ישראל התקבלה כמשקיפה בועדת ביטוח ב-OECD

באוצר מוסרים כי לחברות ישראל כמדינה משקיפה בוועדות עשויה להיות תרומה חשובה בקידום הרגולציה, הפיקוח והליברליזציה בתחום הביטוח והפנסיה
חזי שטרנליכט |

ממשרד האוצר נמסר הבוקר (ה') כי מועצת ה-OECD אישרה אתמול את קבלת ישראל כמשקיפה בועדת הביטוח ובקבוצת העבודה לנושא פנסיות פרטיות. שר האוצר, אהוד אולמרט אמר היום כי החלטת מועצת ה-OECD מהווה נדבך נוסף וחשוב בהשתלבות משק הביטוח הישראלי בזירה הבינלאומית.

לחברוּת ישראל כמדינה משקיפה בוועדות תהיה תרומה חשובה בקידום הרגולציה, הפיקוח והליברליזציה בתחום הביטוח והפנסיה. המשקיפות תאפשר לישראל להיות ולהשפיע בחזית עיצוב קביעת הסטנדרטים הבינלאומיים בביטוח ופנסיות, ומשלימה את פעילותו של אגף שוק ההון בזירות בינלאומיות אחרות.

בנוסף, תספק הפעילות בוועדה לישראל נגישות למידע חיוני בעיצוב מדיניות, תהווה מנוף לרפורמות ותעודד כניסת משקיעים זרים לישראל.

ועדת הביטוח מתכנסת בהרכב של נציגי המדינות החברות ונציגים מן הסקטור הפרטי באותן מדינות. בעבודה המתנהלת בוועדה משתתפים גם נציגים מארגונים בינלאומיים אחרים כגון, ארגון הסחר העולמי, נציבות האיחוד האירופאי, ארגון מפקחי הביטוח הבינלאומי (IAIS) ועוד.

מטרות הוועדה הינן ליצור שיתוף פעולה בין השותפות על ידי יצירת זירה לדיונים בנושאי ביטוח ופנסיה בינלאומיים ופנים מדינתיים בין קובעי המדיניות במדינות השונות. הועדה פעילה ביצירת קודים בינלאומיים בנושאי ביטוח ופנסיה, מקדמת ליברליזציה במסחר בינלאומי בביטוח, ודנה בסוגיות מקצועיות שונות. אחד ממאפייני הועדה הוא שיתופם של נציגי הסקטור הפרטי בדיונים.

המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, אמר כי רואה בנושא זה חשיבות רבה, ויפעל לשילוב וקידום פעילות נציגי הסקטור הפרטי בישראל בוועדה, לצד נציגי האגף. ההצטרפות לוועדת הביטוח הינה פרי מאמץ אינטנסיבי שנערך על פני מספר חודשים ואשר במהלכו השתתפו נציגי ישראל בפעילות הארגון, הוכנו והוגשו ל-OECD דו"חות מקיפים אודות ענפי הביטוח והפנסיה בישראל, והוצאה חוות דעת של הארגון.

שילובה של ישראל כמשקיפה בועדת הביטוח וקבוצת העבודה לפנסיות פרטיות, מהווה לדעת פקידי האוצר שלב נוסף בתהליך הצטרפותה של ישראל כחברה מלאה בארגון ה-OECD.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".