כוכב נולד? סופרנובה פרסומית בכ-1,000 עמודי עיתון

יפעת מחקרי מדיה מתקדמים ניתחה ומצאה שתופעת "כוכב נולד" יצרה בום פרסומי בכל המדיות בארץ בהיקף חסר תקדים. מאז נוצרה, נחשפו הכוכבים בצורה נרחבת מאוד בתקשורת הישראלית

תופעת כוכב נולד על גילגוליה הרבים יצרה חשיפה עצומה בתקשורת הישראלית. כך עולה מבדיקה שביצעה חברת יפעת מחקרי מדיה מתקדמים. התוכנית "כוכב נולד 3" זכתה לחשיפה של למעלה מכ-120,000 אינטשים - כלומר כ-1,000 דפי עיתונים יומיים מאז נוצרה.

נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת מחקרי מדיה מתקדמים ציין כי "התוכנית כוכב נולד זכתה לחשיפה עצומה העומדת בקנה אחד עם חברות ומותגים המובילים במשק. מדובר בתופעה תקשורתית יוצאת דופן".

במחקר שמתפרסם הבוקר עולה כי מניתוח כתבות מסוף 2004 ועד רגע לפני הגמר הגדול נמצא כי כ-50% ממספר הכתבות על התוכנית הופיעו בעיתונות היומית. העיתונים כיכבו בסיקור אודות המתמודדים, המעבר מכפר המוסיקה בניצנים לגני התערוכה עקב ההתנתקות, פרשת הזיופים בהצבעה, נתוני חשיפה ורייטינג וכן ביקורות טלוויזיה. 40% מהכתבות הופיעו במגזינים השונים וכ-10% מהכתבות הופיעו במקומונים.

ביפעת מחקרי מדיה מתקדמים ציינו כי בשונה מתוכניות אחרות, מציינים ביפעת, ש"כוכב נולד" יצרה תקדים באופן הסיקור בתחום המגזינים אשר ייסדו טורים קבועים ייעודים - באמצעותם סוקרה התוכנית בהרחבה והמתמודדים סוקרו בכתבות מרובות עמודים.

במסגרת המחקר, בדקה יפעת את גם את איכות הסיקור: בכ-50% מהכתבות בהן אוזכרה התוכנית, מופיע שמה או שם אחד המועמדים בכותרת, עובדה המייצרת בולטות בסיקור. "כוכב נולד" קיבלה מספר גבוה ביותר של 40 שערים בעיתונות שברובם הופיעו יהודה סעדו והדר עוזרי. יהודה סעדו הוא השיאן מכל המועמדים בהופעה בכותרות, ושמו זכה להופיע בלא פחות מ-18 כותרות.

יעקובי מוסיף, כי "אחד הפרמטרים בניתוח היה מספר התמונות שקיבלו המועמדים והשופטים וכוכב נולד בהחלט סיפקה צבע. כמו כן, הבחנו כי במהלך העונה, חזרו לכותרות כוכבי העונות הקודמות בהקשרים שונים, פועל יוצא של אימפקט החשיפה התקשורתית הגבוה של התוכנית".

מבדיקת סיקור תמונות המועמדים עולה, כי דווקא כאן יש שוני בין שלישיית הפיינלסטים בגמר לבין אלו שזכו לחשיפה מרבית בשיבוץ תמונותיהם: יהודה סעדו שרבים מנבאים כי הוא יהיה "הכוכב הנולד" הבא, מוביל במספר התמונות בכתבות (82 תמונות). במקום השני "בחרה העיתונות" בהדר עוזרי שכזכור לא עלתה לגמר, עם 65 תמונות.

במקום השלישי נמצאת שיר ביטון עם 61 תמונות, במקום הרביעי מיכאל קירקלין עם 46 תמונות ובמקום החמישי אוהד אלישע עם 40 תמונות. חביב עיתונות נוסף היה רועי זינר (36 תמונות - בעיקר בהקשר פרשת הזיופים בהצבעות).

מבין השופטים כיכבה ריקי גל בכותרות העיתונים עם אזכור בכ-12 כותרות בעיקר בגלל פרשת "נערת הקוק" והיא גם מובילה במופעי התמונות עם 58 תמונות לעומת צביקה פיק (44 תמונות) וצדי צרפתי (41 תמונות).

למרות הזמן שעבר, הפיינלסטים של העונות הקודמות עדיין שומרים על סטטוס תקשורתי מכובד בעיתונות: מבין הפיינלסטים של העונה השנייה מוביל הראל מויאל עם 72 תמונות, הראל סקעת 59 תמונות ועדי כהן 20 תמונות.

שירי מימון שזכתה במקום השני בגמר כוכב נולד 1 היא דווקא המנצחת הגדולה בתמונות עם הופעה בכ-31 תמונות (הרבה בזכות האירוויזיון) ונינט טייב, הזוכה של העונה הראשונה עם 27. שי גבסו הופיע ב-17 תמונות.

הערה: יפעת מחקרי מדיה מתקדמים הינה חלק מקבוצת יפעת, וגם חברת קו מנחה המפעילה את אתר החדשות Bizportal הינה חלק מקבוצת יפעת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.