אקסלנס שמה סומבררו: תנפיק פקדון צמוד לפסו המקסיקני
בהמשך להנפקת הפיקדונות הסחירים הצמודים ללירה הטורקית ולפורינט ההונגרי, מנפיקה "פז" (פיקדון זר) מקבוצת אקסלנס נשואה, גם פיקדון סחיר, מדורג +AA, צמוד למטבע הפסו המקסיקני, נושא ריבית משתנה אחת לחודש וניתן להמרה לשווי כספי בשקלים מידי חודש. ביום ההנפקה בלבד תינתן הנחה של 0.45% על מחיר התעודה.
באקסלנס מציינים כי מטבע הפסו המקסיקני נמצא במגמת התחזקות מתחילת השנה בזכות מספר גורמים כלכליים וביניהם: זרימת כספי משקיעים זרים כחלק מזרימת ההון הגלובלית ותוך הבעת אמון ברפורמות הכלכליות ארוכות הטווח שמוביל הנשיא, שיעור צמיחה גבוה בשנת 2004 ועלייה בביקושים לנפט ובמחירי הנפט עליו מתבססת כלכלת מקסיקו שהיא מיצואניות הנפט הגדולות בעולם.
עוד סבורים בבית ההשקעות כי שוק אגרות החוב במקסיקו מעורר התעניינות רבה בשל הריבית הגבוהה וחוזקו של המטבע. יתרונות אלו יחד עם היציבות הפוליטית, המערכת הבנקאית המתקדמת, פרמיית סיכון נמוכה, עליה עקבית ברמת דירוג האשראי, מבנה חוב נאה ופוטנציאל הצמיחה גררו כניסה מסיבית של משקיעים זרים להשקעות ישירות בשוק האג"ח המקומי ויוצרות ציפייה לרווחיות גבוהה.
ההחלטה להשקיע בפסו המקסיקני נתמכת במספר גורמים: כלכלת מקסיקו הינה הכלכלה העשירית בגודלה בעולם - תל"ג של מעל 600 מיליארד דולר לשנה מיד אחרי קנדה וגדולה מכלכלות כגון הודו והולנד; זוהי כלכלה המונהגת ע"י הסקטור הפרטי - ב-1982 יותר מ-1000 חברות היו תחת שלטון ממשלתי והיום פחות מ-200 חברות.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
