בזק שמרה על רמת ההכנסות ברבעון; הצפי ל-21': ירידה של 10% ברווח
קבוצת התקשורת בזק -0.75% מדווחת על הכנסות של 2.2 מיליארד שקל ברבעון הרביעי של 2020, בדומה לתקופה המקבילה, ועל רווח תפעולי של 296 מיליון שקל, מול 8 מיליון שקל. בסעיף ההוצאות התפעוליות האחרות נטו נרשמה ירידה בתקופה לרמה של 103 מיליון שקל מול 169 מיליון שקל ברבעון מקביל, בין היתר עקב קיטון בהפרשה לפרישת עובדים בבזק קווי ומרישום הפרשה לפרישת עובדים של פלאפון ברבעון הרביעי אשתקד. בשורה התחתונה מציגה בזק מעבר לרווח של 174 מיליון שקל, מול הפסד של 87 מיליון שקל ברבעון מקביל.
עוד פרסמה החברה תחזית ל-2021: הרווח הנקי המתואם המיוחס לבעלי מניות צפוי להיות כמיליארד שקל , ה-EBITDA המתואם יעמוד על כ-3.5 מיליארד שקל וה-CAPEX (השקעה ברכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים) מוערך בכ-1.7 מיליארד שקל - בשני הסעיפים הראשונים מדובר בירידה מרמות של 1.14 מיליארד שקל ו-3.66 מיליארד שקל ב-2020, בהתאמה, ובזה האחרון מדובר בעליה מרמה של 1.5 מיליארד שקל.
בשנה כולה ירדו הכנסות בזק מעט (2.3%) לסך של כ-8.72 מיליארד שקל עקב ירידה בהכנסות החברות הבנות (כידוע, בפלאפון למשל כמו שאר חברות הסלולר נפגעו מסגירת השמים שהובילה לירידה בהכנסות משירותי נדידה שרוכשים ישראלים הנופשים בחו"ל). הירידה מנגד קוזזה ע"י עליה בפעילות בזק קווי - ובהקשר זה יוזכר השימוע שפרסם משרד התקשורת להחלת תעריפים חדשים, נמוכים יותר, במגזר.
עוד ב-2020 הציגה החברה שיפור של 71.2% ברווח התפעולי לסך של 1.46 מיליארד שקל, מול 850 מיליון שקל ב-2019, וגם כאן ההוצאות תפעוליות אחרות נטו ירדו - מ-221 מיליון שקל ב-2019 ל-74 מיליון שקל ב-2020. גם בשנה כולה עברה בזק לרווח - 796 מיליון שקל, מול הפסד בסך 1.19 מיליארד ב-2020. השיפור נובע משינויים בהפסד מירידת ערך, סעיף הוצאות/הכנסות תפעוליות אחרות והוצאות מסים.
- אפלייד מטיריאלס עוקפת את ציפיות האנליסטים - אך התחזית חלשה
- מג'יק עם תוצאות טובות, אבל התחזית מאכזבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי המתואם (בנטרול סעיף הוצאות/הכנסות תפעוליות אחרות, נטו והפסדים/רווחים חד פעמיים מירידת/עליית ערך) לשנת 2020 הסתכם בכ-1.14 מיליארד שקל בהשוואה לכ-913 מיליון שקל אשתקד. כמו כן מציינים בבזק כי התזרים החופשי הסתכם בכ-1.48 מיליארד שקל, שיפור של כ-110 מיליון שקל מול אשתקד, והדבר אפשר את הקטנת החוב נטו ל-6.84 מיליארד שקל בסוף 2020 מול כ-7.96 מיליארד שקל שנה קודם לכן. יחס החוב נטו ל-EBITDA מתואם עמד על כ-2.1 בהשוואה לכ-2.4 ב-2019.
"המיזוג הנבחן בין בזק בינלאומי ל-yes, והפיצול של חטיבת האינטגרציה לתאגיד נפרד חדש, כמו גם השקת הסיבים, הינם חלק מתוכנית אסטרטגית עליה אנו עובדים בחודשים האחרונים, שביסודה המעבר ממגננה לנטילת יוזמה והובלה של השוק בכל התחומים", אמר גיל שרון, יו"ר הדירקטוריון של בזק. "החלטה לבחון מיזוג זה באה על רקע הלכידות השירותית והעסקית ההולכת וגוברת בענף, התחרות הגוברת במגזרי פעילות חברות הבת, השינויים העסקיים והרגולטוריים החלים והצפויים לחול על בזק בינלאומי ו-yes ופעילותן, והצורך לבחון את העמקת הסינרגיה וההתייעלות התפעולית של חברות הבת, על מנת להשיא ולהציף ערך".
- 1.אברהם 25/03/2021 10:45הגב לתגובה זונכבדי בזק חברה טובה אם הכנסות עצומות והעתיד יותר גדולות היא ירדה בגלל ששר התקשורת מסיבות שלו הוריד אותה היום אחרי הבחירות ימונה שר אחר ויבטל את הוראת קודמו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגקמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
