ערימת מטבעות חיסכון כסף שקל אג"ח
צילום: Istock

אגרות חוב מדורגות - מה המשמעות מאחורי דירוג האגרות?

מה זה אגרות חוב מדורגות, מי מדרג ולמה אסור ללכת כעיוורים אחרי חברות הדירוג? 
נתן טגי |
נושאים בכתבה אגרת חוב

אגרת חוב היא נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב. זהו מכשיר פיננסי בעזרתו לווים גופים שונים כסף. זה מכשיר ההשקעה הגדול ביותר בבורסה והכי חשוב בתיקי ההשקעות שלכם - בקרנות נאמנות, בגמל ובפנסיה. בהנפקת איגרת חוב, מקבל מנפיק האיגרת סכום כסף מרוכש האיגרת מראש, ומתחייב לרוב, בתמורה, לשלם לשיעורין או בבת אחת את הסכום הנקוב (לעיתים בתוספת הצמדה), וכן ריבית, במועדים עתידיים הנקובים בנייר.

שני הסוגים המקובלים ביותר של איגרות חוב הם איגרות המונפקות על ידי חברות גדולות (קונצרניות) וגורמים ממשלתיים (ממשלתיות). מרבית איגרות החוב סחירות, ויכולות לעבור מספר ידיים מרגע הנפקתן ועד לפדיונן. המסחר באיגרות חוב עד לפירעונן נעשה בבורסות השונות. המסחר בבורסה אינו משנה את גובה הפדיון של האיגרת (קרן וריבית), ומייצג רק את הביקוש וההיצע לה במהלך חייה. הביקוש וההיצע מייצגים שילוב הן של סכומי הפירעון המובטחים על ידי האיגרת, הביטחון של מחזיק האג"ח ביכולת המנפיק לעמוד בהתחייבויותיו, ובמצב השוק באותה העת. בכדי לדרג את אגרות החוב, יש חברות כמו מידרוג ומעלות שמדרגות שמשימתן הוא לדרג את אגרות החוב בשורה התחתונה לאלו שמסוכנות ואלו שבטוחות.

כאמור דירוג איגרות חוב הוא תהליך המתבצע על ידי חברות דירוג, ומטרתו העיקרית היא הערכת הסבירות של קבלת הקרן והריבית של איגרת החוב, בדרך כלל אג"ח קונצרניות. בדירוג קונצרניות מבחינים בין דירוג חברות (Corporate rating), שהוא דירוג המתייחס לחוסנה הפיננסי הכולל של חברה, לבין דירוג להתחייבות ספציפית (issue rating), הבודק יכולת חברה להחזיר חוב ספציפי - בדרך כלל אג"ח קונצרנית שהיא מנפיקה, בין אם בהנפקה לציבור, בין אם בהנפקה פרטית, ובין אם באיגרת חוב שכבר נסחרת בבורסה.

אג"ח קונצרניות מוחזקות בעיקר על ידי גופים מוסדיים (חברות ביטוח, קופות גמל וקרנות פנסיה). לגופים אלה השקעות מסיביות באיגרות חוב, ומכאן החשיבות בדירוג האיגרות. גם לחברות המנפיקות יש חשיבות בדירוג, הנובעת מהפחתה ניכרת של עלות ההון המגויס על ידן, ככל שהדירוג הניתן גבוה יותר. 

סיכון עסקי וסיכון פיננסי

משמעות הדירוג היא הערכת הסיכון שבקניה או החזקה של איגרת החוב, ובעיקר הערכה של סבירות קבלת הקרן והריבית בגינה במועדים הקבועים מראש. הדירוג מתבצע על סמך הערכה אנליטית של החברה, המתבצעת על ידי אנליסטים שהוכשרו לכך. הוא נעשה לפי בחינת פרמטרים המשתייכים לשתי קטגוריות: סיכון עסקי וסיכון פיננסי.

סיכון עסקי: במסגרת הערכת הסיכון העסקי נבחנים הסביבה הענפית של החברה, לרבות מעמדה התחרותי בענף, וזהו אחד הפרמטרים העיקריים בדירוג. עוד נבחן מבנה הניהול והבעלות על החברה, שהוא פרמטר היכול להצביע על יכולתם ונכונותם של בעלי החברה לתמוך בה במקרה של בעיה בתזרים המזומנים העלול להקשות ולו זמנית על החזר הקרן והרבית.

סיכון פיננסי: הסיכון הפיננסי מושתת על בדיקת הדוחות הכספיים של החברה, תוך מתן דגש להכנסות ולרווחיות, למבנה ההון - ובעיקר הון עצמי מול התחייבויות, לנזילות החברה ולנגישותה למקורות מימון אחרים, ולתזרים המזומנים. כמו כן נבחנות תביעות משפטיות, ערבויות, וחשיפה מטבעית של החברה הנבדקת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בדירוג אג"ח ספציפי נבדקות גם הבטוחות, אם הן קיימות, היקף סדרת האג"ח מול סך התחייבויות החברה, וסדר הקדימויות של הנושים.

הדירוג בישראל

בישראל בשנת 2008 דורגו רק הבנקים הגדולים (בנק לאומי ובנק הפועלים) בדירוג AAA (טבלת הדירוג המלאה בהמשך). (הדירוג AAA נקרא בעגה המקצועית "טריפל A" והוא הגבוה ביותר הקיים). סולם הדירוג בישראל הוא אוטונומי, ואינו מקביל לדירוג הבינלאומי. כך שחברות שמנפיקות בישראל צפויות לקבל דירוג נמוך בחו"ל וגבוה בארץ וכך להפך. 

