ענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך
צילום: עודד קרני

יו"ר רשות ניירות ערך: כל בלון סופו להתפוצץ

מילים כדורבנות. אך הרשות לא באמת בלמה/ עצרה את הנפקת החברות בשווי מנופח (השאלה אם תפקידה להתייחס לשווי? לא בטוח) והיא לא עצרה את השיטה - הצעה לא אחידה, שותפויות מו"פ עם דמי ניהול מופרזים ועוד
נתנאל אריאל | (1)

הרגולטורית של שוק ההון אומנם מסבירה שהיא פועלת כדי לעצור הנפקות בשווי מנופח, ולהגן על ציבור המשקיעים. הכוונה אולי טובה, הביצוע לא טוב. בכנס של מחלקת האכיפה אמרה יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, כי "תפקיד רשות ניירות ערך הוא שמירה על עניינם של ציבור המשקיעים החל מאסדרה של תחומי פעילות קיימים וחדשים בשוק ההון, דרך פיקוח וכלה באכיפה".

בשנים האחרונות חברות ראו שהן לא מצליחות לגייס כספים בעולם, והגיעו לישראל כדי לגייס. פריחת שוק ההון היא דבר מבורך, אך לא כאשר מגיעות דווקא חברות לא טובות, אך גואטה בוחרת להתעלם מכך ולדבריה: "בשנה האחרונה אנו רואים כי מאמצינו נושאים פרי ושוק ההון הציבורי מתרחב וגדל. אנחנו רואים בשוק ההון הציבורי בישראל - הנפקות במודל בינלאומי – כלומר שחברות מנפיקות כאן בישראל ונהנות מהשקעה של משקיעים בינלאומיים".

כל בלון - סופו להתפוצץ

עם סיום הרבעון הראשון של השנה, מספר ההנפקות בבורסה המקומית כבר עקפו את מספר ההנפקות בשנה שעברה (חלק מהחברות - בשווי מנופח) וגואטה מתייחסת לכך: "אנו מברכים על התפנית שחלה בשוק ההון – משוק הון יבש, שלא לומר גוסס לשוק הון חי ותוסס. כניסתן של חברות הטכנולוגיה לשוק ההון הציבורי חשובה מאוד – הבורסה צריכה לשקף את מנעד התעשיות בישראל כולל ההיי טק, שמהווה משאב לאומי.

"אנחנו עוקבים אחרי ההנפקות, לומדים אותן ורואים מה קורה לשווי המניה – כל בלון שמתנפח סופו להתרוקן מאוויר או במקרה גרוע יותר, אף להתפוצץ. לכן, אנחנו לא מתבשמים בנתוני הגידול בהנפקות - אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק, בודקים, מתקנים, משפרים, מאזנים ואם צריך, גם מרסנים. אני עושה מה שנכון למשקיע ולשוק. אני לא עושה מה שרוצים לשמוע או מה שנראה טוב. סגל הרשות ואני בראשו מסתכלים נכוחה על השוק.

"האינטרס היחיד שעומד לנגד עינינו הוא האינטרס הציבורי של טובת המשקיעים והאחריות למימוש האינטרס הזה – רובצת על כתפינו. ולכן אנו נוקטים וננקוט בכל הצעדים הדרושים על מנת לדאוג שהאינטרס הציבורי מיושם באופן אופטימלי ופועלים למנוע את תופעת 'המערב הפרוע' בשוק ההנפקות בכללותו ככל שאנו סוברים כי לדעתנו היא עלולה להתקיים.

"אנחנו בודקים בקפדנות את כל הגורמים בשרשרת ההנפקה ומוודאים שהם פועלים על פי חוק  - לא נאפשר לעגל פינות או לייצר שיטות עבודה פגומות. אנחנו עומדים בקשר עם החברות, ולצד הפיקוח השוטף, מבצעים ביקורות ובכל מקום שיידרש – מפעילים את זרוע האכיפה של הרשות.

"ובהקשר האכיפה, לשמה נתכנסנו היום - האכיפה היא כלי אחד בארגז הכלים שהמחוקק הקנה לרשות ניירות ערך לשם מילוי תפקידה והיא אינה מטרה העומדת בפני עצמה. פעילות האכיפה נועדה לחזק את האמון של ציבור המשקיעים והמנפיקים בשוק ההון. שוק הון הוגן ומסחר תקין הם תנאי ראשון לקיומו של שוק ולכן על מנת להעניק את הביטחון והלגיטימיות לפעילות המסחר נדרשת בין היתר אכיפה יעילה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מילים כדורבנות. פעולות של הרשות? לא ממש

הביקורת של גואטה במקומה. בחודשים האחרונים נצפה בבורסה גל של הנפקות של חברות בשווים שאינם תואמים את המציאות. אבל רשות ניירות ערך יכולה לפעול ביתר נחישות. רשות ניירות ערך הכשירה את השיטה הפסולה של הצעה לא אחידה בהנפקות. השיטה הזאת מחשקת את ה"תן וקח". היא מחזקת את הקשר בין החתמים לבין הגופים המוסדיים. היא מוציאה את הציבור מהאפשרות להשתתף בהנפקה. היא מייצרת הנפקות שיש להן סיכוי טוב להצליח אחרי הכניסה לבורסה. היא מקנה כוח מאוד גדול לחתמים ומייצרת עיוות - שליטה בביקושים והשארת ביקושים ליום שאחרי. האפליה הזו גרועה לשוק ההון ומייצרת ניפוחים. 

בעיה נוספת שהרשות לא טיפה בה - דמי הניהול הכבדים של שותפויות המו"פ שבעצם מקטינים דרמטית את היכולת של החברות להשביח. בזמן האחרון אחרי ש-7 שותפויות מו"פ הנפיקו, רשות ניירות ערך נכנסה לעובי הקורה ובכוונתה להפסיק את החגיגה.     

הגיוסים בשוק האג"ח והתלות בחברות הדירוג זו עוד נקודת חולשה של שוק ההון המקומי. החברות מכינות תשקיף (לפעמים חסר, לפעמים ללא גילוי נאות כנדרש) ויוצאות לרוד שואו. לפעמים הן עוברות בין חברות דירוג שונות עד שהן מקבלות את השווי המנופח שהן רוצות להשיג. הרי אין קל מכך: החברות המונפקות הן אלה שבתכלס משלמות על העבודה של חברות הדירוג. השווי המתקבל לא מספיק גבוה? התשלום בסכנה. השווי לא מספיק גבוה? נו טוב, תמיד אפשר לעבור לחברת דירוג אחרת שתיתן את השווי שהחברה רוצה לקבל.

עובדה ידועה היא שחברות הדירוג לא באמת מצליחות לחזות מראש עלייה ונפילה של חברות, ובאופן מצחיק (או עצוב) הן עשויות להמליץ על 'מכירה' אחרי שמניה התרסקה בעשרות אחוזים, או המלצת 'קנייה' אחרי שהמניה כבר עשתה את הראלי שלה. אבל אי קשה לבוא לחברות הדירוג בתלונות כאשר בפועל הן מקבלות את המשכורת מהחברות עצמן. לא במקרה, גם במשברים הפיננסים הגדולים חברות הדירוג לא ידעו לחזות את הבועה המתפתחת ויצאו באור שלילי. אך כל עוד הרגולטור לא מתערב (מישהו אמר גואטה?) מה אתם רוצים מחברות הדירוג עצמן? בסוף - גם הן רוצות להתפרנס.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סלי 21/03/2021 23:05
    הגב לתגובה זו
    מניות קקיוניות מרכיבות מדד 35 בושה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.