כרטיס אשראי ויזה מאסטרכארד קניות חוב כסף רכישה
צילום: Istock

בנק ישראל: זינוק של 38% במספר כרטיסי האשראי לכל לקוח תוך 8.5 שנים

בהתאמה נרשם גידול בעלות החזקת הכרטיסים שעלתה במצטבר בכ-19%. מנגד, עלות ניהול חשבון העו"ש ירדה; בעשור האחרון ירדו הכנסות הבנקים מעמלות

מורן ישעיהו | (1)
נושאים בכתבה כרטיסי אשראי

עוד ועוד כרטיסי אשראי: במהלך 8 שנים זינק מספר כרטיסי האשראי שמחזיק לקוח בחשבון בנק בכ-38%. כך עולה מדוח חצי שנתי שמפרסם בנק ישראל. בהתאמה נרשם גידול בעלות החזקת הכרטיסים שעלתה במצטבר בכ-19%. מנגד, עלות ניהול חשבון העו"ש ירדה בכ-38%. 

לפי הדוח, העלות החודשית הממוצעת לחשבון משק בית ובנקאות פרטית במחצית הראשונה של שנת 2019 הסתכמה בכ-26.9 שקל לחשבון - ירידה של כ-17% מאז 2011 וזאת לאחר עלייה מתונה שנרשמה בין השנים 2017-2018.

מתוך הסכום שצוין, נגבו כ-12.6 שקל בעבור ניהול חשבון העו"ש וקבלת מידע - בעלות זו נכללו פעולות בנקאיות בסיסיות כמו הפקדה ומשיכת מזומנים, העברות בנקאיות, וכד', המתבצעות על ידי פקיד או בערוץ ישיר, פעולות בשיקים, הרשאה לחיוב חשבון, הוראת קבע, הפקת דוחות סטנדרטים, קבלת מידע בערוצים השונים ואיתור מסמכים.

יתרת הסכום של כ-14.3 שקל נגבתה בעבור החזקה ושימוש בכרטיסי אשראי. עלות זו כוללת בעיקרה את דמי הכרטיס, וכן עלויות נוספות בגין משיכות מט"ח בחו"ל, עסקאות בחו"ל, ועוד. ממוצע דמי הכרטיס לכרטיסים מסוג מקומי, בינלאומי וזהב הסתכם ב-6.4 שקל לכרטיס בחודש. 

נכון לסוף חודש יוני 2019, מספר הכרטיסים הממוצע לחשבון עמד על כ-1.63, לעומת 1.18 כרטיסים בשנת 2011.  מדובר בעלייה עקבית שנרשמה לאורך השנים בהיקף הכרטיסים, כפי שמלמד הגרף הבא:

מקור: בנק ישראל

עוד דווח על  ירידה בהכנסות המערכת הבנקאית מעמלות בעשור האחרון ביחס להיקפי הפעילות בשיעור מצטבר של  כ-30%. הירידה מיוחסת בין השאר לכך שבמהלך 2019 הופרדו ישראכרט ולאומי קארד (מקס) מהבנקים כחלק מיישום החוק להגברת התחרותיות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג 24/01/2020 10:37
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג,היא צורך בסיסי של האדם
כרטיס פייטר (כאל)כרטיס פייטר (כאל)

פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?

מה נותן לכם כרטיס פייטר ומה היקף ההטבה? 

עוזי גרסטמן |

כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים, שהושק במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל, נועד לבטא הוקרה למשרתי המילואים ביחידות הלוחמות במהלך שנת 2025. מדובר במהלך שהחליט עליו קבינט המלחמה, תוקצב בכמיליארד שקל, והוגדר כהטבה רוחבית עם ארנק דיגיטלי נטען בסכום של עד 5,000 שקל בשנה לכל לוחם זכאי, לפי מספר ימי השירות שצבר.

בפועל, מדובר בהטבה שיכולה להגיע למאות שקלים ואף יותר, כבר עבור כמה ימי שירות בלבד. מנגנון החישוב פשוט: עבור כל יום מילואים מיום 1 ועד יום 30 נזקפים 30 שקל ליום, ומהיום ה-31 ואילך 80 שקל ליום, עד תקרה שנתית של 5,000 שקל. לדוגמה, לוחם שביצע 12 ימי מילואים יהיה זכאי ל-360 שקל. מי ששירת 35 ימים, יהיה זכאי ל־30 ימים * 30 = 900 שקל ועוד 5 ימים * 80 = 400 שקל, כלומר 1,300 שקל נטענים לשימוש מיידי. הכסף נטען לכרטיס דיגיטלי שנשלח על ידי חברת כאל בהודעת סמס, וניתן להפעילו מידית דרך אפליקציה ייעודית או אתר המועדון.

