אייל גפני
צילום: ינאי יחיאל

ONE ZERO יחזיר ללקוחות עמלות שהם שילמו לבנק הקודם

ONE ZERO מציע ללקוחות קיימים וחדשים, שיתנו גישה למידע שלהם במסגרת רפורמת הבנקאות הפתוחה, לקבל החזר של עד 2,000 שקל על עמלות ששילמו לבנקים אחרים בשנה האחרונה

רוי שיינמן | (2)

בנק ONE ZERO יוצא במהלך שבמסגרתו יעניק ללקוחותיו החזר בגין עמלות ששילמו בבנקים אחרים בשנה האחרונה, בהתאם למידע ממערכת הבנקאות הפתוחה. מצטרפים חדשים לבנק שיחברו לחשבון ב-ONE ZERO חשבונות בנק אחרים שברשותם דרך מערכת הבנקאות הפתוחה שהטמיע בנק ישראל, יקבלו בחמש השנים הראשונות להצטרפות החזר של עד 2,000 שקל על העמלות ששילמו בבנקים האחרים.


בשנת ההצטרפות הראשונה יוענק החזר של עד 400 שקל לחשבון ובכל אחת מארבע השנים הבאות, יינתן החזר של עד 400 שקל בכל שנה ללקוחות שיעבירו משכורת או הפקדות חודשיות של 7,000 שקל. ההחזר יוענק בגין עמלות המופיעות בפעילות העו״ש של הלקוח דרך הבנקאות הפתוחה, כולל עמלות עו״ש, דמי כרטיס, עמלת הקצאת אשראי, דמי ניהול פיקדון ניירות ערך (דמי משמרת), עמלות סביב העמדת אשראי (כמו עמלת פירעון מוקדם ועמלת ערבות בנקאית) ועוד.


הבנק מסר כי מטרתו העיקרית של המהלך היא להקל על לקוחות חדשים שרוצים ליהנות משירותים ומוצרים עם תנאים מועדפים כמו פיקדונות, מט״ח ומסחר, המבקשים לפתוח לשם כך חשבון בבנק ZERO ONE. המהלך צפוי לחסוך להם תשלום עמלות בבנק הקודם שלהם, זאת במיוחד כאשר לרוב הבנקים מתנים הנחות על עמלות רק בכפוף לתשלום חודשי מינימלי בכרטיס ובהעברת משכורת. ההטבה תאפשר ללקוחות להתנסות בשירותי בנק ZERO ONE מבלי להידרש לסגור את חשבון הבנק הקודם. בנוסף, הבנק מסר כי המהלך נועד לחזק את היכרות הציבור עם רפורמת הבנקאות הפתוחה, שנכנסה לתוקף בחקיקה ראשית לפני כשלוש שנים. מהבנק נמסר כי הוא הבנק המוביל במערכת הבנקאית בשיעור החשבונות שמשתפים בנקאות פתוחה (20%).


״במשך עשרות שנים הציבור בישראל החזיק רק חשבון בנק אחד, כמעט ללא מעבר ביניהם", מסר אייל גפני, מנכ״ל בנק ONE ZERO. "לראשונה נכנס לישראל בנק חדש שמציע שינוי של הפרדיגמה ואפשרות להחזיק חשבון בנק נוסף, שמציע תנאים ושירותים תחרותיים ומשתלמים יותר. רפורמת הבנקאות הפתוחה מאפשרת לבנקים כמו ZERO ONE להתחרות טוב יותר על הלקוחות, לשפר את התנאים הפיננסים שלהם ולדייק את הצעת הערך עבורם. שיקוף העמלות המשולמות על ידי הלקוחות בבנקים אחרים הוא רק נדבך אחד של הבנקאות הפתוחה והמהלך שיוצא כעת לדרך נועד להקל על הלקוחות להנות מחשבון בנק נוסף מבלי ״להיקנס״ בתשלום עמלות לבנק הקודם ולא פחות חשוב, לפתוח בפניהם את היתרונות של שירותי הבנקאות הפתוחה בשיפור ההתנהלות הפיננסית שלהם״.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חסר דעה 10/03/2025 23:06
    הגב לתגובה זו
    כאילו הם עריצים שצריכים שהתמונה שלהם תופיע בכל כותרת על הבנקבמיוחד המנכל הקודם בר דעה
  • 1.
    נובח סידרתי 09/03/2025 09:19
    הגב לתגובה זו
    one zero משדר נואשות ומוכן לשלם המון גם בקמפיינים וגם בהטבות לגיוס לקוחות חדשים. הגרעון העצום שמייצר תפעול הבנק מעיד שכנראה ימכר או יחפש משקיע נוסףחדש שאחרי ככניסתו לא בטוח שמה שהובטח יקויים...
הלוואה
צילום: Freepik

האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?

בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?

ענת גלעד |
ההודעה של בנק ישראל על קיבוע ההקלות במימון ועדכון אופן חישוב שווי הנכס סימנה את סופה של תקופת "הוראות השעה" ותחילתה של מציאות פיננסית חדשה. מה שהחל כצעד זמני בתקופות משבר, הפך כעת לנורמה קבועה: היכולת למנף את דירת המגורים עד ל-70% משוויה לצורך הלוואה לכל מטרה. 

במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.

המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%

ההחלטה להפוך את האפשרות לנטילת הלוואה לכל מטרה עד שיעור של 70% משווי הנכס להוראה קבועה משנה את כללי המשחק בשוק האשראי. בעבר השעבוד לצורך הלוואה שאינה משכנתא היה מוגבל ל-50% משווי הדירה. ההקלה הזמנית, שהחלה בסוף 2023 בעקבות פרוץ המלחמה, אפשרה הרחבה ל-70% עם תקרה של 200 אלף שקל מעל רף ה-50%. כעת, הקיבוע הופך את זה לנורמה, אך כולל מגבלות נוספות כמו חישוב יחס החזר כולל מההכנסה הפנויה. זאת, על רקע עלייה בתיק האשראי.

מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל. 

בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.

הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח. 

גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.

הלוואה
צילום: Freepik

האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?

בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?

ענת גלעד |
ההודעה של בנק ישראל על קיבוע ההקלות במימון ועדכון אופן חישוב שווי הנכס סימנה את סופה של תקופת "הוראות השעה" ותחילתה של מציאות פיננסית חדשה. מה שהחל כצעד זמני בתקופות משבר, הפך כעת לנורמה קבועה: היכולת למנף את דירת המגורים עד ל-70% משוויה לצורך הלוואה לכל מטרה. 

במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.

המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%

ההחלטה להפוך את האפשרות לנטילת הלוואה לכל מטרה עד שיעור של 70% משווי הנכס להוראה קבועה משנה את כללי המשחק בשוק האשראי. בעבר השעבוד לצורך הלוואה שאינה משכנתא היה מוגבל ל-50% משווי הדירה. ההקלה הזמנית, שהחלה בסוף 2023 בעקבות פרוץ המלחמה, אפשרה הרחבה ל-70% עם תקרה של 200 אלף שקל מעל רף ה-50%. כעת, הקיבוע הופך את זה לנורמה, אך כולל מגבלות נוספות כמו חישוב יחס החזר כולל מההכנסה הפנויה. זאת, על רקע עלייה בתיק האשראי.

מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל. 

בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.

הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח. 

גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.