מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד
צילום: יוסי וייס

150 אלף שקל בחודש ו-480 אלף אופציות - תנאי ההעסקה של שי באב"ד

מנכ"ל האוצר לשעבר ומנכ"ל שטראוס העתידי צפוי לעלות לחברה 6.87 מיליון שקל בשנה, סכום גבוה מאוד עבור חברה שרק לפני חודשיים הודיעה על מהלך של התייעלות בחברה 
מתן קובי | (12)

בתחילת חודש אוגוסט הודיע גיורא בר דעה על התפטרותו מתפקיד מנכ"ל  שטראוס -1.89%  , בר דעה עבד בחברת שטראוס במשך 26 שנים ושימש כמנכ"ל במשך 5 השנים האחרונות. המחליף של שטראוס הוא מנכ"ל משרד האוצר לשעבר - שי באב"ד, אשר צפוי להכנס לתפקידו בסוף החודש הנוכחי. החברה הכריזה על המהלך בשבוע שעבר, מהלך אשר היה תמוהה עבור רבים, שכן באב"ד מעולם לא ניהל חברה גדולה כמו שטראוס או אפילו חברה דומה לה.

למרות חוסר הניסיון באב"ד יתגומל כראוי - שכרו החודשי יעמוד על 150 אלף שקל ברוטו כאשר בנוסף לכך יקבל כ-480 אלף אופציות אשר אותן יוכל לממש לפי מחיר של 89.93 שקל לאופציה (מה שמגלם סכום של יותר מ-43 מיליון שקל סה"כ). באב"ד יוכל לממש את האופציות שלו בשתי פעימות שוות, הראשונה ב-2024 והשניה שנה לאחר מכן.

העלות השנתית של העסקת באב"ד עומדת על 6.8 מיליון שקל בשנה, זאת לאחר שעלות העסקתו של בר דעה בשנה שעברה הגיעה ל-7.1 מיליון שקל. סך העלות היא כמובן לא קטנה, בעיקר כאשר אנחנו מסתכלים על המצב של החברה. שטראוס עלתה לכותרות בסוף חודש יולי, ולא בגלל חדשות חיובית אלא בעקבות פרשת הסלמונלה במוצרים שלה והריקול שהגיע לאחר מכן, זאת לאחר שמקרה דומה קרה שלושה חודשים קודם לכן בחודש אפריל.

כל המקרים בחברה הובילו את החברה לתהליך התייעלות של איחוד מפעלים ופיטורי עובדים. באותו העת התבקשו בעלי המניות לאשר את שכר יו"ר החברה, עופרה שטראוס - 233 אלף שקל. כעת, לאחר פרסום תנאי ההעסקה של המנכ"ל הנכנס, ברור אם כן מה מעניין את הנהלת החברה, וזה לא לשמור על מקום העבודה של העובדים הפשוטים.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אזרח שווה בין שווים 08/11/2022 16:20
    הגב לתגובה זו
    ;-)
  • 11.
    העובדים הקטנים הם העבדים והגדולים אוכלים שמנת עם ת 08/11/2022 15:27
    הגב לתגובה זו
    העובדים הקטנים הם העבדים והגדולים אוכלים שמנת עם תותים
  • 10.
    א.ש 08/11/2022 10:29
    הגב לתגובה זו
    די לשכר המטורף של מנהלים שרק מורידים את החברה למטה. השוקולד מתוק אבל יש עוד יצרנים בשוק.
  • 9.
    יוסי 08/11/2022 05:05
    הגב לתגובה זו
    היכן הפרופורציות אין היגיון בהוצאות לא רלוונטיות
  • 8.
    דוד 07/11/2022 23:47
    הגב לתגובה זו
    איך זה שווה 43 מליון שח , אם המניה מתחת לשער המימוש
  • 7.
    הכפלתם את מחיר המימוש בכמות האופציות אבל זה הסכום 07/11/2022 23:13
    הגב לתגובה זו
    הכפלתם את מחיר המימוש בכמות האופציות אבל זה הסכום שהוא ידרש לשלם אם ירצה להפגש עם המניות. האופציות שלו מחוץ לכסף אך קרובות. כך שאם המניה תכפיל את עצמה הוא אכן ירוויח כ40 מליון ש״ח אבל אז כנראה שבצדק מצד בעלי המניות.
  • 6.
    הרוסי 07/11/2022 22:28
    הגב לתגובה זו
    מה אחריות שלו?
  • 5.
    הלך הכסף , שכר לא מוצדק (ל"ת)
    יוחאי 07/11/2022 20:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    Nahuy 07/11/2022 20:54
    הגב לתגובה זו
    בימים קשים אלה לא היית מפרסם כתבה אוכלת לב כזו ,שחצי מהמדינה בקשיים כלכליים ועוד מעט בעוני ...
  • 3.
    יד רוחצת מה שנקרא (ל"ת)
    יואב 07/11/2022 15:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נקווה שהוא מבין בסלט 07/11/2022 14:55
    הגב לתגובה זו
    אלא אם עופרה חושבת לקבל הקלות מהאוצר
  • 1.
    מרקוס 07/11/2022 14:49
    הגב לתגובה זו
    לא מובן כלל כיצד אדם חסר נסיון בתעשייה מוצנח לתפקיד כזה . עם זאת, מניח שהדירקטוריון שקל היטב בטרם קיבל החלטה. את מעט מניותיי מכרתי בעת שהתפרסמה הידיעה.
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים