עליות מסחר בורסה חצים חץ
צילום: Istock

הודות לשווקים בחו"ל: נכסי הישראלים גדלו ב-27 מיליארד ד' ברבעון

מדובר בנתוני הרבעון הפותח של 2021, בסופו עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל עלה בבכ-1.5 מיליארד ד'. היחס בין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג עלה באופן חריג בתקופה ב-2.5 נקודות האחוז
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה נכסים

יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלתה ברביע הראשון של שנת 2021 בכ-27 מיליארדי דולרים (כ-4%) ועמדה בסוף מרץ על כ-627 מיליארדים, כך מפרסם בנק ישראל. העלייה נבעה בעיקר מגידול בתיק ניירות ערך בחו"ל כתוצאה מהשקעות נטו במניות ומגידול בנכסי הרזרבה.

שווי ההשקעות הישירות ברביע הראשון נותר ברמה דומה לזו של הרביע הקודם בעיקר כתוצאה מגידול בהלוואות בעלים שקוזז כמעט במלואו על ידי קיטון בהשקעות הישירות בהון מניות. שווי תיק ניירות הערך עלה במהלך הרביע הראשון בכ-12 מיליארדי דולר (כ-6%) בעיקר כתוצאה  מעליות במחירי ניירות הערך הזרים בהיקף של כ-7 מיליארד (כ-3% מיתרת ההשקעות הפיננסיות). זאת בהמשך לעליות המחירים ברביע קודם ובהתאם לעליות של מדדי המניות בעולם.כמו כן, לעלייה בשווי התיק תרמו השקעות נטו במניות בסך של כ-10 מיליארד דולר, שקוזזו בחלקן על ידי מימושים של איגרות חוב סחירות זרות בסך כ-3.5 מיליארד דולר. עיקר ההשקעות במניות בוצעו ע"י המשקיעים המוסדיים (כ-7 מיליארד דולר).

יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה במהלך הרביע הראשון בכ-25 מיליארד דולר (כ-6%) ועמדה בסופו על כ-436 מיליארד דולר. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מגידול בתיק ניירות ערך ישראליים בידי תושבי חוץ כתוצאה מהשקעות נטו באג"ח ומהשקעות ישירות נטו. עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל עלה במהלך הרביע הראשון בכ-1.5 מיליארדי דולר (0.8%) ועמד בסופו על כ-191 מיליארדים.

עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד (החוב חיצוני השלילי נטו), ירד במהלך הרביע הראשון בכ-4.5 מיליארדי דולרים (כ-2%) ועמד בסופו על כ- 198 מיליארדים. היחס שבין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג עלה באופן חריג במהלך הרביע הראשון ב-2.5 נקודות האחוז ועמד בסוף מרץ על 35%. העלייה ביחס החוב לתוצר שיקפה גידול של כ-10% ביתרת החוב החיצוני (בעיקר השקעות תושבי חוץ באג"ח שקלי) לעומת עלייה של כ-2% בלבד בתוצר (במונחים דולריים).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0.19%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ג'י סיטי קופצת 6%, אנלייט עולה 2.6%; פתיחה חזקה בת"א

פתיחה חזקה בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות; ג'י סיטי מתקנת מהירידות החדות של הימים האחרונים
מערכת ביזפורטל |

פתיחה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.7% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.1%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עולה 0.5%, מדד הביטוח מוסיף 0.6%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


ג’י סיטי ג'י סיטי 3.27%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.