פתאל
צילום: תמר מצפי

לידר נותנים למניית פתאל אפסייד של 28% למחיר של 400 שקל למניה

חברת המלונאות חזרה לתוצאות של שנת 2019, לפני משבר הקורונה אבל המניה רחוקה משם מאוד. כדי לחזור היא תצטרך לטפס בעוד 75%. האם זה אפשרי? 
נתנאל אריאל | (4)

מניית חברת המלונאות פתאל פתאל החזקות 0.27%  של משפחת פתאל (53.5%) לא זזה כבר שנתיים. כלומר היא עולה ויורדת אבל בפועל לא מספקת תשואה. בתחילת שנת 2020 היא התרסקה ב-83% בגלל מגיפת הקורונה שסגרה את עולם התיירות והיה לה חשש ממשי, אבל המניה 'יצאה' משם מהר וזינקה בהמשך השנה ביותר מ-300%, ועדיין היא רחוקה ב-75% מרמות השיא שרשמה לפני הקורונה. המשקיעים זוכרים את זה ואולי חוששים מהמניה, אבל אם אז פתאל הייתה במצוקה אמיתית - בימים אלה בחברה לא חוששים ובראיון לביזפורטל אמרו בחברה שהם מאמינים שיוכלו לשרת את החוב בשנים הבאות.

בדוחות לרבעון האחרון, פתאל כבר חזרה גם בתוצאות לאלה של 2019 והיא גם העלתה תחזיות. החברה רשמה ברבעון השלישי זינוק של 40% בהכנסות ל-1.7 מיליארד שקל, ה-EBITDAR (רווח לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות) עלה ל-659 מיליון שקל. התחזיות העדכניות: הכנסות יסתכמו ב-5.3-5.5 מיליארד שקל וה-EBITDAR יעמוד על 1.75-1.85 מיליארד שקל -  בדומה לתוצאות בשנת 2019. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון - כ-95.3 מיליון שקל, בהשוואה ל-93.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

בתשעת החודשים הראשונים של 2022 פתאל הכניסה 3.95 מיליארד שקל, לעומת 2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה ההפסד הצטמצם ל-68.3 מיליון שקל, לעומת הפסד של 204 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

לדברי החברה בחודשים אוקטובר ונובמבר 2022 נמשכה מגמת השיפור בשיעורי התפוסות שעמדו על כ-77% ו-72% בהתאמה, תפוסה הנחשבת לגבוהה ביחס לשנים האחרונות.

אבל אם כך, למה המניה לא עולה?

גם בלידר לא ממש מבינים מדוע המניה לא עולה וסבורים שהיא אכן צריכה להמשיך לעלות. השאלה היא רק בכמה. יש מי שסבורים שיש אפסייד של 70% במניית פתאל (הנה הסיבות), אבל לידר 'שמרניים יותר' ונותנים אפסייד של 27%, למחיר של 400 שקל למניה, לעומת 312 כעת. "אנו מתרשמים לחיוב מפעילותה של הנהלת פתאל בשנים האחרונות, בדגש על הצלחתה בהתמודדות מול האתגרים שהציבה מגפת הקורונה. שנת 2022 מסתמנת כשנת החזרה לשגרה כאשר ממנה והלאה אנו צופים כי פתאל תחזור למגמת הצמיחה שאפיינה אותה, עד התפרצות הקורונה. לפתאל צבר משמעותי של בתי מלון שצפויים להיפתח בשנים הקרובות ולתמוך במגמת הצמיחה"

בלידר אומרים כי "עולם התיירות חזר לחיים. לאחר שנתיים ומעלה של התמודדות עם מגפת הקורונה נראה כי בשנת 2022 העולם חזר לאיזון, בדגש על סקטור המלונאות. שיעורי התפוסה של רשת פתאל עלו בהדרגה ובחודשים האחרונים הם דומים לרמות של טרום הקורונה וזה איפשר לפתאל להציג תוצאות שיא ברבעון השלישי של 2022.

"המגמה החיובית בסביבה העסקית לתיירות אפשרה לפתאל להעלות את ה-ADE הממוצע בכל מדינות הפעילות בשיעור של 13% (בריטניה) עד 28% (קפריסין ויוון) בהשוואה לנתוני 2019. הצמיחה המרשימה ב-ADR סיפקה לפתאל מענה להשפעות האינפלציה והתייקרות העלויות וסייעה לה לשפר את שיעורי הרווחיות. פתאל המשיכה השנה באסטרטגיה לפיתוח והרחבת הרשת על ידי הקמת שותפות מלונות באירופה... עד כה השותפות חתמה על הסכם לרכישה של 14 בתי מלון בהיקף של 386 מיליון אירו".

מה צפוי בשנת 2023?

