לוינשטין נכנסת לתחום הדאטה סנטרס: "צופה רווחיות של עד 20%"
בעקבות עזריאלי? קבוצת לוינשטין לוינשטין נכסים העוסקת בנדל"ן מניב למסחר ומשרדים, נכנסת לתחום הקמה ותפעול של מרכזי נתונים, (הדאטה סנטרס). היא צופה כי תצטרך להשקיע בשלב הראשון כ-350 מיליון שקל (ללא מרכיב הקרקע), והיא נמצאת במו"מ למכירת 50% מהקרקע שבבעלותה בנתניה, בשטח של 13 אלף מ"ר בייעוד מסחר ותעשייה תמורת 43.75 מיליון שקל. על פי לוינשטיין, הרוכשת היא קבוצה בינלאומית העוסקת בהקמה ותפעול של דאטה סנטרים, וביחד שתי השותפות יחתמו על שת"פ להקמת מיזם משותף (50:50) בקרקע.
במסגרת הקמת השלב הראשון מתוכנן בין היתר דאטה סנטר בקיבולת של כ-16 מגה וואט ויותר, בעיקר מתחת לקרקע. בשלב השני יוקמו שטחים נוספים בשטח כולל של כ-35 אלף מ"ר שישמשו למסחר, תעסוקה ומשרדים ושימושים נוספים, בכפוף לשינוי התב"ע.
מניית קבוצת לוינשטין, שנמצאת בשליטתה (70%) של לוינשטין הנדסה -1.43% ירדה מתחילת השנה ב-20% למחיר של 92 שקל המבטא שווי של 1.33 מיליארד שקל. בראיון לביזפורטל, מדבר מנכ"ל הקבוצה, שאול לוטן, אודות פעילות החברה, הכניסה לתחום הדאטה סנטרס ומצבו של שוק הנדל"ן הישראלי.
מדוע החלטתם להיכנס לתחום הדאטה סטנרס? כיצד זה משרת את אסטרטגיית החברה?
"אנחנו בוחנים את עניין הדאטה זה מספר שנים אך לא נכנסנו אליו כיוון שהבנו שדרושה מומחיות מיוחדת לכך. ברגע שנוצר הקשר עם אותו שותף בינלאומי, שכבר יש לו כמה דאטה סנטרס עובדים, הרגשנו שזה יכול לעזור. זה משרת את החברה כמו כל נכס מניב אחר. מדובר בנכס מניב לכל דבר - השכרה של שטחים - שאנחנו מעוניינים ליהנות מפריותיו.
- מי משלם על הדאטה סנטרים? 9.4 מיליארד דולר יתגלגלו לצרכנים בארה"ב
- בתמורה ל-450 מיליון שקל - אלקטרה תקים חוות שרתים בנתניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו מדברים על תשואה שתהיה ככל הנראה דו-ספרתית. שיעור הרווחיות יהיה להערכתי בין 10%-20%. אנחנו מאמינים כי המיקום של המרכז שלנו הוא טוב מכיוון שמבחינה אסטרטגית הוא גם ליד חשמל, גם סמוך לקווי תחבורה כך שאנשים יכולים להגיע וגם נמצא מעט צפונית יותר לשאר מרכזי הדאטה שנמצאים במרכז ועשוי לתת שירות טוב יותר ללקוחות מצפון".
איך נראית שאר הפעילות של החברה? מה הם מנועי הצמיחה שלכם?
"כפי שפורסם בדוחות האחרונים, החברה מרוויחה בכל אחד מהענפים שלה, החל בנכסים מניבים, דרך דירות ומכירת דירות וכלה בביצוע עבודות קבלנות. לגבי דירות, הענף שמתפתח הצורה הטובה ביותר הוא ענף ה'פינוי-בינוי' ויש לנו דירות רבות בפרויקטים כאלו. הרווחיות היא טובה ואנחנו מחלקים דיבידנדים.
