יוסי כהן
צילום: צילום מראיון בערוץ 12

דונאלד טראמפ נגד יוסי כהן - האקזיט של כהן בדוראל ארה"ב מתרחק

יוסי כהן היה עשוי להרוויח עשרות מיליוני דולרים מהנפקה עתידית של דוראל ארה"ב; אבל דונלד טראמפ צפוי לשנות לרעה את כללי המשחק של חברות האנרגיה הירוקה; דוראל, החברה האם של הפעילות בארה"ב, נפלה ב-13% מאז בחירת טראמפ  
חיים בן הקון | (9)

התגובה הכי בולטת בשווקים הפיננסים לבחירתו של דונלד טראמפ היתה דווקא הנפילה במניות האנרגיה המתחדשת. בעוד שהשווקים זינקו ושברו שיאים מניות האנריגה המתחדשת נפלו בוול סטריט מעל 10%, כשהיו גם מניות שנפלו ב-30%. גם בארץ - מניות האנרגיה המתחדשת שפועלות בארה"ב סבלו מנפילות. הסיבה: טראמפ התבטא מספר פעמים בעבר על כוונתו להפחית את הסובסידיות לתחום האנרגיה המתחדשת.

יוסי כהן מתרחק מהאקזיט (צילום מסך ערוץ 12)

חלק גדול ומרכזי מהרווחים של החברות בתחום נובע מסובסידיות והטבות מס, ואם לוקחים להן את אותן, אפילו חלקית, פוגעים המון בשווי של החברות. אחת הנפגעות הגדולות היא דוראל שיש לה פעילות גדולה מאוד בארה"ב דרך חברה מוחזקת (עד לא מזמן היה בשליטתה) שבה המתוגמל הראשי ופותח הדלתות הוא - ראש המוסד לשעבר יוסי כהן. 

מניית דוראל נפלה ב-13% מאז בחירת טראמפ, וזה מבטא את הנפילה בשווי של הפעילות בארה"ב – כפי שרואה השוק. פגיעה כזו עלולה לסכל את חלום ההנפקה של Doral LLC ומבחינתם של בעלי המניות בדוראל זו בשורה קשה. ליוסי כהן אופציה לרכישת מניות ב-Doral LLC בשיעור של 3%, והרווח שלו תלוי בשווי החברה. 

החברה האמריקאית קיבלה תג מחיר של 1 מיליארד דולר לאחרונה. ענקית הפנסיה וההשקעות ההולנדית APG, השקיעה כ-400 מיליון דולר בחברה המוחזקת Doral LLC שבה מכהן כהן כדירקטור ובה יש לו שכר, בונוסים ואופציות למניות. העסקה, נמסר בהודעה, מבססת שווי אחזקות נגזר לדוראל ב-Doral LLC של כ-400 מיליון דולר, ומבטיחה ל-Doral LLC את מלוא ההון הנדרש להשלמתם של פרויקטי ענק בארה"ב בהספק של כ-2 גיגה-וואט. 

האופציות והשכר של יוסי כהן בדוראל

 
כשמתרגמים את זה לשווי מבינים שדוראל מדברת על שווי של 1 מיליארד דולר לחברה האמריקאית. ליוסי כהן יש אופציות שהוערכו בשווי של עשרות מיליוני שקלים למימוש ל-3% ממניות החברה האמריקאית שמקימה שדות אנרגיה בהיקפים נרחבים והיתה צפויה לצאת בהמשך ל-IPO (הנפקה ראשונה לציבור) בבורסה האמריקאית.

 

האופציות של כהן מתומחרות לפי מחיר מימוש של כ-1 מיליארד דולר. הוא אמור תיאורטית לשלם 30 מיליון דולר ולקבל 3%, בפועל, ברוב המקרים יש מנגנון שלפיו מקבלים רק את ההפרש. כלומר, אם נניח שהחברה שווה 1.5 מיליארד דולר בהנפקה, אזי הוא יקבל 3% מההפרש - 15 מיליון דולר. ההערכות דיברו על שווי של 1.5 עד 2  מיליארד דולר, זה היה יכול להכניס לכיס של כהן עד 30 מיליון דולר.  האופציות של כהן הן עד אוגוסט 2026. הבעיה שנראה שעכשיו הולכות להיות שנים קשות לתחום הזה. ההנפקה תהיה בסימן שאלה וכך גם השווי.  

כהן גם משתכר 25 אלף דולר בחודש בחברה וכן - הוא זכאי למענק מיוחד אם תהיה הנפקה ראשונה לציבור בסך 2 מיליון דולר. 

