שאולי לוטן לוינשטיין הנדסה
צילום: יח"צ
ראיון

לוינשטין נכנסת לתחום הדאטה סנטרס: "צופה רווחיות של עד 20%"

כך אומר מנכ"ל החברה שאול לוטן בראיון לביזפורטל. בהתייחסו לשוק הדיור הוא לא צופה ירידת מחירים: "מחירי הדיור לא יירדו בגלל הגידול באוכלוסייה, הגעת פליטים מאוקראינה והמכשולים של הרשויות"
דור עצמון | (2)

בעקבות עזריאלי? קבוצת לוינשטין לוינשטין נכסים העוסקת בנדל"ן מניב למסחר ומשרדים, נכנסת לתחום הקמה ותפעול של מרכזי נתונים, (הדאטה סנטרס). היא צופה כי תצטרך להשקיע בשלב הראשון כ-350 מיליון שקל (ללא מרכיב הקרקע), והיא נמצאת במו"מ למכירת 50% מהקרקע שבבעלותה בנתניה, בשטח של 13 אלף מ"ר בייעוד מסחר ותעשייה תמורת 43.75 מיליון שקל. על פי לוינשטיין, הרוכשת היא קבוצה בינלאומית העוסקת בהקמה ותפעול של דאטה סנטרים, וביחד שתי השותפות יחתמו על שת"פ להקמת מיזם משותף (50:50) בקרקע.

במסגרת הקמת השלב הראשון מתוכנן בין היתר דאטה סנטר בקיבולת של כ-16 מגה וואט ויותר, בעיקר מתחת לקרקע. בשלב השני יוקמו שטחים נוספים בשטח כולל של כ-35 אלף מ"ר שישמשו למסחר, תעסוקה ומשרדים ושימושים נוספים, בכפוף לשינוי התב"ע.

מניית קבוצת לוינשטין, שנמצאת בשליטתה (70%) של לוינשטין הנדסה 1.27% ירדה מתחילת השנה ב-20% למחיר של 92 שקל המבטא שווי של 1.33 מיליארד שקל. בראיון לביזפורטל, מדבר מנכ"ל הקבוצה, שאול לוטן, אודות פעילות החברה, הכניסה לתחום הדאטה סנטרס ומצבו של שוק הנדל"ן הישראלי.

מדוע החלטתם להיכנס לתחום הדאטה סטנרס? כיצד זה משרת את אסטרטגיית החברה?

"אנחנו בוחנים את עניין הדאטה זה מספר שנים אך לא נכנסנו אליו כיוון שהבנו שדרושה מומחיות מיוחדת לכך. ברגע שנוצר הקשר עם אותו שותף בינלאומי, שכבר יש לו כמה דאטה סנטרס עובדים, הרגשנו שזה יכול לעזור. זה משרת את החברה כמו כל נכס מניב אחר. מדובר בנכס מניב לכל דבר - השכרה של שטחים - שאנחנו מעוניינים ליהנות מפריותיו.

"אנחנו מדברים על תשואה שתהיה ככל הנראה דו-ספרתית. שיעור הרווחיות יהיה להערכתי בין 10%-20%. אנחנו מאמינים כי המיקום של המרכז שלנו הוא טוב מכיוון שמבחינה אסטרטגית הוא גם ליד חשמל, גם סמוך לקווי תחבורה כך שאנשים יכולים להגיע וגם נמצא מעט צפונית יותר לשאר מרכזי הדאטה שנמצאים במרכז ועשוי לתת שירות טוב יותר ללקוחות מצפון".

איך נראית שאר הפעילות של החברה? מה הם מנועי הצמיחה שלכם?

"כפי שפורסם בדוחות האחרונים, החברה מרוויחה בכל אחד מהענפים שלה, החל בנכסים מניבים, דרך דירות ומכירת דירות וכלה בביצוע עבודות קבלנות. לגבי דירות, הענף שמתפתח הצורה הטובה ביותר הוא ענף ה'פינוי-בינוי' ויש לנו דירות רבות בפרויקטים כאלו. הרווחיות היא טובה ואנחנו מחלקים דיבידנדים.

