דני מאור מזרחי טפחות
צילום: בר שריר, Bizportal
ראיון

מזרחי טפחות מסמן את ההיי-טק כמנוע צמיחה ומזמין חברות לקבל מימון

לדברי דני מאור, מנהל מחלקת היי-טק בחטיבה לבנקאות עסקית בבנק "ההיי-טק הוא מנוע הצמיחה המרכזי בישראל ולכן גם הבנק רוצה להרחיב את הנוכחות שלו בתחום"; אבל איך בדיוק חברות סטאר-אפ יכולות לשלם את החוב?
ערן סוקול |
נושאים בכתבה מזרחי טפחות

בנק מזרחי טפחות מסמן את תחום ההיי-טק כמנוע צמיחה ומזמין חברות לקבל מימון בנקאי במסגרת Venture Lending חלף גיוסי הון. "ההיי-טק הוא מנוע הצמיחה המרכזי בישראל ולכן גם הבנק רוצה להרחיב את הנוכחות שלו בתחום", אומר דני מאור, מנהל מחלקת היי-טק בחטיבה לבנקאות עסקית בבנק מזרחי טפחות בראיון לביזפורטל. לדבריו, מימון באמצעות חוב, זה לא ממש ב-DNA של חברות היי-טק, אבל זה הולך ומשתנה לאחרונה. "למרות שמדובר בחברות סטארט-אפ שהן בשלב מוקדם יחסית, ולכאורה הסיכון בהן הוא גבוה, מדובר באחד התחומים הרווחיים והצומחים ביותר בבנק לאחרונה".

גיוסי הון של חברות היי-טק בישראל

נניח שאני רוצה לפתוח חברת סטראט אפ – אני יכול לקבל מימון מהבנק? 

"חברות שהן רק בשלב ההקמה ראוי שתמומנה ע"י משקיעי הון סיכון ולא באשראי בנקאי".

אז מה הקריטריונים לקבלת מימון מהבנק בחברות סטארט-אפ? 

"הקווים המנחים הבולטים של הבנק במימון בתחום הם הענקת מימון לחברות שכבר יש להן הכנסות מסחריות בהיקף מינימלי של 3 מיליון דולר וחברות שגייסו לפחות 4 מיליון דולר ממשקיעי הון סיכון. היקף האשראי שאנחנו מעניקים לחברות שעומדות בקריטריונים הללו הינו החל ממיליון דולר ועסקה ממוצעת היא סביב ה-5 מיליון דולר".

זה תהליך מורכב יותר מאשר בתחומים אחרים?

"כן. מעבר לבחינה של הדוחות הכספיים, שהם פחות מהותיים אצל חברות סטארט-אפ, אנחנו בוחנים את המוצר של החברה, את התכנית העסקית, ולעיתים אף יוצרים קשר עם לקוחות של החברות, במטרה לקבל תמונת מצב לגבי יכולת שירות החוב, גם במידה ויעדי התכנית העסקית לא יושגו במלואם".

למה שהבנק ייתן לחברת סטארט-אפ הלוואה, הרי יש סיכוי גבוה מאד שהעסק לא יבשיל? 

"הרציונל של הבנק לתמוך בחברות סטארט-אפ הינו שהבנק מבין שמדובר במנוע הצמיחה הבולט של מדינת ישראל. חברות היי-טק, בניגוד לענפים אחרים, הינן בדרך כלל בעלות גמישות טובה מאוד במבנה ההוצאות ויודעות להתאים את עצמן למצבי שוק משתנים. לכן יכולת השרידות שלהן טובה מאוד".

"חברות סטארט-אפ משקיעות הרבה במו"פ וצמיחה ולכן הן הפסדיות לאורך שנים רבות. למרות זאת, הבנק מוכן לקחת את הסיכון ולממן חברה הפסדית על בסיס מתודולוגיית מימון שקיימת בבנק לאורך שנים. ההלוואות מוחזרות מתזרים המזומנים העתידי של החברה ומגיוסי הון. מעבר לכך, אמנם הדאונסייד הוא כשל פירעון, אולם קיים גם אפסייד מבחינת הבנק, שכן כחלק ממבנה החוב ב-Venture Lending, החברה מעניקה לבנק בנוסף לריבית על ההלוואה, גם אופציות".

זה נשמע כמו הלוואות בסיכון גבוה. מה הבטוחה של הבנק ומה שיעורי הכשל בהלוואות מהסוג הזה? 

"תיק אשראי ה-Venture Lending הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בבנק. מדובר על אשראי לתקופה של 3-4 שנים, כאשר הבנק מקבל שעבוד צף על נכסי החברה. החוב גם מותנה בכרית מזומנים, שמאפשרת לנו להגיב לפני שנהיה מאוחר מדי. 

מתוך יותר מ-100 עסקאות מהסוג הזה שביצענו בבנק בעשור האחרון, היה כשל אחד בשירות החוב. צריך להבהיר, זה לא שכל חברה שהגיעה לקבל מימון מבנק מזרחי טפחות הצליחה לשלם את החוב ללא בעיות, יש בעיות. אבל החכמה היא לדעת להתמודד איתן בלי להגיע לרמה של פירוק החברה. במצבים מסוג זה, בדר"כ אנחנו מגיעים להבנות עם הנהלת החברה ומוצאים מתווה שכולל הזרמת כספים על ידי בעלי מניות נוספים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבעיה עם הלוואות, היא שצריך לשלם החזרים באופן שוטף... אם אני חברת סטארט-אפ בשלבים ראשוניים, כנראה שאין לי מספיק הכנסות... איך זה בדיוק עובד בשבילי?

