שאולי לוטן לוינשטיין הנדסה
צילום: יח"צ
ראיון

לוינשטין נכנסת לתחום הדאטה סנטרס: "צופה רווחיות של עד 20%"

כך אומר מנכ"ל החברה שאול לוטן בראיון לביזפורטל. בהתייחסו לשוק הדיור הוא לא צופה ירידת מחירים: "מחירי הדיור לא יירדו בגלל הגידול באוכלוסייה, הגעת פליטים מאוקראינה והמכשולים של הרשויות"
דור עצמון | (2)

בעקבות עזריאלי? קבוצת לוינשטין לוינשטין נכסים העוסקת בנדל"ן מניב למסחר ומשרדים, נכנסת לתחום הקמה ותפעול של מרכזי נתונים, (הדאטה סנטרס). היא צופה כי תצטרך להשקיע בשלב הראשון כ-350 מיליון שקל (ללא מרכיב הקרקע), והיא נמצאת במו"מ למכירת 50% מהקרקע שבבעלותה בנתניה, בשטח של 13 אלף מ"ר בייעוד מסחר ותעשייה תמורת 43.75 מיליון שקל. על פי לוינשטיין, הרוכשת היא קבוצה בינלאומית העוסקת בהקמה ותפעול של דאטה סנטרים, וביחד שתי השותפות יחתמו על שת"פ להקמת מיזם משותף (50:50) בקרקע.

במסגרת הקמת השלב הראשון מתוכנן בין היתר דאטה סנטר בקיבולת של כ-16 מגה וואט ויותר, בעיקר מתחת לקרקע. בשלב השני יוקמו שטחים נוספים בשטח כולל של כ-35 אלף מ"ר שישמשו למסחר, תעסוקה ומשרדים ושימושים נוספים, בכפוף לשינוי התב"ע.

מניית קבוצת לוינשטין, שנמצאת בשליטתה (70%) של לוינשטין הנדסה 0.68% ירדה מתחילת השנה ב-20% למחיר של 92 שקל המבטא שווי של 1.33 מיליארד שקל. בראיון לביזפורטל, מדבר מנכ"ל הקבוצה, שאול לוטן, אודות פעילות החברה, הכניסה לתחום הדאטה סנטרס ומצבו של שוק הנדל"ן הישראלי.

מדוע החלטתם להיכנס לתחום הדאטה סטנרס? כיצד זה משרת את אסטרטגיית החברה?

"אנחנו בוחנים את עניין הדאטה זה מספר שנים אך לא נכנסנו אליו כיוון שהבנו שדרושה מומחיות מיוחדת לכך. ברגע שנוצר הקשר עם אותו שותף בינלאומי, שכבר יש לו כמה דאטה סנטרס עובדים, הרגשנו שזה יכול לעזור. זה משרת את החברה כמו כל נכס מניב אחר. מדובר בנכס מניב לכל דבר - השכרה של שטחים - שאנחנו מעוניינים ליהנות מפריותיו.

"אנחנו מדברים על תשואה שתהיה ככל הנראה דו-ספרתית. שיעור הרווחיות יהיה להערכתי בין 10%-20%. אנחנו מאמינים כי המיקום של המרכז שלנו הוא טוב מכיוון שמבחינה אסטרטגית הוא גם ליד חשמל, גם סמוך לקווי תחבורה כך שאנשים יכולים להגיע וגם נמצא מעט צפונית יותר לשאר מרכזי הדאטה שנמצאים במרכז ועשוי לתת שירות טוב יותר ללקוחות מצפון".

איך נראית שאר הפעילות של החברה? מה הם מנועי הצמיחה שלכם?

"כפי שפורסם בדוחות האחרונים, החברה מרוויחה בכל אחד מהענפים שלה, החל בנכסים מניבים, דרך דירות ומכירת דירות וכלה בביצוע עבודות קבלנות. לגבי דירות, הענף שמתפתח הצורה הטובה ביותר הוא ענף ה'פינוי-בינוי' ויש לנו דירות רבות בפרויקטים כאלו. הרווחיות היא טובה ואנחנו מחלקים דיבידנדים.

