בורסה מסחר ירידות
צילום: Getty images Israel
דעה

משקיעים זרים ומלחמה - זה לא הולך ביחד; פרמיית הסיכון של ישראל תעלה

ארז ליבנה | (5)

הדיווחים מזעזעים והופכים את הבטן. יש כאלה שכבר משווים, וכנראה בצדק, את האירוע למלחמת יום כיפור, בבחינת מחדל שמחת תורה. קשה לתאר את מלוא המפלה הצבאית שאותה הנחילו הארגונים הצבאיים הפלסטיניים לישראל, שהצליחו להשתלט על מחנות צבאיים, קיבוצים, ערים ותחנות משטרה, לרצוח באזרחנו ולחטוף תושבים לעזה. צה"ל הכריז על מעבר לכוננות מלחמה והודיע על גיוס כוחות מילואים נרחב, תוך כדי תקיפה ברצועה. הבעיה היא שככל שאירוע זה נמשך, הוא מעלה שאלות ביטחוניות, אבל גם עבור משקיעים וחברות בינ"ל.

חברות בינלאומיות רוצות הקלות מס, הטבות כלכליות ובראש וראשונה - ביטחון. להשקיע בשטח ישראל כשהיא לא הצליחה לשמור על השטח בדרומה זה מבחינתם עלייה בסיכון. להשקיע במפעלים בעוטף עזה ושדרות זה בכלל סיכון עצום. ומשקיעים פיננסים? אלו מאז ומתמיד העריכו פרמיית סיכון בגלל המצב הביטחוני בארץ, אבל האירוע הזה מגדיל את רמת הסיכון - לעכשיו ובכלל.   

הבורסה המקומית לרוב אינה מתרגשת ממבצעים צבאיים ברצועה, בגדה או אפילו בלבנון. במלחמת לבנון השנייה, שהייתה מהארוכות בהיסטוריה המודרנית, הייתה ירידה של 8% במדד ת"א 25. אבל התיקון החל כבר בסוף הלחימה. ב-2014, בסוף צוק איתן, מדד ת"א25 עלה ב-1%. אז בדרך כלל, יש ירידונת וחוזרים לשגרה, כאשר הסוחרים מברישים את המבצע כמכה קלה בכנף ועושים כמאמר השוטר בתוכנית סאות' פארק: "אין מה לראות פה, תתקדמו". אז הם צדקו. 

אבל הפעם יש תחושה אחרת. יש תחושה שזה לא הולך להיות עוד מבצע, אלא מהלך ארוך, שיצריך התבוססות בבוץ העזתי, כך שכנראה יהיה יותר נכון להשוות את המצב הנוכחי לתחילת המאה, לימי האינתיפאדה השנייה ובועת הדוט.קום שהתפוצצה והביאה לירידות משמעותיות בכל המדדים בעולם. בין ספטמבר 2000 לינואר 2003, מדד ת"א25 ירד ביותר מ-40%, מרמה של כ-550 נק' לרמה של קרוב ל-300, כשברחובות היו יותר מ-1,000 הרוגים והשוק בארה"ב רעד. אבל יש השקה כמעט מוחלטת למדדים בוול סטריט, בשל התלות שלנו בכלכלה האמריקאית ובעיקר בכסף שמגיע בצורות השקעה.

אז לא צריך להיות גאון בורסה או כלכלן, כדי להבין שצפוי יום קשה. השאלה היא רק כמה. גודל הנפילה כגודל הבשורות השחורות, ייתכן ולא מן הנמנע, שמפסקים טכניים הולכים לעצור את המסחר, כשמנגד מניות חברות הביטחון, בהן אלביט ודומותיה יחוו זריקת עידוד בשבועות והחודשים הקרובים – כי בשבילם, מלחמה זה טוב לעסקים. ,

אז נכון לכרגע, למרות ההאטה בחודשים האחרונים, המדדים בוול סטריט דווקא תיקנו יפה מתחילת השנה. והבורסה המקומית? על גלי השסע החברתי וההאטה בהייטק, מדד ת"א 35 עלה בפחות מ-2% ב-2023. המצב הנוכחי לא מוסיף לביטחון המשקיעים. 

אבל יש 2 בעיות אקוטיות יותר. אם את המהפכה המשפטית המשקיעים עוד הברישו הצידה, אי יכולת לשמור על מרחב טריטוריאלי ואובדן ריבונות, גם אם זמני, הוא כבר מקור לדאגה אמיתית. כזו שחורגת בהרבה מעוטף עזה או מדיון חוקתי. נניח ואתם ראשי אינטל ואתם מרחיבים את המפעל בקרית גת, עכשיו עוברת לכם בראש השאלה, מה אם מחר ישראל לא תוכל להגן על האינטרסים שלנו – מה אם מחר ייכנסו חמושים ויתחילו לערוף ראשים בתוך המפעל של אינטל?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

כרגע, ישנה האטה משמעותית בזרימת הכסף להייטק המקומי, בעיקר בגלל הריבית ומחנקי המימון, אבל אם ישראל לא תוכל להוכיח סוברייניות לאורך זמן בגבולותיה, כולל בלבנון, זו כבר עלולה להפוך למגמה אחרת לחלוטין, שיכולה להאיץ את ייבוש ההייטק המקומי ולבריחת מוחות וטאלנטים לשווקים אחרים ובטוחים יותר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יותם 08/10/2023 09:43
    הגב לתגובה זו
    ממשלה רשלנית זבל וחרדים שבוזזים את הקופה הציבורית
  • 3.
    יש סיכוי גבוה שגנץ ולפיד יצטרפו.ועכשו חכים בליכוד. 08/10/2023 08:12
    הגב לתגובה זו
    יש סיכוי גבוה שגנץ ולפיד יצטרפו.ועכשו חכים בליכוד.יבינו את הנזק שגרמה הרפורמה המישפטית.ולכן.יודיעו שיותר לא יתמכו ברפורמה בלי הסכמה
  • Robin Hood 08/10/2023 09:13
    הגב לתגובה זו
    בטח חושב עכשיו איך למרוח את הציבור עם הפצצות בניינים ריקים ואת מי להאשים
  • 2.
    נתניהו הוא הנכס הגדול ביותר של הערבים. מחסל את ישראל מבפנים (ל"ת)
    נסראללה 08/10/2023 08:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שלי 08/10/2023 07:43
    הגב לתגובה זו
    כתבה ממצה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.