל הריבית הגבוהה וחוזקו של המטבע. יתרונות אלו יחד עם היציבות הפוליטית, המערכת הבנקאית המתקדמת, פרמיית סיכון נמוכה, עליה עקבית ברמת דירוג האשראי, מבנה חוב נאה ופוטנציאל הצמיחה גררו כניסה מסיבית של משקיעים זרים להשקעות ישירות בשוק האג"ח המקומי ויוצרות ציפייה לרווחיות גבוהה.
ההחלטה להשקיע בפסו המקסיקני נתמכת במספר גורמים: כלכלת מקסיקו הינה הכלכלה העשירית בגודלה בעולם - תל"ג של מעל 600 מיליארד דולר לשנה מיד אחרי קנדה וגדולה מכלכלות כגון הודו והולנד; זוהי כלכלה המונהגת ע"י הסקטור הפרטי - ב-1982 יותר מ-1000 חברות היו תחת שלטון ממשלתי והיום פחות מ-200 חברות.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
