אקסלנס שמה סומבררו: תנפיק פקדון צמוד לפסו המקסיקני
בהמשך להנפקת הפיקדונות הסחירים הצמודים ללירה הטורקית ולפורינט ההונגרי, מנפיקה "פז" (פיקדון זר) מקבוצת אקסלנס נשואה, גם פיקדון סחיר, מדורג +AA, צמוד למטבע הפסו המקסיקני, נושא ריבית משתנה אחת לחודש וניתן להמרה לשווי כספי בשקלים מידי חודש. ביום ההנפקה בלבד תינתן הנחה של 0.45% על מחיר התעודה.
באקסלנס מציינים כי מטבע הפסו המקסיקני נמצא במגמת התחזקות מתחילת השנה בזכות מספר גורמים כלכליים וביניהם: זרימת כספי משקיעים זרים כחלק מזרימת ההון הגלובלית ותוך הבעת אמון ברפורמות הכלכליות ארוכות הטווח שמוביל הנשיא, שיעור צמיחה גבוה בשנת 2004 ועלייה בביקושים לנפט ובמחירי הנפט עליו מתבססת כלכלת מקסיקו שהיא מיצואניות הנפט הגדולות בעולם.
עוד סבורים בבית ההשקעות כי שוק אגרות החוב במקסיקו מעורר התעניינות רבה בשל הריבית הגבוהה וחוזקו של המטבע. יתרונות אלו יחד עם היציבות הפוליטית, המערכת הבנקאית המתקדמת, פרמיית סיכון נמוכה, עליה עקבית ברמת דירוג האשראי, מבנה חוב נאה ופוטנציאל הצמיחה גררו כניסה מסיבית של משקיעים זרים להשקעות ישירות בשוק האג"ח המקומי ויוצרות ציפייה לרווחיות גבוהה.
ההחלטה להשקיע בפסו המקסיקני נתמכת במספר גורמים: כלכלת מקסיקו הינה הכלכלה העשירית בגודלה בעולם - תל"ג של מעל 600 מיליארד דולר לשנה מיד אחרי קנדה וגדולה מכלכלות כגון הודו והולנד; זוהי כלכלה המונהגת ע"י הסקטור הפרטי - ב-1982 יותר מ-1000 חברות היו תחת שלטון ממשלתי והיום פחות מ-200 חברות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