"אנחנו לא מתמקדים במרכיב מרכזי. אנחנו סוברים שלחברה צריכה להיות יותר מרגל אחת. רגל אחת, כפי שציינתי קודם, היא הנכסים המניבים עם NOI שמתקרב ל-100 מיליון שקל בשנה, רגל נוספת היא עבודות קבלניות המניבות כ-30-40 מיליון שקל בשנה ורגל שלישית היא מכירת הדירות שאמנם מתנדנדת מעט מכיוון שזה תלוי ברשויות שמספקות היתרי בניה ומכניסה גם כמה עשרות מיליונים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איך אתם רואים את שוק הדיור בארץ? מה צופן העתיד?

"אני לא שותף לדעתו של מנכ"ל משרד השיכון שתהיה האטה בצמיחה של שוק הדיור. כל מה שאני רואה זו ירידה קטנה במכירת הדירות משתי סיבות עיקריות: סיבה פרוזאית - אין מספיק דירות למכירה. לי בלוינשטין היו לפני כשנתיים כמעט פי 2 או 3 דירות למכירה. העובדה שהיתרי הבנייה מעבים זו בעיה.

"הנושא השני הוא סוג של 'פסיכוזה' שכאילו המחירים הולכים לרדת אבל לא. למה? קח לדוגמא את העובדה שכ-35 אלף פליטים אוקראינים הגיעו השנה ארצה - הם לא גרים באוהלים. אנשים ממשיכים להתרבות, להתחתן ולהתגרש - הגידול לא מפסיק ואין ראיות לכך שיפסיק. וסיבה נוספת היא שהרשויות לא מעוניינות בדירות כיוון שהן מהוות 'נטל ארנונאי' לעיר ולכן הם לא עושים לנו חיים קלים בקבלת ההיתרים. לכן פרק הזמן שהיה פעם פחות מחצי שנה, עולה היום על למעלה משנה. אנחנו למשל שכינו בפרויקט בתל אביב בחודש דצמבר 2018 - עד היום אין לי היתר! כלל הסיבות הללו מביאות אותי להערכה שלא צפויה התקררות בשוק".

איפה אתה רואה את לוינשטין בעוד שנתיים?

"בעוד שנתיים אני רואה את לוינשטין יותר ממכפילה את השטחים להשכרה וממשיכה בקצב בנייה גבוה דרך החברה-בת 'לוינשטין נתיב' (זכינו יחד עם סולל בונה לבנות את המגדל הרביעי של עזריאלי) מכיוון שאנחנו סוברים כי יש לנו מיומנויות גדולות בביצוע של פרויקטים מעין אלו. במקביל אנחנו ממשיכים במלוא המרץ במכירת הדירות; אני מקווה שבעוד שנתיים הפרויקט בהרצליה בעל 600 יחידות דיור כבר יתחיל להימכר, כמו גם הפרויקט בנווה-שרת עם כ-400 יחידות דיור והפרוקיט במעלה בית חורון שברמת גן עם כ-400 יחידות דיור גם כן.

"הדבר הכי חשוב הוא מתחם התחנה המרכזי הישנה בתל אביב ששם יש לנו יחד עם שיכון ובינוי שטח עליו תיבננה כ-800 יחידות דיור ומעל 120 אלף מ"ר משרדים. אם נקבל היתרי בנייה בתוך כשנתיים זה יהיה בבחינת 'בוסט' משמעותי עבורינו.

"המשקיעים שלי מתומגלים בהתאם: הם מקבלים כל שנתיים דיבידנד וערך המניות שלהם עולה בהתמדה ולא נשאר לי אלא להודות להם על כך".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ש.א 08/12/2022 22:17
    הגב לתגובה זו
    איש מאוד חכם, הפעם אני לא מסכים אתו,
  • 1.
    דוד 26/10/2022 14:19
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה לקנות דירה שיבדוק ויחשוב פעמים
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? שבבים, בנקים ומניות הביטחון

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.