כרטיס אשראי ויזה מאסטרכארד קניות חוב כסף רכישה
צילום: Istock

בנק ישראל: זינוק של 38% במספר כרטיסי האשראי לכל לקוח תוך 8.5 שנים

בהתאמה נרשם גידול בעלות החזקת הכרטיסים שעלתה במצטבר בכ-19%. מנגד, עלות ניהול חשבון העו"ש ירדה; בעשור האחרון ירדו הכנסות הבנקים מעמלות

מורן ישעיהו | (1)
נושאים בכתבה כרטיסי אשראי

עוד ועוד כרטיסי אשראי: במהלך 8 שנים זינק מספר כרטיסי האשראי שמחזיק לקוח בחשבון בנק בכ-38%. כך עולה מדוח חצי שנתי שמפרסם בנק ישראל. בהתאמה נרשם גידול בעלות החזקת הכרטיסים שעלתה במצטבר בכ-19%. מנגד, עלות ניהול חשבון העו"ש ירדה בכ-38%. 

לפי הדוח, העלות החודשית הממוצעת לחשבון משק בית ובנקאות פרטית במחצית הראשונה של שנת 2019 הסתכמה בכ-26.9 שקל לחשבון - ירידה של כ-17% מאז 2011 וזאת לאחר עלייה מתונה שנרשמה בין השנים 2017-2018.

מתוך הסכום שצוין, נגבו כ-12.6 שקל בעבור ניהול חשבון העו"ש וקבלת מידע - בעלות זו נכללו פעולות בנקאיות בסיסיות כמו הפקדה ומשיכת מזומנים, העברות בנקאיות, וכד', המתבצעות על ידי פקיד או בערוץ ישיר, פעולות בשיקים, הרשאה לחיוב חשבון, הוראת קבע, הפקת דוחות סטנדרטים, קבלת מידע בערוצים השונים ואיתור מסמכים.

יתרת הסכום של כ-14.3 שקל נגבתה בעבור החזקה ושימוש בכרטיסי אשראי. עלות זו כוללת בעיקרה את דמי הכרטיס, וכן עלויות נוספות בגין משיכות מט"ח בחו"ל, עסקאות בחו"ל, ועוד. ממוצע דמי הכרטיס לכרטיסים מסוג מקומי, בינלאומי וזהב הסתכם ב-6.4 שקל לכרטיס בחודש. 

נכון לסוף חודש יוני 2019, מספר הכרטיסים הממוצע לחשבון עמד על כ-1.63, לעומת 1.18 כרטיסים בשנת 2011.  מדובר בעלייה עקבית שנרשמה לאורך השנים בהיקף הכרטיסים, כפי שמלמד הגרף הבא:

מקור: בנק ישראל

עוד דווח על  ירידה בהכנסות המערכת הבנקאית מעמלות בעשור האחרון ביחס להיקפי הפעילות בשיעור מצטבר של  כ-30%. הירידה מיוחסת בין השאר לכך שבמהלך 2019 הופרדו ישראכרט ולאומי קארד (מקס) מהבנקים כחלק מיישום החוק להגברת התחרותיות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג 24/01/2020 10:37
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג,היא צורך בסיסי של האדם
חיסכון פנסיה
צילום: דאלי

קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה: איך בוחרים ומה ההבדלים?

כך תמקסמו את החיסכון הפנסיוני והפיננסי, באמצעות שני הכלים המרכזיים בשוק ההון הישראלי  

ענת גלעד |

בעידן של חוסר ודאות כלכלית, הצורך בחיסכון הולך וגובר, ושוק ההון הישראלי מציע מגוון אפיקים אטרקטיביים. בין שלל האפשרויות, בולטות במיוחד קרן ההשתלמות וקופת הגמל להשקעה. למרות ששני המכשירים מאפשרים צבירת הון בשוק ההון תחת ניהול מקצועי של בתי השקעות, הם נבדלים זה מזה באופן מהותי בנזילות, בתקרות ההפקדה ובעיקר - בהטבות המס שהם מציעים.

הבחירה בין השתיים אינה מוחלטת, ולעיתים קרובות השילוב הנכון הוא המפתח לחיסכון מיטבי המותאם לצרכים האישיים של כל חוסך.

קרן השתלמות: היהלום שבכתר החיסכון לטווח בינוני

קרן השתלמות וקופת גמל להשקעה הן שני מכשירי חיסכון מרכזיים בישראל, אך קרן השתלמות מציעה הטבה מיסויית גדולה יותר, מה שהופך אותה לעדיפה ברוב המקרים. ההטבה המרכזית היא פטור מלא ממס רווחי הון לאחר שש שנים, מה שאומר שכל התשואה נשארת אצלכם ללא ניכוי 25% מס. נוסף על כך - לשכירים, קרן השתלמות ניתנת כהטבה מהמעסיק: המעסיק מפקיד 7.5% מהשכר הקובע, והעובד מפקיד רק 2.5%, כלומר על כל שקל של העובד, המעסיק מוסיף שלושה שקלים. זה יוצר יחס עלות-תועלת מצוין, כי ההפקדה של המעסיק היא בעצם כסף "חינם" שגדל עם תשואה פטורה ממס. 

התקרה המוטבת לשכירים ב-2025 היא 18,840 שקל בשנה, או 1,570 שקלים לחודש, והיא מחושבת לפי השכר עד תקרה מסוימת. אם אתם שכירים, זו הדרך הטובה ביותר למקסם חיסכון עם סיוע מהמעסיק.

אבל גם עצמאים יכולים ליהנות: הם יכולים להפקיד עד 13,200 שקל בשנה ולקבל הטבת מס הכנסה מיידית, ועד 20,520 שקל בפטור ממס רווח הון, בהתאם להכנסה הקובעת של עד 293,400 שקל. הפקדות מעבר לתקרה עדיין נהנות מהפטור לאחר שש שנים, מה שהופך את הקרן לכלי חזק לחיסכון לטווח בינוני כמו לימודים, רכישת רכב או שיפוץ.

היתרונות המרכזיים: