בנק ישראל: זינוק של 38% במספר כרטיסי האשראי לכל לקוח תוך 8.5 שנים
בהתאמה נרשם גידול בעלות החזקת הכרטיסים שעלתה במצטבר בכ-19%. מנגד, עלות ניהול חשבון העו"ש ירדה; בעשור האחרון ירדו הכנסות הבנקים מעמלות
עוד ועוד כרטיסי אשראי: במהלך 8 שנים זינק מספר כרטיסי האשראי שמחזיק לקוח בחשבון בנק בכ-38%. כך עולה מדוח חצי שנתי שמפרסם בנק ישראל. בהתאמה נרשם גידול בעלות החזקת הכרטיסים שעלתה במצטבר בכ-19%. מנגד, עלות ניהול חשבון העו"ש ירדה בכ-38%.
לפי הדוח, העלות החודשית הממוצעת לחשבון משק בית ובנקאות פרטית במחצית הראשונה של שנת 2019 הסתכמה בכ-26.9 שקל לחשבון - ירידה של כ-17% מאז 2011 וזאת לאחר עלייה מתונה שנרשמה בין השנים 2017-2018.
מתוך הסכום שצוין, נגבו כ-12.6 שקל בעבור ניהול חשבון העו"ש וקבלת מידע - בעלות זו נכללו פעולות בנקאיות בסיסיות כמו הפקדה ומשיכת מזומנים, העברות בנקאיות, וכד', המתבצעות על ידי פקיד או בערוץ ישיר, פעולות בשיקים, הרשאה לחיוב חשבון, הוראת קבע, הפקת דוחות סטנדרטים, קבלת מידע בערוצים השונים ואיתור מסמכים.
יתרת הסכום של כ-14.3 שקל נגבתה בעבור החזקה ושימוש בכרטיסי אשראי. עלות זו כוללת בעיקרה את דמי הכרטיס, וכן עלויות נוספות בגין משיכות מט"ח בחו"ל, עסקאות בחו"ל, ועוד. ממוצע דמי הכרטיס לכרטיסים מסוג מקומי, בינלאומי וזהב הסתכם ב-6.4 שקל לכרטיס בחודש.
- ישראייר רוכשת 20% ממועדון כרטיסי האשראי של רמי לוי וישראכרט - לפי שווי של 200 מ' שקל
- למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף חודש יוני 2019, מספר הכרטיסים הממוצע לחשבון עמד על כ-1.63, לעומת 1.18 כרטיסים בשנת 2011. מדובר בעלייה עקבית שנרשמה לאורך השנים בהיקף הכרטיסים, כפי שמלמד הגרף הבא:
מקור: בנק ישראל
עוד דווח על ירידה בהכנסות המערכת הבנקאית מעמלות בעשור האחרון ביחס להיקפי הפעילות בשיעור מצטבר של כ-30%. הירידה מיוחסת בין השאר לכך שבמהלך 2019 הופרדו ישראכרט ולאומי קארד (מקס) מהבנקים כחלק מיישום החוק להגברת התחרותיות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל.
- 1.דירה=קורת גג 24/01/2020 10:37הגב לתגובה זודירה=קורת גג,היא צורך בסיסי של האדם
תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת
השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות
מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:
מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.
מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.
בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס. דוגמה נוספת הינה הפקדה של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.
- מדיניות חדשה של טראמפ: חשבונות פנסיה יוכלו להשקיע בנכסים אלטרנטיביים
- מי מקבל את כספי הפנסיה, איך מושכים אותם - ומה צריך לדעת על המיסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7