מנכל בזק דודו מזרחי
צילום: רמי זרנגר
דוחות

בזק שמרה על רמת ההכנסות ברבעון; הצפי ל-21': ירידה של 10% ברווח

החברה הכניסה כ-2 מיליארד שקל ברבעון הסוגר של 2020 כשהרווח התפעולי קפץ עקב קיטון בהפרשות לפרישת עובדים. המגזר הקווי קיזז את היחלשות yes ופלאפון בקורונה, אולם בבזק יאלצו להתמודד עם היוזמה להפחחת התעריפים
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה אינטגרציה בזק

קבוצת התקשורת בזק -0.37%  מדווחת על הכנסות של 2.2 מיליארד שקל ברבעון הרביעי של 2020, בדומה לתקופה המקבילה, ועל רווח תפעולי של 296 מיליון שקל, מול 8 מיליון שקל. בסעיף ההוצאות התפעוליות האחרות נטו נרשמה ירידה בתקופה לרמה של 103 מיליון שקל מול 169 מיליון שקל ברבעון מקביל, בין היתר עקב קיטון בהפרשה לפרישת עובדים בבזק קווי ומרישום הפרשה לפרישת עובדים של פלאפון ברבעון הרביעי אשתקד. בשורה התחתונה מציגה בזק מעבר לרווח של 174 מיליון שקל, מול הפסד של 87 מיליון שקל ברבעון מקביל.

עוד פרסמה החברה תחזית ל-2021: הרווח הנקי המתואם המיוחס לבעלי מניות צפוי להיות כמיליארד שקל , ה-EBITDA המתואם יעמוד על כ-3.5 מיליארד שקל וה-CAPEX (השקעה ברכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים) מוערך בכ-1.7 מיליארד שקל - בשני הסעיפים הראשונים מדובר בירידה מרמות של 1.14 מיליארד שקל ו-3.66 מיליארד שקל ב-2020, בהתאמה, ובזה האחרון מדובר בעליה מרמה של 1.5 מיליארד שקל.

בשנה כולה ירדו הכנסות בזק מעט (2.3%) לסך של כ-8.72 מיליארד שקל עקב ירידה בהכנסות החברות הבנות (כידוע, בפלאפון למשל כמו שאר חברות הסלולר נפגעו מסגירת השמים שהובילה לירידה בהכנסות משירותי נדידה שרוכשים ישראלים הנופשים בחו"ל). הירידה מנגד קוזזה ע"י עליה בפעילות בזק קווי - ובהקשר זה יוזכר השימוע שפרסם משרד התקשורת להחלת תעריפים חדשים, נמוכים יותר, במגזר.

עוד ב-2020 הציגה החברה שיפור של 71.2% ברווח התפעולי לסך של 1.46 מיליארד שקל, מול 850 מיליון שקל ב-2019, וגם כאן ההוצאות תפעוליות אחרות נטו ירדו - מ-221 מיליון שקל ב-2019 ל-74 מיליון שקל ב-2020. גם בשנה כולה עברה בזק לרווח - 796 מיליון שקל, מול הפסד בסך 1.19 מיליארד ב-2020. השיפור נובע משינויים בהפסד מירידת ערך, סעיף הוצאות/הכנסות תפעוליות אחרות והוצאות מסים.

הרווח הנקי המתואם (בנטרול סעיף הוצאות/הכנסות תפעוליות אחרות, נטו והפסדים/רווחים חד פעמיים מירידת/עליית ערך) לשנת 2020 הסתכם בכ-1.14 מיליארד שקל בהשוואה לכ-913 מיליון שקל אשתקד. כמו כן מציינים בבזק כי התזרים החופשי הסתכם בכ-1.48 מיליארד שקל, שיפור של כ-110 מיליון שקל מול אשתקד, והדבר אפשר את הקטנת החוב נטו  ל-6.84 מיליארד שקל בסוף 2020 מול כ-7.96 מיליארד שקל שנה קודם לכן. יחס החוב נטו ל-EBITDA מתואם עמד על כ-2.1 בהשוואה לכ-2.4 ב-2019.

"המיזוג הנבחן בין בזק בינלאומי ל-yes, והפיצול של חטיבת האינטגרציה לתאגיד נפרד חדש, כמו גם השקת הסיבים, הינם חלק מתוכנית אסטרטגית עליה אנו עובדים בחודשים האחרונים, שביסודה המעבר ממגננה לנטילת יוזמה והובלה של השוק בכל התחומים", אמר גיל שרון, יו"ר הדירקטוריון של בזק. "החלטה לבחון מיזוג זה באה על רקע הלכידות השירותית והעסקית ההולכת וגוברת בענף, התחרות הגוברת במגזרי פעילות חברות הבת, השינויים העסקיים והרגולטוריים החלים והצפויים לחול על בזק בינלאומי ו-yes ופעילותן, והצורך לבחון את העמקת הסינרגיה וההתייעלות התפעולית של חברות הבת, על מנת להשיא ולהציף ערך".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אברהם 25/03/2021 10:45
    הגב לתגובה זו
    נכבדי בזק חברה טובה אם הכנסות עצומות והעתיד יותר גדולות היא ירדה בגלל ששר התקשורת מסיבות שלו הוריד אותה היום אחרי הבחירות ימונה שר אחר ויבטל את הוראת קודמו
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?