 

טראמפ הורס ליוסי כהן את האקזיט

בשעה שטראמפ הרים את השווקים והפך עשירים גדולים לעשירים עוד יותר, תחום האנרגיה המתחדשת ספג מהלומה. מדיניותו של טראמפ בנוגע לאנרגיה, שזכתה לכינוי ״Drill baby, Drill״ תומכת בשאיבה אינטנסיבית של נפט אמריקני מקומי שיביא – לדבריו של טראמפ – לעצמאות אנרגטית לארה״ב, תוך הוזלת מחירי האנרגיה, שרואים עליה לאחרונה, במיוחד ברשת ה–PJM – רשת החשמל הגדולה בארה״ב. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חשש המשקיעים ממדיניותו של טראמפ בקשר לאנרגיה ירוקה נראה מוצדק, אבל אף אחד לא יודע באמת עד כמה הוא יהיה דרמתי. יכול להיות ואפילו סביר שטראמפ לא יפגע בפרויקטים קיימים וישנה את התנאים של פרויקטים חדשים, אבל אף אחד באמת לא יודע. 

מה שבטוח הוא שתחום האנרגיה המתחדשת כאן כדי להישאר והוא ימשיך להיות תחום צומח. יש קונסזוס בקרב אנשי המדע כי ההתחממות הגלובאלית היא מעשה ידי אדם והוא נגרם בעיקר משריפת דלקים פחמניים ויש הסכמה מלאה על חשיבות האנרגיה המתחדשת.

טראמפ אומנם זלזל בטענה זו, אך חברי המפלגה הרפובליקנית חלוקים בשאלה הזו, והוא צריך אותם כדי להפחית את המענקים והסובסידיות בתחום. מדובר בעיקר על הטבות וסובסידיות נוספות שניתנו על ידי ביידן ב-2022 ושטראמפ ביקר אותן כבר אז. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מרוז 25/02/2025 13:06
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אבל טראמפ נותן לביבי לגור בארהב בעזרת השם הוא יברח לשם אמן (ל"ת)
    חחח 07/01/2025 08:04
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    yos 11/11/2024 12:40
    הגב לתגובה זו
    מישהו בממשלה דאג והמבין יבין קנאי בהצלחת האחר
  • 6.
    אנונימי 10/11/2024 20:43
    הגב לתגובה זו
    עד עכשיו פמפמתם לנו כתבות בזכות המניה...מכרתם ועכשיו מתחילים בכתבות השליליות...מתנהגים כמו אחרוני הספקולנטים
  • 5.
    לרון 10/11/2024 20:28
    הגב לתגובה זו
    ויש את השאר,שני דברים שונים לגמרי
  • 4.
    לא נורא....כהן הגה את רעיון הסיוע 30 מיליון בחודש לחמאס (ל"ת)
    אלי בן הרוש 10/11/2024 18:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אילון 10/11/2024 16:47
    הגב לתגובה זו
    אילון מבין את החשיבות של אנרגיה ירוקה. והשקיע לא מעט במע אגירה וסוללות. לא לדאוג.. הזדמנות לאסוף במחירי רצפה
  • 2.
    לחברות שתלויות בסובסידיות יש בעיה עמוקה במודל העסקי (ל"ת)
    אלון 10/11/2024 16:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פ 10/11/2024 14:31
    הגב לתגובה זו
    אילון מאסק כל כולו אנרגיה ירוקה. אל תתרשמו מתגובה מיידית בשוק. אם טסלה עולה גם אנרגיה ירוקה תעלה.
אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"  

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח מאבדות 1.2%; הייפר גלובל עולה 5.5%, נקסט ויז'ן ב-3.3% - ירידות קלות במדדים

יום המסחר האחרון של 2025 נפתח במגמה מעורבת; נקסט ויז'ן עם הזמנה של 9.5 מיליון דולר ובשבוע הבא נקבל יעדים חדשים ל-2026; הייפר גלובל עדכנה על רכישת חברה גרמנית - ניתחנו את העסקה

מערכת ביזפורטל |


נקסט ויז’ן נקסט ויז'ן 2.17%  , קפצה אתמול, חשבנו שזה קשור בעיקר ליעדים החדשים שתפרסם ל-2026, אבל הבוקר היא מעדכנת על קבלת הזמנה חדשה בהיקף כולל של כ-9.5 מיליון דולר, מלקוח קיים. ההזמנה תסופק במלואה עד תום הרבעון השלישי של 2026. מבנה העסקה כולל מקדמה ראשונית של 15% שכבר שולמה, תשלום נוסף של 15% באפריל 2026 מתוך היתרה שטרם שולמה, והעברת יתרת הסכום טרם אספקת המוצרים, בהתאם ללוחות הזמנים שסוכמו בין הצדדים - נקסט ויז’ן מדוווחת על הזמנה נוספת, בהיקף של כ-9.5 מיליון דולר


