דני מאור מזרחי טפחות
צילום: בר שריר, Bizportal
ראיון

מזרחי טפחות מסמן את ההיי-טק כמנוע צמיחה ומזמין חברות לקבל מימון

לדברי דני מאור, מנהל מחלקת היי-טק בחטיבה לבנקאות עסקית בבנק "ההיי-טק הוא מנוע הצמיחה המרכזי בישראל ולכן גם הבנק רוצה להרחיב את הנוכחות שלו בתחום"; אבל איך בדיוק חברות סטאר-אפ יכולות לשלם את החוב?
ערן סוקול |
נושאים בכתבה מזרחי טפחות

בנק מזרחי טפחות מסמן את תחום ההיי-טק כמנוע צמיחה ומזמין חברות לקבל מימון בנקאי במסגרת Venture Lending חלף גיוסי הון. "ההיי-טק הוא מנוע הצמיחה המרכזי בישראל ולכן גם הבנק רוצה להרחיב את הנוכחות שלו בתחום", אומר דני מאור, מנהל מחלקת היי-טק בחטיבה לבנקאות עסקית בבנק מזרחי טפחות בראיון לביזפורטל. לדבריו, מימון באמצעות חוב, זה לא ממש ב-DNA של חברות היי-טק, אבל זה הולך ומשתנה לאחרונה. "למרות שמדובר בחברות סטארט-אפ שהן בשלב מוקדם יחסית, ולכאורה הסיכון בהן הוא גבוה, מדובר באחד התחומים הרווחיים והצומחים ביותר בבנק לאחרונה".

גיוסי הון של חברות היי-טק בישראל

נניח שאני רוצה לפתוח חברת סטראט אפ – אני יכול לקבל מימון מהבנק? 

"חברות שהן רק בשלב ההקמה ראוי שתמומנה ע"י משקיעי הון סיכון ולא באשראי בנקאי".

אז מה הקריטריונים לקבלת מימון מהבנק בחברות סטארט-אפ? 

"הקווים המנחים הבולטים של הבנק במימון בתחום הם הענקת מימון לחברות שכבר יש להן הכנסות מסחריות בהיקף מינימלי של 3 מיליון דולר וחברות שגייסו לפחות 4 מיליון דולר ממשקיעי הון סיכון. היקף האשראי שאנחנו מעניקים לחברות שעומדות בקריטריונים הללו הינו החל ממיליון דולר ועסקה ממוצעת היא סביב ה-5 מיליון דולר".

זה תהליך מורכב יותר מאשר בתחומים אחרים?

"כן. מעבר לבחינה של הדוחות הכספיים, שהם פחות מהותיים אצל חברות סטארט-אפ, אנחנו בוחנים את המוצר של החברה, את התכנית העסקית, ולעיתים אף יוצרים קשר עם לקוחות של החברות, במטרה לקבל תמונת מצב לגבי יכולת שירות החוב, גם במידה ויעדי התכנית העסקית לא יושגו במלואם".

למה שהבנק ייתן לחברת סטארט-אפ הלוואה, הרי יש סיכוי גבוה מאד שהעסק לא יבשיל? 

"הרציונל של הבנק לתמוך בחברות סטארט-אפ הינו שהבנק מבין שמדובר במנוע הצמיחה הבולט של מדינת ישראל. חברות היי-טק, בניגוד לענפים אחרים, הינן בדרך כלל בעלות גמישות טובה מאוד במבנה ההוצאות ויודעות להתאים את עצמן למצבי שוק משתנים. לכן יכולת השרידות שלהן טובה מאוד".

"חברות סטארט-אפ משקיעות הרבה במו"פ וצמיחה ולכן הן הפסדיות לאורך שנים רבות. למרות זאת, הבנק מוכן לקחת את הסיכון ולממן חברה הפסדית על בסיס מתודולוגיית מימון שקיימת בבנק לאורך שנים. ההלוואות מוחזרות מתזרים המזומנים העתידי של החברה ומגיוסי הון. מעבר לכך, אמנם הדאונסייד הוא כשל פירעון, אולם קיים גם אפסייד מבחינת הבנק, שכן כחלק ממבנה החוב ב-Venture Lending, החברה מעניקה לבנק בנוסף לריבית על ההלוואה, גם אופציות".

זה נשמע כמו הלוואות בסיכון גבוה. מה הבטוחה של הבנק ומה שיעורי הכשל בהלוואות מהסוג הזה? 

"תיק אשראי ה-Venture Lending הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בבנק. מדובר על אשראי לתקופה של 3-4 שנים, כאשר הבנק מקבל שעבוד צף על נכסי החברה. החוב גם מותנה בכרית מזומנים, שמאפשרת לנו להגיב לפני שנהיה מאוחר מדי. 

מתוך יותר מ-100 עסקאות מהסוג הזה שביצענו בבנק בעשור האחרון, היה כשל אחד בשירות החוב. צריך להבהיר, זה לא שכל חברה שהגיעה לקבל מימון מבנק מזרחי טפחות הצליחה לשלם את החוב ללא בעיות, יש בעיות. אבל החכמה היא לדעת להתמודד איתן בלי להגיע לרמה של פירוק החברה. במצבים מסוג זה, בדר"כ אנחנו מגיעים להבנות עם הנהלת החברה ומוצאים מתווה שכולל הזרמת כספים על ידי בעלי מניות נוספים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבעיה עם הלוואות, היא שצריך לשלם החזרים באופן שוטף... אם אני חברת סטארט-אפ בשלבים ראשוניים, כנראה שאין לי מספיק הכנסות... איך זה בדיוק עובד בשבילי?

