מטוס בואינג 777
צילום: תעשיה אוירית

החורף האבוד של ענף התיירות: מתי יחזרו לפעילות?

חברת קשרי תעופה מפרסמת את הדוחות של הרבעון השלישי וחושפת את הבעיות של ענף התיירות כולו בעקבות המלחמה - על החורף האבוד של הענף; בהערכה האופטימית של החברה היא תחזור לפעילות רק לקראת חג הפסח ברבעון השני של 2024, בהערכה הפסימית זה יקרה רק ברבעון השלישי של 2024
נחמן שפירא |

מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב-7 לאוקטובר כבר הביאה את הממשלה להוסיף מעל 30 מיליארד שקל לתקציבה, והצפי הוא כי כל יום מלחמה עולה למשק הישראלי כמיליארד שקל, אבל חוץ מהמחיר הכבד אותו משלמים אזרחי ישראל, וחוץ מהמיליארדים שעולה למשק הלחימה בפועל, הפסד ימי עבודה וכן פינוי המפונים. יש ענף אחד שבינתיים נשכח בצד וזה ענף התיירות.

התיירות מאז תחילת המלחמה בקריסה, אבל זו לא רק עצירה של חודש, חודשיים, זה עצירה לפחות עד הרבעון השני של 2024 כך מעריכים היום בחברת קשרי תעופה קשרי תעופה -2.61%  של אייל סגל (61.75%), העוסקת בארגון טיסות ובשיווק חבילות תיירות ונופש, החברה ציינה היום בדוחותיה כי בעקבות המלחמה היא צופה מספר תרחישים בנוגע לענף.

צילום Pixbay יוון  יוון. מתי הישראלים יחזור לנפוש? צילום Pixbay 

 

התרחיש האופטימי - חזרה לפעילות לקראת פסח

בחברה ציינו כי דירקטוריון החברה בחן את השלכות המלחמה על מצב הנזילות של החברה בהתבסס על מספר תרחישים והוא סבור כי החברה תוכל להמשיך ולממן את צרכי המזומנים שלה באופן סדיר בעתיד הנראה לעין.

בכל התרחישים שנבחנו בחברה הם מעריכים כי לא תהיה פעילות משמעותית לחו"ל בחורף 2023-2024. תרחיש הבסיס של החברה כולל את הנחת עבודה לפיה התחדשות הפעילות התיירותית תחל בהדרגה לקראת תחילת הרבעון השני לשנת 2024 - סביב חג הפסח 2024.

לפי התרחיש הפסימי של החברה, הפעילות התיירותית תתחדש בהדרגה בתחילת הרבעון השלישי של שנת 2024, בנוסף עלה בחברה תרחיש קיצון לפיו לא תחודש הפעילות התיירותית בשנת 2024 כלל.

 

אזהרת מסע לחו"ל

בחברה ציינו כי "בעקבות מלחמת "חרבות ברזל שהחלה בחודש אוקטובר 2023, חלה ירידה בהיקפי הפעילות הכלכלית והעסקית במדינה. המצב הבטחוני גרם בין היתר לשיבוש בשרשרת האספקה והייצור, לירידה בהיקף הצריכה, למחסור בכוח אדם וכן לירידות בשווי של נכסים פיננסים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בחברה מציינים גם את השפעת  אזהרת המסע של המטה לביטחון לאומי  לטורקיה, ירדן ודרום סיני לרמה הגבוהה ביותר. וכן את אזהרת המסע החריגה, בה קראו לנקוט אמצעי זהירות מוגברים בעת נסיעה לחו"ל ואף לשקול חיוניות כל נסיעה שכזו. בין היתר קראו ליהמנע מהחצנת סממנים ישראלים ויהודים.

כמו כן, ציינו בחברה כי בתחילת חודש נובמבר הודיעה חברת CARIBBEAN ROYAL על ביטול הפלגות שהיו צריכות לצאת מחיפה ולחזור אליה החל מחודש אוגוסט 2024. בעקבות זאת, מציינים בחברה כי  לאחר מועד הדיווח ונכון למועד פרסום הדוח, בקבוצה נרשמו ביטולי נסיעות לרבות בתחום חבילות התיור וחבילות הנופש, בתחום הטיולים המאורגנים, בתחום תיירות הפנים, בתחום השייט וכן עצירה כמעט מוחלטת בביצוע הזמנות עתידיות.

