נתיבי איילון: מהירות הנסיעה ממשיכה לרדת

התשתיות משתפרות, אבל הן לא עומדות בקצב הגידול של כלי הרכב שנוספים מדי שנה. יש ביקוש גדול לשימוש בתשתיות והתשתיות לא מספקות. זה הבסיס ליצירת פקקים. הפתרון הוא בשיפור מתמשך של התשתיות, אבל השיפורים האלו לוקחים שנים והבעיה הגדולה שהם בעצמם מייצרים בעיה - כדי לשפר תשתיות בטווח הארוך פוגעים בתשתיות בטווח הקצר וכך גורמים לעמוס כפול ופקקים בלתי נסבלים.

"לא נורא", אומרים לנו, "תסעו באוטובוס ותחבורה ציבורית", אבל הבעיה שהתחבורה הציבורית לא מספקת מענה לחלק רחב מהמקומות והיא עצמה איטית. חוץ מזה שהיא לא בכל מצב ובכל יום , בשבת היא כמובן לא פועלת ( למרות שיש תחליפים חלקיים). 

העומסים והפקקים מתבטאים מאוד בנתיבי איילון. עורק התחבורה המרכזי והעמוס ביותר בישראל, הופך בהדרגה מכביש מהיר לנתיב זוחל. הנתונים לשנת 2024 מראים כי המהירות הממוצעת באיילון צפון עמדה על כ-54  קמ"ש בלבד, ובאיילון דרום כ-61 קמ"ש. באזורים מסוימים, המהירות הממוצעת היא אפילו נמוכה משמעותית מכך ואזורים העמוסים המהירות בשעות הלחץ פחות מ-20 קמ"ש. בסוף זה הרי מה שחשוב - לא המהירות הממוצעת על פני כל היום אלה המהירות הממוצעת כשנוסעים בנתיבים לעבודה ובחזרה ובשעות האלו המהירות הממוצעות היא באזור 25-40 קמ"ש. יש גם מקטעים שהמהירות בהם היא מתחת ל-15 קמ"ש. 

זה אומר שאת הדרך הביתה אתם עושים בזמן כפול ואפילו פי 3 מאשר הייתם יכולים לעשות אם הדרכים היו מהירות. נסיעה ממרכז ת"א לכפר סבא שאמורה לקחת 25 דקות לוקחת בשעות החזרה מעבודה באזור שעה, וזה כמובן רק דוגמה אחת.

• צפי לעומסים כבדים - היערכות תחבורתית חסרת תקדים בירושלים
• האוצר: בלי מס נסיעה על רכבים חשמליים- פקקי התנועה יחריפו משמעותית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה מוביל לעומסים האדירים באיילון?

הסיבה המרכזית לעומסים המתמשכים נעוצה בהיקף התנועה שגדל משמעותית לאורך השנים - יותר אנשים צריכים להגיע ממקום למקום, יותר רכבים בתנועה. מספר הרכבים בישראל עולה בקצב גבוה יותר מאשר הרחבת תשתיות התחבורה, מה שמוביל למצב שבו הכביש מגיע לקצה הקיבולת שלו.

בפועל, על פי מבדקים שונים, הבעיה לפחות מבחינה תיאורטית לא נראית כזו גדולה - מספיק שכמות הרכבים תרד ב-3%, כדי לשפר את מהירות הנסיעה באופן דרמטי. אנחנו רואים פקקים עם אלפי ורבבות רכבים אבל דמיינו שאם היו רק פחות 3% רכבים בארץ, המצב היה נראה אחרת, מהירות הנסיעה היתה עולה בלפחות 10 קמ"ש. 

הסיבה לכך היא שצוואר הבקבוק נוצר מהתנועה השולית - דמיינו בקבוק מים שאתם שופכים ממנו מים, הזרימה תהיה קולחת, אבל ברגע שתעלו את השיפוע יהיה שלב שבו ייוצר עומס על צוואר הבקבוק. זו נקודה מסוימת שמשנה את הכל, היא מביאה להיתקעות. בכביש זו אותה נקודה למשל שבה שני נתיבים הופכים לאחד. בתנועה רגילה אין בעיה, אבל אם אתם מעל הנקודה "האדומה", זה יגרום לפקק גדול. לכן, הבעיה בשטח אומנם גדולה, אבל מספיק קצת פחות רכבים בכביש כדי לשפר את זה דרמטית.

