פתאל
צילום: תמר מצפי

לידר נותנים למניית פתאל אפסייד של 28% למחיר של 400 שקל למניה

חברת המלונאות חזרה לתוצאות של שנת 2019, לפני משבר הקורונה אבל המניה רחוקה משם מאוד. כדי לחזור היא תצטרך לטפס בעוד 75%. האם זה אפשרי? 
נתנאל אריאל | (4)

מניית חברת המלונאות פתאל פתאל החזקות -5.77%  של משפחת פתאל (53.5%) לא זזה כבר שנתיים. כלומר היא עולה ויורדת אבל בפועל לא מספקת תשואה. בתחילת שנת 2020 היא התרסקה ב-83% בגלל מגיפת הקורונה שסגרה את עולם התיירות והיה לה חשש ממשי, אבל המניה 'יצאה' משם מהר וזינקה בהמשך השנה ביותר מ-300%, ועדיין היא רחוקה ב-75% מרמות השיא שרשמה לפני הקורונה. המשקיעים זוכרים את זה ואולי חוששים מהמניה, אבל אם אז פתאל הייתה במצוקה אמיתית - בימים אלה בחברה לא חוששים ובראיון לביזפורטל אמרו בחברה שהם מאמינים שיוכלו לשרת את החוב בשנים הבאות.

בדוחות לרבעון האחרון, פתאל כבר חזרה גם בתוצאות לאלה של 2019 והיא גם העלתה תחזיות. החברה רשמה ברבעון השלישי זינוק של 40% בהכנסות ל-1.7 מיליארד שקל, ה-EBITDAR (רווח לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות) עלה ל-659 מיליון שקל. התחזיות העדכניות: הכנסות יסתכמו ב-5.3-5.5 מיליארד שקל וה-EBITDAR יעמוד על 1.75-1.85 מיליארד שקל -  בדומה לתוצאות בשנת 2019. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון - כ-95.3 מיליון שקל, בהשוואה ל-93.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

בתשעת החודשים הראשונים של 2022 פתאל הכניסה 3.95 מיליארד שקל, לעומת 2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה ההפסד הצטמצם ל-68.3 מיליון שקל, לעומת הפסד של 204 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

לדברי החברה בחודשים אוקטובר ונובמבר 2022 נמשכה מגמת השיפור בשיעורי התפוסות שעמדו על כ-77% ו-72% בהתאמה, תפוסה הנחשבת לגבוהה ביחס לשנים האחרונות.

אבל אם כך, למה המניה לא עולה?

גם בלידר לא ממש מבינים מדוע המניה לא עולה וסבורים שהיא אכן צריכה להמשיך לעלות. השאלה היא רק בכמה. יש מי שסבורים שיש אפסייד של 70% במניית פתאל (הנה הסיבות), אבל לידר 'שמרניים יותר' ונותנים אפסייד של 27%, למחיר של 400 שקל למניה, לעומת 312 כעת. "אנו מתרשמים לחיוב מפעילותה של הנהלת פתאל בשנים האחרונות, בדגש על הצלחתה בהתמודדות מול האתגרים שהציבה מגפת הקורונה. שנת 2022 מסתמנת כשנת החזרה לשגרה כאשר ממנה והלאה אנו צופים כי פתאל תחזור למגמת הצמיחה שאפיינה אותה, עד התפרצות הקורונה. לפתאל צבר משמעותי של בתי מלון שצפויים להיפתח בשנים הקרובות ולתמוך במגמת הצמיחה"

בלידר אומרים כי "עולם התיירות חזר לחיים. לאחר שנתיים ומעלה של התמודדות עם מגפת הקורונה נראה כי בשנת 2022 העולם חזר לאיזון, בדגש על סקטור המלונאות. שיעורי התפוסה של רשת פתאל עלו בהדרגה ובחודשים האחרונים הם דומים לרמות של טרום הקורונה וזה איפשר לפתאל להציג תוצאות שיא ברבעון השלישי של 2022.

"המגמה החיובית בסביבה העסקית לתיירות אפשרה לפתאל להעלות את ה-ADE הממוצע בכל מדינות הפעילות בשיעור של 13% (בריטניה) עד 28% (קפריסין ויוון) בהשוואה לנתוני 2019. הצמיחה המרשימה ב-ADR סיפקה לפתאל מענה להשפעות האינפלציה והתייקרות העלויות וסייעה לה לשפר את שיעורי הרווחיות. פתאל המשיכה השנה באסטרטגיה לפיתוח והרחבת הרשת על ידי הקמת שותפות מלונות באירופה... עד כה השותפות חתמה על הסכם לרכישה של 14 בתי מלון בהיקף של 386 מיליון אירו".

מה צפוי בשנת 2023?

בלידר מסייגים ואומרים כי "השלכות עליית הריבית על הצריכה הפרטית של משקי הבית עדיין לא ברורה לחלוטין, כאשר ייתכן שהדבר עלול להוביל להאטה בביקוש למלונאות ותיירות" אבל מוסיפים כי "פתאל פועלת בעקביות להגדלת הרשת... אך כעת עם דעיכת המגפה פתאל חוזרת למגמה שאפיינה אותה בשנים האחרונות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פתאל צפוייה לפתוח במהלך 4 השנים הבאות עוד 35 בתי מלון חדשים, עם 6,160 חדרים. מדובר בהשקעה של 1.7 מיליארד שקל והחברה צופה להכניס מהם EBITDA שנתי של 260 מיליון שקל. בשנת 2023 תפתח פתאל עוד 11 בתי מלון חדשים (6 בבעלות ו-5 בשכירות), עם 1,700 חדרים, והיא עוד צפויה להשקיע בהם 350 מיליון שקל.

הנה גרף מניית פתאל:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דיין איציק 27/12/2022 19:39
    הגב לתגובה זו
    לידר כאילו גאונים יודעים הכל עשו סיבוב עם פתאל הרויחו ע׳ח הציבור 4% אחרי שהפריחו נאד לאויר למחרת ברחו עם הרווח הנאד התפוצץ ופתאל נשאר בסירחון , אז שימו לב לא כל פליץ מביא תוצאה של מי קולון במקרה פתאל כולם מסריחים ואת הציבור מסכנים
  • 3.
    בחינם לא אכנס לבתי המלון של הרשת,רמה נמוכה (ל"ת)
    יוסי 14/12/2022 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 13/12/2022 08:27
    הגב לתגובה זו
    פתאל חברה מטורפת.
  • 1.
    רשת חלשה שחיה בעיקר מהציבור הישראלי מניה יקרה מדי (ל"ת)
    דר דרייק 12/12/2022 16:28
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.