לדירוג השלכה ישירה על עלות גיוס ההון של החברות. כך למשל, התשואה לפדיון של איגרת חוב המדורגת AAA עשויה להיות קרובה לזו של איגרת חוב ממשלתית (בינואר 2008 נסחרו איגרות החוב הממשלתיות הצמודות לחמש שנים בתשואה לפדיון 3.3%, אג"ח מדורגות AAA סביב 4.1%, ואג"ח מדורגות A סביב 5%). לעומת זאת, תשואה לפדיון של איגרת לא מדורגת עלולה להיות גבוהה בהרבה ולהגיע אף לשיעורים דו ספרתיים בגלל הסיכון הגבוה.

חברות הדירוג

החברות המדרגות אג"ח בעולם הן חברות בינלאומיות, שמנוהלות בדרך כלל מארצות הברית. אלו הן חברות שעיסוקן גם בדירוג מדינות ברחבי העולם. בין החברות המובילות בתחום ניתן למנות את סטנדרד אנד פורס, פיץ', ומודי'ס. בישראל קיימות שתי חברות מדרגות, "מעלות", החברה הוותיקה יותר, חברה בת של חברת "סטנדרד אנד פורס" העולמית, ומשתמשת בסולם הדירוג שלה, ו"מידרוג", חברה בת של מודי'ס העולמית.

סולמות הדירוג

סולם הדירוג של מעלות (ושל סטאנדרד אנד פורס) כולל עשר דרגות המחולקות לשתי קבוצות- "דירוג השקעה" ו"דירוג ספקולטיבי". הדירוג מורכב מצירופים של האותיות הלטיניות A, B,C (בנוסף לדרגות הראשיות ניתן להוסיף לדירוג סימני פלוס או מינוס לשם עידון). כל דירוגי מעלות מתייחסים למנפיק בהשוואה למנפיקים ישראלים אחרים, ואינן מתייחסות לסיכון של ישראל כמדינה. נקח לדוגמא את סולם הדירוג של מידרוג: למדרוג (ולחברת האם מודי'ס) סולם דומה לזה של מעלות, אך צירופי האותיות שונים: הספרות 1,2,3 הן תחליף לסימני המינוס והפלוס של מעלות. לדוגמה, הדירוג A3 מקביל ל-A מינוס בסולם מעלות, A2 מקביל ל-A, ו-A1 מקביל ל-A פלוס).

דירוג השקעה:

Aaa: מעולה - מקביל ל-AAA בדירוג מעלות

Aa: גבוה מאוד - מקביל ל-AA (הדרגות הן: Aa1, Aa2, Aa3)

A: בינוני-גבוה - מקביל ל A (הדרגות הן: A1, A2, A3)

Baa: בינוני- מקביל ל-BBB (הדרגות הן: Baa1, Baa2, Baa3)

דירוג ספקולטיבי

Ba: בעייתי

B: נמוך

Caa: נמוך במידה רבה

Ca: נמוך במידה רבה מאוד

C: נמוך ביותר

אסור ללכת על עיוור אחרי חברות הדירוג

לא הכל ורוד - חברות הדירוג עשויות לחטוף גם אש. בעקבות משבר הסאבפריים בארצות הברית, שהחל בשנת 2007, עלתה טענה כנגד חברות הדירוג כי הן פועלות במצב של ניגוד עניינים, מכיוון שהן מקבלות תשלום עבור פעולת הדירוג מאותן חברות שאת איגרות החוב שלהן הן מדרגות. התוצאה היא, על פי אותה טענה, הטיית הדירוג כלפי מעלה. כך לדוגמה, חלק מהאג"ח המגובה במשכנתאות סאבפריים, שהן מסוכנות בעליל, קיבלו את הדירוג AAA, שכאמור הוא הגבוה ביותר האפשרי.

זה תקף גם בפעילות חברות הדירוג בארץ, ובכלל - הבעיה הגדולה של חברות הדירוג היא שהן  משקפות את העבר. הן לא מצליחות לזהות כשלים ומשברים בחברות המסוקרות שלהן ורק אחרי "שהסוסים ברחו מהאורווה" הן נזכרות להוריד דירוגים. כלומר, הן עוקבות אחרי השוק ולא ההיפך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

לוגו "קשרי תעופה"
צילום: יח"צ
דוחות

קשרי תעופה: התאוששות בתחום התיירות

קשרי תעופה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 5 מיליון דולר לעומת 3 מיליון דולר אשתקד, עלייה בהכנסות ושיפור בפעילות הקרקע והשייט. לצד זאת החברה מרחיבה את פעילות הנדל"ן לתיירות, כאשר פרויקטים בקפריסין ובלפלנד מתחילים להתקרב להכרה בהכנסות

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה קשרי תעופה

קשרי תעופה קשרי תעופה 0%  פרסמה הערב את הדוחות לרבעון השלישי של 2025, ומציגה שיפור ברוב הפרמטרים ביחס לשנה שעברה.

ההכנסות לרבעון השלישי של 2025 הסתכמו בסך של כ- 88.7  מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 62.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות לתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו בסך של כ- 164.4 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-109.9 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד.

הרווח הגולמי לרבעון השלישי הסתכם בסך של כ- 13 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 9 מיליון דולר אשתקד. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-22.5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-16 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון השלישי  הסתכם בסך של כ- 5.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3.8  מיליון דולר אשתקד. הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-5.2 מיליון דולר, בהשוואה לסך של  של כ- 3.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בסך של כ-5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.  הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ -4.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך  של כ- 3.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.