"הסיבה העיקרית לכך שסטארט-אפים מעדיפים יותר בשנים האחרונות לגייס חוב על פני הון היא על מנת להאריך את ה'אוויר לנשימה' עד לגיוס הבא והעלאת השווי. סיבה נוספת לכך, אם כי פחות משמעותית בעת קבלת ההחלטה על לקיחת חוב, היא העובדה שזה מכשיר מימוני פחות מדלל עבור בעלי המניות".

"ניתן להבחין בעלייה בפרק הזמן שעובר עד למימוש המיזם, כאשר טווח הזמן הממוצע למימוש עומד על 10-15 שנים לעומת 5-10 שנים בעבר. כלומר, מדובר בתהליך ממושך יותר של הצפת ערך לפני מועד המימוש. כתוצאה מכך, חברות גדולות בעלות שווי גבוה יותר עושות אקזיטים גדולים יותר ולעיתים אקזיטים 'בחלקים'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חן גולן נקסט ויזן
צילום: יחצ

המניה של השנה כבר 4 שנים ברציפות - ומי הגופים שלא השקיעו בה?

הפניקס ומור השקעות נכנסו מאוד מוקדם להשקעה בנקסט ויז'ן; כלל ביטוח ומנורה נכנסו בהמשך אבל הן המחזיקות הגדולות; אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם - מתעלמות מהנייר; עוד הסבר לפערי התשואות השנה

ליאור דנקנר |

היא הנפיקה בשווי של 430 מיליון שקל. ניתחנו את ההנפקה ואמרנו - נראה זול. אם היא תגיע לתחזית שלה יש כאן הצפת ערך. זה היה לפני 4 שנים ואף אחד לא דמיין שהיא תעלה פי 40! :

נקסט ויז'ן היא מניית השנה כבר 3 שנים, חן גולן, היו"ר הוא מאנשי השנה של ביזפורטל 3 שנים ברציפות. אתמול החברה זכתה בהזמנת ענק של 77 מיליון דולר, המניה טסה ב-18% לשווי של 16.5 מיליארד שקל. הסיפור של נקסט ויז'ן הוא שילוב של תחום מנצח ולוהט - רחפנים וכטב"מים; יכולות ביצוע  טובות - וידאו יציב-עמיד וכנראה שהרבה מאוד חריצות ועבודה קשה. מאחורי המספרים המדהימים יש 130 עובדים חרוצים ויזמים שהצליחו טכנולוגית ומכנית להנדס מוצר פשוט טוב ואמין.


הפניקס ומור - השקיעו כבר בהתחלה

בשיחה אתמול עם גולן הוא דיבר על מוצר מוביל בעלות טובה וביכולת לדלוור. לדלוור-לדלוור-לדלוור, זה הסוד בגדילה של חברות. הלקוחות הגדולים שנמצאים כעת בגל של ביקושים לרחפנים וכטב"מים צריכים לדעת שהספק שלהם יודע לספק את הסחורה בכל מצב - גם עם משברים בשרשרת הייצור, גם עם עלייה במחירי המוצרים, גם עם בעיות במשלוחים. נקסט ויז'ן כבר חברה גדולה, עם כרית מזומנים גדולה, עם מלאי מספק, עם מספר ספקים לכל רכיב, עם פתרונות "לשעת חירום" והלקוחות בוטחים בה - לראיון המלא: יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק".    

מי שפחות מאמינים בה הם דווקא הגופים המוסדיים: אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם. אלו גופי אנליזה טובים, אבל הם לא היו במניה בתחילת הדרך וגם לא כעת. הם פספסו תשואה של אלפי אחוזים. מנגד, הפניקס ומור היו שם מההתחלה.

וצריך להבין - גוף מוסדי נבחן בהשקעות במניות ספציפיות. כל השאר לא באמת תלוי בניתוח שלו. ההבדלים בתשואות בין גופי ההשקעות נובעים מאלוקציה שונה במניות ואג"ח - אבל בסוף זה הימור כשמדובר על השקעות לטווח ארוך. אף אחד לא יודע באמת עם משקל של 62% במניות עדיף על 59%. אף אחד גם לא יודע אם תמהיל של 70% למניות בוול סטריט על פני 30% בת"א זה התמהיל הנכון. כלומר, האלוקצייה מלמעלה היא חשובה לתשואה, אבל זה עניין של גישה ואסטרטגיה שלא בשליטה. מה שכן בשליטה של הגוף המוסדי הוא המחקר ומציאת מניות כמו נקסט ויז'ן. כי אם הם משקיעים בה, זה מה שייתן להם את התשואה העודפת - את האלפא.

  

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה פורצת שיאים; מגה אור מזנקת 10%, קופמיוג'ן 10%, אלביט ב-5%

המדדים בשיאים חדשים ת"א 35 מוסיף 0.7% ת"א 90 מזנק 1.3%; אלביט מתחזקת אחרי שדיווחה אמש על אישור מהפרלמנט היווני; מגה אור מזנקת אחרי הערכות למו"מ עם אנבידיה על הקמת חוות שרתים; נקסט ויז'ן פתחה את השנה באיזור ה-55-60 בשווי שוק וכיום היא במקום ה-23 בשווי השוק בבורסה אחרי שזינקה כמעט פי 40 משווי ההנפקה שלה ב-2021 - מי הגופים שהשקיעו עוד בתחילת הדרך, מי הצטרפו באמצע ומי בכלל פספסו את הרכבת?

מערכת ביזפורטל |

   


התנועות במדדים:מדד ת"א 35 0.76%     מדד ת"א 90 1.31%   מדד ת"א 125 0.88%   

מדדים ענפיים:  מדד ת"א בנקים -0.14%   מדד ת"א-ביטוח 1.71%   , מדד ת"א נדל"ן   מדד ת"א נפט וגז 0.39%    מדד ת"א בטחוניות 2.3%  

דולר שקל רציף 0.06%