בלידר מסייגים ואומרים כי "השלכות עליית הריבית על הצריכה הפרטית של משקי הבית עדיין לא ברורה לחלוטין, כאשר ייתכן שהדבר עלול להוביל להאטה בביקוש למלונאות ותיירות" אבל מוסיפים כי "פתאל פועלת בעקביות להגדלת הרשת... אך כעת עם דעיכת המגפה פתאל חוזרת למגמה שאפיינה אותה בשנים האחרונות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פתאל צפוייה לפתוח במהלך 4 השנים הבאות עוד 35 בתי מלון חדשים, עם 6,160 חדרים. מדובר בהשקעה של 1.7 מיליארד שקל והחברה צופה להכניס מהם EBITDA שנתי של 260 מיליון שקל. בשנת 2023 תפתח פתאל עוד 11 בתי מלון חדשים (6 בבעלות ו-5 בשכירות), עם 1,700 חדרים, והיא עוד צפויה להשקיע בהם 350 מיליון שקל.

הנה גרף מניית פתאל:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דיין איציק 27/12/2022 19:39
    הגב לתגובה זו
    לידר כאילו גאונים יודעים הכל עשו סיבוב עם פתאל הרויחו ע׳ח הציבור 4% אחרי שהפריחו נאד לאויר למחרת ברחו עם הרווח הנאד התפוצץ ופתאל נשאר בסירחון , אז שימו לב לא כל פליץ מביא תוצאה של מי קולון במקרה פתאל כולם מסריחים ואת הציבור מסכנים
  • 3.
    בחינם לא אכנס לבתי המלון של הרשת,רמה נמוכה (ל"ת)
    יוסי 14/12/2022 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 13/12/2022 08:27
    הגב לתגובה זו
    פתאל חברה מטורפת.
  • 1.
    רשת חלשה שחיה בעיקר מהציבור הישראלי מניה יקרה מדי (ל"ת)
    דר דרייק 12/12/2022 16:28
    הגב לתגובה זו
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ארז עוזיר

לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל

העסקה, בהיקף של כ־460–500 מיליון שקל, תאפשר לנופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי להיכנס לייצור חשמל קונבנציונלי באמצעות אחזקת אלומיי בתחנת הכוח דוראד

אדיר בן עמי |

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה , שבשליטת איש העסקים עופר ינאי, נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל. לפי הדיווחים, היקף העסקה מוערך בכ־460–500 מיליון שקל, והיא משקפת לאלומיי שווי של כ־1 מיליארד שקל, פרמיה מתונה ביחס לשווי השוק של החברה בבורסה.

העסקה צפויה להתבצע באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים באלומיי: שלמה נחמה, רני פרידריך וענת רפאל, אלמנתו של חמי רפאל המנוח. שלושת השותפים מחזיקים יחד בכ־45.9% ממניות אלומיי, ומנסים זה כשנתיים למצוא רוכש לאחזקה. נופר, שפועלת מאז הקמתה כמעט אך ורק בתחום האנרגיה המתחדשת, רואה במהלך רכישה אסטרטגית שמאפשרת לה כניסה מהירה לתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי. זאת, על רקע העלייה בביקוש לחשמל בישראל והסביבה הרגולטורית התומכת בהרחבת כושר הייצור.


הנכס המרכזי של אלומיי

הנכס המרכזי של אלומיי הוא אחזקתה בתחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, הממוקמת מדרום לאשקלון. אלומיי מחזיקה, בשרשור, בכ־17% ממניות דוראד, וביחד עם קבוצת לוזון מדובר באחזקה משמעותית בגוף המייצר כ־850 מגה־וואט חשמל. בנוסף לדוראד, לאלומיי פעילות רחבה גם בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה מחזיקה מתקנים סולאריים פעילים ובייזום בישראל, ארה״ב ומספר מדינות באירופה, ובהן איטליה, ספרד והולנד. בישראל היא שותפה גם בפרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, הנמצא בשלבי הקמה.

מבחינה פיננסית, אלומיי אינה מציגה בשלב זה רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של כ־20.1 מיליון אירו וסיימה בהפסד נקי של כ־1.6 מיליון אירו. בחברה ייחסו את הגידול בהכנסות לחיבור מתקנים סולאריים חדשים באיטליה.


תקופה סוערת בנופר

אלומיי נסחרת כעת לפי שווי של מיליארד שקל, בעוד נופר נסחרת כיום לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל. הרכישה מגיעה לאחר תקופה סוערת בנופר, שכללה עזיבת המנכ״לים המשותפים ומכירת מניותיהם. בעקבות זאת, חיזק ינאי את שליטתו בחברה, בין היתר באמצעות הקמת חברה משותפת עם לאומי פרטנרס, שאליה הועברו רוב מניותיו בנופר.