דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

פיץ' אישררה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A+ עם תחזית יציבה

על פי סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית, הדירוג של ישראל מאזן בין חשבונות חיצוניים חזקים, כלכלה מגוונת בעלת ערך מוסף גבוה וחוסן מוסדי, לבין יחס חוב-תוצר גבוה וסיכונים פוליטיים וביטחוניים מתמשכים
ערן סוקול | (7)

חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' (Fitch) אישררה היום את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+ עם תחזית יציבה. על פי החברה, דירוג האשראי של ישראל מאזן בין חשבונות חיצוניים חזקים, כלכלה מגוונת בעלת ערך מוסף גבוה וחוסן מוסדי, לבין יחס חוב ממשלתי לתוצר שעודנו גבוה ביחס למדינות הייחוס וסיכונים פוליטיים וביטחוניים מתמשכים.

 

האנליסטים של פיץ' צופים כי הצעדים שנועדו להתמודד עם מגפת הקורונה העולמית יביאו לקיטון של 5.6% בתוצר הריאלי של כלכלת ישראל בשנת 2020. עם זאת, להערכתם בשנת 2021 הצמיחה תעמוד על 5% במצב של נורמליזציה של המשבר הבריאותי בישראל ובעולם, אך מוסיפים כי קיימים סיכונים מהותיים לאור אי הוודאות סביב היקף ומשך התפרצות הנגיף. כמו כן, הם צופים כי לאחר שנת 2021 הצמיחה בישראל תעמוד על 3% בממוצע וצופים כי שיעור האבטלה יוותר על 10% בסוף שנת 2020.

 

"המשמעת הפיסקלית התרופפה בשנים האחרונות"

בהודעת סוכנות הדירוג צוין כי המצב הפיסקלי של ישראל עודנו מהווה נקודת חולשה ביחס למדינות המדורגות 'A'. בהתאם לתחזיות, גירעון הממשלה יעלה על 10% מהתוצר בשנת 2020, כאשר יחס חוב-תוצר יגדל ויעמוד על 77% לעומת 60% בסוף השנה הקודמת, הרבה מעל הנתון החציוני של המדינות המדורגות 'A' שעומד על 56%. יחד עם זאת נכתב כי ישראל התמידה בהורדת נטל החוב, אך המשמעת הפיסקלית התרופפה בשנים האחרונות ומטילה ספק ביכולת ובנכונות הרשויות להתמודד כראוי עם המגמה של העלייה בחוב.

 

על פי ההודעה, חלקו של החוב החיצוני הינו נמוך (8% מהתוצר), ומדינת ישראל נהנית מגמישות מימונית גבוהה. למדינה שוק מקומי עמוק ונזיל הנתמך על-ידי תכנית רכישות האג"ח של בנק ישראל בסך 50 מיליארד שקל, גישה טובה לשווקי ההון הבינלאומיים, תכנית פעילה של מכירת אגרות חוב ליהודי התפוצות וכן תכנית ערבויות ממשלת ארה"ב במקרה של זעזוע בשווקים.

 

החברה מציינת כי החשבונות החיצוניים של ישראל נותרו חזקים. לישראל עודף בחשבון השוטף בכל שנה מאז 2003, והציפייה היא שהעודף בחשבון השוטף ימשיך בשנים 2020-2021. החולשה במאזן הסחר מאוזנת אל מול הצמיחה הגבוהה של ייצוא השירותים. רזרבות מטבע החוץ הגיעו לרמה של 126 מיליארד דולר במרץ 2020. פיץ' טוענת כי מעמדה של ישראל כמלווה נטו בשנת 2019 ירדה מעט ל-44% מהתוצר, אך נותר ברמה גבוהה משמעותית מהרמה החציונית של מדינות המדורגות 'A' ואף 'AA'.

