אפילו לא אפצ'י - על בעתת שפעת העופות במבחן הכסף

צפיתם בחדשות ורציתם לרוץ במרדף אחרי מזרק עם חיסון נגד שפעת? למה שלא תרגעו קצת ותביטו במקום שבו מכלול האמונות מדבר - בבורסה, למשל
חזי שטרנליכט |

בעולם החדשות נהוג לחלק את תחומי הסיקור לנושאים שונים. פוליטיקה, כלכלה, ספורט, בידור. אבל לתחום הסיקור הכלכלי, יש לא אחת מכנה משותף רחב ביותר, שלא לומר - נמוך ובסיסי. אנחנו מדברים על הכסף. אותו הדבר שמניע את הכלכלה, ומניע גם, בראיית עולם מסוימת, חלק נרחב מהמניעים בפוליטיקה, בדיפלומטיה, בספורט, בבידור וכך הלאה.

דרך הכסף אפשר להסביר לא אחת הרבה מאוד דברים. מעל כל הדברים האלה, יש לנו את הבורסה. אם תרצו, הברומטר של מצב הכסף במדינה מסוימת. הבורסה היא אפיק השקעה. כלל האצבע הפשוט יאמר: כשהיא אטרקטיבית - המניות עולות, הכסף "רוצה" להכנס למדינה הספציפית, וכשהיא לא: באות הירידות. ברומטר פשוט - אם תרצו - מדד העונה לחששות הקדמונים ביותר של בני האדם.

כבר תקופה ארוכה שאני ממליץ להביט בבורסה הישראלית כעוד סוג של ברומטר לרחשי הציבור (לא בהכרח הציבור הישראלי) באשר לנעשה בארץ. שלוש שנות העליות האחרונות, לוו לבסוף בצמיחה כללית במשק, התפטרות נתניהו שעוררה חלחלה ותרחישי אימה בפוליטיקה, התבדתה בבורסה ביום שלאחרי, ולא התגלתה כ"אסון פוליטי" נורא לבסוף בחודשים שעקבו אחריה. הבורסה ידעה או הימרה על כך ראשונה.

ההתנתקות "הושלמה" בשוק ההון הישראלי, עוד כשהחיילים פסעו לעבר הישובים ברצועת עזה. ו"השקט" היחסי שבא אחרי מותו של ערפאת תוגמל בעליות חדות במשך חודשים רבים. גם כשכל הפרשנים ישבו בטלויזיה בפנים חתומות ולא ידעו מה לומר: כאוס טוטאלי ואנרכיה, או רגיעה ודעיכה יחסית של האלימות.

הבורסה, היא לא בהכרח הנבואה החזקה ביותר שיש, אבל היא "בסך הכל", המקום שבו הכסף של האנשים מחפש את ההשקעה האטרקטיבית. זה לא מעט, כי ה"אנשים" הם הקובעים לבסוף את גורלם, גם אם לא בצורה מודעת, ובלי יכולת תכנון שכלתנית.

כל זה מביא אותנו לשפעת העופות. כבר שבוע שאנחנו מופגזים בחששות ותרחישי אימה על השפעת שיכולה להפוך למגיפה בסדרי גודל היסטוריים. רופאים בחלוקים לבנים, עובדי תברואה מבוהלים בחליפות אב"כ, ממששים עופות ומחזיקים ביצי תרנגולות בתנאי מעבדה. והכל בגלל שפעת עופות שהרגה 60 אסיאתיים מסכנים.

העתונות הכללית משתפת את כולם באורגיית האימה, ומנהיגי העולם שמחים. למה לא? כולם מקבלים כותרות, מתחילים להתכונן. כמה מדענים אפורים מארגון הבריאות העולמי שיושב בעיירה השלווה, ז'נבה שבשוויץ, יצאו ממגדל השן והסבירו בשורות מפותלות שהתרחיש ששפעת העופות תהפוך לאפידימיה גלבולית, עלול להתפתח כשזאת תתערבב בדמם של חולי שפעת רגילה.

למרות כל החששות, הפחדים, והדאגות האלה, עדיין לא תורגמו הידיעות הרבות שזורמות בתקשורת "הכללית" להפלת שוק מניות אחד. נכון, הבורסות יורדות בשבוע האחרון, אבל עקב "עסקים כרגיל". האינפלציה בארצות הברית, ההוריקן ווילמה, הגרעונות, חברות הדוט-קום, עונת הדוחות. עסקים כרגיל.

ההשפעה היחידה שהיתה לשפעת העופות היא דווקא השפעה חיובית. המניות של חברות תרופות כגון רוש (שמייצרת את תרופת התמיפלו) עולות מאז הכוונות של כל המדינות להצטייד בכמויות עתק של התרופה. אבל גם ההצטיידות הגורפת הזאת, היא לא מה שמשנה לענקית תרופות כגון רוש.

החברה הזניקה את המכירות ברבעון השלישי שנסתיים זה עתה ב-20%, חלק מהסיבה הגיעה מהתמיפלו, אבל העיקר מתרופה אתית חדשה לטיפול בסרטן. הפאניקה פחות גדולה מעיקר הביזנס של החברה. המשקיעים שלחו את המניות של רוש להתחזק אתמול ב-2.95%, והמניה גאתה ב-47% מתחילת השנה. אך לא מדובר בזינוק. היום אפילו נרשם מימוש מסוים בחלק מהבורסות האירופאיות שבהן רשומות מניות רוש.

בקיצור, כל עוד שפעת העופות לא קוטלת מדד בורסאי אחד ומעיקה עליו כך שיפול באופן ברור ומוחשי ממנה, אפשר להותיר את הפאניקה הזאת ברמת ה"סבתות" והמנהיגים הבינלאומיים. הברמוטר של הבורסות עדיין לא מתעטש. אפילו לא אפצ'י קטן.

מאת: חזי שטרנליכט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.