דייב לובצקי מנכל IBI
צילום: אילן בשור

בעקבות הפניקס ופאגאיה: גם הקרן של IBI עלולה להגביל פידיונות

אחרי שהקרנות של פאגאיה והפניקס, שמנהלות מיליארדי שקלים הודיעו מוקדם יותר השנה על עצירת הפדיונות בעקבות משיכות רבות, IBI נפגעה מפיגורי בהחזרי הלוואות של לווים אמריקאים ואחרי ש-100 מיליון דולר נפדו מתחילת השנה בעקבות תשואה נמוכה, היא הודיעה למשקיעים הגדולים כי לא יוכלו למשוך 29% מהשקעתם
איציק יצחקי | (5)

בחודש אפריל השנה הודיעה פאגאיה כי היא עוצרת פדיונות בקרן האשראי שלה, זאת לאחר בקשות משיכה בעשרות מיליונים. קרן פאגאיה נחשבת לקרן ה־P2P הגדולה בישראל. החברה שניהלה אז נכסים ביותר מ-4.5 מיליארד שקל, החליטה לא לאפשר ללקוחות שלה לפדות כספים באופן מיידי בעקבות הקצב הגבוה - עשרות מיליוני דולרים בבת אחת. החברה טענה אז כי הלקוחות יקבלו את הכספים, אבל בתשלומים רבעוניים.  פאגאיה לא הראשונה שעשתה את זה בשנה החולפת. מספר שבועות קודם לכן, גם הפניקס הודיעה כי קרן האשראי הצרכני שלה, הפניקס Value P2P, עוצרת למשך יותר מחודש את הפדיונות בקרן. בימים האחרונים מתברר שגם הקרן של IBI איביאי בית השק 1.05% עלולה להגביל פדיונות.

בדומה להפניקס, שניהלה כספים ביותר ממיליארד שקל, ואחרי משיכות של כמעט 15 מיליון דולר תוך שלושה חודשים, היא נאלצה להתמודד עם בקשות לפדיונות בהיקף גבוה יותר, משהו כמו 18 מיליון דולר - וסירבה, ב-IBI מתכוונים להגביל את הפדיונות ל-14 חודשים. בנוסף, הם מדגישים כי הגבלת המשיכה היא ב-29% מנכסי הקרן ולא בכל הקרן וההלוואות בו ימשיכו להיפדות לשיעורים. הקרן של אי.בי.אי היא CCF - השנייה בגודלה בתחום. נראה כי הסיבה העיקרית לכך היא פיגורים בהחזרי הלוואות של לווים אמריקאים, שנובעים בין היתר מהעלאת הריבית. IBI קנתה את תיקי האשראי מגופים פיננסיים בארצות הברית וכעת, אחרי שחלקן מפגר בהחזרים, ייתכן והיא לא תוכל לאשר חלק מבקשות הפדיון.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלון 04/10/2023 13:58
    הגב לתגובה זו
    כדאי שאליטת השופטים יהיו איתך כשאתה עושה הונאת פונזי.
  • 4.
    מבין2 04/10/2023 00:54
    הגב לתגובה זו
    תשאירו את ה 29% ותברחו.
  • 3.
    משקיע 02/10/2023 12:22
    הגב לתגובה זו
    שיחזירו את הבונוסים ודמי הניהול וההצלחה המופרכים שלקחו
  • 2.
    בדיחה 02/10/2023 09:53
    הגב לתגובה זו
    כדי שיוכלו להמשיך לממן את המשכורות
  • 1.
    משקיע 02/10/2023 09:34
    הגב לתגובה זו
    כשאני רואה כתבות כאלה אני יודע באיזה גופים לא אשקיע לעולם את כספי. גם אם הדבר מותר ברמה החוזית, הרי שזו התנהגות מחפירה על סף הלא חוקית. פגיעה מהותית בזכות הקניין של המשקיעים
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.