הסכם אספקת חשמל ל-15 שנה ובהיקף של 1.5 מיליארד שקל בין שתי הענקיות - מבנה ואנלייט. מבנה מבנה 1.93%   העוסקת בנדל"ן מניב, מדווחת על הסכם משולב עם אנלייט אנלייט אנרגיה -1.25%   , לאספקת חשמל ירוק עבור נכסיה, ולפיתוח, הקמה ותפעול של מתקני אגירת אנרגיה בנכסים של החברה. ההתקשרות כוללת שני חלקים משלימים, שמחברים בין אספקת חשמל ארוכת טווח לבין פיתוח מתקני אגירת אנרגיה במוקדי הצריכה עצמם. הסכם אספקת החשמל הירוק נחתם לתקופה של 15 שנים, בהיקף מוערך של יותר מ-1.5 מיליארד שקל לכל תקופת ההתקשרות. ההסכם כולל זכות למבנה לרכישת תעודות ירוקות (IRECs) בהנחה על מחיר השוק אשר יאפשרו למבנה להפחית הוצאות בגין צריכת חשמל ולשפר את התוצאות התפעוליות וכן הפחתת טביעת הרגל הפחמנית של החברה ולספק לשוכרים באתריה חשמל אשר מקורו במתקני אנרגיה מתחדשת - מבנה חתמה על הסכם בהיקף 1.5 מיליארד שקלים עם חברת אנלייט


זאת לא היתה השנה של הדולר. שער הדולר נפל ב-13%. מה הגורמים לנפילתו ומה צפוי בהמשך? שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית? הנפילה הזו הורידה את התשואה על ההשקעה ב-S&P 500 ובמניות בחו"ל דרמטית - רווחים של כ-19% ב-S&P הפכו ל-6%. אז אומרים לכם עכשיו - "מה הבעיה? תגדרו, תקנו קרנות בלי חשיפה דולרית". זה נכון, אבל שלא תחשבו שהגידור לא עולה כסף. בסוף אנחנו בשוק משוכלל, הגידור הוא ביטוח ואם עושים ביטוח זה עולה כסף - האמת שלאורך זמן זה עולה בדיוק כמו תוחלת ההפסד. אז חשוב לדעת - כן, יש מנטרלי חשיפה דולרית, אף אחד לא מבטיח שאם תפעלו דרכם - תרוויחו. למרות שעכשיו כמעט כולם מדברים על ירידה נוספת בשער הדולר, אף אחד לא יודע להעריך ולנבות את הכיוון של המטבע האמריקאי, זה בגלל שבבסיס אף אחד לא נביא, וגם מכות הגורמים המשפיעים על הדולר היא אינסופית. 

לנתח ולהעריך דוח של חברת טבע זה אולי אפשרי כי אנשים משתמשים בתרופות ולא יפסיקו, כי יש קו מגמה, כי יודעים מה קורה בתעשייה, מה ההוצאות וכו'. להעריך מה יקרה לדולר זה לנסות ולהבין מה יקרה בוונצואלה, האם סין תאיים שוב במבצע רחב היקף בטייוואן, מה יקרה לריבית בגוש האירו, מה עובר במוחו של טראמפ, מה יעשה הפד' עם הריבית, כמה שיטפונות יהיו השנה באירופה, וזאת רק "טעימה", יש אלפי אלפים של גורמים משפיעים שכל אחד מהם יכול בנקודת זמן מסוימת להיות דרמטי. 

ולכן, זה סוג של הימור. אפשר לעבור למסלול מנטרל דולר, אף אחד לא יבטיח לכם שאחרי שנה לא תגידו - איזה פספוס, הדולר זינק ואנחנו הפסדנו. 

  

זאת היתה שנה של מניות. בעיקר מניות הפיננסים. כשמנתחים את המניות האלו באופן קר מקבלים מכפילי רווח של כ-12 לבנקים וכ-14-18 לחברות הביטוח, אבל הבעיה בניתוחים היא שהם נשענים על הערכות, וכל אחד מעריך אחרת - אנחנו יכולים להעריך שזו תהיה שנה שבה הרגולטור ייכנס לבורות השומן של הגופים הפיננסיים ויאכל להם מהרווחים לטובת רווחת הציבור, ואז - ביטוחי הרכב יירדו, ביטוחי הבריאות יירדו, רווחי הבנקים יירדו. יש סיכון רגולטורי במערכת הפיננסית בישראל שמצדיק מכפילי רווח נמוכים - והם כיום לא נמוכים.