"אנחנו לא מתמקדים במרכיב מרכזי. אנחנו סוברים שלחברה צריכה להיות יותר מרגל אחת. רגל אחת, כפי שציינתי קודם, היא הנכסים המניבים עם NOI שמתקרב ל-100 מיליון שקל בשנה, רגל נוספת היא עבודות קבלניות המניבות כ-30-40 מיליון שקל בשנה ורגל שלישית היא מכירת הדירות שאמנם מתנדנדת מעט מכיוון שזה תלוי ברשויות שמספקות היתרי בניה ומכניסה גם כמה עשרות מיליונים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איך אתם רואים את שוק הדיור בארץ? מה צופן העתיד?

"אני לא שותף לדעתו של מנכ"ל משרד השיכון שתהיה האטה בצמיחה של שוק הדיור. כל מה שאני רואה זו ירידה קטנה במכירת הדירות משתי סיבות עיקריות: סיבה פרוזאית - אין מספיק דירות למכירה. לי בלוינשטין היו לפני כשנתיים כמעט פי 2 או 3 דירות למכירה. העובדה שהיתרי הבנייה מעבים זו בעיה.

"הנושא השני הוא סוג של 'פסיכוזה' שכאילו המחירים הולכים לרדת אבל לא. למה? קח לדוגמא את העובדה שכ-35 אלף פליטים אוקראינים הגיעו השנה ארצה - הם לא גרים באוהלים. אנשים ממשיכים להתרבות, להתחתן ולהתגרש - הגידול לא מפסיק ואין ראיות לכך שיפסיק. וסיבה נוספת היא שהרשויות לא מעוניינות בדירות כיוון שהן מהוות 'נטל ארנונאי' לעיר ולכן הם לא עושים לנו חיים קלים בקבלת ההיתרים. לכן פרק הזמן שהיה פעם פחות מחצי שנה, עולה היום על למעלה משנה. אנחנו למשל שכינו בפרויקט בתל אביב בחודש דצמבר 2018 - עד היום אין לי היתר! כלל הסיבות הללו מביאות אותי להערכה שלא צפויה התקררות בשוק".

איפה אתה רואה את לוינשטין בעוד שנתיים?

"בעוד שנתיים אני רואה את לוינשטין יותר ממכפילה את השטחים להשכרה וממשיכה בקצב בנייה גבוה דרך החברה-בת 'לוינשטין נתיב' (זכינו יחד עם סולל בונה לבנות את המגדל הרביעי של עזריאלי) מכיוון שאנחנו סוברים כי יש לנו מיומנויות גדולות בביצוע של פרויקטים מעין אלו. במקביל אנחנו ממשיכים במלוא המרץ במכירת הדירות; אני מקווה שבעוד שנתיים הפרויקט בהרצליה בעל 600 יחידות דיור כבר יתחיל להימכר, כמו גם הפרויקט בנווה-שרת עם כ-400 יחידות דיור והפרוקיט במעלה בית חורון שברמת גן עם כ-400 יחידות דיור גם כן.

"הדבר הכי חשוב הוא מתחם התחנה המרכזי הישנה בתל אביב ששם יש לנו יחד עם שיכון ובינוי שטח עליו תיבננה כ-800 יחידות דיור ומעל 120 אלף מ"ר משרדים. אם נקבל היתרי בנייה בתוך כשנתיים זה יהיה בבחינת 'בוסט' משמעותי עבורינו.

"המשקיעים שלי מתומגלים בהתאם: הם מקבלים כל שנתיים דיבידנד וערך המניות שלהם עולה בהתמדה ולא נשאר לי אלא להודות להם על כך".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ש.א 08/12/2022 22:17
    הגב לתגובה זו
    איש מאוד חכם, הפעם אני לא מסכים אתו,
  • 1.
    דוד 26/10/2022 14:19
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה לקנות דירה שיבדוק ויחשוב פעמים
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: