פתאל
צילום: תמר מצפי

לידר נותנים למניית פתאל אפסייד של 28% למחיר של 400 שקל למניה

חברת המלונאות חזרה לתוצאות של שנת 2019, לפני משבר הקורונה אבל המניה רחוקה משם מאוד. כדי לחזור היא תצטרך לטפס בעוד 75%. האם זה אפשרי? 
נתנאל אריאל | (4)

מניית חברת המלונאות פתאל פתאל החזקות -0.11%  של משפחת פתאל (53.5%) לא זזה כבר שנתיים. כלומר היא עולה ויורדת אבל בפועל לא מספקת תשואה. בתחילת שנת 2020 היא התרסקה ב-83% בגלל מגיפת הקורונה שסגרה את עולם התיירות והיה לה חשש ממשי, אבל המניה 'יצאה' משם מהר וזינקה בהמשך השנה ביותר מ-300%, ועדיין היא רחוקה ב-75% מרמות השיא שרשמה לפני הקורונה. המשקיעים זוכרים את זה ואולי חוששים מהמניה, אבל אם אז פתאל הייתה במצוקה אמיתית - בימים אלה בחברה לא חוששים ובראיון לביזפורטל אמרו בחברה שהם מאמינים שיוכלו לשרת את החוב בשנים הבאות.

בדוחות לרבעון האחרון, פתאל כבר חזרה גם בתוצאות לאלה של 2019 והיא גם העלתה תחזיות. החברה רשמה ברבעון השלישי זינוק של 40% בהכנסות ל-1.7 מיליארד שקל, ה-EBITDAR (רווח לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות) עלה ל-659 מיליון שקל. התחזיות העדכניות: הכנסות יסתכמו ב-5.3-5.5 מיליארד שקל וה-EBITDAR יעמוד על 1.75-1.85 מיליארד שקל -  בדומה לתוצאות בשנת 2019. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון - כ-95.3 מיליון שקל, בהשוואה ל-93.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

בתשעת החודשים הראשונים של 2022 פתאל הכניסה 3.95 מיליארד שקל, לעומת 2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה ההפסד הצטמצם ל-68.3 מיליון שקל, לעומת הפסד של 204 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

לדברי החברה בחודשים אוקטובר ונובמבר 2022 נמשכה מגמת השיפור בשיעורי התפוסות שעמדו על כ-77% ו-72% בהתאמה, תפוסה הנחשבת לגבוהה ביחס לשנים האחרונות.

אבל אם כך, למה המניה לא עולה?

גם בלידר לא ממש מבינים מדוע המניה לא עולה וסבורים שהיא אכן צריכה להמשיך לעלות. השאלה היא רק בכמה. יש מי שסבורים שיש אפסייד של 70% במניית פתאל (הנה הסיבות), אבל לידר 'שמרניים יותר' ונותנים אפסייד של 27%, למחיר של 400 שקל למניה, לעומת 312 כעת. "אנו מתרשמים לחיוב מפעילותה של הנהלת פתאל בשנים האחרונות, בדגש על הצלחתה בהתמודדות מול האתגרים שהציבה מגפת הקורונה. שנת 2022 מסתמנת כשנת החזרה לשגרה כאשר ממנה והלאה אנו צופים כי פתאל תחזור למגמת הצמיחה שאפיינה אותה, עד התפרצות הקורונה. לפתאל צבר משמעותי של בתי מלון שצפויים להיפתח בשנים הקרובות ולתמוך במגמת הצמיחה"

בלידר אומרים כי "עולם התיירות חזר לחיים. לאחר שנתיים ומעלה של התמודדות עם מגפת הקורונה נראה כי בשנת 2022 העולם חזר לאיזון, בדגש על סקטור המלונאות. שיעורי התפוסה של רשת פתאל עלו בהדרגה ובחודשים האחרונים הם דומים לרמות של טרום הקורונה וזה איפשר לפתאל להציג תוצאות שיא ברבעון השלישי של 2022.

"המגמה החיובית בסביבה העסקית לתיירות אפשרה לפתאל להעלות את ה-ADE הממוצע בכל מדינות הפעילות בשיעור של 13% (בריטניה) עד 28% (קפריסין ויוון) בהשוואה לנתוני 2019. הצמיחה המרשימה ב-ADR סיפקה לפתאל מענה להשפעות האינפלציה והתייקרות העלויות וסייעה לה לשפר את שיעורי הרווחיות. פתאל המשיכה השנה באסטרטגיה לפיתוח והרחבת הרשת על ידי הקמת שותפות מלונות באירופה... עד כה השותפות חתמה על הסכם לרכישה של 14 בתי מלון בהיקף של 386 מיליון אירו".

מה צפוי בשנת 2023?

בלידר מסייגים ואומרים כי "השלכות עליית הריבית על הצריכה הפרטית של משקי הבית עדיין לא ברורה לחלוטין, כאשר ייתכן שהדבר עלול להוביל להאטה בביקוש למלונאות ותיירות" אבל מוסיפים כי "פתאל פועלת בעקביות להגדלת הרשת... אך כעת עם דעיכת המגפה פתאל חוזרת למגמה שאפיינה אותה בשנים האחרונות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פתאל צפוייה לפתוח במהלך 4 השנים הבאות עוד 35 בתי מלון חדשים, עם 6,160 חדרים. מדובר בהשקעה של 1.7 מיליארד שקל והחברה צופה להכניס מהם EBITDA שנתי של 260 מיליון שקל. בשנת 2023 תפתח פתאל עוד 11 בתי מלון חדשים (6 בבעלות ו-5 בשכירות), עם 1,700 חדרים, והיא עוד צפויה להשקיע בהם 350 מיליון שקל.

הנה גרף מניית פתאל:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דיין איציק 27/12/2022 19:39
    הגב לתגובה זו
    לידר כאילו גאונים יודעים הכל עשו סיבוב עם פתאל הרויחו ע׳ח הציבור 4% אחרי שהפריחו נאד לאויר למחרת ברחו עם הרווח הנאד התפוצץ ופתאל נשאר בסירחון , אז שימו לב לא כל פליץ מביא תוצאה של מי קולון במקרה פתאל כולם מסריחים ואת הציבור מסכנים
  • 3.
    בחינם לא אכנס לבתי המלון של הרשת,רמה נמוכה (ל"ת)
    יוסי 14/12/2022 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 13/12/2022 08:27
    הגב לתגובה זו
    פתאל חברה מטורפת.
  • 1.
    רשת חלשה שחיה בעיקר מהציבור הישראלי מניה יקרה מדי (ל"ת)
    דר דרייק 12/12/2022 16:28
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.