משקיעים זרים ומלחמה - זה לא הולך ביחד; פרמיית הסיכון של ישראל תעלה
הדיווחים מזעזעים והופכים את הבטן. יש כאלה שכבר משווים, וכנראה בצדק, את האירוע למלחמת יום כיפור, בבחינת מחדל שמחת תורה. קשה לתאר את מלוא המפלה הצבאית שאותה הנחילו הארגונים הצבאיים הפלסטיניים לישראל, שהצליחו להשתלט על מחנות צבאיים, קיבוצים, ערים ותחנות משטרה, לרצוח באזרחנו ולחטוף תושבים לעזה. צה"ל הכריז על מעבר לכוננות מלחמה והודיע על גיוס כוחות מילואים נרחב, תוך כדי תקיפה ברצועה. הבעיה היא שככל שאירוע זה נמשך, הוא מעלה שאלות ביטחוניות, אבל גם עבור משקיעים וחברות בינ"ל.
חברות בינלאומיות רוצות הקלות מס, הטבות כלכליות ובראש וראשונה - ביטחון. להשקיע בשטח ישראל כשהיא לא הצליחה לשמור על השטח בדרומה זה מבחינתם עלייה בסיכון. להשקיע במפעלים בעוטף עזה ושדרות זה בכלל סיכון עצום. ומשקיעים פיננסים? אלו מאז ומתמיד העריכו פרמיית סיכון בגלל המצב הביטחוני בארץ, אבל האירוע הזה מגדיל את רמת הסיכון - לעכשיו ובכלל.
הבורסה המקומית לרוב אינה מתרגשת ממבצעים צבאיים ברצועה, בגדה או אפילו בלבנון. במלחמת לבנון השנייה, שהייתה מהארוכות בהיסטוריה המודרנית, הייתה ירידה של 8% במדד ת"א 25. אבל התיקון החל כבר בסוף הלחימה. ב-2014, בסוף צוק איתן, מדד ת"א25 עלה ב-1%. אז בדרך כלל, יש ירידונת וחוזרים לשגרה, כאשר הסוחרים מברישים את המבצע כמכה קלה בכנף ועושים כמאמר השוטר בתוכנית סאות' פארק: "אין מה לראות פה, תתקדמו". אז הם צדקו.
אבל הפעם יש תחושה אחרת. יש תחושה שזה לא הולך להיות עוד מבצע, אלא מהלך ארוך, שיצריך התבוססות בבוץ העזתי, כך שכנראה יהיה יותר נכון להשוות את המצב הנוכחי לתחילת המאה, לימי האינתיפאדה השנייה ובועת הדוט.קום שהתפוצצה והביאה לירידות משמעותיות בכל המדדים בעולם. בין ספטמבר 2000 לינואר 2003, מדד ת"א25 ירד ביותר מ-40%, מרמה של כ-550 נק' לרמה של קרוב ל-300, כשברחובות היו יותר מ-1,000 הרוגים והשוק בארה"ב רעד. אבל יש השקה כמעט מוחלטת למדדים בוול סטריט, בשל התלות שלנו בכלכלה האמריקאית ובעיקר בכסף שמגיע בצורות השקעה.
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז לא צריך להיות גאון בורסה או כלכלן, כדי להבין שצפוי יום קשה. השאלה היא רק כמה. גודל הנפילה כגודל הבשורות השחורות, ייתכן ולא מן הנמנע, שמפסקים טכניים הולכים לעצור את המסחר, כשמנגד מניות חברות הביטחון, בהן אלביט ודומותיה יחוו זריקת עידוד בשבועות והחודשים הקרובים – כי בשבילם, מלחמה זה טוב לעסקים. ,
אז נכון לכרגע, למרות ההאטה בחודשים האחרונים, המדדים בוול סטריט דווקא תיקנו יפה מתחילת השנה. והבורסה המקומית? על גלי השסע החברתי וההאטה בהייטק, מדד ת"א 35 עלה בפחות מ-2% ב-2023. המצב הנוכחי לא מוסיף לביטחון המשקיעים.
אבל יש 2 בעיות אקוטיות יותר. אם את המהפכה המשפטית המשקיעים עוד הברישו הצידה, אי יכולת לשמור על מרחב טריטוריאלי ואובדן ריבונות, גם אם זמני, הוא כבר מקור לדאגה אמיתית. כזו שחורגת בהרבה מעוטף עזה או מדיון חוקתי. נניח ואתם ראשי אינטל ואתם מרחיבים את המפעל בקרית גת, עכשיו עוברת לכם בראש השאלה, מה אם מחר ישראל לא תוכל להגן על האינטרסים שלנו – מה אם מחר ייכנסו חמושים ויתחילו לערוף ראשים בתוך המפעל של אינטל?
- אפי נכסים: עלייה של 8.5% ב-NOI ו-10.7% ב-FFO המתואם בתשעת החודשים הראשונים
- שאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
כרגע, ישנה האטה משמעותית בזרימת הכסף להייטק המקומי, בעיקר בגלל הריבית ומחנקי המימון, אבל אם ישראל לא תוכל להוכיח סוברייניות לאורך זמן בגבולותיה, כולל בלבנון, זו כבר עלולה להפוך למגמה אחרת לחלוטין, שיכולה להאיץ את ייבוש ההייטק המקומי ולבריחת מוחות וטאלנטים לשווקים אחרים ובטוחים יותר.
- 4.יותם 08/10/2023 09:43הגב לתגובה זוממשלה רשלנית זבל וחרדים שבוזזים את הקופה הציבורית
- 3.יש סיכוי גבוה שגנץ ולפיד יצטרפו.ועכשו חכים בליכוד. 08/10/2023 08:12הגב לתגובה זויש סיכוי גבוה שגנץ ולפיד יצטרפו.ועכשו חכים בליכוד.יבינו את הנזק שגרמה הרפורמה המישפטית.ולכן.יודיעו שיותר לא יתמכו ברפורמה בלי הסכמה
- Robin Hood 08/10/2023 09:13הגב לתגובה זובטח חושב עכשיו איך למרוח את הציבור עם הפצצות בניינים ריקים ואת מי להאשים
- 2.נתניהו הוא הנכס הגדול ביותר של הערבים. מחסל את ישראל מבפנים (ל"ת)נסראללה 08/10/2023 08:06הגב לתגובה זו
- 1.שלי 08/10/2023 07:43הגב לתגובה זוכתבה ממצה
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהפי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר
לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%. התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.
משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.
אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.
בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה.
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.
שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"
האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים
של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.
הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%,
הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של יעקב פיננסים -7.31% נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10
שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.72% נעה סביב המכפיל.
על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.
אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?
- יעקב פיננסים: עלייה של 12% ברווח הנקי וצמיחה של 42% בתיק האשראי
- יעקב פיננסים עם קפיצה של 52% בתיק האשראי ועלייה של 21% ברווח הנקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."
