הוועידה הכלכלית

מנכ"ל משרד הכלכלה היוצא: "היה צריך להוציא הרבה יותר כסף גם במחיר של גידול בגירעון"

אמנון מרחב, שסיים לאחרונה את תפקידו, מטיח ביקורת בוועידה הכלכלית של ישראל על האוצר ומבנה הממשלה - "צריך ממשלה עם גג חמישה עשר משרדים"; אך בטוח ש"נרגיש את השפעת רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל כבר בתחילת השנה"
איתן גרסטנפלד | (3)

"אני חושב שהיה צריך להוציא הרבה יותר כסף גם אם זה במחיר של גידול נוסף בגירעון לתקופה מצומצמת, כדי להחיות את המשק והעסקים", כך לדברי מנכ"ל משרד הכלכלה היוצא אמנון מרחב. "כדי להחיות את המשק והעסקים. הסתובבתי בשטח ובסופו של דבר, בעלי עסקים בצפון, הם פשטו רגל ועוד מעט הם גם יפשטו יד. עסקים מתים, ועסק מת לא ניתן להחיות".

הקדנציה הקצרה של מרחב, שנענה לפני פחות משנתיים לבקשה של ניר ברקת לעמוד בראש משרד הכלכלה, כללה אירועים משמעותיים שבימים כתיקונם מתפרשים על פני עשורים. "מנהלים צריכים להתמודד עם ברבורים שחורים, אותם משברים שפוקדים את הארגונים שלהם. בעבר ברבורים שחורים היו מגיעים פעם בדור, היום הם מגיעים בלהקות ומאז הקורונה נוחתים אחד אחרי השני. מגיפה עולמית, חמש מערכות בחירות, חקיקה שהכניסה את המגזר הפרטי להיסטריה ולבסוף מלחמה. זה אירוע לא פשוט. קשה מאוד לנהל ארגונים בכזה רצף של משברים, בוודאי כשאתה במגזר הציבורי, שבהגדרה יש לו הרבה מאוד בעיות כרוניות", אמר מרחב בשיחה בוועידה הכלכלית של ישראל.

אמנון מרחב, מנכ"ל משרד הכלכלה היוצא בוועידה הכלכלית של ישראל. קרדיט: ליאת מנדל

הבעיות התחדדו בזמן המלחמה ראית דברים שהם ממש ההסבר לכשל המבני במגזר הציבורי? 

"חד משמעית. למשל, השריר של חירום חלש במגזר הציבורי. יש לך משרדים כמו משרד הביטחון ומשרד הבריאות שערוכים לטפל בחירום. אבל רוב המשרדים הם 'משרדים אזרחיים', כלכלה, רווחה, קליטה, והם לא בנויים לטפל במשברים, השריר הזה לא מספיק מפותח אצלם".

גילית למשל שראשי אגפים לא באמת סרים למרותך? 

זה אבסורד. הייתי מנכ"ל עיריית ירושלים חמש שנים. היה לי ארגז כלים מלא, כל הארגון מסתדר תחתיך כמנכ"ל. בממשלה זה אחרת. מנהל אגף תקציבים לא כפוף למנכ"ל אלא למשרד האוצר. בכל משרד ממשלתי החשב לא כפוף למנכ"ל אלא לחשב הכלכלי באוצר, כמו היועץ המשפטי שלך לא כפוף אליך אלא למשרד המשפטים. איך יכולים לנהל ככה בצורה אפקטיבית יעילה זה כמעט בלתי-אפשרי. זה ימשיך ככה אלא אם כן באמת יעשו פה שינוי מאד משמעותי. 

כשאני חושב על דרכים לחזק את משרד הכלכלה, אני רואה משרד כלכלי רחב עם שיניים וסמכויות. זה  מתחבר לרעיון של סגירת משרדים. משרד האנרגיה, התחבורה והתשתיות כולם היו יכולים בעולם אידיאלי להתמזג למשרד כלכלה גדול ומפותח. צריך ממשלה עם גג חמישה עשר משרדים. זה לא ייחודי רק לממשלה הנוכחית ואני איש מקצוע אני לא איש פוליטי. כל משרד לא יכול לקדם כלום בלי הסכמות מ-12-10 משרדים שכל אחד יש לו סלייס קטן בעוגה. זה בלתי-אפשרי לנוע ככה. צריך ממשלה אפקטיבית גג חמישה-עשר משרדים. ככה אפשר לתכנן תכניות טובות, לעשות רפורמות ולהביא שינוי.

כדי להדגים את האבסורד במבנה המגזר הציבורי לאוצר יש שני כובעים. הגזבר של המדינה, לנהל תקציב של חצי טריליון שקלים בשנה ולחלקו. מצד שני, הוא גם צריך לתקצב את הצמיחה ולדאוג לה. בחברה עסקית זה שני אנשים שונים, אחד מנהל את הכסף והשני מנהל את ההשקעות. אנחנו במשרד הכלכלה, הצגנו תכניות לצמיחה כלכלית. אבלהגזבר לא רוצה לתקצב זאת. הוא לא מסתכל על הצמיחה שתראה אותה עוד שנה, שנתיים, חמש, עשור. הוא מסתכל על הכאן ועכשיו, הכסף לפגזים". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

זאת הסיבה שלא עשיתם מספיק? האם זה הסבר לכך שהביצועים לא מספיק טובים?

