הזדמנות ישראלית נכשלה, אבל השותף הכללי גרף עשרות מיליוני שקלים...
שותפות הנפט והגז הזדמנות יהש 4.72% עשתה עד היום דבר אחד - העשירה את השותף הכללי - רוני הלמן הוא היו"ר של השותפות ומחזיק במניות בשותף הכללי. בעברו היה ממייסדי ומנהלי בית ההשקעות הלמן אלדובי.
השותפות מושכת דמי ניהול גבוהים - עשרות רבות של מיליוני שקלים מאז ההקמה, כשבפועל אין לה רווחים בקידוחים בשוק המקומי והיא הסיתה את פעילותה לארה"ב וגם שם היא מדממת - אז מה? - השותף הכללי מושך את דמי הניהול שלו גם כשיש הפסדים.
השותפות שמחקה את החזקתה בדקוטה ברבעון השלישי מחזיקה בכ-58% בפרויקט צפון דקוטה, והיא מדווחת כי חלק מבעלי הזכויות בפרויקט, חתמו על הסכם למכירת כ-33% מהזכויות בפרויקט תמורת כ-2.51 מיליון דולר, כמו גם סמכויות תפעול שיוענקו לרוכשת. לדברי השותפות, היא בוחנת את ההסכם ותשקול את צעדיה בהתאם.
השותפות מדווחת, כי נחתם הסכם בין כמה מבעלי הזכויות בפרויקט צפון דקוטה לבין חברת Limited Gas & Oil Hawkley, למכירה של כ-33% מהזכויות בפרויקט. בעבור הזכויות תשלם החברה כ-2.51 מיליון דולר, מחציתו במזומן ומחציתו במניות. ההסכם כולל גם סמכויות תפעול שיוענקו לחברה בנוסף לזכויות המועברות בפרויקט, והוא מותנה בקבלת אישורים והתקיימות תנאים שונים. לדברי השותפות, היא בוחנת את ההסכם ותשקול את צעדיה בהתאם.
- הזדמנות ישראלית ואלון גז בשת"פ לאיתור נכסי נפט וגז בארה"ב
- ניגוד אינטרסים בשותפויות הגז פוגע בציבור המשקיעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף הרבעון השלישי היו להזדמנות ישראלית מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של 11 מיליון דולר, מנגד לשותפות אין חוב משמעותי כלשהו. העסקה משקפת לפרויקט שווי של כ-7.6 מיליון דולר, כלומר שווי חלקה של השותפות נאמד בכ-4.4 מיליון דולר. הזדמנות ישראלית נסחרת כעת בשווי שוק של כ-33.2 מיליון שקל.
- 11.א. קור 04/12/2019 19:39הגב לתגובה זוהסיתו או הסיטו?
- 10.אלי 04/12/2019 10:21הגב לתגובה זובסוף ? ירושה ? חחחחח
- 9.קובי הלמן ניראה איש עסקים מאוד ממולח..... (ל"ת)אלי 04/12/2019 10:15הגב לתגובה זו
- 8.ישראלי 04/12/2019 09:47הגב לתגובה זולפני שנים מכרו את כל מחזיקי קופות הגמל להלין אדובי בסכום של 170 מליון שקלים והעמיתים נפלו חזק מאוד בגלל השטיקים .כולל נפילה עם המטבע האיסלנדי .
- 7.יוני 03/12/2019 14:09הגב לתגובה זומשתלם לגנוב באופן חוקי למהדרין
- רשלנות או מצג שווא 03/12/2019 15:34הגב לתגובה זויכולים בהחלט לבוא בחשבון . אל תשכח שהמוגבל אישר לכללי להיכנס לפרוייקט הזה על סמך תחשיבים מפורטים שהראו על כדאיות למוגבל אחרי כל ההוצאות. למרות זאת המוגבל הפסיד למעשה את כל ההשקעה והכללי הרוויח ממנה הרבה מאוד מיליונים כתמלוגים ודמי ניהול .
- 6.בושה שקיים דבר כזה בבורסה (ל"ת)דני 03/12/2019 13:09הגב לתגובה זו
- 5.תביעה ייצוגית בדרך (ל"ת)מחזיק יהש הזדמנות 03/12/2019 12:26הגב לתגובה זו
- 4.רם 03/12/2019 12:17הגב לתגובה זוכ"כ מנותקים, פושעים ממש
- 3.רם 03/12/2019 12:12הגב לתגובה זואין ספק שהצמד הזה מוכיח שוב שמי שאין לו בעיה לדפוק את הציבור יכול לעשות אחלה כסף. וכשלציבור זיכרון קצר הם אפילו לא משלמים על זה. בינתיים הם כאילו משקיעים בשותפות ומוציאים דמי ניהול חזרה של פי כמה וכמה ומקבלים אופציה חינם במקרה שבטעות ימצאו משהו למרות שברור שאם ימצא משהו זה ממש לא בזכות איזושהי תרומה שלהם כי הם מבינים רק באיך לגרום לציבור לתת להם כסף ולא באיך לייצר כסף מעסקים ריאליים. אני כבר הרבה שנים בשוק ואני לא זוכר כזאת הנפקה שעם באנרים לפירסום לציבור בכל אתרי הכלכלה רק כדי לפתות את הציבור עם חלומות התעשרות, רק השם שהם בחרו "הזדמנות ישראלית" גורם לי להקיא, האם אין לאנשים טיפה יושר אישי, טיפה אחריות מול הציבור.
- לואי 04/12/2019 08:13הגב לתגובה זואיך "זימברו" את ציבור המשקיעים בזמנו בקרנות שהשקיעו באיסלנד .....בלון נפוח ומשקיעים מאוכזבים לאורך שנים.
- 2.יצחק 03/12/2019 11:47הגב לתגובה זוהשותפות קדחה ומחזיקה בחזקת ישי, בין הבודדות בישראל, משרד האנרגיה בפרסומיו הפומביים ציין כמות של 10בסמ. לא משדר אמינות לכתוב נכשלה בכל פעילותיה. נראה כמו כתבה מוזמנת להכפיש את שמה ע״י יריביה מהצד הקפריסאי בחזקת אפרודיטה וישי..
- 1.ספייד 03/12/2019 11:26הגב לתגובה זושהפסיד.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