אלא שהישראלים אוהבים רכב. למרות המחירים הגבוהים בארץ שכוללים מיסוי מאוד גבוה, כמות הרכבים שעולה על הכביש מדי שנה באזור 300 אלף.  בסה"כ יש כ-4 מיליון רכבים. 

• סכנת התלקחות סוללה בוולוו EX30. היצרנית ממליצה להגביל טעינה
• המיסוי החדש לרכב חשמלי - מיטיב עם הזולות, פוגע ביקרות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בכמה ירדו מחירי הרכב החשמלי והאם זה יימשךלמה המכוניות...

 המלחמה תרמה לעומסים?

המלחמה השפיעה בעיקר על צפון הארץ, שם נפח התנועה ירד בצורה חדה. בכביש חוצה צפון (החלק הצפוני של כביש 6) נרשמה ירידה של 60% בשימוש בשנה האחרונה. עם זאת, המעבר של חלק מאנשי הצפון והדרום למרכז, הם חלק מההסבר לעלייה בפקקים.

העומסים באיילון מתרחבים בשנים האחרונות ביתר שאת גם לערים עצמם ולדרכים בינעירוניות אחרות. קיימת זליגה מאיילון לנתיבים מרכזיים אחרים שגם בהם יש עומסים. שם השינוי בעומסים הוא אפילו יותר דרמטי. באיילון העומסים הם עניין של שנים וזה נעשה יותר חמור, אבל יש דרכים שרק בשנים האחרונות הפכו להיות קשים. מעבר לכך, הבנייה של הרכבת התחתית במרכז ובעיקר בתל אביב מייצרת שימוש בנתיבי תנועה קיימים גם חשובים ומרכזיים ובעצם מקטינה את היצע התשתיות. 

ברגע שהיקף התשתיות יורד אז כמובן שהנסיעה הופכת לאיטית יותר. הנסיעה בתל אביב הופכת בשעות העומס לאיטית במיוחד. אין על זה מידע רשמי, אבל זו עמידה כמעט רציפה בפקקים והזדחלות נמשכת. 

אין לאן להתרחב, אז מה עושים?

נתיבי איילון לא יכולים להתרחב יותר. גם אם ניתן היה להוסיף נתיבים, זה לא היה מספק פתרון ארוך טווח, משום שמספר הרכבים גדל בקצב מהיר יותר. הפתרון היחיד שעולה על הפרק הוא שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית – הרחבת רשת הרכבות, יצירת נתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית (נת"צים) וקידום תחבורה שיתופית.

שאלות ותשובות על הפקקים באיילון

מה גורם למהירויות הנמוכות בנתיבי איילון?

כמות הרכבים בכביש עולה על הקיבולת שלו, בעיקר בשעות השיא. בנוסף, אין מספיק אלטרנטיבות לתחבורה ציבורית שיכולות להפחית את העומסים.

האם נתיבי איילון הפכו למסוכנים יותר?

למרות המהירויות הנמוכות, נתיבי איילון עדיין נחשבים יחסית בטוחים. עם זאת, עיכובים ועומסים יכולים להוביל לעצבנות בקרב הנהגים, מה שעלול להגביר את הסיכון לתאונות קלות.

מה התחזית לשנים הקרובות?

ללא שינוי משמעותי בתחבורה הציבורית, המצב צפוי להחמיר. העלייה בכמות הרכבים לא מלווה בתשתיות מתאימות, ולכן נדרשים צעדים מיידיים כמו הרחבת שירותי הרכבת ויצירת נת"צים נוספים.

האם ניתן לפתור את בעיית הפקקים?

בטווח הקצר, כנראה שלא. בטווח הארוך, הפתרון נמצא בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה וזמינה שתציע חלופה אמיתית לרכב הפרטי.

למה המהירות דווקא עולה בחודשי הקיץ?

באוגוסט, פחות ישראלים משתמשים בכבישים בשל חופשות, ולכן מהירות הנסיעה באיילון עולה