פתאל
צילום: תמר מצפי

לידר נותנים למניית פתאל אפסייד של 28% למחיר של 400 שקל למניה

חברת המלונאות חזרה לתוצאות של שנת 2019, לפני משבר הקורונה אבל המניה רחוקה משם מאוד. כדי לחזור היא תצטרך לטפס בעוד 75%. האם זה אפשרי? 
נתנאל אריאל | (4)

מניית חברת המלונאות פתאל פתאל החזקות 2.04%  של משפחת פתאל (53.5%) לא זזה כבר שנתיים. כלומר היא עולה ויורדת אבל בפועל לא מספקת תשואה. בתחילת שנת 2020 היא התרסקה ב-83% בגלל מגיפת הקורונה שסגרה את עולם התיירות והיה לה חשש ממשי, אבל המניה 'יצאה' משם מהר וזינקה בהמשך השנה ביותר מ-300%, ועדיין היא רחוקה ב-75% מרמות השיא שרשמה לפני הקורונה. המשקיעים זוכרים את זה ואולי חוששים מהמניה, אבל אם אז פתאל הייתה במצוקה אמיתית - בימים אלה בחברה לא חוששים ובראיון לביזפורטל אמרו בחברה שהם מאמינים שיוכלו לשרת את החוב בשנים הבאות.

בדוחות לרבעון האחרון, פתאל כבר חזרה גם בתוצאות לאלה של 2019 והיא גם העלתה תחזיות. החברה רשמה ברבעון השלישי זינוק של 40% בהכנסות ל-1.7 מיליארד שקל, ה-EBITDAR (רווח לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות) עלה ל-659 מיליון שקל. התחזיות העדכניות: הכנסות יסתכמו ב-5.3-5.5 מיליארד שקל וה-EBITDAR יעמוד על 1.75-1.85 מיליארד שקל -  בדומה לתוצאות בשנת 2019. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון - כ-95.3 מיליון שקל, בהשוואה ל-93.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

בתשעת החודשים הראשונים של 2022 פתאל הכניסה 3.95 מיליארד שקל, לעומת 2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה ההפסד הצטמצם ל-68.3 מיליון שקל, לעומת הפסד של 204 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

לדברי החברה בחודשים אוקטובר ונובמבר 2022 נמשכה מגמת השיפור בשיעורי התפוסות שעמדו על כ-77% ו-72% בהתאמה, תפוסה הנחשבת לגבוהה ביחס לשנים האחרונות.

אבל אם כך, למה המניה לא עולה?

גם בלידר לא ממש מבינים מדוע המניה לא עולה וסבורים שהיא אכן צריכה להמשיך לעלות. השאלה היא רק בכמה. יש מי שסבורים שיש אפסייד של 70% במניית פתאל (הנה הסיבות), אבל לידר 'שמרניים יותר' ונותנים אפסייד של 27%, למחיר של 400 שקל למניה, לעומת 312 כעת. "אנו מתרשמים לחיוב מפעילותה של הנהלת פתאל בשנים האחרונות, בדגש על הצלחתה בהתמודדות מול האתגרים שהציבה מגפת הקורונה. שנת 2022 מסתמנת כשנת החזרה לשגרה כאשר ממנה והלאה אנו צופים כי פתאל תחזור למגמת הצמיחה שאפיינה אותה, עד התפרצות הקורונה. לפתאל צבר משמעותי של בתי מלון שצפויים להיפתח בשנים הקרובות ולתמוך במגמת הצמיחה"

בלידר אומרים כי "עולם התיירות חזר לחיים. לאחר שנתיים ומעלה של התמודדות עם מגפת הקורונה נראה כי בשנת 2022 העולם חזר לאיזון, בדגש על סקטור המלונאות. שיעורי התפוסה של רשת פתאל עלו בהדרגה ובחודשים האחרונים הם דומים לרמות של טרום הקורונה וזה איפשר לפתאל להציג תוצאות שיא ברבעון השלישי של 2022.

"המגמה החיובית בסביבה העסקית לתיירות אפשרה לפתאל להעלות את ה-ADE הממוצע בכל מדינות הפעילות בשיעור של 13% (בריטניה) עד 28% (קפריסין ויוון) בהשוואה לנתוני 2019. הצמיחה המרשימה ב-ADR סיפקה לפתאל מענה להשפעות האינפלציה והתייקרות העלויות וסייעה לה לשפר את שיעורי הרווחיות. פתאל המשיכה השנה באסטרטגיה לפיתוח והרחבת הרשת על ידי הקמת שותפות מלונות באירופה... עד כה השותפות חתמה על הסכם לרכישה של 14 בתי מלון בהיקף של 386 מיליון אירו".

מה צפוי בשנת 2023?

בלידר מסייגים ואומרים כי "השלכות עליית הריבית על הצריכה הפרטית של משקי הבית עדיין לא ברורה לחלוטין, כאשר ייתכן שהדבר עלול להוביל להאטה בביקוש למלונאות ותיירות" אבל מוסיפים כי "פתאל פועלת בעקביות להגדלת הרשת... אך כעת עם דעיכת המגפה פתאל חוזרת למגמה שאפיינה אותה בשנים האחרונות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פתאל צפוייה לפתוח במהלך 4 השנים הבאות עוד 35 בתי מלון חדשים, עם 6,160 חדרים. מדובר בהשקעה של 1.7 מיליארד שקל והחברה צופה להכניס מהם EBITDA שנתי של 260 מיליון שקל. בשנת 2023 תפתח פתאל עוד 11 בתי מלון חדשים (6 בבעלות ו-5 בשכירות), עם 1,700 חדרים, והיא עוד צפויה להשקיע בהם 350 מיליון שקל.

הנה גרף מניית פתאל:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דיין איציק 27/12/2022 19:39
    הגב לתגובה זו
    לידר כאילו גאונים יודעים הכל עשו סיבוב עם פתאל הרויחו ע׳ח הציבור 4% אחרי שהפריחו נאד לאויר למחרת ברחו עם הרווח הנאד התפוצץ ופתאל נשאר בסירחון , אז שימו לב לא כל פליץ מביא תוצאה של מי קולון במקרה פתאל כולם מסריחים ואת הציבור מסכנים
  • 3.
    בחינם לא אכנס לבתי המלון של הרשת,רמה נמוכה (ל"ת)
    יוסי 14/12/2022 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 13/12/2022 08:27
    הגב לתגובה זו
    פתאל חברה מטורפת.
  • 1.
    רשת חלשה שחיה בעיקר מהציבור הישראלי מניה יקרה מדי (ל"ת)
    דר דרייק 12/12/2022 16:28
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט יוצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.