"לישראל יש פוטנציאל להגיע ל-30% אנרגיות מתחדשות עד 2030"
חברת ניהול מערכת החשמל הוקמה במסגרת הרפורמה בשוק החשמל, שיצאה לדרך לפני מספר שנים. המטרה הייתה ליצור גוף עצמאי אובייקטיבי ומקצועי בתחומי פיתוח, תפעול והסחר של משק החשמל, כדי לפתוח את שוק החשמל לתחרות. שאול גולדשטיין, מנכ"ל חברת נגה שהוקמה לשם כך, נשא השבוע דברים בוועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל על האתגרים והתחזיות של משק החשמל בישראל.
לדבריו, "הרגולטורים זה לא דבר רע. תפקידם זה לדאוג לצרכן ולמשק והם עושים עבודת קודש. כשנאמר שחברת חשמל היא זו שיזמה תוספת של 2,500 מגה-ואט זה נכון מאוד. רשות החשמל זיהתה שהרבה מאוד יזמי PV נרשמים אבל לא מקימים את התחנה שלהם. אנחנו בנגה הבנו שאם הם יקימו זה יהיה בעוד כמה שנים טובות אז עשינו DOUBLE PARKING. לקחנו את הרשת שהייתה מיודת למכסה שניתנה ואמרנו שניתן DOUBLE PARKING בהנחה שיום אחד יהיו קווים חדשים. היוזמה של חברת חשמל, הביצוע של נגה וקיבלנו 2,500 מגה-וואט נוספים".
גולדשטיין הוסיף כי "יעדי הממשלה ל-2030 מאוד מאתגרים. הפיק של הצריכה הישראלית זה בסביבות 15 אלף ומשהו מגה-וואט ביום שיא חורף או קיץ, ואנחנו הולכים לגדול לבערך 19 אלף מגה-וואט. לא יודע מה יהיה בעוד 10-15-20 שנה, בד"כ אם יש טעות זה באחוזים בודדים. יעדי הממשלה ממוקדים בצריכת האנרגיה. אם היום אנחנו צורכים כ-70 ומשהו מיליארד קוט"ש בשנה, אנחנו הולכים לעלות לכמעט 90-100 ומתוך זה אנחנו צריכים 30%, לא מהפיק. בפיק אנו ב-30% היום - 5,000 מגה ייצור PV היום. לפני שבועיים היו ימים שביום מסוים ברגע נתון בשעתיים שלמות ייצור ה-PV היה יותר מ-50% מהאנרגיה. יותר מ-50% מהאנרגיה סופקה ע"י השמש אבל ברגע זה מתהפך".
"אין הרבה עתיד לרוח בישראל, יש מעט מקום ופוטנציאל לייצור. מדברים על כ-300 מגה-ואט מתוך צריכה של כ-15 אלף. אולי נגדל בעוד 200-500 מגה-ואט, אבל לא יותר מזה. לגז מטמנות ודברים כאלה אין להם פוטנציאל גדול בישראל וכרגע אנחנו מבוססים על אנרגיית השמש. ישראל למעשה מבוססת על שני דלקים - דלק אחד זה גז ודלק שני זה שמש. ברגע שיש באחד מהם בעיה אנחנו בבעיה".
- יוסי כרמיל מסכם 20 שנה בסלברייט: משווי אפסי ל-5 מיליארד דולר
- יעקב אטרקצ'י: "התחדשות עירונית עברונו זו שליחות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בכל הקשור לעמידה ביעדי אנרגיות מתחדשות של 30% - אנו אוהבים לקטרג ולהגיד אנו לא מוצלחים והנה אירופה וכל העולם. ישראל היא לא אירופה. באירופה יש אנרגיה מתחדשת לא רק משמש, יש רוח, מים, הידרו אלקטרי ועוד דברים נוספים שלנו אין. לא התברכנו בדברים האלה. בישראל המשק הוא דו-דלקי וזה מאוד בעייתי".
לדבריו, "אם תוכנית הפיתוח שנגה עשתה ל-2030 תתממש ומי שיבצע אותה בשלב התכנון זה אנחנו ובשלב הביצוע חברת חשמל. אזי שב-2028 לא יהיו עיכובים להגיע ל-30%. ישראל תעמוד במה שצריכה. מכאן ואילך זה חסמים אחרים כמו סטטוטוריקה, יזמים שרוצים להקים או לא רוצים להקים. לרשת יש פקקים בהולכה שאותם אנחנו פותרים בעזרת תכנית פיתוח. ברגע שנעשה את זה הרשת למעשה פתוחה וכל מי שרוצה להקים תחנה במקומות שפיתחנו את הרשת, שיקים, בבקשה".
לדברים המלאים של שאול גולדשטיין, מנכ"ל נגה:
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטלמחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז
האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז
שותפויות הגז עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.
מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד.
הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.
דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה.
- ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה (2)
- למה רציו נכנסה לתיק ההשקעות שלנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
