דני מאור מזרחי טפחות
צילום: בר שריר, Bizportal
ראיון

מזרחי טפחות מסמן את ההיי-טק כמנוע צמיחה ומזמין חברות לקבל מימון

לדברי דני מאור, מנהל מחלקת היי-טק בחטיבה לבנקאות עסקית בבנק "ההיי-טק הוא מנוע הצמיחה המרכזי בישראל ולכן גם הבנק רוצה להרחיב את הנוכחות שלו בתחום"; אבל איך בדיוק חברות סטאר-אפ יכולות לשלם את החוב?
ערן סוקול |
נושאים בכתבה מזרחי טפחות

בנק מזרחי טפחות מסמן את תחום ההיי-טק כמנוע צמיחה ומזמין חברות לקבל מימון בנקאי במסגרת Venture Lending חלף גיוסי הון. "ההיי-טק הוא מנוע הצמיחה המרכזי בישראל ולכן גם הבנק רוצה להרחיב את הנוכחות שלו בתחום", אומר דני מאור, מנהל מחלקת היי-טק בחטיבה לבנקאות עסקית בבנק מזרחי טפחות בראיון לביזפורטל. לדבריו, מימון באמצעות חוב, זה לא ממש ב-DNA של חברות היי-טק, אבל זה הולך ומשתנה לאחרונה. "למרות שמדובר בחברות סטארט-אפ שהן בשלב מוקדם יחסית, ולכאורה הסיכון בהן הוא גבוה, מדובר באחד התחומים הרווחיים והצומחים ביותר בבנק לאחרונה".

גיוסי הון של חברות היי-טק בישראל

נניח שאני רוצה לפתוח חברת סטראט אפ – אני יכול לקבל מימון מהבנק? 

"חברות שהן רק בשלב ההקמה ראוי שתמומנה ע"י משקיעי הון סיכון ולא באשראי בנקאי".

אז מה הקריטריונים לקבלת מימון מהבנק בחברות סטארט-אפ? 

"הקווים המנחים הבולטים של הבנק במימון בתחום הם הענקת מימון לחברות שכבר יש להן הכנסות מסחריות בהיקף מינימלי של 3 מיליון דולר וחברות שגייסו לפחות 4 מיליון דולר ממשקיעי הון סיכון. היקף האשראי שאנחנו מעניקים לחברות שעומדות בקריטריונים הללו הינו החל ממיליון דולר ועסקה ממוצעת היא סביב ה-5 מיליון דולר".

זה תהליך מורכב יותר מאשר בתחומים אחרים?

"כן. מעבר לבחינה של הדוחות הכספיים, שהם פחות מהותיים אצל חברות סטארט-אפ, אנחנו בוחנים את המוצר של החברה, את התכנית העסקית, ולעיתים אף יוצרים קשר עם לקוחות של החברות, במטרה לקבל תמונת מצב לגבי יכולת שירות החוב, גם במידה ויעדי התכנית העסקית לא יושגו במלואם".

למה שהבנק ייתן לחברת סטארט-אפ הלוואה, הרי יש סיכוי גבוה מאד שהעסק לא יבשיל? 

"הרציונל של הבנק לתמוך בחברות סטארט-אפ הינו שהבנק מבין שמדובר במנוע הצמיחה הבולט של מדינת ישראל. חברות היי-טק, בניגוד לענפים אחרים, הינן בדרך כלל בעלות גמישות טובה מאוד במבנה ההוצאות ויודעות להתאים את עצמן למצבי שוק משתנים. לכן יכולת השרידות שלהן טובה מאוד".

"חברות סטארט-אפ משקיעות הרבה במו"פ וצמיחה ולכן הן הפסדיות לאורך שנים רבות. למרות זאת, הבנק מוכן לקחת את הסיכון ולממן חברה הפסדית על בסיס מתודולוגיית מימון שקיימת בבנק לאורך שנים. ההלוואות מוחזרות מתזרים המזומנים העתידי של החברה ומגיוסי הון. מעבר לכך, אמנם הדאונסייד הוא כשל פירעון, אולם קיים גם אפסייד מבחינת הבנק, שכן כחלק ממבנה החוב ב-Venture Lending, החברה מעניקה לבנק בנוסף לריבית על ההלוואה, גם אופציות".

זה נשמע כמו הלוואות בסיכון גבוה. מה הבטוחה של הבנק ומה שיעורי הכשל בהלוואות מהסוג הזה? 

"תיק אשראי ה-Venture Lending הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בבנק. מדובר על אשראי לתקופה של 3-4 שנים, כאשר הבנק מקבל שעבוד צף על נכסי החברה. החוב גם מותנה בכרית מזומנים, שמאפשרת לנו להגיב לפני שנהיה מאוחר מדי. 

