אמנון מרחב
צילום: ליאת מנדל
הוועידה הכלכלית

מנכ"ל משרד הכלכלה היוצא: "היה צריך להוציא הרבה יותר כסף גם במחיר של גידול בגירעון"

אמנון מרחב, שסיים לאחרונה את תפקידו, מטיח ביקורת בוועידה הכלכלית של ישראל על האוצר ומבנה הממשלה - "צריך ממשלה עם גג חמישה עשר משרדים"; אך בטוח ש"נרגיש את השפעת רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל כבר בתחילת השנה"
איתן גרסטנפלד | (3)

"אני חושב שהיה צריך להוציא הרבה יותר כסף גם אם זה במחיר של גידול נוסף בגירעון לתקופה מצומצמת, כדי להחיות את המשק והעסקים", כך לדברי מנכ"ל משרד הכלכלה היוצא אמנון מרחב. "כדי להחיות את המשק והעסקים. הסתובבתי בשטח ובסופו של דבר, בעלי עסקים בצפון, הם פשטו רגל ועוד מעט הם גם יפשטו יד. עסקים מתים, ועסק מת לא ניתן להחיות".

הקדנציה הקצרה של מרחב, שנענה לפני פחות משנתיים לבקשה של ניר ברקת לעמוד בראש משרד הכלכלה, כללה אירועים משמעותיים שבימים כתיקונם מתפרשים על פני עשורים. "מנהלים צריכים להתמודד עם ברבורים שחורים, אותם משברים שפוקדים את הארגונים שלהם. בעבר ברבורים שחורים היו מגיעים פעם בדור, היום הם מגיעים בלהקות ומאז הקורונה נוחתים אחד אחרי השני. מגיפה עולמית, חמש מערכות בחירות, חקיקה שהכניסה את המגזר הפרטי להיסטריה ולבסוף מלחמה. זה אירוע לא פשוט. קשה מאוד לנהל ארגונים בכזה רצף של משברים, בוודאי כשאתה במגזר הציבורי, שבהגדרה יש לו הרבה מאוד בעיות כרוניות", אמר מרחב בשיחה בוועידה הכלכלית של ישראל.

אמנון מרחב, מנכ"ל משרד הכלכלה היוצא בוועידה הכלכלית של ישראל. קרדיט: ליאת מנדל

הבעיות התחדדו בזמן המלחמה ראית דברים שהם ממש ההסבר לכשל המבני במגזר הציבורי? 

"חד משמעית. למשל, השריר של חירום חלש במגזר הציבורי. יש לך משרדים כמו משרד הביטחון ומשרד הבריאות שערוכים לטפל בחירום. אבל רוב המשרדים הם 'משרדים אזרחיים', כלכלה, רווחה, קליטה, והם לא בנויים לטפל במשברים, השריר הזה לא מספיק מפותח אצלם".

גילית למשל שראשי אגפים לא באמת סרים למרותך? 

זה אבסורד. הייתי מנכ"ל עיריית ירושלים חמש שנים. היה לי ארגז כלים מלא, כל הארגון מסתדר תחתיך כמנכ"ל. בממשלה זה אחרת. מנהל אגף תקציבים לא כפוף למנכ"ל אלא למשרד האוצר. בכל משרד ממשלתי החשב לא כפוף למנכ"ל אלא לחשב הכלכלי באוצר, כמו היועץ המשפטי שלך לא כפוף אליך אלא למשרד המשפטים. איך יכולים לנהל ככה בצורה אפקטיבית יעילה זה כמעט בלתי-אפשרי. זה ימשיך ככה אלא אם כן באמת יעשו פה שינוי מאד משמעותי. 

כשאני חושב על דרכים לחזק את משרד הכלכלה, אני רואה משרד כלכלי רחב עם שיניים וסמכויות. זה  מתחבר לרעיון של סגירת משרדים. משרד האנרגיה, התחבורה והתשתיות כולם היו יכולים בעולם אידיאלי להתמזג למשרד כלכלה גדול ומפותח. צריך ממשלה עם גג חמישה עשר משרדים. זה לא ייחודי רק לממשלה הנוכחית ואני איש מקצוע אני לא איש פוליטי. כל משרד לא יכול לקדם כלום בלי הסכמות מ-12-10 משרדים שכל אחד יש לו סלייס קטן בעוגה. זה בלתי-אפשרי לנוע ככה. צריך ממשלה אפקטיבית גג חמישה-עשר משרדים. ככה אפשר לתכנן תכניות טובות, לעשות רפורמות ולהביא שינוי.

