מזרחי טפחות מסמן את ההיי-טק כמנוע צמיחה ומזמין חברות לקבל מימון
מזרחי טפחות בנק מזרחי טפחות מסמן את תחום ההיי-טק כמנוע צמיחה ומזמין חברות לקבל מימון בנקאי במסגרת Venture Lending חלף גיוסי הון. "ההיי-טק הוא מנוע הצמיחה המרכזי בישראל ולכן גם הבנק רוצה להרחיב את הנוכחות שלו בתחום", אומר דני מאור, מנהל מחלקת היי-טק בחטיבה לבנקאות עסקית בבנק מזרחי טפחות בראיון לביזפורטל. לדבריו, מימון באמצעות חוב, זה לא ממש ב-DNA של חברות היי-טק, אבל זה הולך ומשתנה לאחרונה. "למרות שמדובר בחברות סטארט-אפ שהן בשלב מוקדם יחסית, ולכאורה הסיכון בהן הוא גבוה, מדובר באחד התחומים הרווחיים והצומחים ביותר בבנק לאחרונה".
גיוסי הון של חברות היי-טק בישראל
נניח שאני רוצה לפתוח חברת סטראט אפ – אני יכול לקבל מימון מהבנק?
"חברות שהן רק בשלב ההקמה ראוי שתמומנה ע"י משקיעי הון סיכון ולא באשראי בנקאי".
אז מה הקריטריונים לקבלת מימון מהבנק בחברות סטארט-אפ?
"הקווים המנחים הבולטים של הבנק במימון בתחום הם הענקת מימון לחברות שכבר יש להן הכנסות מסחריות בהיקף מינימלי של 3 מיליון דולר וחברות שגייסו לפחות 4 מיליון דולר ממשקיעי הון סיכון. היקף האשראי שאנחנו מעניקים לחברות שעומדות בקריטריונים הללו הינו החל ממיליון דולר ועסקה ממוצעת היא סביב ה-5 מיליון דולר".
זה תהליך מורכב יותר מאשר בתחומים אחרים?
"כן. מעבר לבחינה של הדוחות הכספיים, שהם פחות מהותיים אצל חברות סטארט-אפ, אנחנו בוחנים את המוצר של החברה, את התכנית העסקית, ולעיתים אף יוצרים קשר עם לקוחות של החברות, במטרה לקבל תמונת מצב לגבי יכולת שירות החוב, גם במידה ויעדי התכנית העסקית לא יושגו במלואם".
למה שהבנק ייתן לחברת סטארט-אפ הלוואה, הרי יש סיכוי גבוה מאד שהעסק לא יבשיל?
"הרציונל של הבנק לתמוך בחברות סטארט-אפ הינו שהבנק מבין שמדובר במנוע הצמיחה הבולט של מדינת ישראל. חברות היי-טק, בניגוד לענפים אחרים, הינן בדרך כלל בעלות גמישות טובה מאוד במבנה ההוצאות ויודעות להתאים את עצמן למצבי שוק משתנים. לכן יכולת השרידות שלהן טובה מאוד".
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"חברות סטארט-אפ משקיעות הרבה במו"פ וצמיחה ולכן הן הפסדיות לאורך שנים רבות. למרות זאת, הבנק מוכן לקחת את הסיכון ולממן חברה הפסדית על בסיס מתודולוגיית מימון שקיימת בבנק לאורך שנים. ההלוואות מוחזרות מתזרים המזומנים העתידי של החברה ומגיוסי הון. מעבר לכך, אמנם הדאונסייד הוא כשל פירעון, אולם קיים גם אפסייד מבחינת הבנק, שכן כחלק ממבנה החוב ב-Venture Lending, החברה מעניקה לבנק בנוסף לריבית על ההלוואה, גם אופציות".
זה נשמע כמו הלוואות בסיכון גבוה. מה הבטוחה של הבנק ומה שיעורי הכשל בהלוואות מהסוג הזה?
"תיק אשראי ה-Venture Lending הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בבנק. מדובר על אשראי לתקופה של 3-4 שנים, כאשר הבנק מקבל שעבוד צף על נכסי החברה. החוב גם מותנה בכרית מזומנים, שמאפשרת לנו להגיב לפני שנהיה מאוחר מדי.
מתוך יותר מ-100 עסקאות מהסוג הזה שביצענו בבנק בעשור האחרון, היה כשל אחד בשירות החוב. צריך להבהיר, זה לא שכל חברה שהגיעה לקבל מימון מבנק מזרחי טפחות הצליחה לשלם את החוב ללא בעיות, יש בעיות. אבל החכמה היא לדעת להתמודד איתן בלי להגיע לרמה של פירוק החברה. במצבים מסוג זה, בדר"כ אנחנו מגיעים להבנות עם הנהלת החברה ומוצאים מתווה שכולל הזרמת כספים על ידי בעלי מניות נוספים".
- הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך
- מניות הביטוח תחת לחץ, מניות השבבים יעלו, ומה יהיה היום בבורסה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
הבעיה עם הלוואות, היא שצריך לשלם החזרים באופן שוטף... אם אני חברת סטארט-אפ בשלבים ראשוניים, כנראה שאין לי מספיק הכנסות... איך זה בדיוק עובד בשבילי?
"הסיבה העיקרית לכך שסטארט-אפים מעדיפים יותר בשנים האחרונות לגייס חוב על פני הון היא על מנת להאריך את ה'אוויר לנשימה' עד לגיוס הבא והעלאת השווי. סיבה נוספת לכך, אם כי פחות משמעותית בעת קבלת ההחלטה על לקיחת חוב, היא העובדה שזה מכשיר מימוני פחות מדלל עבור בעלי המניות".
"ניתן להבחין בעלייה בפרק הזמן שעובר עד למימוש המיזם, כאשר טווח הזמן הממוצע למימוש עומד על 10-15 שנים לעומת 5-10 שנים בעבר. כלומר, מדובר בתהליך ממושך יותר של הצפת ערך לפני מועד המימוש. כתוצאה מכך, חברות גדולות בעלות שווי גבוה יותר עושות אקזיטים גדולים יותר ולעיתים אקזיטים 'בחלקים'.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך
הרווחיות של חברות הביטוח לא עוצרת, והפניקס מבינה שאת התחזיות לשנת 2027 היא משיגה כבר השנה; לכן החברה מעלה בחדות את התחזיות לשנת 2028, עם תשואה להון שתהיה מעל 25%, רווח EBITDA מתואם של 2.5 מיליארד, ורווחי ליבה של 3.4 מיליארד שקל
הפניקס הפניקס 0% מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025 ומציגה המשך צמיחה הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה, לצד עדכון משמעותי של היעדים האסטרטגיים לשנים הקרובות. הרווח הכולל ברבעון עלה ל-803 מיליון שקל, לעומת 758 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל-2.3 מיליארד שקל צמיחה חדה ביחס ל-1.65 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גם רווח הליבה ממשיך לעלות, והגיע ברבעון ל-667 מיליון שקל ובתשעת החודשים ל-1.98 מיליארד שקל, עלייה ניכרת מול 572 ו-1.65 מיליארד שקל בהתאמה אשתקד. התשואה להון בולטת אף היא ומשקפת רבעון חזק במיוחד עם 29.2%. התשואה להון מפעילות ליבה עומדת על 24%.
אולם עיקר המשקל בדיווח הנוכחי נמצא בעדכון היעדים ל-2028, יעד שאפתני הרבה יותר מהמתווה
הקודם, ומציג עלייה משמעותית בכל הפרמטרים המרכזיים. הפניקס מצפה שרווח הליבה שלה יצמח לטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל, לצד תשואה להון של מעל 25%. מדובר בקפיצה ניכרת מהיעדים שנקבעו לשנת 2027 רק בספטמבר האחרון, שעמדו על 2.4-2.6 מיליארד שקל.
אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הפניקס הוא תחום ניהול הנכסים, שממשיך להאיץ קדימה. רווחי הליבה מפעילות זו הסתכמו ברבעון ב-256 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו ל-682 מיליון שקל, גידול של כ-43% לעומת התקופה המקבילה. במקביל, ה-EBITDA המותאם זינק ל-430 מיליון שקל ברבעון ול-1.19 מיליארד שקל מתחילת השנה, ומדגיש את ההתרחבות בפעילויות הרווחיות של הקבוצה ובשיפור היעילות. היקף הנכסים המנוהלים עלה ל-585 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון, כ-11% יותר מרמתו בסוף 2024.
בפעילות הביטוח נרשמה יציבות בצמיחה: הרווח מפעילות הליבה עלה ל-411 מיליון שקל ברבעון ול-1.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, שיפור מתון אך עקבי, בין היתר בזכות הרחבת תהליכי הדיגיטציה והאופטימיזציה. החברה ציינה כי עמידותה לשינויי ריבית נותרה גבוהה, כאשר תשואת הנוסטרו ברבעון, כ-9% בקצב שנתי, תמכה בשורה התחתונה. בנוסף השלימה החברה את הגדלת האחזקה בפניקס סוכנויות ל-95%.
- הפניקס עם תשואה להון של 35% ברבעון השני
- הפניקס: רווח כולל של 617 מיליון שקל; תשואה להון של 24%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד חלוקת הרווחים, הפניקס מודיעה על דיבידנד רבעוני של 320 מיליון שקל, כ-1.25 שקל למניה, ובסך הכול חילקה 950 מיליון שקל מתחילת השנה. לצד זאת ביצעה רכישות עצמיות בהיקף של כ-188 מיליון שקל.