"הסיבה העיקרית לכך שסטארט-אפים מעדיפים יותר בשנים האחרונות לגייס חוב על פני הון היא על מנת להאריך את ה'אוויר לנשימה' עד לגיוס הבא והעלאת השווי. סיבה נוספת לכך, אם כי פחות משמעותית בעת קבלת ההחלטה על לקיחת חוב, היא העובדה שזה מכשיר מימוני פחות מדלל עבור בעלי המניות".

"ניתן להבחין בעלייה בפרק הזמן שעובר עד למימוש המיזם, כאשר טווח הזמן הממוצע למימוש עומד על 10-15 שנים לעומת 5-10 שנים בעבר. כלומר, מדובר בתהליך ממושך יותר של הצפת ערך לפני מועד המימוש. כתוצאה מכך, חברות גדולות בעלות שווי גבוה יותר עושות אקזיטים גדולים יותר ולעיתים אקזיטים 'בחלקים'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

חברות הביטוח קופצות 2.1%, הבנקים 1.2%; קמטק ב-11% אלביט 5% - ת"א 35 מוסיף 2.2%

זינוקים במניות השבבים - קמטק, נובה וטאואר המדדים בירוק בוהק; גילת טלקום עם קפיצת מדרגה מדווחת על עסקת של 52 מיליון שקל; אלביט עם חוזים נוספים; סוגת ברכישה ראשונה מההנפקה - מה הרכישה מספרת לנו על מחיר המניה?

מערכת ביזפורטל |


נקסט ויז'ן קופצת היום. נזכיר שב-30 לדצמבר הודיעה נקסט ויז'ן 2.35%   כי היום בין השעות 15:30 ל-16:30 (זמן החלטת הריבית) החברה תפרסם את ההערכות שלה בקשר עם סך ההכנסות ב-2025 וכן את יעד ההכנסה שיציב דירקטוריון החברה לשנת 2026 רק בחודש האחרון היא הספיקה לדווח על עוד 2 הזמנות בהיקף של 31.6 מ' דולר בנוסף לעסקת הענק של ה-77 מיליון דולר חישבנו והיקף ההזמנות של נקסט ויז'ן רק בחצי השנה האחרונה עומד על 165.4 מיליון דולר. נקסט ויז'ן עשתה קפיצה מטורפת מאז ההנפקה שלה, למעלה מפי 42 תשואה (!) היא עקפה חברות ענק, נכנסה לת"א 35 והיא כיום במקום ה-18 בשווי השוק שלה בבורסה, מעל מליסרון, ביג קמטק, כלל ושופרסל. בסוף 2023 נקסט ויז'ן פרסמה תחזית שאז נשמעה שמרנית ל-2025, היא כללה צפי להכנסות של 160 מיליון דולר, גידול של 45% לעומת 2024, וזאת לאחר שההכנסות קפצו ביותר מ-110% בהשוואה ל-2023. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 רשמה החברה הכנסות של 120 מיליון דולר, כך שנכון לעכשיו (ובשקלול ההזמנות האחרונות) סביר להניח שהיא עומדת ואפילו עוקפת את התחזית השנתית שהציבה - מה יהיה היעד החדש ל-2026? יש הרבה ספקולציות בשוק, בפעם הקודמת התחזית נשמעה שמרנית - יש מי שמסמן את 270-290 מיליון שקל, צמיחה של קרוב ל-70% על 2025 ויש מי שמסמן את איזורי ה-220 מיליון שקל בהנחה שמרנית יותר.

החברה דיווחה על עסקאות מצטברות של כ-223 מיליון דולר במהלך 2025, נכון לסוף 2025, צבר ההזמנות של החברה התנפח לממדי ענק. עסקת ה-77 מיליון דולר והזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר מתחילת ינואר 2026 מיועדות לאספקה במהלך שנת 2026. בשוק מדברים על צמיחה של 45-50% נוספים. אם נגזור זאת מההכנסות הצפויות ב-2025, אנחנו מסתכלים על יעד של 240-260 מיליון דולר לפחות. אבל נמתין ונראה. אבל מה זה אומר על הרווח ומה זה אומר על המכפיל העתידי של נקסט ויז'ן - ניתחנו: אחרי שקפצה פי 42, החברה הזו תספק היום תחזית - האם היא תמשיך לעלות?



קיסטון מתחזקת. דיווחים כי חברת ההחזקות קיסטון אינפרא 6.16%   נערכת להנפיק את פעילות האנרגיה שלה, אחרי שבימים האחרונים השלימה מהלך ארגוני שבמסגרתו ריכזה את כלל החזקותיה בתחנות כוח בחברה חדשה בשם קיסטון פאוור. הקרן בוחנת להנפיק את החברה בתל אביב, אולי כבר בשנה הקרובה, כשהשווי שתבקש יכול להגיע עד 2 מיליארד שקל. קיסטון פאוור מרכזת כיום החזקות בחמש תחנות כוח פעילות בהספק מצרפי של כ-2.3 גיגה-ואט, המייצרות תזרים נקי שנתי מוערך של כ-115 מיליון שקל, לצד אופציה להחזקה של עד 49% בתחנת שורק העתידית בהספק של 900 מגה-ואט ושני פרויקטים נוספים בשלבי תכנון, עטרות וחגית 2. המהלך הוא חלק מהתוכנית האסטרטגית של קיסטון למעבר למודל של פלטפורמות תשתית ייעודיות והכפלת ההון העצמי בתוך חמש שנים.