משקיעים זרים ומלחמה - זה לא הולך ביחד; פרמיית הסיכון של ישראל תעלה
הדיווחים מזעזעים והופכים את הבטן. יש כאלה שכבר משווים, וכנראה בצדק, את האירוע למלחמת יום כיפור, בבחינת מחדל שמחת תורה. קשה לתאר את מלוא המפלה הצבאית שאותה הנחילו הארגונים הצבאיים הפלסטיניים לישראל, שהצליחו להשתלט על מחנות צבאיים, קיבוצים, ערים ותחנות משטרה, לרצוח באזרחנו ולחטוף תושבים לעזה. צה"ל הכריז על מעבר לכוננות מלחמה והודיע על גיוס כוחות מילואים נרחב, תוך כדי תקיפה ברצועה. הבעיה היא שככל שאירוע זה נמשך, הוא מעלה שאלות ביטחוניות, אבל גם עבור משקיעים וחברות בינ"ל.
חברות בינלאומיות רוצות הקלות מס, הטבות כלכליות ובראש וראשונה - ביטחון. להשקיע בשטח ישראל כשהיא לא הצליחה לשמור על השטח בדרומה זה מבחינתם עלייה בסיכון. להשקיע במפעלים בעוטף עזה ושדרות זה בכלל סיכון עצום. ומשקיעים פיננסים? אלו מאז ומתמיד העריכו פרמיית סיכון בגלל המצב הביטחוני בארץ, אבל האירוע הזה מגדיל את רמת הסיכון - לעכשיו ובכלל.
הבורסה המקומית לרוב אינה מתרגשת ממבצעים צבאיים ברצועה, בגדה או אפילו בלבנון. במלחמת לבנון השנייה, שהייתה מהארוכות בהיסטוריה המודרנית, הייתה ירידה של 8% במדד ת"א 25. אבל התיקון החל כבר בסוף הלחימה. ב-2014, בסוף צוק איתן, מדד ת"א25 עלה ב-1%. אז בדרך כלל, יש ירידונת וחוזרים לשגרה, כאשר הסוחרים מברישים את המבצע כמכה קלה בכנף ועושים כמאמר השוטר בתוכנית סאות' פארק: "אין מה לראות פה, תתקדמו". אז הם צדקו.
אבל הפעם יש תחושה אחרת. יש תחושה שזה לא הולך להיות עוד מבצע, אלא מהלך ארוך, שיצריך התבוססות בבוץ העזתי, כך שכנראה יהיה יותר נכון להשוות את המצב הנוכחי לתחילת המאה, לימי האינתיפאדה השנייה ובועת הדוט.קום שהתפוצצה והביאה לירידות משמעותיות בכל המדדים בעולם. בין ספטמבר 2000 לינואר 2003, מדד ת"א25 ירד ביותר מ-40%, מרמה של כ-550 נק' לרמה של קרוב ל-300, כשברחובות היו יותר מ-1,000 הרוגים והשוק בארה"ב רעד. אבל יש השקה כמעט מוחלטת למדדים בוול סטריט, בשל התלות שלנו בכלכלה האמריקאית ובעיקר בכסף שמגיע בצורות השקעה.
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז לא צריך להיות גאון בורסה או כלכלן, כדי להבין שצפוי יום קשה. השאלה היא רק כמה. גודל הנפילה כגודל הבשורות השחורות, ייתכן ולא מן הנמנע, שמפסקים טכניים הולכים לעצור את המסחר, כשמנגד מניות חברות הביטחון, בהן אלביט ודומותיה יחוו זריקת עידוד בשבועות והחודשים הקרובים – כי בשבילם, מלחמה זה טוב לעסקים. ,
אז נכון לכרגע, למרות ההאטה בחודשים האחרונים, המדדים בוול סטריט דווקא תיקנו יפה מתחילת השנה. והבורסה המקומית? על גלי השסע החברתי וההאטה בהייטק, מדד ת"א 35 עלה בפחות מ-2% ב-2023. המצב הנוכחי לא מוסיף לביטחון המשקיעים.
אבל יש 2 בעיות אקוטיות יותר. אם את המהפכה המשפטית המשקיעים עוד הברישו הצידה, אי יכולת לשמור על מרחב טריטוריאלי ואובדן ריבונות, גם אם זמני, הוא כבר מקור לדאגה אמיתית. כזו שחורגת בהרבה מעוטף עזה או מדיון חוקתי. נניח ואתם ראשי אינטל ואתם מרחיבים את המפעל בקרית גת, עכשיו עוברת לכם בראש השאלה, מה אם מחר ישראל לא תוכל להגן על האינטרסים שלנו – מה אם מחר ייכנסו חמושים ויתחילו לערוף ראשים בתוך המפעל של אינטל?
- רבל זינקה לאור עלייה ברווחיות ולמרות ירידה בהכנסות
- אפל תרכוש חשמל מאקונרג'י, לאחר חיבור של פרויקט של 52 מגה וואט לרשת בפולין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
כרגע, ישנה האטה משמעותית בזרימת הכסף להייטק המקומי, בעיקר בגלל הריבית ומחנקי המימון, אבל אם ישראל לא תוכל להוכיח סוברייניות לאורך זמן בגבולותיה, כולל בלבנון, זו כבר עלולה להפוך למגמה אחרת לחלוטין, שיכולה להאיץ את ייבוש ההייטק המקומי ולבריחת מוחות וטאלנטים לשווקים אחרים ובטוחים יותר.
- 4.יותם 08/10/2023 09:43הגב לתגובה זוממשלה רשלנית זבל וחרדים שבוזזים את הקופה הציבורית
- 3.יש סיכוי גבוה שגנץ ולפיד יצטרפו.ועכשו חכים בליכוד. 08/10/2023 08:12הגב לתגובה זויש סיכוי גבוה שגנץ ולפיד יצטרפו.ועכשו חכים בליכוד.יבינו את הנזק שגרמה הרפורמה המישפטית.ולכן.יודיעו שיותר לא יתמכו ברפורמה בלי הסכמה
- Robin Hood 08/10/2023 09:13הגב לתגובה זובטח חושב עכשיו איך למרוח את הציבור עם הפצצות בניינים ריקים ואת מי להאשים
- 2.נתניהו הוא הנכס הגדול ביותר של הערבים. מחסל את ישראל מבפנים (ל"ת)נסראללה 08/10/2023 08:06הגב לתגובה זו
- 1.שלי 08/10/2023 07:43הגב לתגובה זוכתבה ממצה
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
