מזרחי טפחות מסמן את ההיי-טק כמנוע צמיחה ומזמין חברות לקבל מימון
מזרחי טפחות בנק מזרחי טפחות מסמן את תחום ההיי-טק כמנוע צמיחה ומזמין חברות לקבל מימון בנקאי במסגרת Venture Lending חלף גיוסי הון. "ההיי-טק הוא מנוע הצמיחה המרכזי בישראל ולכן גם הבנק רוצה להרחיב את הנוכחות שלו בתחום", אומר דני מאור, מנהל מחלקת היי-טק בחטיבה לבנקאות עסקית בבנק מזרחי טפחות בראיון לביזפורטל. לדבריו, מימון באמצעות חוב, זה לא ממש ב-DNA של חברות היי-טק, אבל זה הולך ומשתנה לאחרונה. "למרות שמדובר בחברות סטארט-אפ שהן בשלב מוקדם יחסית, ולכאורה הסיכון בהן הוא גבוה, מדובר באחד התחומים הרווחיים והצומחים ביותר בבנק לאחרונה".
גיוסי הון של חברות היי-טק בישראל
נניח שאני רוצה לפתוח חברת סטראט אפ – אני יכול לקבל מימון מהבנק?
"חברות שהן רק בשלב ההקמה ראוי שתמומנה ע"י משקיעי הון סיכון ולא באשראי בנקאי".
אז מה הקריטריונים לקבלת מימון מהבנק בחברות סטארט-אפ?
"הקווים המנחים הבולטים של הבנק במימון בתחום הם הענקת מימון לחברות שכבר יש להן הכנסות מסחריות בהיקף מינימלי של 3 מיליון דולר וחברות שגייסו לפחות 4 מיליון דולר ממשקיעי הון סיכון. היקף האשראי שאנחנו מעניקים לחברות שעומדות בקריטריונים הללו הינו החל ממיליון דולר ועסקה ממוצעת היא סביב ה-5 מיליון דולר".
זה תהליך מורכב יותר מאשר בתחומים אחרים?
"כן. מעבר לבחינה של הדוחות הכספיים, שהם פחות מהותיים אצל חברות סטארט-אפ, אנחנו בוחנים את המוצר של החברה, את התכנית העסקית, ולעיתים אף יוצרים קשר עם לקוחות של החברות, במטרה לקבל תמונת מצב לגבי יכולת שירות החוב, גם במידה ויעדי התכנית העסקית לא יושגו במלואם".
למה שהבנק ייתן לחברת סטארט-אפ הלוואה, הרי יש סיכוי גבוה מאד שהעסק לא יבשיל?
"הרציונל של הבנק לתמוך בחברות סטארט-אפ הינו שהבנק מבין שמדובר במנוע הצמיחה הבולט של מדינת ישראל. חברות היי-טק, בניגוד לענפים אחרים, הינן בדרך כלל בעלות גמישות טובה מאוד במבנה ההוצאות ויודעות להתאים את עצמן למצבי שוק משתנים. לכן יכולת השרידות שלהן טובה מאוד".
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"חברות סטארט-אפ משקיעות הרבה במו"פ וצמיחה ולכן הן הפסדיות לאורך שנים רבות. למרות זאת, הבנק מוכן לקחת את הסיכון ולממן חברה הפסדית על בסיס מתודולוגיית מימון שקיימת בבנק לאורך שנים. ההלוואות מוחזרות מתזרים המזומנים העתידי של החברה ומגיוסי הון. מעבר לכך, אמנם הדאונסייד הוא כשל פירעון, אולם קיים גם אפסייד מבחינת הבנק, שכן כחלק ממבנה החוב ב-Venture Lending, החברה מעניקה לבנק בנוסף לריבית על ההלוואה, גם אופציות".
זה נשמע כמו הלוואות בסיכון גבוה. מה הבטוחה של הבנק ומה שיעורי הכשל בהלוואות מהסוג הזה?
"תיק אשראי ה-Venture Lending הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בבנק. מדובר על אשראי לתקופה של 3-4 שנים, כאשר הבנק מקבל שעבוד צף על נכסי החברה. החוב גם מותנה בכרית מזומנים, שמאפשרת לנו להגיב לפני שנהיה מאוחר מדי.
מתוך יותר מ-100 עסקאות מהסוג הזה שביצענו בבנק בעשור האחרון, היה כשל אחד בשירות החוב. צריך להבהיר, זה לא שכל חברה שהגיעה לקבל מימון מבנק מזרחי טפחות הצליחה לשלם את החוב ללא בעיות, יש בעיות. אבל החכמה היא לדעת להתמודד איתן בלי להגיע לרמה של פירוק החברה. במצבים מסוג זה, בדר"כ אנחנו מגיעים להבנות עם הנהלת החברה ומוצאים מתווה שכולל הזרמת כספים על ידי בעלי מניות נוספים".
- מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
הבעיה עם הלוואות, היא שצריך לשלם החזרים באופן שוטף... אם אני חברת סטארט-אפ בשלבים ראשוניים, כנראה שאין לי מספיק הכנסות... איך זה בדיוק עובד בשבילי?
"הסיבה העיקרית לכך שסטארט-אפים מעדיפים יותר בשנים האחרונות לגייס חוב על פני הון היא על מנת להאריך את ה'אוויר לנשימה' עד לגיוס הבא והעלאת השווי. סיבה נוספת לכך, אם כי פחות משמעותית בעת קבלת ההחלטה על לקיחת חוב, היא העובדה שזה מכשיר מימוני פחות מדלל עבור בעלי המניות".
"ניתן להבחין בעלייה בפרק הזמן שעובר עד למימוש המיזם, כאשר טווח הזמן הממוצע למימוש עומד על 10-15 שנים לעומת 5-10 שנים בעבר. כלומר, מדובר בתהליך ממושך יותר של הצפת ערך לפני מועד המימוש. כתוצאה מכך, חברות גדולות בעלות שווי גבוה יותר עושות אקזיטים גדולים יותר ולעיתים אקזיטים 'בחלקים'.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
