אפילו לא אפצ'י - על בעתת שפעת העופות במבחן הכסף

צפיתם בחדשות ורציתם לרוץ במרדף אחרי מזרק עם חיסון נגד שפעת? למה שלא תרגעו קצת ותביטו במקום שבו מכלול האמונות מדבר - בבורסה, למשל
חזי שטרנליכט |

בעולם החדשות נהוג לחלק את תחומי הסיקור לנושאים שונים. פוליטיקה, כלכלה, ספורט, בידור. אבל לתחום הסיקור הכלכלי, יש לא אחת מכנה משותף רחב ביותר, שלא לומר - נמוך ובסיסי. אנחנו מדברים על הכסף. אותו הדבר שמניע את הכלכלה, ומניע גם, בראיית עולם מסוימת, חלק נרחב מהמניעים בפוליטיקה, בדיפלומטיה, בספורט, בבידור וכך הלאה.

דרך הכסף אפשר להסביר לא אחת הרבה מאוד דברים. מעל כל הדברים האלה, יש לנו את הבורסה. אם תרצו, הברומטר של מצב הכסף במדינה מסוימת. הבורסה היא אפיק השקעה. כלל האצבע הפשוט יאמר: כשהיא אטרקטיבית - המניות עולות, הכסף "רוצה" להכנס למדינה הספציפית, וכשהיא לא: באות הירידות. ברומטר פשוט - אם תרצו - מדד העונה לחששות הקדמונים ביותר של בני האדם.

כבר תקופה ארוכה שאני ממליץ להביט בבורסה הישראלית כעוד סוג של ברומטר לרחשי הציבור (לא בהכרח הציבור הישראלי) באשר לנעשה בארץ. שלוש שנות העליות האחרונות, לוו לבסוף בצמיחה כללית במשק, התפטרות נתניהו שעוררה חלחלה ותרחישי אימה בפוליטיקה, התבדתה בבורסה ביום שלאחרי, ולא התגלתה כ"אסון פוליטי" נורא לבסוף בחודשים שעקבו אחריה. הבורסה ידעה או הימרה על כך ראשונה.

ההתנתקות "הושלמה" בשוק ההון הישראלי, עוד כשהחיילים פסעו לעבר הישובים ברצועת עזה. ו"השקט" היחסי שבא אחרי מותו של ערפאת תוגמל בעליות חדות במשך חודשים רבים. גם כשכל הפרשנים ישבו בטלויזיה בפנים חתומות ולא ידעו מה לומר: כאוס טוטאלי ואנרכיה, או רגיעה ודעיכה יחסית של האלימות.

הבורסה, היא לא בהכרח הנבואה החזקה ביותר שיש, אבל היא "בסך הכל", המקום שבו הכסף של האנשים מחפש את ההשקעה האטרקטיבית. זה לא מעט, כי ה"אנשים" הם הקובעים לבסוף את גורלם, גם אם לא בצורה מודעת, ובלי יכולת תכנון שכלתנית.

כל זה מביא אותנו לשפעת העופות. כבר שבוע שאנחנו מופגזים בחששות ותרחישי אימה על השפעת שיכולה להפוך למגיפה בסדרי גודל היסטוריים. רופאים בחלוקים לבנים, עובדי תברואה מבוהלים בחליפות אב"כ, ממששים עופות ומחזיקים ביצי תרנגולות בתנאי מעבדה. והכל בגלל שפעת עופות שהרגה 60 אסיאתיים מסכנים.

העתונות הכללית משתפת את כולם באורגיית האימה, ומנהיגי העולם שמחים. למה לא? כולם מקבלים כותרות, מתחילים להתכונן. כמה מדענים אפורים מארגון הבריאות העולמי שיושב בעיירה השלווה, ז'נבה שבשוויץ, יצאו ממגדל השן והסבירו בשורות מפותלות שהתרחיש ששפעת העופות תהפוך לאפידימיה גלבולית, עלול להתפתח כשזאת תתערבב בדמם של חולי שפעת רגילה.

למרות כל החששות, הפחדים, והדאגות האלה, עדיין לא תורגמו הידיעות הרבות שזורמות בתקשורת "הכללית" להפלת שוק מניות אחד. נכון, הבורסות יורדות בשבוע האחרון, אבל עקב "עסקים כרגיל". האינפלציה בארצות הברית, ההוריקן ווילמה, הגרעונות, חברות הדוט-קום, עונת הדוחות. עסקים כרגיל.

ההשפעה היחידה שהיתה לשפעת העופות היא דווקא השפעה חיובית. המניות של חברות תרופות כגון רוש (שמייצרת את תרופת התמיפלו) עולות מאז הכוונות של כל המדינות להצטייד בכמויות עתק של התרופה. אבל גם ההצטיידות הגורפת הזאת, היא לא מה שמשנה לענקית תרופות כגון רוש.

החברה הזניקה את המכירות ברבעון השלישי שנסתיים זה עתה ב-20%, חלק מהסיבה הגיעה מהתמיפלו, אבל העיקר מתרופה אתית חדשה לטיפול בסרטן. הפאניקה פחות גדולה מעיקר הביזנס של החברה. המשקיעים שלחו את המניות של רוש להתחזק אתמול ב-2.95%, והמניה גאתה ב-47% מתחילת השנה. אך לא מדובר בזינוק. היום אפילו נרשם מימוש מסוים בחלק מהבורסות האירופאיות שבהן רשומות מניות רוש.

בקיצור, כל עוד שפעת העופות לא קוטלת מדד בורסאי אחד ומעיקה עליו כך שיפול באופן ברור ומוחשי ממנה, אפשר להותיר את הפאניקה הזאת ברמת ה"סבתות" והמנהיגים הבינלאומיים. הברמוטר של הבורסות עדיין לא מתעטש. אפילו לא אפצ'י קטן.

מאת: חזי שטרנליכט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.