ישראל התקבלה כמשקיפה בועדת ביטוח ב-OECD
ממשרד האוצר נמסר הבוקר (ה') כי מועצת ה-OECD אישרה אתמול את קבלת ישראל כמשקיפה בועדת הביטוח ובקבוצת העבודה לנושא פנסיות פרטיות. שר האוצר, אהוד אולמרט אמר היום כי החלטת מועצת ה-OECD מהווה נדבך נוסף וחשוב בהשתלבות משק הביטוח הישראלי בזירה הבינלאומית.
לחברוּת ישראל כמדינה משקיפה בוועדות תהיה תרומה חשובה בקידום הרגולציה, הפיקוח והליברליזציה בתחום הביטוח והפנסיה. המשקיפות תאפשר לישראל להיות ולהשפיע בחזית עיצוב קביעת הסטנדרטים הבינלאומיים בביטוח ופנסיות, ומשלימה את פעילותו של אגף שוק ההון בזירות בינלאומיות אחרות.
בנוסף, תספק הפעילות בוועדה לישראל נגישות למידע חיוני בעיצוב מדיניות, תהווה מנוף לרפורמות ותעודד כניסת משקיעים זרים לישראל.
ועדת הביטוח מתכנסת בהרכב של נציגי המדינות החברות ונציגים מן הסקטור הפרטי באותן מדינות. בעבודה המתנהלת בוועדה משתתפים גם נציגים מארגונים בינלאומיים אחרים כגון, ארגון הסחר העולמי, נציבות האיחוד האירופאי, ארגון מפקחי הביטוח הבינלאומי (IAIS) ועוד.
מטרות הוועדה הינן ליצור שיתוף פעולה בין השותפות על ידי יצירת זירה לדיונים בנושאי ביטוח ופנסיה בינלאומיים ופנים מדינתיים בין קובעי המדיניות במדינות השונות. הועדה פעילה ביצירת קודים בינלאומיים בנושאי ביטוח ופנסיה, מקדמת ליברליזציה במסחר בינלאומי בביטוח, ודנה בסוגיות מקצועיות שונות. אחד ממאפייני הועדה הוא שיתופם של נציגי הסקטור הפרטי בדיונים.
המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, אמר כי רואה בנושא זה חשיבות רבה, ויפעל לשילוב וקידום פעילות נציגי הסקטור הפרטי בישראל בוועדה, לצד נציגי האגף. ההצטרפות לוועדת הביטוח הינה פרי מאמץ אינטנסיבי שנערך על פני מספר חודשים ואשר במהלכו השתתפו נציגי ישראל בפעילות הארגון, הוכנו והוגשו ל-OECD דו"חות מקיפים אודות ענפי הביטוח והפנסיה בישראל, והוצאה חוות דעת של הארגון.
שילובה של ישראל כמשקיפה בועדת הביטוח וקבוצת העבודה לפנסיות פרטיות, מהווה לדעת פקידי האוצר שלב נוסף בתהליך הצטרפותה של ישראל כחברה מלאה בארגון ה-OECD.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.37% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
