אמנון מרחב
צילום: ליאת מנדל
הוועידה הכלכלית

מנכ"ל משרד הכלכלה היוצא: "היה צריך להוציא הרבה יותר כסף גם במחיר של גידול בגירעון"

אמנון מרחב, שסיים לאחרונה את תפקידו, מטיח ביקורת בוועידה הכלכלית של ישראל על האוצר ומבנה הממשלה - "צריך ממשלה עם גג חמישה עשר משרדים"; אך בטוח ש"נרגיש את השפעת רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל כבר בתחילת השנה"
איתן גרסטנפלד | (3)

"אני חושב שהיה צריך להוציא הרבה יותר כסף גם אם זה במחיר של גידול נוסף בגירעון לתקופה מצומצמת, כדי להחיות את המשק והעסקים", כך לדברי מנכ"ל משרד הכלכלה היוצא אמנון מרחב. "כדי להחיות את המשק והעסקים. הסתובבתי בשטח ובסופו של דבר, בעלי עסקים בצפון, הם פשטו רגל ועוד מעט הם גם יפשטו יד. עסקים מתים, ועסק מת לא ניתן להחיות".

הקדנציה הקצרה של מרחב, שנענה לפני פחות משנתיים לבקשה של ניר ברקת לעמוד בראש משרד הכלכלה, כללה אירועים משמעותיים שבימים כתיקונם מתפרשים על פני עשורים. "מנהלים צריכים להתמודד עם ברבורים שחורים, אותם משברים שפוקדים את הארגונים שלהם. בעבר ברבורים שחורים היו מגיעים פעם בדור, היום הם מגיעים בלהקות ומאז הקורונה נוחתים אחד אחרי השני. מגיפה עולמית, חמש מערכות בחירות, חקיקה שהכניסה את המגזר הפרטי להיסטריה ולבסוף מלחמה. זה אירוע לא פשוט. קשה מאוד לנהל ארגונים בכזה רצף של משברים, בוודאי כשאתה במגזר הציבורי, שבהגדרה יש לו הרבה מאוד בעיות כרוניות", אמר מרחב בשיחה בוועידה הכלכלית של ישראל.

אמנון מרחב, מנכ"ל משרד הכלכלה היוצא בוועידה הכלכלית של ישראל. קרדיט: ליאת מנדל

הבעיות התחדדו בזמן המלחמה ראית דברים שהם ממש ההסבר לכשל המבני במגזר הציבורי? 

"חד משמעית. למשל, השריר של חירום חלש במגזר הציבורי. יש לך משרדים כמו משרד הביטחון ומשרד הבריאות שערוכים לטפל בחירום. אבל רוב המשרדים הם 'משרדים אזרחיים', כלכלה, רווחה, קליטה, והם לא בנויים לטפל במשברים, השריר הזה לא מספיק מפותח אצלם".

גילית למשל שראשי אגפים לא באמת סרים למרותך? 

זה אבסורד. הייתי מנכ"ל עיריית ירושלים חמש שנים. היה לי ארגז כלים מלא, כל הארגון מסתדר תחתיך כמנכ"ל. בממשלה זה אחרת. מנהל אגף תקציבים לא כפוף למנכ"ל אלא למשרד האוצר. בכל משרד ממשלתי החשב לא כפוף למנכ"ל אלא לחשב הכלכלי באוצר, כמו היועץ המשפטי שלך לא כפוף אליך אלא למשרד המשפטים. איך יכולים לנהל ככה בצורה אפקטיבית יעילה זה כמעט בלתי-אפשרי. זה ימשיך ככה אלא אם כן באמת יעשו פה שינוי מאד משמעותי. 

כשאני חושב על דרכים לחזק את משרד הכלכלה, אני רואה משרד כלכלי רחב עם שיניים וסמכויות. זה  מתחבר לרעיון של סגירת משרדים. משרד האנרגיה, התחבורה והתשתיות כולם היו יכולים בעולם אידיאלי להתמזג למשרד כלכלה גדול ומפותח. צריך ממשלה עם גג חמישה עשר משרדים. זה לא ייחודי רק לממשלה הנוכחית ואני איש מקצוע אני לא איש פוליטי. כל משרד לא יכול לקדם כלום בלי הסכמות מ-12-10 משרדים שכל אחד יש לו סלייס קטן בעוגה. זה בלתי-אפשרי לנוע ככה. צריך ממשלה אפקטיבית גג חמישה-עשר משרדים. ככה אפשר לתכנן תכניות טובות, לעשות רפורמות ולהביא שינוי.

כדי להדגים את האבסורד במבנה המגזר הציבורי לאוצר יש שני כובעים. הגזבר של המדינה, לנהל תקציב של חצי טריליון שקלים בשנה ולחלקו. מצד שני, הוא גם צריך לתקצב את הצמיחה ולדאוג לה. בחברה עסקית זה שני אנשים שונים, אחד מנהל את הכסף והשני מנהל את ההשקעות. אנחנו במשרד הכלכלה, הצגנו תכניות לצמיחה כלכלית. אבלהגזבר לא רוצה לתקצב זאת. הוא לא מסתכל על הצמיחה שתראה אותה עוד שנה, שנתיים, חמש, עשור. הוא מסתכל על הכאן ועכשיו, הכסף לפגזים". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

זאת הסיבה שלא עשיתם מספיק? האם זה הסבר לכך שהביצועים לא מספיק טובים?

