חברה קטנה - בלוף גדול; למה אף אחד לא מגן על ציבור המשקיעים?
מניית הדסית ביו 0% ידעה ימים טובים בעבר. החברה שהיא סוג של קרן השקעות בביוטק מיסודו של המרכז הרפואי הדסה, החזיקה במספר חברות בתחום הביוטק שהיו חברות חלום, אחת מהן - אנלייבקס היתה חלום גדול ובזמן הקורונה היתה מהחברות שנערכו למציאת תרופה למגיפה.
נפילה של 95%
השער של הדסית הגיע בתקופה ההיא ל-1,000 נקודות. היום הוא ב-55 אגורות, שווי של כ-6 מיליון שקל. הדסה ולסנטורס שמחזיקים בסוג של שליטה משותפת בהדסית החליטו למחוק את החברה מהמסחר, הם מציעים 52.6 אגורות, פרמיה גדולה על מחיר השוק ביום ההצעה - 37.7 אגורות בשוק. מאז במחזורים נמוכים המניה עלתה. המחיר עכשיו גבוה מההצעה - לא בטוח שיש לזה משמעות.
אלא שהמציעים צוחקים על המיעוט במניה. ההצעה שלהם מגוחכת. להדסית הון עצמי של 3 מיליון שקל - נכון, הון עצמי שנשחק כל הזמן בגלל הוצאות תפעול מיותרות, אבל לרוכש פוטנציאל מדובר בהון עצמי שמבטא את הנכסים של החברה, כשבהמשך הוא יידע לייעל אותה. אחרי הכל, זו חברת החזקות, אין צורך בתפעול של מיליוני שקלים בשנה, גם לא של מיליון שקל. אלו הוצאות לא נחוצות.
כמה שווה הדסית?
על ההון הזה יש להוסיף שני ערכים נוספים של הדסית ביו - הראשון הוא השלד הבורסאי. שלד בורסאי שווה סדר גודל של 2-3 מיליון שקל, ובתקופה טובה הוא גם שווה 5 מיליון ויותר. למה שהציבור לא יקבל את הערך בגין השלד הבורסאי במיוחד אחרי שהוא הפסיד כל כל הרבה בהשקעה הזו.
הערך השני הוא ההפסדים הצבורים - 138 מיליון שקל. זה נכס גדול כי משקיע יכול תחת תנאים מסוימים להשתמש בהפסד הזה כדי לקזז רווחים עתידיים. ההפסד הזה הוא ככל הנראה הפסד מהשקעות - הדסית היא קרן השקעות, וייתכן שכל רווח מהשקעות יהיה בר קיזוז. זו הנחה, יכול להיות שברשות המסים יכוונו לרווחים רק בתחום הביוטק והביומד. כך או אחרת, זה שווה הרבה כסף.
השווי של ההפסד הצבור לצרכי מס
הפסד של 138 מיליון שקל יכול להתקזז באופן מלא ולפלי שיעור מס של 23% מדובר על חיסכון עתידי של 31 מיליון שקל. אבל אף אחד לא יקנה את ההפסד הזה בסכום מלא. תמיד יש סימני שאלה על יתרת ההפסד, יש סיכון שלא כולו יוכר וגורמים נוספים שמביאים את ערכו לנמוך משמעותית.
יש כלל אצבע מאוד גס של 5% מערך ההפסדים כשווי יתרת ההפסדים הצבורים, ואז מקבלים שווי של כ-7 מיליון שקל.
כשסוכמים את ההון עם השווי של השלד והשווי של ההפסדים הצבורים מקבלים כ-12 מיליון שקל. מילא אם ההצעה היתה באזור 10 מיליון שקל, אבל להציע 5.5 מיליון שקל בלבד זה לעשות צחוק מהמשקיעים. הרוכשים יגידו שהם לא נהנים מהשלד, אבל זה בגלל שהם לא מוכרים את השלד ונשארים-מעבירים את הפעילות לרשותם. המשקיעים לא צריכים לסבול בגלל דרך פעולה לא יעילה שלהם. הם גם יכולים לטעון שההפסדים לא בהכרח יהפכו לנכס, וזה בדיוק העניין - יש מחיר לכל דבר, ויש סבירות למימוש של כל תרחיש. רוכש סביר כן יראה בזה נכס.
- 10.אב 25/12/2024 18:17הגב לתגובה זושמישהו ישים מראה מול הפרצוף לויקטור תשובה הנוכל הזה שרוצה לעשוק את בעלי מניות פלנטארק ועוד שנשלם לו 250 אלף שקל. חוצפן רמאי
- 9.אביחי 25/12/2024 18:16הגב לתגובה זובפלנטארק, בעלי המניות השולטים שם מושחתים, רוצים לגנוב אותנו המשקיעים במחירי בכי. חייב כתבה גם על פלנטארק
- 8.רפי 25/12/2024 14:41הגב לתגובה זומניית חלום... כרגע חלום רע נקווה שמיהו יתעורר שם...מניה שירדה המון בשנים האחרונות
- 7.א 25/12/2024 14:23הגב לתגובה זובאמת שכואב לי על המשקיעים וכמו כולם גם אני נפלתי ארבע חמש פעמים עם חברות חלום אבל במקרה הזה מי שהפסיד הוא בעלי מניות הרוב ובעלי מניות המיעוט.לא באמת אפשר לצאת מזה יותר טוב
- 6.יריב 25/12/2024 13:04הגב לתגובה זוברור שלא אענה
- 5.עמי 25/12/2024 12:38הגב לתגובה זוחברה שהתעסקה בפתיחוח תרופות,ומחקר בגזעי המוח,שכולם המליצו עליה בחום וגם הוציאה תרופה שאושרה ע"י FDA 'בארצות הברית, אבל כמו שכתבו קודמי-החזירות,החמדנות,ותאבת הבצע-גרמה לסגירת החברה ולאובדן כספי המשקיעים התמימים
- 4.בזן 25/12/2024 12:17הגב לתגובה זודיבדנדים מאז היא רק יורדת לשאול . הכל רמאות וגזילת כספי צבור
- 3.ישראלים 25/12/2024 12:15הגב לתגובה זופלוריסטים לדוגמא פימפמה את המניה כולל תשדיר בחדשות ואחכ שותפות כביכול עם האמירויות הכל היה שקרים כנ"ל אבוגן חברה כושלת של שקרנים . ועוד מניות כמו בריל שאי אפשר לעשות שם עסקאות קונים ומוכרים רבים על אלף שח מניה מתה שבכל זאת היא בבורסה ולא נזכיר את טבע שגרמה נזקים אדירים למשקיעים ואת אי סי אל עשור של כלום
- 2.יובל 25/12/2024 10:48הגב לתגובה זוהון שלטון
- 1.ARTICK19 25/12/2024 10:18הגב לתגובה זווהוא הרוויח 15מלש"ח.ועל רקע זה הוגשה תביעה יצוגית.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
