אבי שכטר מנכל קבוצת מר
צילום: יחצ
ראיון

"שדה הקרב השתנה מאד בשנים האחרונות, אנחנו לומדים ומספקים מענה"

חברת מר זכתה לגידול בהזמנות ממשרד הביטחון הודות להימשכות מלחמת "חרבות ברזל", בראיון לביזפורטל מסביר מנכ"ל החברה מדוע הוא לא מודאג מהקיטון בפעילות הגלובאלית וכיצד ייראו מנועי הצמיחה קדימה?
איתן גרסטנפלד |

חברת מר מר 1.11%  העוסקת בביצוע פרוייקטים בתחומי התקשורת, האבטחה והבטחון היא אחת מהחברות שתוצאותיה הושפעו לטובה מהמשך מלחמת חרבות ברזל, שסייעה להציג צמיחה של 4% בהכנסות ברבעון השלישי שעמדו על כ-175 מיליון שקל. בשורה התחתונה רשמה החברה גידול של כ-85% ברווח הנקי שעמד על כ-11.7 מיליון שקל. לא מעט ממניות חברות התשתיות עלו מאז תחילת המלחמה, המשקיעים מבינים שעם הנזקים הגדולים שגרמה המלחמה בדרום ובצפון יגיע גם הצורך לשקם ולבנות, ומי שיעשו את זה יהיו אלה חברות התשתיות ובינהן גם מר, שהמניה שלה זינקה ב-145% מתחילת השנה לשווי של 270 מיליון שקל.

"אנחנו ממשיכים בתוצאות הטובות כבר רבעון שלישי שאנחנו משתפרים. מה שחשוב הוא השיפור בצבר ההזמנות קדימה, וגם ברווחיות. בסך הכל אנחנו מאד משתדלים להישאר ממוקדים באסטרטגיה שלנו בשלושת זרועות הפעילות, מה שעוזר לנו לעמוד ביעדים שאנחנו מציבים לעצמנו", מסביר אבי שכטר, מנכ"ל קבוצת מר בראיון לביזפורטל לאחר פרסום הדוחות.

הצגתם במהלך הרבעון צמיחה בפעילות בארץ, הודות לחוזים מול משרד הביטחון, זה משהו שאתם צופים שימשך קדימה?

"אחנו לא נותנים תחזיות אבל אפשר לראות את הפעילות שלנו לאורך השנה האחרונה והעקביות שלה. אחנו עובדים מול משרד הביטחון מספר רב של שנים, ומספקים את הצרכים השונים בחזיתות השונות. כל עוד משרד הבטחון יבקש מאיתנו, בין אם בצורה של מכרזים ובין אם בהארכה של מכרזים קיימים, נמלא את הצורך. ברבעון האחרון פתחנו מפעל חדש, מה שמראה על המחויבות שלנו להשקיע בתחום"

יש איזשהם התאמות או לקחים מהמלחמה?

"אנחנו אמנם לא מעורבים במלחמת רוסיה-אוקראינה, אבל אנחנו לומדים משם ומהמלחמה פה, בייחוד בכל מה שקשור לשיטות הלחימה החדשות, ומביאים את זה לידי ביטוי בטכנולוגיה. שדה הקרב השתנה מאד בשנים האחרונות ואנחנו נותנים מענה באמצעות הדרישה מהלקוחות. לדוגמה, לפני שני רבעוניים פרסמנו שקיבלנו דרישה מהצבא לפתח מערכת שתהווה שכבת הגנה פאסיבית על כלי רק"ם, מתוך רצון להגן על הלוחמים והכלים". 

מצד שני ראינו קיטון בפעילות הגלובלית, ממה זה נבע? זה משהו שצריך להדאיג את המשקעים?

"יש לנו בחלק מהמגזרים פרויקטים שנגמרים וכאלה שחווים האטה או האצה, ככה שמדובר בעניין של עיתוי. במהלך הרבעון הודענו על זכייה נוספת בפרויקט בטחוני בהיקף של 30 מיליון אירו. לכן, לא תמיד הפרויקטים מתנהגים לפי המעדים של הרבעונים ככה שלא הייתי רואה בזה סימן מנבא."

ממה נבע השיפור ברווחיות?

"אנחנו שמים דגש חזק על הרווחית. בנוסף, לפעמים התמהיל ברבעון ספציפי נוטה לכיוונים עתירי רווח לעומת שירותים ופרויקטים. סיבה נוספת היא שבמוצרים מסוימים עברנו לייצור סדרתי גדול יותר, בעיקר בעולמות הצבאיים, מה שמסייע לנו לשפר את הרווחיות". 

מה מנועי הצמיחה של החברה קדימה?

יש לנו שלושה מנועי צמיחה שלשמחתי מחולקים לגיאוגרפיות שונות. הנושא הראשון, הוא הטכנולוגיות הצבאיות גם בארץ וגם בחו"ל. הנושא השני הוא הפעילות של ביטחון המולדת שמהווה נדבך משמעותי אצלנו ואנחנו רואים את הזליגה של המתח הגיאו-פוליטי לתוך המדינות. ראינו את זה באמסטרדם, שגופים מאורגנים ניסו לארגן פעולות סמי-טרוריסטיות, שבמקרה הזה היו נגד יהודים, אבל מחר יכולות להיות נגד קבוצה אחרת. הפתרונות שלנו מאפשרים לגופי אכיפה לאתר ולמנוע או להוריד את רמת החיכוך ולייצר רמה גבוה יותר של ביטחון. אנחנו רואים את זה באירופה ובדרום אמריקה. כל פעם זו סוגייה אחרת, טרור, הגירה או פשיעה. הזרוע השלישית היא תשתיות התקשורת שמה אנחנו שמים דגש על עולמות מרכזי הנתונים בדגש על חו"ל. פיתחנו יכולות ברמה ההנדסית והתפעולית שהשתכללו בשנים האחרונות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אחרי שבשנה האחרונה רשמתם התאוששות גדולה, איפה אתה רואה את החברה בעוד שלוש שנים?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.