"אני חושב שהפוקוס בניהול, בוודאי של השנה האחרונה בתפיסת האוצר, לא היה מספיק נכון. אני חושב שהיה צריך להוציא הרבה יותר כסף גם אם זה במחיר של גידול נוסף בגירעון לתקופה מצומצמת. 

העברתם לאחרונה את הרפורמה מה שטוב לאירופה טוב לישראל, תוך כמה זמן היא תשפיע על המחירים? 

"העברנו אותה בכנסת ביולי והיא תהיה אפקטיבית מהראשון לינואר 2025. תשעים אחוזים ממוצרי הצריכה כבר ייכנסו בפעימה הראשונה. אמורים להרגיש אותה בכל סל צריכה של כל אחד מאיתנו. צריך לראות שהשחקנים הגדולים במשק, הקמעונאים, היבואנים המקבילים, יביאו את כל המוצרים שעד עכשיו לא הצליחו להביאם לארץ בגלל כל החסמים הבירוקרטיים, ובגלל כל הקשיים שהמדינה והמונופולים הערימו עליהם. פה אני רואה הצלחה גדולה. 

בנוסף יש גם את תכנית פורטר, שכוללת השקעות במנועי צמיחה במשק הישראלי. הבאנו את הצוות של פרופסור מייקל פורטר מבית הספר למנהל עסקים, זיהינו אשכולות בהם למדינת ישראל יש יתרון תחרותי ענק מול שווקי העולם ושם אנחנו הולכים למקד השקעות של כל הגופים הממשלתיים בשיתוף עם המגזר הפרטי. אם נגדיל יצוא והיום יש ביקוש מטורף להרבה מאוד דברים של מדינת ישראל".

לסיכום, שאלה אישית בתקופה כזאת של חוסר יציבות שמשתוללת מלחמה, נכון שמנכ"ל משרד הכלכלה יתחלף באמצע הקדנציה? 

זה נכון. צריך לשאוף לקדנציות ארוכות. נעניתי לקריאות של השר הייתי במגזר הפרטי.  באתי כדי לתרום. אני חושב שעם כל הביקורת, יש אנשים טובים במגזר הציבורי. ואני חושב שתנועה בין המגזר העסקי לפרטי לציבורי וחזרה, היא תנועה מאוד טובה לשני המגזרים. אני קורא גם לחברים שפה, ללכת למגזר הציבורי, זה נורא קל לשבת ולזרוק עגבניות וביקורת על הצד הזה. המגזר הציבורי צריך אנשים מהמגזר הפרטי שיבואו אליו לשירות צו שמונה שנתיים-שלוש ויחזרו. 

לאן אתה הולך? 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בא 12/09/2024 15:03
    הגב לתגובה זו
    יש להעיף את ביבי ואישתו מההנהגה ...ביטלו את הסכם הגרעין עם טראמפ אבל לא תוקפים...מחר תהיה להם פצצה ...איזה מן ניהול זה ??? המון טעויות בלתי ניסלחות...
  • 1.
    צרי 12/09/2024 13:36
    הגב לתגובה זו
    צריך למנות את מיכל פינק. היא משם! והיא תותחית על!
  • סווינגר 12/09/2024 15:00
    הגב לתגובה זו
    מגיעים לשאוב כספי ציבור. עכשיו יחזור לנדלן בפרטי, ויסובב כפית קפה. יעזור בפימפום מחירי הדיור המפלצתיים בישראל. לא ברור למה לרכוש נדלן, להשתעבד ולמות במדינה שכזאת.
עידן וולס
צילום: שלומי יוסף
דוחות

דלק: עלייה בהכנסות לכ-3.5 מיליארד שקל, תחלק דיבידנד של 250 מיליון

דלק קבוצה מציגה רבעון חיובי עם זינוק ב-EBITDAX ל-2.1 מיליארד שקל והמשך עלייה חדה בהפקה של איתקה, לצד עסקת הענק של ניו-מד להרחבת יצוא הגז למצרים; במקביל, חילקו והכריזו החברות הבנות דיבידנדים בהיקף של כ-547 מיליון דולר, מתוכם כ-290 מיליון דולר (כמיליארד שקל) זרמו לדלק, והקבוצה עצמה הכריזה על חלוקה נוספת של 250 מיליון שקל, מה שמציב את תשואת הדיבידנד שלה סביב 10%

תמיר חכמוף |

דלק קבוצה דלק קבוצה 2.86%  מסכמת רבעון שני חזק עם עלייה של כ-40% בהכנסות ועלייה ב-EBITDAX, לצד המשך הצמיחה בהפקה של איתקה וחתימת עסקת ייצוא היסטורית של ניו-מד למצרים.

