בנק ישראל: זינוק של 38% במספר כרטיסי האשראי לכל לקוח תוך 8.5 שנים
בהתאמה נרשם גידול בעלות החזקת הכרטיסים שעלתה במצטבר בכ-19%. מנגד, עלות ניהול חשבון העו"ש ירדה; בעשור האחרון ירדו הכנסות הבנקים מעמלות
כרטיסי אשראי עוד ועוד כרטיסי אשראי: במהלך 8 שנים זינק מספר כרטיסי האשראי שמחזיק לקוח בחשבון בנק בכ-38%. כך עולה מדוח חצי שנתי שמפרסם בנק ישראל. בהתאמה נרשם גידול בעלות החזקת הכרטיסים שעלתה במצטבר בכ-19%. מנגד, עלות ניהול חשבון העו"ש ירדה בכ-38%.
לפי הדוח, העלות החודשית הממוצעת לחשבון משק בית ובנקאות פרטית במחצית הראשונה של שנת 2019 הסתכמה בכ-26.9 שקל לחשבון - ירידה של כ-17% מאז 2011 וזאת לאחר עלייה מתונה שנרשמה בין השנים 2017-2018.
מתוך הסכום שצוין, נגבו כ-12.6 שקל בעבור ניהול חשבון העו"ש וקבלת מידע - בעלות זו נכללו פעולות בנקאיות בסיסיות כמו הפקדה ומשיכת מזומנים, העברות בנקאיות, וכד', המתבצעות על ידי פקיד או בערוץ ישיר, פעולות בשיקים, הרשאה לחיוב חשבון, הוראת קבע, הפקת דוחות סטנדרטים, קבלת מידע בערוצים השונים ואיתור מסמכים.
יתרת הסכום של כ-14.3 שקל נגבתה בעבור החזקה ושימוש בכרטיסי אשראי. עלות זו כוללת בעיקרה את דמי הכרטיס, וכן עלויות נוספות בגין משיכות מט"ח בחו"ל, עסקאות בחו"ל, ועוד. ממוצע דמי הכרטיס לכרטיסים מסוג מקומי, בינלאומי וזהב הסתכם ב-6.4 שקל לכרטיס בחודש.
- ישראייר רוכשת 20% ממועדון כרטיסי האשראי של רמי לוי וישראכרט - לפי שווי של 200 מ' שקל
- למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף חודש יוני 2019, מספר הכרטיסים הממוצע לחשבון עמד על כ-1.63, לעומת 1.18 כרטיסים בשנת 2011. מדובר בעלייה עקבית שנרשמה לאורך השנים בהיקף הכרטיסים, כפי שמלמד הגרף הבא:
מקור: בנק ישראל
עוד דווח על ירידה בהכנסות המערכת הבנקאית מעמלות בעשור האחרון ביחס להיקפי הפעילות בשיעור מצטבר של כ-30%. הירידה מיוחסת בין השאר לכך שבמהלך 2019 הופרדו ישראכרט ולאומי קארד (מקס) מהבנקים כחלק מיישום החוק להגברת התחרותיות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל.
- 1.דירה=קורת גג 24/01/2020 10:37הגב לתגובה זודירה=קורת גג,היא צורך בסיסי של האדם
האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?
בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?
במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.
המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%
מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל.
בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.
הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח.
- מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
- הלוואה פרטית או חוץ־בנקאית: כל מה שצריך לדעת לפני שמחליטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.
הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?
הלוואות חברתיות התחילו כהבטחה הגדולה של הכלכלה השיתופית, שרדו מגפה עולמית ומתמודדות עם סביבת ריבית מאתגרת. כיצד עובד המנגנון שהופך כל אזרח למלווה, ומהן האותיות הקטנות שהמשקיעים חייבים להכיר?
P2P איך זה עובד בפועל?
הלוואה חברתית היא יציר טכנולוגי מורכב. הפלטפורמה (למשל טריא, BTB או בלנדר) מתפקדת כצומת המחברת בין אלפי מלווים לאלפי לווים, תוך שימוש במערכת חיתום המבוססת על בנקאות פתוחה.
החיתום הדיגיטלי: בניגוד לבנקאי שבוחן תלושי שכר, הפלטפורמה מקבלת גישה (בהסכמה) לנתוני חשבון הבנק המלאים של הלווה ב-180 הימים האחרונים. אלגוריתמים של AI מנתחים דפוסי התנהגות - האם הלווה נוטה לחרוג מהמסגרת? האם יש לו הוצאות הימורים? האם ההכנסה שלו יציבה? הדירוג נקבע בתוך שניות.
מנגנון הפיזור המולטי-לטרלי: השקעה של 100,000 ש"ח לא הולכת ללווה אחד, אלא נחתכת לאלפי "שברים". המערכות כיום יודעות לבצע פיזור אופטימלי לא רק בין אנשים, אלא בין מגזרים (עצמאים, שכירים, משכנתאות) כדי למנוע חשיפה לענף שעלול להיפגע, כמו ענף הבנייה או המסחר.
- משקיעי לוזון נדל"ן יצביעו במאי על מיזוג טריא לפי 320 מ' ש'
- הבורסה השיקה מערכת חדשה למסחר בקרנות השקעה וקרנות גידור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית דריבית האוטומטית: הכוח הגדול של המודל הוא במיחזור הכספים. כל שקל של קרן או ריבית שחוזר מהלווה מוזרם מיד להלוואה חדשה, מה שיוצר אפקט של ריבית דריבית ללא שחיקה בגלל עמלות קנייה ומכירה כמו בשוק ההון.
