אבי שכטר מנכל קבוצת מר
צילום: יחצ
ראיון

"שדה הקרב השתנה מאד בשנים האחרונות, אנחנו לומדים ומספקים מענה"

חברת מר זכתה לגידול בהזמנות ממשרד הביטחון הודות להימשכות מלחמת "חרבות ברזל", בראיון לביזפורטל מסביר מנכ"ל החברה מדוע הוא לא מודאג מהקיטון בפעילות הגלובאלית וכיצד ייראו מנועי הצמיחה קדימה?
איתן גרסטנפלד |

חברת מר מר 0.58%  העוסקת בביצוע פרוייקטים בתחומי התקשורת, האבטחה והבטחון היא אחת מהחברות שתוצאותיה הושפעו לטובה מהמשך מלחמת חרבות ברזל, שסייעה להציג צמיחה של 4% בהכנסות ברבעון השלישי שעמדו על כ-175 מיליון שקל. בשורה התחתונה רשמה החברה גידול של כ-85% ברווח הנקי שעמד על כ-11.7 מיליון שקל. לא מעט ממניות חברות התשתיות עלו מאז תחילת המלחמה, המשקיעים מבינים שעם הנזקים הגדולים שגרמה המלחמה בדרום ובצפון יגיע גם הצורך לשקם ולבנות, ומי שיעשו את זה יהיו אלה חברות התשתיות ובינהן גם מר, שהמניה שלה זינקה ב-145% מתחילת השנה לשווי של 270 מיליון שקל.

"אנחנו ממשיכים בתוצאות הטובות כבר רבעון שלישי שאנחנו משתפרים. מה שחשוב הוא השיפור בצבר ההזמנות קדימה, וגם ברווחיות. בסך הכל אנחנו מאד משתדלים להישאר ממוקדים באסטרטגיה שלנו בשלושת זרועות הפעילות, מה שעוזר לנו לעמוד ביעדים שאנחנו מציבים לעצמנו", מסביר אבי שכטר, מנכ"ל קבוצת מר בראיון לביזפורטל לאחר פרסום הדוחות.

הצגתם במהלך הרבעון צמיחה בפעילות בארץ, הודות לחוזים מול משרד הביטחון, זה משהו שאתם צופים שימשך קדימה?

"אחנו לא נותנים תחזיות אבל אפשר לראות את הפעילות שלנו לאורך השנה האחרונה והעקביות שלה. אחנו עובדים מול משרד הביטחון מספר רב של שנים, ומספקים את הצרכים השונים בחזיתות השונות. כל עוד משרד הבטחון יבקש מאיתנו, בין אם בצורה של מכרזים ובין אם בהארכה של מכרזים קיימים, נמלא את הצורך. ברבעון האחרון פתחנו מפעל חדש, מה שמראה על המחויבות שלנו להשקיע בתחום"

יש איזשהם התאמות או לקחים מהמלחמה?

"אנחנו אמנם לא מעורבים במלחמת רוסיה-אוקראינה, אבל אנחנו לומדים משם ומהמלחמה פה, בייחוד בכל מה שקשור לשיטות הלחימה החדשות, ומביאים את זה לידי ביטוי בטכנולוגיה. שדה הקרב השתנה מאד בשנים האחרונות ואנחנו נותנים מענה באמצעות הדרישה מהלקוחות. לדוגמה, לפני שני רבעוניים פרסמנו שקיבלנו דרישה מהצבא לפתח מערכת שתהווה שכבת הגנה פאסיבית על כלי רק"ם, מתוך רצון להגן על הלוחמים והכלים". 

מצד שני ראינו קיטון בפעילות הגלובלית, ממה זה נבע? זה משהו שצריך להדאיג את המשקעים?

"יש לנו בחלק מהמגזרים פרויקטים שנגמרים וכאלה שחווים האטה או האצה, ככה שמדובר בעניין של עיתוי. במהלך הרבעון הודענו על זכייה נוספת בפרויקט בטחוני בהיקף של 30 מיליון אירו. לכן, לא תמיד הפרויקטים מתנהגים לפי המעדים של הרבעונים ככה שלא הייתי רואה בזה סימן מנבא."

ממה נבע השיפור ברווחיות?

"אנחנו שמים דגש חזק על הרווחית. בנוסף, לפעמים התמהיל ברבעון ספציפי נוטה לכיוונים עתירי רווח לעומת שירותים ופרויקטים. סיבה נוספת היא שבמוצרים מסוימים עברנו לייצור סדרתי גדול יותר, בעיקר בעולמות הצבאיים, מה שמסייע לנו לשפר את הרווחיות". 

מה מנועי הצמיחה של החברה קדימה?

יש לנו שלושה מנועי צמיחה שלשמחתי מחולקים לגיאוגרפיות שונות. הנושא הראשון, הוא הטכנולוגיות הצבאיות גם בארץ וגם בחו"ל. הנושא השני הוא הפעילות של ביטחון המולדת שמהווה נדבך משמעותי אצלנו ואנחנו רואים את הזליגה של המתח הגיאו-פוליטי לתוך המדינות. ראינו את זה באמסטרדם, שגופים מאורגנים ניסו לארגן פעולות סמי-טרוריסטיות, שבמקרה הזה היו נגד יהודים, אבל מחר יכולות להיות נגד קבוצה אחרת. הפתרונות שלנו מאפשרים לגופי אכיפה לאתר ולמנוע או להוריד את רמת החיכוך ולייצר רמה גבוה יותר של ביטחון. אנחנו רואים את זה באירופה ובדרום אמריקה. כל פעם זו סוגייה אחרת, טרור, הגירה או פשיעה. הזרוע השלישית היא תשתיות התקשורת שמה אנחנו שמים דגש על עולמות מרכזי הנתונים בדגש על חו"ל. פיתחנו יכולות ברמה ההנדסית והתפעולית שהשתכללו בשנים האחרונות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אחרי שבשנה האחרונה רשמתם התאוששות גדולה, איפה אתה רואה את החברה בעוד שלוש שנים?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.