כתוצאה מכך, הסבירו בחברה חלה הרעה מהותית ביותר בפעילות ובהכנסות הקבוצה. בקשרי תעופה ציינו כי הם מקפידה על החזרת הכספים ששולמו על ידי הלקוחות בגין שירותים שלא מומשו, בהתאם להוראות החוק ובמקביל לקבלת הכספים חזרה מספקיה של החברה. נוכח עצירת הביקוש לשירותי תעופה ותיירות בעקבות התפרצות המלחמה.

בחברה ציינו בנוסף כי הם ביצעו התאמות בכוח האדם(חל"ת), הקטינו את עלויות השכר, עלויות השיווק והפרסום, עמלות, וכן עלויות נוספות בהתאם לקיטון בביקושים לשירותי תיירות, וזאת תוך שמירה על כושר ייצור עתידי.

צילום דובר צהל         כוחות צה"ל בצפון רצועת עזה. צילום דובר צה"ל

 

השפעה מהותית לרעה

בקשרי תעופה מציינים כי להערכתם למלחמה תהיה השפעה מהותית לרעה על תוצאותיהן העסקיות של חברות הקבוצה בטווח הקצר, דהיינו ברבעונים הקרובים. 

בחברה מציינים כי אין להם יכולת לאמוד את היקף ההשפעה של המלחמה על הפעילות העסקית שלה ושל החברות הבנות שלה.

קשרי תעופה

     עלייה של 23% מתחילת השנה. מניית קשרי תעופה

החברה נסחרת לפי שווי של 79.175 מיליון שקל, זאת לאחר שמניית החברה עלתה ב-23% מתחילת השנה וב-43.2% בשנה האחרונה כולה למחיר מניה של 10.34 שקל. לחברה מספר רב של חברות בנות: דרך החופש, סנורמה שירותי תיירות, אוטו יורופ, טוסו, בריליאנט טרבל, פגסוס, סאן טורס, אמה טורס, אלה טורס. 

 

עלייה של 10% בהכנסות

החברה מתאפיינת בעונתיות, כאשר הרבעון השלישי הוא הרבעון החזק של השנה בהכנסות החברה. בשנת 2023 הכנסות עמדו על 47% מהכנסות החברה ובשנת 2022 על 49%.

ובחזרה לדוחות החברה, קשרי תעופה הכניסה ברבעון השלישי של 2023 - 115 מיליון דולר בהשוואה ל-104.5 מיליון דולר ברבעון המקביל, עלייה של 10%. הרבעון השלישי של השנה הוא הרבעון החזק של החברה, כאשר בסך הכל מאז תחילת השנה הכנסות החברה עומדות על 220 מיליון דולר. 

הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם  ב-16 מיליון דולר, בדומה לרבעון אשתקד בו הרווח הגולמי עמד על 15.9 מיליון שקל. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הסתכם בסך של כ-30 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-25 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון השלישי הסתכם ב-8.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-9.6 מיליון דולר אשתקד, ירידה של 9.3%. הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הסתכם ב-12 מיליון דולר, בהשוואה ל- 11 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בסך של כ-5.6 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-5.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 5%. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הסתכם בסך של כ-6.3 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-5.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הסתכם בסך של כ-9 מיליון דולר.

עמית זלדמן, סמנכ"ל כספים בקשרי תעופה: "תוצאות השיא שלנו נובעות מהתאוששות מוחלטת של התיירות ממגפת הקורונה וכן משינוי אסטרטגי ארגוני מקיף שביצענו במהלך התקופה האחרונה אשר כלל בין היתר, צעדי התייעלות, שיפור תהליכים ובכללם תהליכי אוטומציה שביצענו בשנים 2020 ו-2021 אפשרו לקבוצה להקטין את יחס ההוצאות לעומת התקופה שקדמה למגפת הקורונה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.