בזק שמרה על רמת ההכנסות ברבעון; הצפי ל-21': ירידה של 10% ברווח
קבוצת התקשורת בזק -1.57% מדווחת על הכנסות של 2.2 מיליארד שקל ברבעון הרביעי של 2020, בדומה לתקופה המקבילה, ועל רווח תפעולי של 296 מיליון שקל, מול 8 מיליון שקל. בסעיף ההוצאות התפעוליות האחרות נטו נרשמה ירידה בתקופה לרמה של 103 מיליון שקל מול 169 מיליון שקל ברבעון מקביל, בין היתר עקב קיטון בהפרשה לפרישת עובדים בבזק קווי ומרישום הפרשה לפרישת עובדים של פלאפון ברבעון הרביעי אשתקד. בשורה התחתונה מציגה בזק מעבר לרווח של 174 מיליון שקל, מול הפסד של 87 מיליון שקל ברבעון מקביל.
עוד פרסמה החברה תחזית ל-2021: הרווח הנקי המתואם המיוחס לבעלי מניות צפוי להיות כמיליארד שקל , ה-EBITDA המתואם יעמוד על כ-3.5 מיליארד שקל וה-CAPEX (השקעה ברכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים) מוערך בכ-1.7 מיליארד שקל - בשני הסעיפים הראשונים מדובר בירידה מרמות של 1.14 מיליארד שקל ו-3.66 מיליארד שקל ב-2020, בהתאמה, ובזה האחרון מדובר בעליה מרמה של 1.5 מיליארד שקל.
בשנה כולה ירדו הכנסות בזק מעט (2.3%) לסך של כ-8.72 מיליארד שקל עקב ירידה בהכנסות החברות הבנות (כידוע, בפלאפון למשל כמו שאר חברות הסלולר נפגעו מסגירת השמים שהובילה לירידה בהכנסות משירותי נדידה שרוכשים ישראלים הנופשים בחו"ל). הירידה מנגד קוזזה ע"י עליה בפעילות בזק קווי - ובהקשר זה יוזכר השימוע שפרסם משרד התקשורת להחלת תעריפים חדשים, נמוכים יותר, במגזר.
עוד ב-2020 הציגה החברה שיפור של 71.2% ברווח התפעולי לסך של 1.46 מיליארד שקל, מול 850 מיליון שקל ב-2019, וגם כאן ההוצאות תפעוליות אחרות נטו ירדו - מ-221 מיליון שקל ב-2019 ל-74 מיליון שקל ב-2020. גם בשנה כולה עברה בזק לרווח - 796 מיליון שקל, מול הפסד בסך 1.19 מיליארד ב-2020. השיפור נובע משינויים בהפסד מירידת ערך, סעיף הוצאות/הכנסות תפעוליות אחרות והוצאות מסים.
- אפלייד מטיריאלס עוקפת את ציפיות האנליסטים - אך התחזית חלשה
- מג'יק עם תוצאות טובות, אבל התחזית מאכזבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי המתואם (בנטרול סעיף הוצאות/הכנסות תפעוליות אחרות, נטו והפסדים/רווחים חד פעמיים מירידת/עליית ערך) לשנת 2020 הסתכם בכ-1.14 מיליארד שקל בהשוואה לכ-913 מיליון שקל אשתקד. כמו כן מציינים בבזק כי התזרים החופשי הסתכם בכ-1.48 מיליארד שקל, שיפור של כ-110 מיליון שקל מול אשתקד, והדבר אפשר את הקטנת החוב נטו ל-6.84 מיליארד שקל בסוף 2020 מול כ-7.96 מיליארד שקל שנה קודם לכן. יחס החוב נטו ל-EBITDA מתואם עמד על כ-2.1 בהשוואה לכ-2.4 ב-2019.
"המיזוג הנבחן בין בזק בינלאומי ל-yes, והפיצול של חטיבת האינטגרציה לתאגיד נפרד חדש, כמו גם השקת הסיבים, הינם חלק מתוכנית אסטרטגית עליה אנו עובדים בחודשים האחרונים, שביסודה המעבר ממגננה לנטילת יוזמה והובלה של השוק בכל התחומים", אמר גיל שרון, יו"ר הדירקטוריון של בזק. "החלטה לבחון מיזוג זה באה על רקע הלכידות השירותית והעסקית ההולכת וגוברת בענף, התחרות הגוברת במגזרי פעילות חברות הבת, השינויים העסקיים והרגולטוריים החלים והצפויים לחול על בזק בינלאומי ו-yes ופעילותן, והצורך לבחון את העמקת הסינרגיה וההתייעלות התפעולית של חברות הבת, על מנת להשיא ולהציף ערך".
- 1.אברהם 25/03/2021 10:45הגב לתגובה זונכבדי בזק חברה טובה אם הכנסות עצומות והעתיד יותר גדולות היא ירדה בגלל ששר התקשורת מסיבות שלו הוריד אותה היום אחרי הבחירות ימונה שר אחר ויבטל את הוראת קודמו

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמטריקס מזנקת 7%, מניית הבורסה ב-4.8%; לייבפרסון נופלת 9%, אנרג׳יקס ב-4%
עליות מתונות במדדים עם פתיחת יום המסחר - ת״א 35 עולה 0.1%, ת״א 90 מטפס 0.3%.
בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים יציב סביב ה-0 בנטיה לעליות קלות, ת״א ביטוח מוסיף 0.6%.
בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.2%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%.
במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.21% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל
2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי - השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?
בזמן שהרשתות החברתיות הפכו לזירה מרכזית של השקעות, שיווק ותוכן, הן גם הפכו לקרקע פורייה להונאות פיננסיות שמרוששות אנשים תמימים. ההונאות האלה פוגעות באמון של הציבור בשוק ההון. בדיון שנערך כעת בוועדת המשנה למדע ולטכנולוגיה, התייחס יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, לתופעה הזאת והזהיר מפני היקף התופעה והמורכבות שבטיפול בה.
לדבריו, בשנה האחרונה מטפלת הרשות בהונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדי שקלים שזאת תופעה שלא נראתה בעבר. זינגר הסביר שעיקר הקושי נובע מכך שרבות מההונאות מופעלות מחו"ל באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ובפרט בעזרת כלים של בינה מלאכותית שמאפשרים יצירת סרטונים ופרסומים מזויפים בשפה המקומית. הוא הדגיש כי הרשתות החברתיות הן גם חלק מהבעיה וגם חלק מהפתרון, וכי יש צורך במענה טכנולוגי מובנה ולא רק באכיפה.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זינגר הפנה אצבע מאשימה לפייסבוק, וציין כי הרשות ניסתה לגבש מול חברת מטא - חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ מנגנון של אימות וזיהוי למפרסמים של פרסומים ממומנים שפונים למשקיעים בישראל, כך שניתן יהיה לוודא שהגורם שמפרסם הוא אכן מי שהוא מציג עצמו להיות. אלא שלדבריו, מטא אינה משתפת פעולה ומקשה על קידום ההסדר. נזכיר כי הפרסום הממומן הוא ערוץ הכנסות מרכזי עבור החברה, וכנראה אין לה הרבה מוטיבציה להחמיר בפיקוח על המודעות מהסוג הזה. זינגר סיכם כי יש למצוא פתרון מערכתי, בשיתוף הכנסת והרשתות החברתיות, שיבלום את התופעה ההולכת ומתרחבת ויגן על הציבור מפני פגיעה באמון בשוק ההון.