"אני חושב שהפוקוס בניהול, בוודאי של השנה האחרונה בתפיסת האוצר, לא היה מספיק נכון. אני חושב שהיה צריך להוציא הרבה יותר כסף גם אם זה במחיר של גידול נוסף בגירעון לתקופה מצומצמת. 

העברתם לאחרונה את הרפורמה מה שטוב לאירופה טוב לישראל, תוך כמה זמן היא תשפיע על המחירים? 

"העברנו אותה בכנסת ביולי והיא תהיה אפקטיבית מהראשון לינואר 2025. תשעים אחוזים ממוצרי הצריכה כבר ייכנסו בפעימה הראשונה. אמורים להרגיש אותה בכל סל צריכה של כל אחד מאיתנו. צריך לראות שהשחקנים הגדולים במשק, הקמעונאים, היבואנים המקבילים, יביאו את כל המוצרים שעד עכשיו לא הצליחו להביאם לארץ בגלל כל החסמים הבירוקרטיים, ובגלל כל הקשיים שהמדינה והמונופולים הערימו עליהם. פה אני רואה הצלחה גדולה. 

בנוסף יש גם את תכנית פורטר, שכוללת השקעות במנועי צמיחה במשק הישראלי. הבאנו את הצוות של פרופסור מייקל פורטר מבית הספר למנהל עסקים, זיהינו אשכולות בהם למדינת ישראל יש יתרון תחרותי ענק מול שווקי העולם ושם אנחנו הולכים למקד השקעות של כל הגופים הממשלתיים בשיתוף עם המגזר הפרטי. אם נגדיל יצוא והיום יש ביקוש מטורף להרבה מאוד דברים של מדינת ישראל".

לסיכום, שאלה אישית בתקופה כזאת של חוסר יציבות שמשתוללת מלחמה, נכון שמנכ"ל משרד הכלכלה יתחלף באמצע הקדנציה? 

זה נכון. צריך לשאוף לקדנציות ארוכות. נעניתי לקריאות של השר הייתי במגזר הפרטי.  באתי כדי לתרום. אני חושב שעם כל הביקורת, יש אנשים טובים במגזר הציבורי. ואני חושב שתנועה בין המגזר העסקי לפרטי לציבורי וחזרה, היא תנועה מאוד טובה לשני המגזרים. אני קורא גם לחברים שפה, ללכת למגזר הציבורי, זה נורא קל לשבת ולזרוק עגבניות וביקורת על הצד הזה. המגזר הציבורי צריך אנשים מהמגזר הפרטי שיבואו אליו לשירות צו שמונה שנתיים-שלוש ויחזרו. 

לאן אתה הולך? 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בא 12/09/2024 15:03
    הגב לתגובה זו
    יש להעיף את ביבי ואישתו מההנהגה ...ביטלו את הסכם הגרעין עם טראמפ אבל לא תוקפים...מחר תהיה להם פצצה ...איזה מן ניהול זה ??? המון טעויות בלתי ניסלחות...
  • 1.
    צרי 12/09/2024 13:36
    הגב לתגובה זו
    צריך למנות את מיכל פינק. היא משם! והיא תותחית על!
  • סווינגר 12/09/2024 15:00
    הגב לתגובה זו
    מגיעים לשאוב כספי ציבור. עכשיו יחזור לנדלן בפרטי, ויסובב כפית קפה. יעזור בפימפום מחירי הדיור המפלצתיים בישראל. לא ברור למה לרכוש נדלן, להשתעבד ולמות במדינה שכזאת.
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? המניות הביטחוניות, טבע והפיננסים

מה קורה בארית, והירידה הצפויה במניות השבבים

מערכת ביזפורטל |

המימוש הטבעי צפוי להימשך מחר בבורסה. "קנה בשמועות - מכור בידיעה" - אומר הכלל הידוע. אין כאן הבטחה, אבל זה תופס במקרים רבים. הערכנו שסיכוי טוב שזה מה שיקרה אצלנו אחרי החזרת החטופים החיים וסיום המלחמה. והנה זה קורה. השוק ירד בימים האחרונים. מחר זה צפוי להימשך בהובלת המניות הדואליות שחוזרות עם פער שלילי של 0.75%.


מבין הדואליות תבלוט אלביט מערכות  עם ירידה של 3.3%, טבע 0.18%  עם ירידה של כ-2.6%. מניות השבבים - נובה 2.61%  , קמטק -0.39%  , טאואר -0.16%  ירדו עד 2%. הנה הרשימה המלאה (לחצו על התמונה וקבלנו את כל הרשימה המעודכנת):


ביום חמישי מדד הבנקים איבד מעל 3%. בכל - היה שבוע קשה למניות הפיננסים כאשר מניות הביטוח איבדו 6%, הבנקים איבדו כ-4%. שני המגזרים תלויים בריבית ובשוק ההון. הבנקים תלויים באופן ישיר בריבית - כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?


מגזר נוסף באדום הוא מגזר המניות הביטחוניות - ארית נפלה בשבוע החולף. היא עדיין מתומחרת גבוה. ארית "זכתה בפיס" והיא הגדילה דרמטית את המחזור שלה ברווחיות מאוד מאוד גבוהה. אבל רווחיות גבוהה נובעת מסיבה אחת - הרצון של הלקוח - משרד הביטחון להצטייד במהירות במרעומים. נראה לכם שזה מחיר ריאלי? לא. זה מחיר של לחץ. זה מחיר אגב של בזבוז. משרד הביטחון יכול היה ללחוץ ולהתמקח על המחירים. זה אותו משרד שהנשים את ארית בזמן שהיא גססה.