ישראל התקבלה כמשקיפה בועדת ביטוח ב-OECD

באוצר מוסרים כי לחברות ישראל כמדינה משקיפה בוועדות עשויה להיות תרומה חשובה בקידום הרגולציה, הפיקוח והליברליזציה בתחום הביטוח והפנסיה
חזי שטרנליכט |

ממשרד האוצר נמסר הבוקר (ה') כי מועצת ה-OECD אישרה אתמול את קבלת ישראל כמשקיפה בועדת הביטוח ובקבוצת העבודה לנושא פנסיות פרטיות. שר האוצר, אהוד אולמרט אמר היום כי החלטת מועצת ה-OECD מהווה נדבך נוסף וחשוב בהשתלבות משק הביטוח הישראלי בזירה הבינלאומית.

לחברוּת ישראל כמדינה משקיפה בוועדות תהיה תרומה חשובה בקידום הרגולציה, הפיקוח והליברליזציה בתחום הביטוח והפנסיה. המשקיפות תאפשר לישראל להיות ולהשפיע בחזית עיצוב קביעת הסטנדרטים הבינלאומיים בביטוח ופנסיות, ומשלימה את פעילותו של אגף שוק ההון בזירות בינלאומיות אחרות.

בנוסף, תספק הפעילות בוועדה לישראל נגישות למידע חיוני בעיצוב מדיניות, תהווה מנוף לרפורמות ותעודד כניסת משקיעים זרים לישראל.

ועדת הביטוח מתכנסת בהרכב של נציגי המדינות החברות ונציגים מן הסקטור הפרטי באותן מדינות. בעבודה המתנהלת בוועדה משתתפים גם נציגים מארגונים בינלאומיים אחרים כגון, ארגון הסחר העולמי, נציבות האיחוד האירופאי, ארגון מפקחי הביטוח הבינלאומי (IAIS) ועוד.

מטרות הוועדה הינן ליצור שיתוף פעולה בין השותפות על ידי יצירת זירה לדיונים בנושאי ביטוח ופנסיה בינלאומיים ופנים מדינתיים בין קובעי המדיניות במדינות השונות. הועדה פעילה ביצירת קודים בינלאומיים בנושאי ביטוח ופנסיה, מקדמת ליברליזציה במסחר בינלאומי בביטוח, ודנה בסוגיות מקצועיות שונות. אחד ממאפייני הועדה הוא שיתופם של נציגי הסקטור הפרטי בדיונים.

המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, אמר כי רואה בנושא זה חשיבות רבה, ויפעל לשילוב וקידום פעילות נציגי הסקטור הפרטי בישראל בוועדה, לצד נציגי האגף. ההצטרפות לוועדת הביטוח הינה פרי מאמץ אינטנסיבי שנערך על פני מספר חודשים ואשר במהלכו השתתפו נציגי ישראל בפעילות הארגון, הוכנו והוגשו ל-OECD דו"חות מקיפים אודות ענפי הביטוח והפנסיה בישראל, והוצאה חוות דעת של הארגון.

שילובה של ישראל כמשקיפה בועדת הביטוח וקבוצת העבודה לפנסיות פרטיות, מהווה לדעת פקידי האוצר שלב נוסף בתהליך הצטרפותה של ישראל כחברה מלאה בארגון ה-OECD.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

עדי נוב, מנכ"לית בססח, צילום: שלומי יוסףעדי נוב, מנכ"לית בססח, צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

מנכל"ית בססח: "כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה"

עדי נוב, מנכ"לית בססח בוועידה הכלכלית של ביזפורטל מדברת על תנאי התשלום במשק אבל אופטימית על העתיד: המחצית השנייה של 2026 תהיה תקופה של פריצה קדימה וצמיחה, וכעת זה הזמן לניהול סיכונים נכון על מנת להגיע אליה מוכנים ולנצל אותה

זיו וולף |
נושאים בכתבה ביטוח

חברת הביטוח בססח מתמקדת באחד הנושאים שהפכו להיות מורכבים ומעניינים מאוד בשנים האחרונות: ביטוחי סחר חוץ. עדי נוב, מנכ"לית בססח, מסבירה מדוע ניהול נכון של אשראי מסחרי הוא אחד המנועים הקריטיים לצמיחת החברות בישראל, במיוחד בתקופה של חוסר ודאות גיאופוליטית וכלכלית.

"בססח הוקמה על ידי המדינה בשנות החמישים במטרה ברורה לתמוך ביצוא הישראלי, וממשיכה לשאת ייעוד זה עד היום. למרות שחלפו כמה עשורים מאז, המודל הבסיסי לא השתנה. החברה מבטחת את האשראי שחברות מעניקות ללקוחות שלהן, בארץ ובעיקר בחו"ל. מחצית מפעילותה מתמקדת ביצואנים ישראלים שפועלים מול רוכשים מעבר לים" מספרת נוב.

לדבריה, החוב של הלקוחות הוא אחד הנכסים הפחות מובנים אך המשמעותיים ביותר במאזני החברות. "כאשר עסקה מתבצעת בתנאי תשלום שוטף פלוס, הלקוח למעשה מקבל אשראי מהספק בלי משכנתא, בלי חתימה ובלי ריבית. במילים אחרות, כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה. בססח נכנסת לתמונה ומספקת רשת ביטחון: אם לקוח פושט רגל, נקלע לקשיים או שמתחולל אירוע מדיני שמונע ממנו להעביר את התשלום, החברה משלמת במקום החייב".

"בעשור האחרון יש חמש מדינות בעולם שבהן פשוט לא נשאר מטבע חוץ, ולכן היצואנים הישראלים לא קיבלו תשלום, למרות רצון טוב של החייבים. במקרה כזה הביטוח של בססח הוא ההבדל בין הפסד מוחלט לבין קבלת רוב הכסף. מעבר להגנה עצמה, המנגנון מאפשר לחברות לחדד את הפוקוס העסקי שלהן. כשלקוח חדש מגיע, לא תמיד ברור אם הוא באמת זקוק למוצר או לחילופין פשוט מחפש אשראי. לבססח יש היכולת לזהות זאת".

ספרי על השינויים באקלים העסקי בשנים האחרונות

"העולם העסקי נמצא בתקופה מורכבת: אי וודאות ביטחונית, ריבית שנותרה גבוהה יותר מהציפיות והאטה בצריכה הפרטית. כל אלה מקשים על מנהלים להחליט האם לגייס הון, להגדיל מלאים או להשקיע בציוד חדש. מצד שני, דווקא תקופת חוסר הוודאות מייצרת הזדמנויות. מי שמבצע היום החלטות אמיצות יכול להגיע מוכן לצמיחה שצפויה במחצית השנייה של 2026".