מתוך יותר מ-100 עסקאות מהסוג הזה שביצענו בבנק בעשור האחרון, היה כשל אחד בשירות החוב. צריך להבהיר, זה לא שכל חברה שהגיעה לקבל מימון מבנק מזרחי טפחות הצליחה לשלם את החוב ללא בעיות, יש בעיות. אבל החכמה היא לדעת להתמודד איתן בלי להגיע לרמה של פירוק החברה. במצבים מסוג זה, בדר"כ אנחנו מגיעים להבנות עם הנהלת החברה ומוצאים מתווה שכולל הזרמת כספים על ידי בעלי מניות נוספים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבעיה עם הלוואות, היא שצריך לשלם החזרים באופן שוטף... אם אני חברת סטארט-אפ בשלבים ראשוניים, כנראה שאין לי מספיק הכנסות... איך זה בדיוק עובד בשבילי?

"הסיבה העיקרית לכך שסטארט-אפים מעדיפים יותר בשנים האחרונות לגייס חוב על פני הון היא על מנת להאריך את ה'אוויר לנשימה' עד לגיוס הבא והעלאת השווי. סיבה נוספת לכך, אם כי פחות משמעותית בעת קבלת ההחלטה על לקיחת חוב, היא העובדה שזה מכשיר מימוני פחות מדלל עבור בעלי המניות".

"ניתן להבחין בעלייה בפרק הזמן שעובר עד למימוש המיזם, כאשר טווח הזמן הממוצע למימוש עומד על 10-15 שנים לעומת 5-10 שנים בעבר. כלומר, מדובר בתהליך ממושך יותר של הצפת ערך לפני מועד המימוש. כתוצאה מכך, חברות גדולות בעלות שווי גבוה יותר עושות אקזיטים גדולים יותר ולעיתים אקזיטים 'בחלקים'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

חוסר היציבות הניהולי בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים ניר פלג עוזב אחרי שלושה חודשים בלבד

רן קידר |

נופר אנרג'י, שבשליטת עופר ינאי, מדווחת על עזיבה נוספת בצמרת: סמנכ"ל הכספים ניר פלג, שמונה לתפקיד בספטמבר 2025, הודיע על התפטרות. במקומו ימונה אברהם גולדה, שכיהן עד לאחרונה כסמנכ"ל כספים בשיכון ובינוי למשך חצי שנה וכבר משמש כסמנכ"ל פיתוח עסקי בנופר. המהלך מגיע זמן קצר לאחר הכוונה לרכוש את אלומיי: נופר משלמת כ-458.5 מיליון שקל ומרחיבה את התמהיל, שמוסיפה נכסי גז כמו תחנת דוראד (850 מגה-וואט) ומגוונת את הפורטפוליו. אך הרכישה הזו רחוקה מלהיות סגורה, פריים אנרג'י וקבוצת לוזון מתנגדות. 

העזיבה של פלג מצטרפת לרצף טלטלות ניהוליות ב-2025. בפברואר פרש סמנכ"ל הכספים נועם פישר לאחר 11 שנים, לאחר מכירת מלוא החזקותיו (4.9%) תמורת 148 מיליון שקל. ביוני עזבו המנכ"לים המשותפים נדב טנא ושחר גרשון, לאחר מכירת מניות בהיקף כולל של 225 מיליון שקל - טנא מכר 1.74 מיליון מניות תמורת 165 מיליון שקל, וגרשון 637 אלף מניות תמורת 60 מיליון שקל. המהלך לווה בירידה של 9.5% במניה באותו יום, על נפח מסחר של 55 מיליון שקל. בעקבות העזיבות מונה ינאי למנכ"ל זמני ביולי, והמינוי הפך קבוע בספטמבר, לאחר שניסיון למנות את עמי לנדאו נכשל עקב התנגדות מוסדיים לחבילת שכר של 11 מיליון שקל שנתיים. 

באוקטובר אושרו תנאי העסקה מחודשים לינאי: דמי ניהול חודשיים של 166 אלף שקל (כ-2 מיליון שקל שנתיים), בונוס שנתי של מיליון שקל מותנה ביעדים כמו הרחבת מימון ב-700 מיליון שקל ללא חוב או הנפקות, גידול 25% בהספק מחובר בפוטו-וולטאי, רוח ו-CCGT, עלייה 50% באגירה, ורווח נקי של 5% על ההון ב-2026 ו-7% ב-2027-2028. בנוסף, מנגנון PSU מאפשר מניות בשווי 5% מהחברה אם שווי השוק יגיע ל-16 מיליארד שקל בתוך שלוש שנים, לעומת כ-3.9 מיליארד שקל כיום.

