משקיעים זרים ומלחמה - זה לא הולך ביחד; פרמיית הסיכון של ישראל תעלה
הדיווחים מזעזעים והופכים את הבטן. יש כאלה שכבר משווים, וכנראה בצדק, את האירוע למלחמת יום כיפור, בבחינת מחדל שמחת תורה. קשה לתאר את מלוא המפלה הצבאית שאותה הנחילו הארגונים הצבאיים הפלסטיניים לישראל, שהצליחו להשתלט על מחנות צבאיים, קיבוצים, ערים ותחנות משטרה, לרצוח באזרחנו ולחטוף תושבים לעזה. צה"ל הכריז על מעבר לכוננות מלחמה והודיע על גיוס כוחות מילואים נרחב, תוך כדי תקיפה ברצועה. הבעיה היא שככל שאירוע זה נמשך, הוא מעלה שאלות ביטחוניות, אבל גם עבור משקיעים וחברות בינ"ל.
חברות בינלאומיות רוצות הקלות מס, הטבות כלכליות ובראש וראשונה - ביטחון. להשקיע בשטח ישראל כשהיא לא הצליחה לשמור על השטח בדרומה זה מבחינתם עלייה בסיכון. להשקיע במפעלים בעוטף עזה ושדרות זה בכלל סיכון עצום. ומשקיעים פיננסים? אלו מאז ומתמיד העריכו פרמיית סיכון בגלל המצב הביטחוני בארץ, אבל האירוע הזה מגדיל את רמת הסיכון - לעכשיו ובכלל.
הבורסה המקומית לרוב אינה מתרגשת ממבצעים צבאיים ברצועה, בגדה או אפילו בלבנון. במלחמת לבנון השנייה, שהייתה מהארוכות בהיסטוריה המודרנית, הייתה ירידה של 8% במדד ת"א 25. אבל התיקון החל כבר בסוף הלחימה. ב-2014, בסוף צוק איתן, מדד ת"א25 עלה ב-1%. אז בדרך כלל, יש ירידונת וחוזרים לשגרה, כאשר הסוחרים מברישים את המבצע כמכה קלה בכנף ועושים כמאמר השוטר בתוכנית סאות' פארק: "אין מה לראות פה, תתקדמו". אז הם צדקו.
אבל הפעם יש תחושה אחרת. יש תחושה שזה לא הולך להיות עוד מבצע, אלא מהלך ארוך, שיצריך התבוססות בבוץ העזתי, כך שכנראה יהיה יותר נכון להשוות את המצב הנוכחי לתחילת המאה, לימי האינתיפאדה השנייה ובועת הדוט.קום שהתפוצצה והביאה לירידות משמעותיות בכל המדדים בעולם. בין ספטמבר 2000 לינואר 2003, מדד ת"א25 ירד ביותר מ-40%, מרמה של כ-550 נק' לרמה של קרוב ל-300, כשברחובות היו יותר מ-1,000 הרוגים והשוק בארה"ב רעד. אבל יש השקה כמעט מוחלטת למדדים בוול סטריט, בשל התלות שלנו בכלכלה האמריקאית ובעיקר בכסף שמגיע בצורות השקעה.
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז לא צריך להיות גאון בורסה או כלכלן, כדי להבין שצפוי יום קשה. השאלה היא רק כמה. גודל הנפילה כגודל הבשורות השחורות, ייתכן ולא מן הנמנע, שמפסקים טכניים הולכים לעצור את המסחר, כשמנגד מניות חברות הביטחון, בהן אלביט ודומותיה יחוו זריקת עידוד בשבועות והחודשים הקרובים – כי בשבילם, מלחמה זה טוב לעסקים. ,
אז נכון לכרגע, למרות ההאטה בחודשים האחרונים, המדדים בוול סטריט דווקא תיקנו יפה מתחילת השנה. והבורסה המקומית? על גלי השסע החברתי וההאטה בהייטק, מדד ת"א 35 עלה בפחות מ-2% ב-2023. המצב הנוכחי לא מוסיף לביטחון המשקיעים.
אבל יש 2 בעיות אקוטיות יותר. אם את המהפכה המשפטית המשקיעים עוד הברישו הצידה, אי יכולת לשמור על מרחב טריטוריאלי ואובדן ריבונות, גם אם זמני, הוא כבר מקור לדאגה אמיתית. כזו שחורגת בהרבה מעוטף עזה או מדיון חוקתי. נניח ואתם ראשי אינטל ואתם מרחיבים את המפעל בקרית גת, עכשיו עוברת לכם בראש השאלה, מה אם מחר ישראל לא תוכל להגן על האינטרסים שלנו – מה אם מחר ייכנסו חמושים ויתחילו לערוף ראשים בתוך המפעל של אינטל?
- ברן: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, אבל יש כוכבית
- התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
כרגע, ישנה האטה משמעותית בזרימת הכסף להייטק המקומי, בעיקר בגלל הריבית ומחנקי המימון, אבל אם ישראל לא תוכל להוכיח סוברייניות לאורך זמן בגבולותיה, כולל בלבנון, זו כבר עלולה להפוך למגמה אחרת לחלוטין, שיכולה להאיץ את ייבוש ההייטק המקומי ולבריחת מוחות וטאלנטים לשווקים אחרים ובטוחים יותר.
- 4.יותם 08/10/2023 09:43הגב לתגובה זוממשלה רשלנית זבל וחרדים שבוזזים את הקופה הציבורית
- 3.יש סיכוי גבוה שגנץ ולפיד יצטרפו.ועכשו חכים בליכוד. 08/10/2023 08:12הגב לתגובה זויש סיכוי גבוה שגנץ ולפיד יצטרפו.ועכשו חכים בליכוד.יבינו את הנזק שגרמה הרפורמה המישפטית.ולכן.יודיעו שיותר לא יתמכו ברפורמה בלי הסכמה
- Robin Hood 08/10/2023 09:13הגב לתגובה זובטח חושב עכשיו איך למרוח את הציבור עם הפצצות בניינים ריקים ואת מי להאשים
- 2.נתניהו הוא הנכס הגדול ביותר של הערבים. מחסל את ישראל מבפנים (ל"ת)נסראללה 08/10/2023 08:06הגב לתגובה זו
- 1.שלי 08/10/2023 07:43הגב לתגובה זוכתבה ממצה
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת
מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים.
אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות.
גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.
כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה.
- בנק אוף אמריקה מעלה מחיר יעד לאנבידיה ל-275 דולר - פרמיה של 47% על מחיר השוק
- האם קוואלקום אטרקטיבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום?
מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה
למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה
מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.
הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.
נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.
עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.
נתונים נוספים
מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.
