אפילו לא אפצ'י - על בעתת שפעת העופות במבחן הכסף
בעולם החדשות נהוג לחלק את תחומי הסיקור לנושאים שונים. פוליטיקה, כלכלה, ספורט, בידור. אבל לתחום הסיקור הכלכלי, יש לא אחת מכנה משותף רחב ביותר, שלא לומר - נמוך ובסיסי. אנחנו מדברים על הכסף. אותו הדבר שמניע את הכלכלה, ומניע גם, בראיית עולם מסוימת, חלק נרחב מהמניעים בפוליטיקה, בדיפלומטיה, בספורט, בבידור וכך הלאה.
דרך הכסף אפשר להסביר לא אחת הרבה מאוד דברים. מעל כל הדברים האלה, יש לנו את הבורסה. אם תרצו, הברומטר של מצב הכסף במדינה מסוימת. הבורסה היא אפיק השקעה. כלל האצבע הפשוט יאמר: כשהיא אטרקטיבית - המניות עולות, הכסף "רוצה" להכנס למדינה הספציפית, וכשהיא לא: באות הירידות. ברומטר פשוט - אם תרצו - מדד העונה לחששות הקדמונים ביותר של בני האדם.
כבר תקופה ארוכה שאני ממליץ להביט בבורסה הישראלית כעוד סוג של ברומטר לרחשי הציבור (לא בהכרח הציבור הישראלי) באשר לנעשה בארץ. שלוש שנות העליות האחרונות, לוו לבסוף בצמיחה כללית במשק, התפטרות נתניהו שעוררה חלחלה ותרחישי אימה בפוליטיקה, התבדתה בבורסה ביום שלאחרי, ולא התגלתה כ"אסון פוליטי" נורא לבסוף בחודשים שעקבו אחריה. הבורסה ידעה או הימרה על כך ראשונה.
ההתנתקות "הושלמה" בשוק ההון הישראלי, עוד כשהחיילים פסעו לעבר הישובים ברצועת עזה. ו"השקט" היחסי שבא אחרי מותו של ערפאת תוגמל בעליות חדות במשך חודשים רבים. גם כשכל הפרשנים ישבו בטלויזיה בפנים חתומות ולא ידעו מה לומר: כאוס טוטאלי ואנרכיה, או רגיעה ודעיכה יחסית של האלימות.
הבורסה, היא לא בהכרח הנבואה החזקה ביותר שיש, אבל היא "בסך הכל", המקום שבו הכסף של האנשים מחפש את ההשקעה האטרקטיבית. זה לא מעט, כי ה"אנשים" הם הקובעים לבסוף את גורלם, גם אם לא בצורה מודעת, ובלי יכולת תכנון שכלתנית.
כל זה מביא אותנו לשפעת העופות. כבר שבוע שאנחנו מופגזים בחששות ותרחישי אימה על השפעת שיכולה להפוך למגיפה בסדרי גודל היסטוריים. רופאים בחלוקים לבנים, עובדי תברואה מבוהלים בחליפות אב"כ, ממששים עופות ומחזיקים ביצי תרנגולות בתנאי מעבדה. והכל בגלל שפעת עופות שהרגה 60 אסיאתיים מסכנים.
העתונות הכללית משתפת את כולם באורגיית האימה, ומנהיגי העולם שמחים. למה לא? כולם מקבלים כותרות, מתחילים להתכונן. כמה מדענים אפורים מארגון הבריאות העולמי שיושב בעיירה השלווה, ז'נבה שבשוויץ, יצאו ממגדל השן והסבירו בשורות מפותלות שהתרחיש ששפעת העופות תהפוך לאפידימיה גלבולית, עלול להתפתח כשזאת תתערבב בדמם של חולי שפעת רגילה.
למרות כל החששות, הפחדים, והדאגות האלה, עדיין לא תורגמו הידיעות הרבות שזורמות בתקשורת "הכללית" להפלת שוק מניות אחד. נכון, הבורסות יורדות בשבוע האחרון, אבל עקב "עסקים כרגיל". האינפלציה בארצות הברית, ההוריקן ווילמה, הגרעונות, חברות הדוט-קום, עונת הדוחות. עסקים כרגיל.
ההשפעה היחידה שהיתה לשפעת העופות היא דווקא השפעה חיובית. המניות של חברות תרופות כגון רוש (שמייצרת את תרופת התמיפלו) עולות מאז הכוונות של כל המדינות להצטייד בכמויות עתק של התרופה. אבל גם ההצטיידות הגורפת הזאת, היא לא מה שמשנה לענקית תרופות כגון רוש.
החברה הזניקה את המכירות ברבעון השלישי שנסתיים זה עתה ב-20%, חלק מהסיבה הגיעה מהתמיפלו, אבל העיקר מתרופה אתית חדשה לטיפול בסרטן. הפאניקה פחות גדולה מעיקר הביזנס של החברה. המשקיעים שלחו את המניות של רוש להתחזק אתמול ב-2.95%, והמניה גאתה ב-47% מתחילת השנה. אך לא מדובר בזינוק. היום אפילו נרשם מימוש מסוים בחלק מהבורסות האירופאיות שבהן רשומות מניות רוש.
בקיצור, כל עוד שפעת העופות לא קוטלת מדד בורסאי אחד ומעיקה עליו כך שיפול באופן ברור ומוחשי ממנה, אפשר להותיר את הפאניקה הזאת ברמת ה"סבתות" והמנהיגים הבינלאומיים. הברמוטר של הבורסות עדיין לא מתעטש. אפילו לא אפצ'י קטן.
מאת: חזי שטרנליכט.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