למרות האתגרים הניהוליים, נופר רשמה צמיחה תפעולית משמעותית ב-2025. בתשעת החודשים הראשונים עלו ההכנסות לכ-546 מיליון שקל, כפול מהתקופה המקבילה, על רקע האצת הקמות, כפי שפורט בנופר אנרגיה מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת. צפי Run Rate להכנסות של 1.1 מיליארד שקל, זינוק 55%, עם השלמת 436 מגה-וואט ו-209 מגה-וואט-שעה אגירה ברבעון השלישי. ההספק המחובר עלה ל-1,271 מגה-וואט, אך הוצאות מימון גבוהות העמיקו הפסד נטו ל-120 מיליון שקל ברבעון השני. ינאי עצמו מימש מעל 500 מיליון שקל ממניות במהלך השנה.

התרחבות גלובלית תמכה בגידול: בספטמבר רכשה נופר פורטפוליו סולארי של 1 ג'יגה-וואט בארה"ב, לצד 1.2 ג'יגה-וואט-שעה אגירה בפיתוח. שותפות עם LONGi הבטיחה טכנולוגיית BC לפרויקט רומני של 282 מגה-וואט בקורבי מארי, הגדול במדינה, עם מימון 192 מיליון אירו מ-EBRD לשלושה פרויקטים בסך 531 מגה-וואט. בדצמבר זכתה במכרז איטלקי ל-150 מגה-וואט, שהוביל לעלייה של 5% במניה. באוקטובר מכרה פרויקט רטסטי ברומניה (155 מגה-וואט) תמורת 45.6 מיליון אירו לאקונרג'י. בספרד תורמים פרויקטים כמו סבינאר (278 מגה-וואט, עלות 139 מיליון אירו) ועולמדילה (169 מגה-וואט, 130 מיליון אירו) לייצור יציב. בגרמניה מכרה מיעוט בפרויקט אגירה תמורת 25 מיליון אירו, מגובה בהלוואה של 86.5 מיליון אירו.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות

סקטור הפיננסים נחלש היום, כשמדדי הביטוח והבנקים ירדו בחדות; ניו מד התקדמה לעבר השקעה סופית באפרודיטה שבקפריסין, ואילו אלביט המשיכה לטפס בעקבות עסקת הנשק עם יוון; ארקין אופורטיוניטי יצאו מאר פי אופטיקל, שירדה; אקוואריוס הכריזה על עצמה כשלד דה פקטו, ותנסה למזג פעילות ביטחונית; מדוע עלתה בריינסוויי? 

מערכת ביזפורטל |


התקדמות נוספת נרשמת בפיתוח מאגר הגז אפרודיטה שבמים הכלכליים של קפריסין. ניו מד ניו-מד אנרג יהש 2.33%    והשותפות במאגר, שברון Chevron Corp.   ושל Shell PLC  , מדווחות כי אישרו יציאה לביצוע תכנון הנדסי מפורט (FEED), שלב מרכזי בדרך לקבלת החלטת השקעה סופית בפרויקט. היקף ההשקעה הכולל בתכנון ההנדסי מוערך בכ-106 מיליון דולר, כאשר חלקה של השותפות עומד על כ-32 מיליון דולר - השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027


מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). חייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות. בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים. תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?", "כן, הכל בשבילכם" - לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח


אלביט מערכות אלביט מערכות 2.61%    עולה, נזכיר כי לפני שבוע וחצי אלביט הודיעה כי הפרלמנט היווני אישר רכישה של מערכות ארטילריה רקטיות PULS (מערכת שיגור מדויקת ואוניברסלית) בהחלטה שנועדה לחזק את יכולות ההגנה של יוון מול ההתעצמות מצד טורקיה. אר פי אופטיקל אר פי אופטיקל -1.63%   יורדת לעומתה. ארקין אופורטיוניטי של משה ארקין חדלה להיות בעלת עניין בחברה, אחרי שביצעה חלוקה בעין של מניות החברה שהוחזקו על ידה. המניות חולקו לצדדים שלישיים, שנכנסו בנעליים של ארקין כשהמהלך קורה אחרי זינוק של כ-190% מאז ההנפקה של אר פי אופטיקל ביוני האחרון.


אקוואריוס אקוואריוס מנוע. דיווחה כי תסגור את תחום הליבה שלה, פעילות המנועים, ותנסה לסחור בו, ובו בזמן תמקד את פעילותה בתחום ההגנה והביטחון, עם דגש על פתרונות להגנה על גבולות וביטחון פנים, עבור לקוחות צבאיים ואזרחיים בארץ ובעולם. אחרי חילופי הנהלה, שכללו עזיבה של עמית בירק, ומינוי של רועי בר־גיל, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית, החברה הופכת למעשה לשלד ומחפשת לשלב פעילות בטחונית אקוואריוס הכריזה על הפסקת פעילות הליבה שלה