הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי
צילום: יח"צ
דוחות

ויקטורי: ירידה של 36% ברווח התפעולי ברבעון; רווחיות תפעולית של 3% בלבד - לא כאן נמצא יוקר המחיה

לאחר שנת הקורונה שהייתה שנת שיא בצריכה הקמעונאית ירדו הביצועים הפיננסים של החברה לכל אורך הדרך מההכנסות ועד הרווח הנקי, אך ביחס לשנת 2019 נרשם שיפור; הרווחיות התפעולית מוכיחה שוב שרשתות השיווק לא אחראיות ליוקר המחיה
גיא טל | (1)
נושאים בכתבה אבסולוט דוחות כספיים קמעונאיות רשתות שיווק

רשת השיווק ויקטורי ויקטורי -2.41% מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של שנת 2021 ולשנה כולה. 

בסיכום הרבעון הרביעי ירדו הכנסות החברה ב-8.9% ל-550 מיליון שקל לעומת 604 מיליון שקל שנה קודם לכן. הסיבה לירידות במכירות היא היותה של שנת 2020, שנת הקורונה, שנת שיא במכירות קמעוניות. הפדיון מחנויות זהות קטן ב-9.4% ביחס לרבעון המקביל. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-140 מיליון שקל לעומת רווח גולמי של 153 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הגיע ל-16.4 מיליון שקל בהשוואה ל-25.8 מיליון שקל - שיעור רווח תפעולי של 3% ביחס ל-4.3% בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם ב-8.4 מיליון שקל - 44.3% פחות מאשר שנה קודם לכן, אז הגיע הרווח הנקי ל-15.1 מיליון שקל

בסיכום שנתי ירדו מכירות החברה ב-2.7% ל-2.31 מיליארד שקל בהשוואה ל-2.38 מיליארד שקל בשנת 2020 ולעומת 1.75 מיליארד שקל בשנת 2019 טרום הקורונה. הפדיון למ"ר עמד על 35.1 אלף שקל לעומת 36.2 אלף שקל שנה קודם לכן ו-32.3 בשנת 2019. הפדיון בחנויות זהות היה 35 אלף שקל לעומת 36 אלף שקל בשנת 2020.

הרווח הגולמי הגיע ל-586 מיליון שקל בהשוואה לרווח גולמי של 604 מיליון שקל, קיטון של 8.9%. הרווח התפעולי היה 89 מיליון שקל בהשוואה ל-105 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח התפעולי היה 3.9% בהשוואה ל-4.4% בתקופה המקבילה. הרווח הנקי הסתכם ב-50.7 מיליון שקל לעומת 58.1 מיליון שקל, קיטון של 12.7% שנובע ברובו מהקיטון במכירות והפגיעה בשולי הרוח. 

הדוחות מאשרים בעצם את המגמה של רווחיות תפעולית נמוכה של רשתות השיווק. לפני שבוע שופרסל דיווח על רווחיות תפעולית של 4.4% ברבעון, וקרוב לוודאי שרשתות השיווק האחרון יציגו רווחיות דומה. 

בתקופה האחרונה תקפו חברי כנסת פופוליסטיים את רשתות השיווק וטענו כי המרווחים שלהם גדולים וחריגים מדי אבל כפי שכבר הצגנו ברבעון הקודם - זה פשוט לא נכון. מי שאחראים ל-50-60% מהמחיר שאתם משלמים בסופר על פירות וירקות הם החקלאים, כך קבעה בשבוע שעבר הוועדה הממשלתית לבדיקת פערי התיווך, אשר הוסיפה כי הרווחיות של הקמעונאיות בישראל לא חריגה בהשוואה לחברות קמעונאיות אחרות בעולם. בנוסף, גם היבואניות והיצרניות כמו שטראוס עם רווחיות התפעולית של  11.7% או סנו עם רווחיות תפעולית גבוהה אף יותר שמגיעה למעל 15%, נושאות באחריות משמעותית יותר ליוקר המחיה. 

בנוסף לדוחות, החברה מוסרת כי היא פועלת לפתיחת 8 סניפים חדשים במהלך 2022 - 2023 בהיקף כולל של 11 אלף מ"ר שיצטרפו ל-67.5 אלף מ"ר של הסניפים הקיימים. בתת הרשת ויקטורי City החברה פועלת לפתיחת 7 סניפים בתל אביב, והיא מקווה לשפר את הרווח הגולמי באמצעותם (שכן בדרך כלל חנויות בתוך העיר גובות מחירים גבוהים יותר). בכוונת החברה לפתוח עד 50 סניפים בגוש דן בגדלים של עד 300 מ"ר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ויקטורי נסחרת בשווי של 910 מיליון שקל לאחר ירידה של 20% ב-12 החודשים האחרונים. הרווח הנקי של החברה בשנת 2021 משקף לה מכפיל רווח של כ-18 לעומת מכפיל 19.7 של שופרסל. מניית החברה נסחרת כעת ללא שינוי משמעותי בערכה. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 29/03/2022 12:24
    הגב לתגובה זו
    הייתי השבוע בחנות ויקטורי ברחוב ירושלים, רעננה. חנות דוחה, מקררים נוזלים, שירותים מוזנחים, מחירים בינוניים. קניתי רק בעקבות תלושי שי שקבלתי. לא אשוב לחנות. מצטער
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

להמשך הכתבה לחץ כאן
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סאפיינס רוני על-דור גיא ברנשטיין פורמולה

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:

 



להמשך הכתבה לחץ כאן