כרטיס אשראי ויזה מאסטרכארד קניות חוב כסף רכישה
צילום: Istock

בנק ישראל: זינוק של 38% במספר כרטיסי האשראי לכל לקוח תוך 8.5 שנים

בהתאמה נרשם גידול בעלות החזקת הכרטיסים שעלתה במצטבר בכ-19%. מנגד, עלות ניהול חשבון העו"ש ירדה; בעשור האחרון ירדו הכנסות הבנקים מעמלות

מורן ישעיהו | (1)
נושאים בכתבה כרטיסי אשראי

עוד ועוד כרטיסי אשראי: במהלך 8 שנים זינק מספר כרטיסי האשראי שמחזיק לקוח בחשבון בנק בכ-38%. כך עולה מדוח חצי שנתי שמפרסם בנק ישראל. בהתאמה נרשם גידול בעלות החזקת הכרטיסים שעלתה במצטבר בכ-19%. מנגד, עלות ניהול חשבון העו"ש ירדה בכ-38%. 

לפי הדוח, העלות החודשית הממוצעת לחשבון משק בית ובנקאות פרטית במחצית הראשונה של שנת 2019 הסתכמה בכ-26.9 שקל לחשבון - ירידה של כ-17% מאז 2011 וזאת לאחר עלייה מתונה שנרשמה בין השנים 2017-2018.

מתוך הסכום שצוין, נגבו כ-12.6 שקל בעבור ניהול חשבון העו"ש וקבלת מידע - בעלות זו נכללו פעולות בנקאיות בסיסיות כמו הפקדה ומשיכת מזומנים, העברות בנקאיות, וכד', המתבצעות על ידי פקיד או בערוץ ישיר, פעולות בשיקים, הרשאה לחיוב חשבון, הוראת קבע, הפקת דוחות סטנדרטים, קבלת מידע בערוצים השונים ואיתור מסמכים.

יתרת הסכום של כ-14.3 שקל נגבתה בעבור החזקה ושימוש בכרטיסי אשראי. עלות זו כוללת בעיקרה את דמי הכרטיס, וכן עלויות נוספות בגין משיכות מט"ח בחו"ל, עסקאות בחו"ל, ועוד. ממוצע דמי הכרטיס לכרטיסים מסוג מקומי, בינלאומי וזהב הסתכם ב-6.4 שקל לכרטיס בחודש. 

נכון לסוף חודש יוני 2019, מספר הכרטיסים הממוצע לחשבון עמד על כ-1.63, לעומת 1.18 כרטיסים בשנת 2011.  מדובר בעלייה עקבית שנרשמה לאורך השנים בהיקף הכרטיסים, כפי שמלמד הגרף הבא:

מקור: בנק ישראל

עוד דווח על  ירידה בהכנסות המערכת הבנקאית מעמלות בעשור האחרון ביחס להיקפי הפעילות בשיעור מצטבר של  כ-30%. הירידה מיוחסת בין השאר לכך שבמהלך 2019 הופרדו ישראכרט ולאומי קארד (מקס) מהבנקים כחלק מיישום החוק להגברת התחרותיות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג 24/01/2020 10:37
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג,היא צורך בסיסי של האדם
סופרמרקט מרכול
צילום: אלכסנדר כץ

מותק, המוצרים התכווצו, אבל המחיר דווקא עלה: איך עובדים עלינו ברשתות השיווק

בעולם של אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה שמרקיע שחקים, רשתות השיווק וענקיות המזון כבר לא מסתפקות בהעלאת מחירים גלויה - הן מפעילות מערך מתוחכם של לוחמה פסיכולוגית, הנדסת אריזות ומניפולציות חושיות, שנועדו לגרום לנו לשלם הרבה יותר ולקבל הרבה פחות; לפניכם הרשימה המלאה לכל הטריקים המלוכלכים של התעשייה - ואיך תצליחו להתגונן מפניהם

ענת גלעד |

המחיר בתווית המדף נראה לכם מוכר, האריזה נוצצת ומזמינה, והעגלה מתמלאת בקצב הרגיל. אבל כשאתם מגיעים הביתה ופורקים את השקיות, משהו מרגיש לא בסדר: שקית החטיפים נגמרת בשלושה ביסים, צנצנת הממרח נראית ריקה כבר אחרי יומיים, והחשבון הסופי בבנק רק הולך ותופח. האמת היא שאתם לא מדמיינים - אתם פשוט נמצאים תחת מתקפה שיווקית מתוכננת היטב. היצרניות והקמעונאיות משקיעות הון במיטב המוחות כדי לוודא שתוציאו את המקסימום בכל ביקור בסופרמרקט, תוך שהן מסתירות את עליות המחירים האמיתיות מאחורי עיצובים חדשים ואשליות אופטיות.

הנדסת המוצר והאריזה - כשהפחות נראה כמו יותר

היצרנים הגדולים יודעים שאתם זוכרים את המחיר, אבל לא את המשקל המדויק. כאן מתחילים הטריקים:

התכווצות (שרינקפלציה) - הטריק המלוכלך מכולם. מקטינים את כמות המוצר באריזה (למשל מ-100 גרם ל-80 גרם) אך שומרים על מחיר זהה. האריזה מעוצבת כך שהשינוי בוויזואליות יהיה מינימלי, והצרכן הממוצע פשוט לא שם לב שהתמורה לכספו צנחה.

התחתית הקעורה - שימו לב לצנצנות ממרחים, ריבות, או מיכלי גלידה. היצרנים מעצבים את התחתית כך שהיא בולטת פנימה לתוך הכלי. מבחוץ האריזה נראית גבוהה ומלאה, אך בפנים יש הרבה פחות מקום למוצר.

אשליית ה"חזית" הרחבה - עיצוב אריזות רחבות וגבוהות מאוד בחזית, אך צרות ודקיקות בעומקן. על המדף הן נראות גדולות ומרשימות, אך הנפח הריאלי קטן משמעותית ממה שהעין תופסת.