"אנחנו לא מתמקדים במרכיב מרכזי. אנחנו סוברים שלחברה צריכה להיות יותר מרגל אחת. רגל אחת, כפי שציינתי קודם, היא הנכסים המניבים עם NOI שמתקרב ל-100 מיליון שקל בשנה, רגל נוספת היא עבודות קבלניות המניבות כ-30-40 מיליון שקל בשנה ורגל שלישית היא מכירת הדירות שאמנם מתנדנדת מעט מכיוון שזה תלוי ברשויות שמספקות היתרי בניה ומכניסה גם כמה עשרות מיליונים".
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
איך אתם רואים את שוק הדיור בארץ? מה צופן העתיד?
"אני לא שותף לדעתו של מנכ"ל משרד השיכון שתהיה האטה בצמיחה של שוק הדיור. כל מה שאני רואה זו ירידה קטנה במכירת הדירות משתי סיבות עיקריות: סיבה פרוזאית - אין מספיק דירות למכירה. לי בלוינשטין היו לפני כשנתיים כמעט פי 2 או 3 דירות למכירה. העובדה שהיתרי הבנייה מעבים זו בעיה.
"הנושא השני הוא סוג של 'פסיכוזה' שכאילו המחירים הולכים לרדת אבל לא. למה? קח לדוגמא את העובדה שכ-35 אלף פליטים אוקראינים הגיעו השנה ארצה - הם לא גרים באוהלים. אנשים ממשיכים להתרבות, להתחתן ולהתגרש - הגידול לא מפסיק ואין ראיות לכך שיפסיק. וסיבה נוספת היא שהרשויות לא מעוניינות בדירות כיוון שהן מהוות 'נטל ארנונאי' לעיר ולכן הם לא עושים לנו חיים קלים בקבלת ההיתרים. לכן פרק הזמן שהיה פעם פחות מחצי שנה, עולה היום על למעלה משנה. אנחנו למשל שכינו בפרויקט בתל אביב בחודש דצמבר 2018 - עד היום אין לי היתר! כלל הסיבות הללו מביאות אותי להערכה שלא צפויה התקררות בשוק".
איפה אתה רואה את לוינשטין בעוד שנתיים?
"בעוד שנתיים אני רואה את לוינשטין יותר ממכפילה את השטחים להשכרה וממשיכה בקצב בנייה גבוה דרך החברה-בת 'לוינשטין נתיב' (זכינו יחד עם סולל בונה לבנות את המגדל הרביעי של עזריאלי) מכיוון שאנחנו סוברים כי יש לנו מיומנויות גדולות בביצוע של פרויקטים מעין אלו. במקביל אנחנו ממשיכים במלוא המרץ במכירת הדירות; אני מקווה שבעוד שנתיים הפרויקט בהרצליה בעל 600 יחידות דיור כבר יתחיל להימכר, כמו גם הפרויקט בנווה-שרת עם כ-400 יחידות דיור והפרוקיט במעלה בית חורון שברמת גן עם כ-400 יחידות דיור גם כן.
"הדבר הכי חשוב הוא מתחם התחנה המרכזי הישנה בתל אביב ששם יש לנו יחד עם שיכון ובינוי שטח עליו תיבננה כ-800 יחידות דיור ומעל 120 אלף מ"ר משרדים. אם נקבל היתרי בנייה בתוך כשנתיים זה יהיה בבחינת 'בוסט' משמעותי עבורינו.
"המשקיעים שלי מתומגלים בהתאם: הם מקבלים כל שנתיים דיבידנד וערך המניות שלהם עולה בהתמדה ולא נשאר לי אלא להודות להם על כך".
- 2.ש.א 08/12/2022 22:17הגב לתגובה זואיש מאוד חכם, הפעם אני לא מסכים אתו,
- 1.דוד 26/10/2022 14:19הגב לתגובה זומי שרוצה לקנות דירה שיבדוק ויחשוב פעמים
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
