פתאל
צילום: תמר מצפי

לידר נותנים למניית פתאל אפסייד של 28% למחיר של 400 שקל למניה

חברת המלונאות חזרה לתוצאות של שנת 2019, לפני משבר הקורונה אבל המניה רחוקה משם מאוד. כדי לחזור היא תצטרך לטפס בעוד 75%. האם זה אפשרי? 
נתנאל אריאל | (4)

מניית חברת המלונאות פתאל פתאל החזקות -0.11%  של משפחת פתאל (53.5%) לא זזה כבר שנתיים. כלומר היא עולה ויורדת אבל בפועל לא מספקת תשואה. בתחילת שנת 2020 היא התרסקה ב-83% בגלל מגיפת הקורונה שסגרה את עולם התיירות והיה לה חשש ממשי, אבל המניה 'יצאה' משם מהר וזינקה בהמשך השנה ביותר מ-300%, ועדיין היא רחוקה ב-75% מרמות השיא שרשמה לפני הקורונה. המשקיעים זוכרים את זה ואולי חוששים מהמניה, אבל אם אז פתאל הייתה במצוקה אמיתית - בימים אלה בחברה לא חוששים ובראיון לביזפורטל אמרו בחברה שהם מאמינים שיוכלו לשרת את החוב בשנים הבאות.

בדוחות לרבעון האחרון, פתאל כבר חזרה גם בתוצאות לאלה של 2019 והיא גם העלתה תחזיות. החברה רשמה ברבעון השלישי זינוק של 40% בהכנסות ל-1.7 מיליארד שקל, ה-EBITDAR (רווח לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות) עלה ל-659 מיליון שקל. התחזיות העדכניות: הכנסות יסתכמו ב-5.3-5.5 מיליארד שקל וה-EBITDAR יעמוד על 1.75-1.85 מיליארד שקל -  בדומה לתוצאות בשנת 2019. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון - כ-95.3 מיליון שקל, בהשוואה ל-93.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

בתשעת החודשים הראשונים של 2022 פתאל הכניסה 3.95 מיליארד שקל, לעומת 2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה ההפסד הצטמצם ל-68.3 מיליון שקל, לעומת הפסד של 204 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

לדברי החברה בחודשים אוקטובר ונובמבר 2022 נמשכה מגמת השיפור בשיעורי התפוסות שעמדו על כ-77% ו-72% בהתאמה, תפוסה הנחשבת לגבוהה ביחס לשנים האחרונות.

אבל אם כך, למה המניה לא עולה?

גם בלידר לא ממש מבינים מדוע המניה לא עולה וסבורים שהיא אכן צריכה להמשיך לעלות. השאלה היא רק בכמה. יש מי שסבורים שיש אפסייד של 70% במניית פתאל (הנה הסיבות), אבל לידר 'שמרניים יותר' ונותנים אפסייד של 27%, למחיר של 400 שקל למניה, לעומת 312 כעת. "אנו מתרשמים לחיוב מפעילותה של הנהלת פתאל בשנים האחרונות, בדגש על הצלחתה בהתמודדות מול האתגרים שהציבה מגפת הקורונה. שנת 2022 מסתמנת כשנת החזרה לשגרה כאשר ממנה והלאה אנו צופים כי פתאל תחזור למגמת הצמיחה שאפיינה אותה, עד התפרצות הקורונה. לפתאל צבר משמעותי של בתי מלון שצפויים להיפתח בשנים הקרובות ולתמוך במגמת הצמיחה"

בלידר אומרים כי "עולם התיירות חזר לחיים. לאחר שנתיים ומעלה של התמודדות עם מגפת הקורונה נראה כי בשנת 2022 העולם חזר לאיזון, בדגש על סקטור המלונאות. שיעורי התפוסה של רשת פתאל עלו בהדרגה ובחודשים האחרונים הם דומים לרמות של טרום הקורונה וזה איפשר לפתאל להציג תוצאות שיא ברבעון השלישי של 2022.

"המגמה החיובית בסביבה העסקית לתיירות אפשרה לפתאל להעלות את ה-ADE הממוצע בכל מדינות הפעילות בשיעור של 13% (בריטניה) עד 28% (קפריסין ויוון) בהשוואה לנתוני 2019. הצמיחה המרשימה ב-ADR סיפקה לפתאל מענה להשפעות האינפלציה והתייקרות העלויות וסייעה לה לשפר את שיעורי הרווחיות. פתאל המשיכה השנה באסטרטגיה לפיתוח והרחבת הרשת על ידי הקמת שותפות מלונות באירופה... עד כה השותפות חתמה על הסכם לרכישה של 14 בתי מלון בהיקף של 386 מיליון אירו".

מה צפוי בשנת 2023?

בלידר מסייגים ואומרים כי "השלכות עליית הריבית על הצריכה הפרטית של משקי הבית עדיין לא ברורה לחלוטין, כאשר ייתכן שהדבר עלול להוביל להאטה בביקוש למלונאות ותיירות" אבל מוסיפים כי "פתאל פועלת בעקביות להגדלת הרשת... אך כעת עם דעיכת המגפה פתאל חוזרת למגמה שאפיינה אותה בשנים האחרונות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פתאל צפוייה לפתוח במהלך 4 השנים הבאות עוד 35 בתי מלון חדשים, עם 6,160 חדרים. מדובר בהשקעה של 1.7 מיליארד שקל והחברה צופה להכניס מהם EBITDA שנתי של 260 מיליון שקל. בשנת 2023 תפתח פתאל עוד 11 בתי מלון חדשים (6 בבעלות ו-5 בשכירות), עם 1,700 חדרים, והיא עוד צפויה להשקיע בהם 350 מיליון שקל.

הנה גרף מניית פתאל:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דיין איציק 27/12/2022 19:39
    הגב לתגובה זו
    לידר כאילו גאונים יודעים הכל עשו סיבוב עם פתאל הרויחו ע׳ח הציבור 4% אחרי שהפריחו נאד לאויר למחרת ברחו עם הרווח הנאד התפוצץ ופתאל נשאר בסירחון , אז שימו לב לא כל פליץ מביא תוצאה של מי קולון במקרה פתאל כולם מסריחים ואת הציבור מסכנים
  • 3.
    בחינם לא אכנס לבתי המלון של הרשת,רמה נמוכה (ל"ת)
    יוסי 14/12/2022 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 13/12/2022 08:27
    הגב לתגובה זו
    פתאל חברה מטורפת.
  • 1.
    רשת חלשה שחיה בעיקר מהציבור הישראלי מניה יקרה מדי (ל"ת)
    דר דרייק 12/12/2022 16:28
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ווישור נופלת 6.5%, נובה עולה 4%, המדדים עולים עד 0.3%

בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.27%  


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת. 

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.