כדי להדגים את האבסורד במבנה המגזר הציבורי לאוצר יש שני כובעים. הגזבר של המדינה, לנהל תקציב של חצי טריליון שקלים בשנה ולחלקו. מצד שני, הוא גם צריך לתקצב את הצמיחה ולדאוג לה. בחברה עסקית זה שני אנשים שונים, אחד מנהל את הכסף והשני מנהל את ההשקעות. אנחנו במשרד הכלכלה, הצגנו תכניות לצמיחה כלכלית. אבלהגזבר לא רוצה לתקצב זאת. הוא לא מסתכל על הצמיחה שתראה אותה עוד שנה, שנתיים, חמש, עשור. הוא מסתכל על הכאן ועכשיו, הכסף לפגזים". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

זאת הסיבה שלא עשיתם מספיק? האם זה הסבר לכך שהביצועים לא מספיק טובים?

"אני חושב שהפוקוס בניהול, בוודאי של השנה האחרונה בתפיסת האוצר, לא היה מספיק נכון. אני חושב שהיה צריך להוציא הרבה יותר כסף גם אם זה במחיר של גידול נוסף בגירעון לתקופה מצומצמת. 

העברתם לאחרונה את הרפורמה מה שטוב לאירופה טוב לישראל, תוך כמה זמן היא תשפיע על המחירים? 

"העברנו אותה בכנסת ביולי והיא תהיה אפקטיבית מהראשון לינואר 2025. תשעים אחוזים ממוצרי הצריכה כבר ייכנסו בפעימה הראשונה. אמורים להרגיש אותה בכל סל צריכה של כל אחד מאיתנו. צריך לראות שהשחקנים הגדולים במשק, הקמעונאים, היבואנים המקבילים, יביאו את כל המוצרים שעד עכשיו לא הצליחו להביאם לארץ בגלל כל החסמים הבירוקרטיים, ובגלל כל הקשיים שהמדינה והמונופולים הערימו עליהם. פה אני רואה הצלחה גדולה. 

בנוסף יש גם את תכנית פורטר, שכוללת השקעות במנועי צמיחה במשק הישראלי. הבאנו את הצוות של פרופסור מייקל פורטר מבית הספר למנהל עסקים, זיהינו אשכולות בהם למדינת ישראל יש יתרון תחרותי ענק מול שווקי העולם ושם אנחנו הולכים למקד השקעות של כל הגופים הממשלתיים בשיתוף עם המגזר הפרטי. אם נגדיל יצוא והיום יש ביקוש מטורף להרבה מאוד דברים של מדינת ישראל".

לסיכום, שאלה אישית בתקופה כזאת של חוסר יציבות שמשתוללת מלחמה, נכון שמנכ"ל משרד הכלכלה יתחלף באמצע הקדנציה? 

זה נכון. צריך לשאוף לקדנציות ארוכות. נעניתי לקריאות של השר הייתי במגזר הפרטי.  באתי כדי לתרום. אני חושב שעם כל הביקורת, יש אנשים טובים במגזר הציבורי. ואני חושב שתנועה בין המגזר העסקי לפרטי לציבורי וחזרה, היא תנועה מאוד טובה לשני המגזרים. אני קורא גם לחברים שפה, ללכת למגזר הציבורי, זה נורא קל לשבת ולזרוק עגבניות וביקורת על הצד הזה. המגזר הציבורי צריך אנשים מהמגזר הפרטי שיבואו אליו לשירות צו שמונה שנתיים-שלוש ויחזרו. 

לאן אתה הולך? 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בא 12/09/2024 15:03
    הגב לתגובה זו
    יש להעיף את ביבי ואישתו מההנהגה ...ביטלו את הסכם הגרעין עם טראמפ אבל לא תוקפים...מחר תהיה להם פצצה ...איזה מן ניהול זה ??? המון טעויות בלתי ניסלחות...
  • 1.
    צרי 12/09/2024 13:36
    הגב לתגובה זו
    צריך למנות את מיכל פינק. היא משם! והיא תותחית על!
  • סווינגר 12/09/2024 15:00
    הגב לתגובה זו
    מגיעים לשאוב כספי ציבור. עכשיו יחזור לנדלן בפרטי, ויסובב כפית קפה. יעזור בפימפום מחירי הדיור המפלצתיים בישראל. לא ברור למה לרכוש נדלן, להשתעבד ולמות במדינה שכזאת.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - מניות הארביטראז', ארית, תקציב ואג"ח

על הטעויות הגדולות של משקיעים ואיך להימנע מהן

מערכת ביזפורטל |

מחקרים מהשנים האחרונות תומכים במחקרי עבר ומייצרים למשקיעים יכולת להבין את הטעויות הגדולות שלהם. הבנה של דפוסי פעולה שגויים יעזרו לכם לייצר תשואה טובה לאורך זמן. צריך להבין איפה "המלכודות" וצריך משמעת - מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?


אחרי נפילה של 20% בארית ארית תעשיות 0%   , מעניין יהיה לראות אם העצירה תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 

האם ההנפקה תצליח או לא זו שאלה אחת - אם צוללים לתוך הדוחות מגלים שהצבר בארית קפוא. מזה חמישה חודשים שהצבר בארית רק יורד, כלומר המכירות מתבצעות ממימוש של הזמנות כשמהצד השני לא נכנסות הזמנות חדשות לצבר - הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):