ראיון

"שדה הקרב השתנה מאד בשנים האחרונות, אנחנו לומדים ומספקים מענה"

חברת מר זכתה לגידול בהזמנות ממשרד הביטחון הודות להימשכות מלחמת "חרבות ברזל", בראיון לביזפורטל מסביר מנכ"ל החברה מדוע הוא לא מודאג מהקיטון בפעילות הגלובאלית וכיצד ייראו מנועי הצמיחה קדימה?
איתן גרסטנפלד |

חברת מר מר -0.22%  העוסקת בביצוע פרוייקטים בתחומי התקשורת, האבטחה והבטחון היא אחת מהחברות שתוצאותיה הושפעו לטובה מהמשך מלחמת חרבות ברזל, שסייעה להציג צמיחה של 4% בהכנסות ברבעון השלישי שעמדו על כ-175 מיליון שקל. בשורה התחתונה רשמה החברה גידול של כ-85% ברווח הנקי שעמד על כ-11.7 מיליון שקל. לא מעט ממניות חברות התשתיות עלו מאז תחילת המלחמה, המשקיעים מבינים שעם הנזקים הגדולים שגרמה המלחמה בדרום ובצפון יגיע גם הצורך לשקם ולבנות, ומי שיעשו את זה יהיו אלה חברות התשתיות ובינהן גם מר, שהמניה שלה זינקה ב-145% מתחילת השנה לשווי של 270 מיליון שקל.

"אנחנו ממשיכים בתוצאות הטובות כבר רבעון שלישי שאנחנו משתפרים. מה שחשוב הוא השיפור בצבר ההזמנות קדימה, וגם ברווחיות. בסך הכל אנחנו מאד משתדלים להישאר ממוקדים באסטרטגיה שלנו בשלושת זרועות הפעילות, מה שעוזר לנו לעמוד ביעדים שאנחנו מציבים לעצמנו", מסביר אבי שכטר, מנכ"ל קבוצת מר בראיון לביזפורטל לאחר פרסום הדוחות.

הצגתם במהלך הרבעון צמיחה בפעילות בארץ, הודות לחוזים מול משרד הביטחון, זה משהו שאתם צופים שימשך קדימה?

"אחנו לא נותנים תחזיות אבל אפשר לראות את הפעילות שלנו לאורך השנה האחרונה והעקביות שלה. אחנו עובדים מול משרד הביטחון מספר רב של שנים, ומספקים את הצרכים השונים בחזיתות השונות. כל עוד משרד הבטחון יבקש מאיתנו, בין אם בצורה של מכרזים ובין אם בהארכה של מכרזים קיימים, נמלא את הצורך. ברבעון האחרון פתחנו מפעל חדש, מה שמראה על המחויבות שלנו להשקיע בתחום"

יש איזשהם התאמות או לקחים מהמלחמה?

"אנחנו אמנם לא מעורבים במלחמת רוסיה-אוקראינה, אבל אנחנו לומדים משם ומהמלחמה פה, בייחוד בכל מה שקשור לשיטות הלחימה החדשות, ומביאים את זה לידי ביטוי בטכנולוגיה. שדה הקרב השתנה מאד בשנים האחרונות ואנחנו נותנים מענה באמצעות הדרישה מהלקוחות. לדוגמה, לפני שני רבעוניים פרסמנו שקיבלנו דרישה מהצבא לפתח מערכת שתהווה שכבת הגנה פאסיבית על כלי רק"ם, מתוך רצון להגן על הלוחמים והכלים". 

מצד שני ראינו קיטון בפעילות הגלובלית, ממה זה נבע? זה משהו שצריך להדאיג את המשקעים?

"יש לנו בחלק מהמגזרים פרויקטים שנגמרים וכאלה שחווים האטה או האצה, ככה שמדובר בעניין של עיתוי. במהלך הרבעון הודענו על זכייה נוספת בפרויקט בטחוני בהיקף של 30 מיליון אירו. לכן, לא תמיד הפרויקטים מתנהגים לפי המעדים של הרבעונים ככה שלא הייתי רואה בזה סימן מנבא."

ממה נבע השיפור ברווחיות?

"אנחנו שמים דגש חזק על הרווחית. בנוסף, לפעמים התמהיל ברבעון ספציפי נוטה לכיוונים עתירי רווח לעומת שירותים ופרויקטים. סיבה נוספת היא שבמוצרים מסוימים עברנו לייצור סדרתי גדול יותר, בעיקר בעולמות הצבאיים, מה שמסייע לנו לשפר את הרווחיות". 

מה מנועי הצמיחה של החברה קדימה?

יש לנו שלושה מנועי צמיחה שלשמחתי מחולקים לגיאוגרפיות שונות. הנושא הראשון, הוא הטכנולוגיות הצבאיות גם בארץ וגם בחו"ל. הנושא השני הוא הפעילות של ביטחון המולדת שמהווה נדבך משמעותי אצלנו ואנחנו רואים את הזליגה של המתח הגיאו-פוליטי לתוך המדינות. ראינו את זה באמסטרדם, שגופים מאורגנים ניסו לארגן פעולות סמי-טרוריסטיות, שבמקרה הזה היו נגד יהודים, אבל מחר יכולות להיות נגד קבוצה אחרת. הפתרונות שלנו מאפשרים לגופי אכיפה לאתר ולמנוע או להוריד את רמת החיכוך ולייצר רמה גבוה יותר של ביטחון. אנחנו רואים את זה באירופה ובדרום אמריקה. כל פעם זו סוגייה אחרת, טרור, הגירה או פשיעה. הזרוע השלישית היא תשתיות התקשורת שמה אנחנו שמים דגש על עולמות מרכזי הנתונים בדגש על חו"ל. פיתחנו יכולות ברמה ההנדסית והתפעולית שהשתכללו בשנים האחרונות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אחרי שבשנה האחרונה רשמתם התאוששות גדולה, איפה אתה רואה את החברה בעוד שלוש שנים?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

עליות במניות הביטחוניות בהובלת בית שמש שעולה עד 4%; ת"א 35 יורד 0.4%

המדדים נסחרים בירידות כאשר מניות הביטוח בולטות בירידות, בעוד מניות הביטחוניות נהנות מביקושים; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל בירידות שערים מתונות, ת"א 35 יורד כ-0.4%, לעומתו ת"א 90 מוחק את רוב הירידה ונסחר כעת ביציבות סביב ה-0.
במבט על הסקטורים המרכזיים ירידות, כאשר מדד הבנקים יורד 0.4% ומדד הביטוח בולט לשלילה ומאבד 1.3%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.


בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב לכם לדעת


השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון

בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.