ברקת: הכנסות של 9.6 מיליון שקל ורווח נקי של 4.5 מיליון שקל
חברת ברקת -0.36% העוסקת בהעמדת מימון בענף הנדל"ן פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של השנה מהם עולה כי החברה רושמת הכנסות מימון נטו של כ-9.6 מיליון שקל - פי 5 לעומת 1.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הכנסות המימון נטו, ביחס להכנסות ברוטו גדל ברבעון השני של שנת 2022 לכ-44%, לעומת כ-25% ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון השני הסתכם ב-4.5 מיליון שקל, לעומת כ-300 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד. לטענת החברה, הגידול ברווח נובע מהעלייה בהכנסות המימון, נטו, וכן מהשפעה חיובית של עליית המדד. ההון העצמי של החברה בסוף הרבעון השני של שנת 2022 מסתכם בכ-87.8 מיליון שקל.
תיק מסגרות האשראי הכולל של החברה בסוף הרבעון השני הסתכם לכ-757 מיליון שקל - גידול של כ- 79% מהמסגרות לסוף שנת 2021. תיק ההלוואות של ברקת, נכון לסוף הרבעון השני של 2022, הסתכם בכ-504 מיליון שקל, לעומת כ-319 מיליון שקל בסוף שנת 2021 - גידול של כ- 58%.
עדי גזית, מנכ"ל ברקת: "אנחנו מסכמים את הרבעון השני של 2022 עם צמיחה חזקה בהכנסות המימון ועם עלייה חדה ברווח הנקי, תוך שאנו ממשיכים לפעול באינטנסיביות להרחבה וגיוון פעילות החברה, לצד טיוב מקורות האשראי. בהקשר זה, לאחר שנכנסנו אשתקד בהצלחה לתחום הליווי היזמי, הודענו לאחרונה על החלטה אסטרטגית לכניסה לתחום הלוואות מזנין, והיום אנו מעדכנים על התקשרות ראשונה בהסכם מימון בתחום פעילות זה. במקביל, אנו ממשיכים להעמיק את פעילותינו בתחומי ההלוואות לקבוצות בעלי קרקע והלוואות גישור. בתוך כך, הודענו בחודשים האחרונים על התקשרויות עם גופים מוסדיים לקבלת הלוואות בסך של עד כ-2 מיליארד שקל לטובת מימון ליווי פרויקט כיכר המדינה. יחד עם פרויקט כיכר המדינה בת"א ופרויקט משרדים ומסחר בירושלים, לגביו חתמנו לאחרונה על מזכר הבנות להעמדת הלוואה בהיקף של עד כמיליארד שקל, יש לחברה כיום Dealflow בהיקף של כ-3.5 מיליארד שקל, ואנו ממשיכים לפעול להבטחת המשך צמיחת החברה והגדלת רווחיה".
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