מאז השקתו, עבר הכרטיס שינוי מהותי באפשרויות השימוש: אם בתחילה הוצגו 66 קטגוריות סליקה שונות הכוללות מגוון רחב של חנויות, מסעדות, שירותים ותחומי תרבות, הרי שזמן קצר לאחר מכן צומצמה הרשימה לכ-30 קטגוריות בלבד. עסקים שהוסרו כוללים חנויות ספרים, מוצרי אלקטרוניקה, כלי נגינה, צילום, מוצרי מאפייה, קייטרינג, טיפולי יופי ועוד. הסיבה הרשמית לצמצום היא התאמה מחודשת של ההטבות למטרות הליבה, פנאי ורווחה, בהתאם לרוח החלטת הממשלה.

עם זאת, צמצום זה יצר שיח ער סביב שקיפות ההליך, הסברה למשרתי המילואים, ותיאום הציפיות בשטח. הטענה המרכזית שעלתה היא כי רבים מהמשרתים קיבלו את ההטבה כחלופה חלקית לפיצוי או כהשלמה לתמרוץ, ותכננו להשתמש בכרטיס לרכישת ציוד, מתנות וחוויות למשפחותיהם, דבר שאינו מתאפשר כעת באותה מידה.

הכרטיס עצמו מאפשר רכישה לפי קוד עסק (קטגוריית סליקה), כלומר לא לפי שם של חנות אלא לפי אופי העסק, לפי הגדרתו במערכת הסליקה הארצית. כך לדוגמה, חנות צעצועים שפועלת תחת קוד אופנה לא תאושר, אך אם קוד הסליקה שלה מוגדר כ"פנאי", העסקה תאושר. באתר המילואים של משרד הביטחון פורסמה רשימת הקטגוריות המאושרות, וניתן לוודא דרכן היכן ניתן לבצע רכישה בפועל.

כרטיס פייטר (כאל)כרטיס פייטר (כאל)

פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?

מה נותן לכם כרטיס פייטר ומה היקף ההטבה? 

עוזי גרסטמן |

כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים, שהושק במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל, נועד לבטא הוקרה למשרתי המילואים ביחידות הלוחמות במהלך שנת 2025. מדובר במהלך שהחליט עליו קבינט המלחמה, תוקצב בכמיליארד שקל, והוגדר כהטבה רוחבית עם ארנק דיגיטלי נטען בסכום של עד 5,000 שקל בשנה לכל לוחם זכאי, לפי מספר ימי השירות שצבר.

בפועל, מדובר בהטבה שיכולה להגיע למאות שקלים ואף יותר, כבר עבור כמה ימי שירות בלבד. מנגנון החישוב פשוט: עבור כל יום מילואים מיום 1 ועד יום 30 נזקפים 30 שקל ליום, ומהיום ה-31 ואילך 80 שקל ליום, עד תקרה שנתית של 5,000 שקל. לדוגמה, לוחם שביצע 12 ימי מילואים יהיה זכאי ל-360 שקל. מי ששירת 35 ימים, יהיה זכאי ל־30 ימים * 30 = 900 שקל ועוד 5 ימים * 80 = 400 שקל, כלומר 1,300 שקל נטענים לשימוש מיידי. הכסף נטען לכרטיס דיגיטלי שנשלח על ידי חברת כאל בהודעת סמס, וניתן להפעילו מידית דרך אפליקציה ייעודית או אתר המועדון.

מאז השקתו, עבר הכרטיס שינוי מהותי באפשרויות השימוש: אם בתחילה הוצגו 66 קטגוריות סליקה שונות הכוללות מגוון רחב של חנויות, מסעדות, שירותים ותחומי תרבות, הרי שזמן קצר לאחר מכן צומצמה הרשימה לכ-30 קטגוריות בלבד. עסקים שהוסרו כוללים חנויות ספרים, מוצרי אלקטרוניקה, כלי נגינה, צילום, מוצרי מאפייה, קייטרינג, טיפולי יופי ועוד. הסיבה הרשמית לצמצום היא התאמה מחודשת של ההטבות למטרות הליבה, פנאי ורווחה, בהתאם לרוח החלטת הממשלה.

עם זאת, צמצום זה יצר שיח ער סביב שקיפות ההליך, הסברה למשרתי המילואים, ותיאום הציפיות בשטח. הטענה המרכזית שעלתה היא כי רבים מהמשרתים קיבלו את ההטבה כחלופה חלקית לפיצוי או כהשלמה לתמרוץ, ותכננו להשתמש בכרטיס לרכישת ציוד, מתנות וחוויות למשפחותיהם, דבר שאינו מתאפשר כעת באותה מידה.

הכרטיס עצמו מאפשר רכישה לפי קוד עסק (קטגוריית סליקה), כלומר לא לפי שם של חנות אלא לפי אופי העסק, לפי הגדרתו במערכת הסליקה הארצית. כך לדוגמה, חנות צעצועים שפועלת תחת קוד אופנה לא תאושר, אך אם קוד הסליקה שלה מוגדר כ"פנאי", העסקה תאושר. באתר המילואים של משרד הביטחון פורסמה רשימת הקטגוריות המאושרות, וניתן לוודא דרכן היכן ניתן לבצע רכישה בפועל.