מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד
צילום: יוסי וייס

150 אלף שקל בחודש ו-480 אלף אופציות - תנאי ההעסקה של שי באב"ד

מנכ"ל האוצר לשעבר ומנכ"ל שטראוס העתידי צפוי לעלות לחברה 6.87 מיליון שקל בשנה, סכום גבוה מאוד עבור חברה שרק לפני חודשיים הודיעה על מהלך של התייעלות בחברה 
מתן קובי | (12)

בתחילת חודש אוגוסט הודיע גיורא בר דעה על התפטרותו מתפקיד מנכ"ל  שטראוס 2.18%  , בר דעה עבד בחברת שטראוס במשך 26 שנים ושימש כמנכ"ל במשך 5 השנים האחרונות. המחליף של שטראוס הוא מנכ"ל משרד האוצר לשעבר - שי באב"ד, אשר צפוי להכנס לתפקידו בסוף החודש הנוכחי. החברה הכריזה על המהלך בשבוע שעבר, מהלך אשר היה תמוהה עבור רבים, שכן באב"ד מעולם לא ניהל חברה גדולה כמו שטראוס או אפילו חברה דומה לה.

למרות חוסר הניסיון באב"ד יתגומל כראוי - שכרו החודשי יעמוד על 150 אלף שקל ברוטו כאשר בנוסף לכך יקבל כ-480 אלף אופציות אשר אותן יוכל לממש לפי מחיר של 89.93 שקל לאופציה (מה שמגלם סכום של יותר מ-43 מיליון שקל סה"כ). באב"ד יוכל לממש את האופציות שלו בשתי פעימות שוות, הראשונה ב-2024 והשניה שנה לאחר מכן.

העלות השנתית של העסקת באב"ד עומדת על 6.8 מיליון שקל בשנה, זאת לאחר שעלות העסקתו של בר דעה בשנה שעברה הגיעה ל-7.1 מיליון שקל. סך העלות היא כמובן לא קטנה, בעיקר כאשר אנחנו מסתכלים על המצב של החברה. שטראוס עלתה לכותרות בסוף חודש יולי, ולא בגלל חדשות חיובית אלא בעקבות פרשת הסלמונלה במוצרים שלה והריקול שהגיע לאחר מכן, זאת לאחר שמקרה דומה קרה שלושה חודשים קודם לכן בחודש אפריל.

כל המקרים בחברה הובילו את החברה לתהליך התייעלות של איחוד מפעלים ופיטורי עובדים. באותו העת התבקשו בעלי המניות לאשר את שכר יו"ר החברה, עופרה שטראוס - 233 אלף שקל. כעת, לאחר פרסום תנאי ההעסקה של המנכ"ל הנכנס, ברור אם כן מה מעניין את הנהלת החברה, וזה לא לשמור על מקום העבודה של העובדים הפשוטים.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אזרח שווה בין שווים 08/11/2022 16:20
    הגב לתגובה זו
    ;-)
  • 11.
    העובדים הקטנים הם העבדים והגדולים אוכלים שמנת עם ת 08/11/2022 15:27
    הגב לתגובה זו
    העובדים הקטנים הם העבדים והגדולים אוכלים שמנת עם תותים
  • 10.
    א.ש 08/11/2022 10:29
    הגב לתגובה זו
    די לשכר המטורף של מנהלים שרק מורידים את החברה למטה. השוקולד מתוק אבל יש עוד יצרנים בשוק.
  • 9.
    יוסי 08/11/2022 05:05
    הגב לתגובה זו
    היכן הפרופורציות אין היגיון בהוצאות לא רלוונטיות
  • 8.
    דוד 07/11/2022 23:47
    הגב לתגובה זו
    איך זה שווה 43 מליון שח , אם המניה מתחת לשער המימוש
  • 7.
    הכפלתם את מחיר המימוש בכמות האופציות אבל זה הסכום 07/11/2022 23:13
    הגב לתגובה זו
    הכפלתם את מחיר המימוש בכמות האופציות אבל זה הסכום שהוא ידרש לשלם אם ירצה להפגש עם המניות. האופציות שלו מחוץ לכסף אך קרובות. כך שאם המניה תכפיל את עצמה הוא אכן ירוויח כ40 מליון ש״ח אבל אז כנראה שבצדק מצד בעלי המניות.
  • 6.
    הרוסי 07/11/2022 22:28
    הגב לתגובה זו
    מה אחריות שלו?
  • 5.
    הלך הכסף , שכר לא מוצדק (ל"ת)
    יוחאי 07/11/2022 20:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    Nahuy 07/11/2022 20:54
    הגב לתגובה זו
    בימים קשים אלה לא היית מפרסם כתבה אוכלת לב כזו ,שחצי מהמדינה בקשיים כלכליים ועוד מעט בעוני ...
  • 3.
    יד רוחצת מה שנקרא (ל"ת)
    יואב 07/11/2022 15:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נקווה שהוא מבין בסלט 07/11/2022 14:55
    הגב לתגובה זו
    אלא אם עופרה חושבת לקבל הקלות מהאוצר
  • 1.
    מרקוס 07/11/2022 14:49
    הגב לתגובה זו
    לא מובן כלל כיצד אדם חסר נסיון בתעשייה מוצנח לתפקיד כזה . עם זאת, מניח שהדירקטוריון שקל היטב בטרם קיבל החלטה. את מעט מניותיי מכרתי בעת שהתפרסמה הידיעה.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.