מנכל בזק דודו מזרחי
צילום: רמי זרנגר
דוחות

בזק שמרה על רמת ההכנסות ברבעון; הצפי ל-21': ירידה של 10% ברווח

החברה הכניסה כ-2 מיליארד שקל ברבעון הסוגר של 2020 כשהרווח התפעולי קפץ עקב קיטון בהפרשות לפרישת עובדים. המגזר הקווי קיזז את היחלשות yes ופלאפון בקורונה, אולם בבזק יאלצו להתמודד עם היוזמה להפחחת התעריפים
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה אינטגרציה בזק

קבוצת התקשורת בזק 0.09%  מדווחת על הכנסות של 2.2 מיליארד שקל ברבעון הרביעי של 2020, בדומה לתקופה המקבילה, ועל רווח תפעולי של 296 מיליון שקל, מול 8 מיליון שקל. בסעיף ההוצאות התפעוליות האחרות נטו נרשמה ירידה בתקופה לרמה של 103 מיליון שקל מול 169 מיליון שקל ברבעון מקביל, בין היתר עקב קיטון בהפרשה לפרישת עובדים בבזק קווי ומרישום הפרשה לפרישת עובדים של פלאפון ברבעון הרביעי אשתקד. בשורה התחתונה מציגה בזק מעבר לרווח של 174 מיליון שקל, מול הפסד של 87 מיליון שקל ברבעון מקביל.

עוד פרסמה החברה תחזית ל-2021: הרווח הנקי המתואם המיוחס לבעלי מניות צפוי להיות כמיליארד שקל , ה-EBITDA המתואם יעמוד על כ-3.5 מיליארד שקל וה-CAPEX (השקעה ברכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים) מוערך בכ-1.7 מיליארד שקל - בשני הסעיפים הראשונים מדובר בירידה מרמות של 1.14 מיליארד שקל ו-3.66 מיליארד שקל ב-2020, בהתאמה, ובזה האחרון מדובר בעליה מרמה של 1.5 מיליארד שקל.

בשנה כולה ירדו הכנסות בזק מעט (2.3%) לסך של כ-8.72 מיליארד שקל עקב ירידה בהכנסות החברות הבנות (כידוע, בפלאפון למשל כמו שאר חברות הסלולר נפגעו מסגירת השמים שהובילה לירידה בהכנסות משירותי נדידה שרוכשים ישראלים הנופשים בחו"ל). הירידה מנגד קוזזה ע"י עליה בפעילות בזק קווי - ובהקשר זה יוזכר השימוע שפרסם משרד התקשורת להחלת תעריפים חדשים, נמוכים יותר, במגזר.

עוד ב-2020 הציגה החברה שיפור של 71.2% ברווח התפעולי לסך של 1.46 מיליארד שקל, מול 850 מיליון שקל ב-2019, וגם כאן ההוצאות תפעוליות אחרות נטו ירדו - מ-221 מיליון שקל ב-2019 ל-74 מיליון שקל ב-2020. גם בשנה כולה עברה בזק לרווח - 796 מיליון שקל, מול הפסד בסך 1.19 מיליארד ב-2020. השיפור נובע משינויים בהפסד מירידת ערך, סעיף הוצאות/הכנסות תפעוליות אחרות והוצאות מסים.

הרווח הנקי המתואם (בנטרול סעיף הוצאות/הכנסות תפעוליות אחרות, נטו והפסדים/רווחים חד פעמיים מירידת/עליית ערך) לשנת 2020 הסתכם בכ-1.14 מיליארד שקל בהשוואה לכ-913 מיליון שקל אשתקד. כמו כן מציינים בבזק כי התזרים החופשי הסתכם בכ-1.48 מיליארד שקל, שיפור של כ-110 מיליון שקל מול אשתקד, והדבר אפשר את הקטנת החוב נטו  ל-6.84 מיליארד שקל בסוף 2020 מול כ-7.96 מיליארד שקל שנה קודם לכן. יחס החוב נטו ל-EBITDA מתואם עמד על כ-2.1 בהשוואה לכ-2.4 ב-2019.

"המיזוג הנבחן בין בזק בינלאומי ל-yes, והפיצול של חטיבת האינטגרציה לתאגיד נפרד חדש, כמו גם השקת הסיבים, הינם חלק מתוכנית אסטרטגית עליה אנו עובדים בחודשים האחרונים, שביסודה המעבר ממגננה לנטילת יוזמה והובלה של השוק בכל התחומים", אמר גיל שרון, יו"ר הדירקטוריון של בזק. "החלטה לבחון מיזוג זה באה על רקע הלכידות השירותית והעסקית ההולכת וגוברת בענף, התחרות הגוברת במגזרי פעילות חברות הבת, השינויים העסקיים והרגולטוריים החלים והצפויים לחול על בזק בינלאומי ו-yes ופעילותן, והצורך לבחון את העמקת הסינרגיה וההתייעלות התפעולית של חברות הבת, על מנת להשיא ולהציף ערך".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אברהם 25/03/2021 10:45
    הגב לתגובה זו
    נכבדי בזק חברה טובה אם הכנסות עצומות והעתיד יותר גדולות היא ירדה בגלל ששר התקשורת מסיבות שלו הוריד אותה היום אחרי הבחירות ימונה שר אחר ויבטל את הוראת קודמו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.