אפילו לא אפצ'י - על בעתת שפעת העופות במבחן הכסף

צפיתם בחדשות ורציתם לרוץ במרדף אחרי מזרק עם חיסון נגד שפעת? למה שלא תרגעו קצת ותביטו במקום שבו מכלול האמונות מדבר - בבורסה, למשל
חזי שטרנליכט |

בעולם החדשות נהוג לחלק את תחומי הסיקור לנושאים שונים. פוליטיקה, כלכלה, ספורט, בידור. אבל לתחום הסיקור הכלכלי, יש לא אחת מכנה משותף רחב ביותר, שלא לומר - נמוך ובסיסי. אנחנו מדברים על הכסף. אותו הדבר שמניע את הכלכלה, ומניע גם, בראיית עולם מסוימת, חלק נרחב מהמניעים בפוליטיקה, בדיפלומטיה, בספורט, בבידור וכך הלאה.

דרך הכסף אפשר להסביר לא אחת הרבה מאוד דברים. מעל כל הדברים האלה, יש לנו את הבורסה. אם תרצו, הברומטר של מצב הכסף במדינה מסוימת. הבורסה היא אפיק השקעה. כלל האצבע הפשוט יאמר: כשהיא אטרקטיבית - המניות עולות, הכסף "רוצה" להכנס למדינה הספציפית, וכשהיא לא: באות הירידות. ברומטר פשוט - אם תרצו - מדד העונה לחששות הקדמונים ביותר של בני האדם.

כבר תקופה ארוכה שאני ממליץ להביט בבורסה הישראלית כעוד סוג של ברומטר לרחשי הציבור (לא בהכרח הציבור הישראלי) באשר לנעשה בארץ. שלוש שנות העליות האחרונות, לוו לבסוף בצמיחה כללית במשק, התפטרות נתניהו שעוררה חלחלה ותרחישי אימה בפוליטיקה, התבדתה בבורסה ביום שלאחרי, ולא התגלתה כ"אסון פוליטי" נורא לבסוף בחודשים שעקבו אחריה. הבורסה ידעה או הימרה על כך ראשונה.

ההתנתקות "הושלמה" בשוק ההון הישראלי, עוד כשהחיילים פסעו לעבר הישובים ברצועת עזה. ו"השקט" היחסי שבא אחרי מותו של ערפאת תוגמל בעליות חדות במשך חודשים רבים. גם כשכל הפרשנים ישבו בטלויזיה בפנים חתומות ולא ידעו מה לומר: כאוס טוטאלי ואנרכיה, או רגיעה ודעיכה יחסית של האלימות.

הבורסה, היא לא בהכרח הנבואה החזקה ביותר שיש, אבל היא "בסך הכל", המקום שבו הכסף של האנשים מחפש את ההשקעה האטרקטיבית. זה לא מעט, כי ה"אנשים" הם הקובעים לבסוף את גורלם, גם אם לא בצורה מודעת, ובלי יכולת תכנון שכלתנית.

כל זה מביא אותנו לשפעת העופות. כבר שבוע שאנחנו מופגזים בחששות ותרחישי אימה על השפעת שיכולה להפוך למגיפה בסדרי גודל היסטוריים. רופאים בחלוקים לבנים, עובדי תברואה מבוהלים בחליפות אב"כ, ממששים עופות ומחזיקים ביצי תרנגולות בתנאי מעבדה. והכל בגלל שפעת עופות שהרגה 60 אסיאתיים מסכנים.

העתונות הכללית משתפת את כולם באורגיית האימה, ומנהיגי העולם שמחים. למה לא? כולם מקבלים כותרות, מתחילים להתכונן. כמה מדענים אפורים מארגון הבריאות העולמי שיושב בעיירה השלווה, ז'נבה שבשוויץ, יצאו ממגדל השן והסבירו בשורות מפותלות שהתרחיש ששפעת העופות תהפוך לאפידימיה גלבולית, עלול להתפתח כשזאת תתערבב בדמם של חולי שפעת רגילה.

למרות כל החששות, הפחדים, והדאגות האלה, עדיין לא תורגמו הידיעות הרבות שזורמות בתקשורת "הכללית" להפלת שוק מניות אחד. נכון, הבורסות יורדות בשבוע האחרון, אבל עקב "עסקים כרגיל". האינפלציה בארצות הברית, ההוריקן ווילמה, הגרעונות, חברות הדוט-קום, עונת הדוחות. עסקים כרגיל.

ההשפעה היחידה שהיתה לשפעת העופות היא דווקא השפעה חיובית. המניות של חברות תרופות כגון רוש (שמייצרת את תרופת התמיפלו) עולות מאז הכוונות של כל המדינות להצטייד בכמויות עתק של התרופה. אבל גם ההצטיידות הגורפת הזאת, היא לא מה שמשנה לענקית תרופות כגון רוש.

החברה הזניקה את המכירות ברבעון השלישי שנסתיים זה עתה ב-20%, חלק מהסיבה הגיעה מהתמיפלו, אבל העיקר מתרופה אתית חדשה לטיפול בסרטן. הפאניקה פחות גדולה מעיקר הביזנס של החברה. המשקיעים שלחו את המניות של רוש להתחזק אתמול ב-2.95%, והמניה גאתה ב-47% מתחילת השנה. אך לא מדובר בזינוק. היום אפילו נרשם מימוש מסוים בחלק מהבורסות האירופאיות שבהן רשומות מניות רוש.

בקיצור, כל עוד שפעת העופות לא קוטלת מדד בורסאי אחד ומעיקה עליו כך שיפול באופן ברור ומוחשי ממנה, אפשר להותיר את הפאניקה הזאת ברמת ה"סבתות" והמנהיגים הבינלאומיים. הברמוטר של הבורסות עדיין לא מתעטש. אפילו לא אפצ'י קטן.

מאת: חזי שטרנליכט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':