הכנסות הקבוצה ברבעון השני של 2025 עמדו על כ-3.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-40% לעומת הכנסות של כ-2.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות הקבוצה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% לעומת כ-5.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

 הרווח הנקי של הקבוצה ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-176 מיליון שקל, לעומת 382 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפער בין הרבעונים נבע בעיקר כתוצאה מקיטון ברווח של ניו-מד ברבעון השני של השנה, בעקבות הפסקת הפעילות של מאגר לוויתן במהלך מבצע "עם כלביא" ולצורך ביצוע עבודת תחזוקה להנחת הצינור השלישי, ירידה במחירי האנרגיה, וכן כתוצאה משינוי בשיעור ההחזקה של הקבוצה באיתקה, מכ-88.5% ברבעון המקביל, לכ-52.2% ברבעון הנוכחי, כתוצאה מהשלמת העסקה האסטרטגית לכניסתה של Eni UK לתוך איתקה, כמו גם משערוך תמורות מותנות, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המתואם של הקבוצה, בנטרול הפרשה חשבונאית חד-פעמית (לא תזרימית), בגין התאמות למיסים נדחים בים הצפוני, הסתכם בחציון הראשון של 2025 בכ-491 מיליון שקל לעומת רווח בסך של כ-651 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. בשקלול ההפרשה החשבונאית, הרווח הנקי המדווח בחציון הראשון של 2025 עמד על כ-186 מיליון שקל.

ה-EBITDAX של הקבוצה זינק ברבעון השני והסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה זינק ה-EBITDAX לכ-5.3 מיליארד שקל, לעומת כ-3.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי של הקבוצה ברבעון השני הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-34% לעומת כ-831 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח התפעולי בכ-3.4 מיליארד שקל, גידול של כ-60% לעומת כ-2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

קרעי עם היתר שליטה מתוקן שיאפשר לסרצ'לייט 10% נוספים ממניות בזק

שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד המשרד ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון, בקידום שינוי הבעלות בבזק

רן קידר |
נושאים בכתבה בזק סרצ'ילייט

המהלך שמוביל משרד התקשורת לקראת שינוי הבעלות בבזק מתקרב לשלב ההכרעה. שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד משרדו ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון. ההיתר החדש יאפשר לקרן סרצ'לייט, המחזיקה כיום במניות באמצעות ביקום, לרדת מתחת לסף ה-5% ולסיים את הקשר הפורמלי עם החברה כגורם שולט.

על פי גורמים בשוק, ההתקדמות בהליך הרגולטורי פותחת את הדלת למכירה משמעותית נוספת של מניות בזק על ידי סרצ'לייט, עד כדי שתרד במהירות מתחת לרף השליטה. בשלב זה, ביקום, החברה שדרכה פועלת סרצ'לייט, מחזיקה בכ-15.9% ממניות בזק. ההסכמים כבר הגדירו כי החזקה הנמוכה מ-15% לא תיחשב עוד כשליטה, כך שמהלך נוסף של מכירת כ-10% מהמניות יוריד את סרצ'לייט למעמד של מחזיקה טכנית בלבד, ללא השפעה מהותית.

המכירה האחרונה שבוצעה על ידי ביקום בשבוע שעבר מחוץ לבורסה כללה 160 מיליון מניות בזק, כ-5.77% מהון החברה, למוסדיים זרים וישראלים. המחיר בעסקה נקבע על 6.03 שקלים למניה, דיסקאונט של כ-5% על מחיר השוק, בתמורת כוללת של כ-965 מיליון שקל.  העסקה מצטרפת למימוש שביצעה במרץ השנה, אז מכרה כ-5% ממניות בזק בכ-950 מיליון שקל וירדה להחזקה של כ-22.5%. שתי העסקאות יחד מהוות מכירה של כ-10.8% ממניות בזק בתמורה כוללת של כמעט 2 מיליארד שקל והובילו לירידה דרמטית באחזקות תוך פרק זמן קצר יחסית: מ-27% ל-15.9%.


באופן חריג להסכמי הפצה מהסוג הזה, הפעם הוסכם מראש על אפשרות להמשך מכירת מניות גם במהלך תקופת חסימה רגילה של 90 יום, בכפוף לאישור מהחתמים. האפשרות הזו, ככל שתופעל, צפויה לשמש את הקרן למכירת יתרת אחזקותיה מוקדם מהרגיל, ולא להמתין לתום תקופת החסימה. המוטיבציה לכך ברורה: אחזקה בשיעור כזה מעניקה משקל מוגבל בלבד בהצבעות, והמשך השהייה בעמדה שאינה שליטה בפועל ואינה ניתנת למימוש מיידי, נתפסת על ידי הקרן כבלתי אטרקטיבית.

פרישה סופית של סרצ'לייט מהשליטה צפויה גם לשנות את הרכב הדירקטוריון של בזק. הדירקטורים שנחשבים כנציגיה, דארן גלאט ורן פורר, צפויים לעזוב את תפקידם, כפי שנדרש במקרה בו גורם מאבד את מעמדו כבעל שליטה. המשמעות היא שדירקטוריון החברה יתאזן מחדש, ויידרש לפעול על פי עקרונות ממשל תאגידי של חברה ללא גרעין שליטה.