בן שלוש: לא נדרוש מגופים לייעץ על מוצרים שלא שלהם

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, אייל בן-שלוש, אמר בדיון המסכם ליישום מסקנות ועדת בכר כי על המחוקקים לייצג את טובת האזרחים ולא "לאזן את האינטרסים שלהם"
חזי שטרנליכט |

סבב הנאומים בפני ועדת הכספים בנוגע ליישום מסקנות רפורמת בכר נמשך. הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, אייל בן-שלוש, אמר בדיון המסכם כי "את האינטרסים של האזרח הישראלי אסור לנו לאזן אלא מחובתנו לייצג אותם, ורק אותם".

לדברי בן-שלוש באוצר "לא מסתירים כי מדובר ברפורמה מבנית, שמשנה את היסודות עליהם מבוסס שוק ההון בישראל. ואולם, למרות שמדובר ברפורמה יסודית, היא מורכבת מאיזונים ובלמים פנימיים".

הוא גורס כי תשתית הייעוץ הפנסיוני שנבנתה ברפורמה אינה מתמצה רק בפתרון בעיות ניגודי העניינים. "הצעת החוק מטפלת גם בהקמת מערך יעוץ פנסיוני מקצועי, עם חובות נאמנות ללקוח, עם סטנדרט גבוה של איכות בייעוץ. המוצרים הפנסיונים הם מוצרים מורכבים במיוחד, אולי המוצרים המורכבים ביותר בעולם הפיננסי, ולכן תשתית הייעוץ כל כך נחוצה".

בן-שלוש דיבר על הדיון שהתפתח על "הפרבילגיה" שיקבלו הבנקים הקטנים, באופן שיכולו להמשיך ולהחזיק בקופות ובקרנות "וכאילו", בו בעת להמשיך לייעץ: מצד אחד להתיר להם להיות בעלים של קופות גמל, ומצד שני לדרוש מהם לייעץ לטובת לקוחותיהם מצד אחד להתיר להם להיות בעלים של קרנות נאמנות, ומצד שני לדרוש מהם לייעץ לטובת לקוחותיהם בתחום ניירות הערך.

לדבריו "בסרט הזה כבר היינו. אפילו סרט ארוך. 10 שנים עברו מאז חקיקת חוק הסדרת הייעוץ בהשקעות, הניסיון נצבר, הידע נאסף: אנחנו כבר יודעים, שלא ניתן לדרוש מגוף כלכלי לייעץ בגין מוצרים אחרים, שאינם בבעלותו, ושהוא מרוויח עליהם הרבה פחות. וזה ממש לא חשוב אם מדובר בגוף כלכלי גדול או קטן, ער או מתעורר".

הממונה על שוק ההון תמה "האם באמת חברי ועדת הכספים חושבים שאנחנו צריכים עוד 10 שנים של ניסיון כדי לגלות שפגענו בלקוחות של הבנקים הקטנים? האם באמת נדרשות עוד 10 שנים של ייעוץ קלוקל, שפוגע בלקוחות, כדי להוכיח שחוק לא יכול לכפות התנהגות כלכלית מנוגדת לטבע האדם?"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.