 

האנליסטים של פיץ' מציינים כי ישראל עדיין פועלת ללא תקציב רשמי בשל היעדר ממשלה ותחת מגבלת הוצאה של 1/12 בכל חודש. הקשיים המתמשכים בהרכבת ממשלה מאז הבחירות באפריל 2019 הובילו לדחיית כל צעד פיסקלי. עם זאת, למרות היעדר ממשלה, הכנסת הצביעה על גידול של 50 מיליארד שקל בתקציב כדי לממן צעדים ספציפיים שפורסמו על ידי הממשלה, בנוסף ל-40 מיליארד שקל תוספת לגירעון מעל זה שתוכנן תחת התקציב ההמשכי ומגבלת 1/12.

בהתאם החברה צופה כי הגירעון יוותר גבוה בשנת 2021 ויעמוד על 4.5% מהתוצר. בהודעה מציינת החברה כי בהסכם הקואליציוני נקבע כי תקציב לשנים 2020 ו-2021 יועבר בתוך שלושה חודשים, מה שאמור להצביע על סדרי העדיפויות התקציביים של הממשלה לאחר משבר הבריאות, אם כי הקואליציה נראית שברירית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

חוסר היציבות בסוריה וסיכונים מאיראן, ממשיכים לאיים על ישראל

בנוסף, צופים האנליסטים של פיץ' כי דירוג האשראי של ישראל ימשיך להיות מוגבל על-ידי סיכונים פוליטיים וביטחוניים, אולם פרופיל הדירוג שלה הוכיח חסינות אל מול עימותים תקופתיים וזעזועים פוליטיים. נכון לעכשיו המתיחות האזורית נראית שקטה לאור משבר הבריאות העולמי אך ככל הנראה תתפרץ מחדש. לטענתם, חוסר היציבות בסוריה וסיכונים גיאו-פוליטיים נוספים שבמרכזם איראן, ממשיכים להוות סיכונים לישראל. פיץ' מניחה כי לא תהיה פריצת דרך כלשהי בתהליך השלום.

 

על פי החברה, המוסדות ומערכת החינוך המפותחים של ישראל, למרות פערים באיכות בין קבוצות דמוגרפיות, הביאו ליצירת כלכלה מפותחת ומגוונת עם מגזר היי-טק חדשני. מדד הפיתוח האנושי והתוצר לנפש הינם גבוהים מהחציון של מדינות הייחוס.

 

בפיץ' מעריכים כי התקדמות מחודשת משמעותית בהפחתת יחס החוב הממשלתי לתוצר או הקלה מתמשכת בסיכונים הפוליטיים והביטחוניים יביאו לשיפור בפרופיל הדירוג של מדינת ישראל. לעומת זאת, דירוג האשראי של המדינה עלול להיפגע במידה והתמודדות עם מגמת העלייה ביחס החוב הציבורי לתוצר תיכשל, או במצב של הרעה משמעותית בסיכון הפוליטי והביטחוני.

שר האוצר, משה כחלון: "אשרור דירוג האשראי של ישראל מעיד על האמון הרב של המערכת הכלכלית העולמית כי מדינת ישראל תצלח את המשבר העולמי בעקבות נגיף הקורונה. מדובר במהלך שנותן תקווה לאזרחי ישראל כי המשק הישראלי ישוב לאיתנותו הכלכלית כפי שהיה ערב המשבר".

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "אשרור הדירוג בתקופה של משבר עולמי חסר תקדים מלמד על אמון החברה בכלכלת ישראל ומדגיש את החשיבות בשמירה על משמעת פיסקלית בעודנו מתמודדים עם השלכות הקורונה בישראל".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    רועי 24/04/2020 16:26
    הגב לתגובה זו
    אחראי שהקריסה תבוא הם יורדו דרוג או שהם טיפשים או שהם פושעים
  • 5.
    ד.א. 24/04/2020 15:04
    הגב לתגובה זו
    מצב כל המדינות התדרדר מבחינה כלכלית. באופן יחסי בהחלט יכול להיות שישראל התדרדרה פחות. את זה נדע רק בעוד חודשיים , שלושה ואילך, כשנראה איזה עסקים חזרו לעבוד ואיזה הפסיקו ונגזרת מכאן כמה מובטלים יהיו. אני מעריך שאם יהיו פחות מ400000 ומידי חודש המצב ישתפר קצת, הרי איכשהוא נצא מהמשבר הקשה הזה
  • 4.
    שגיא 24/04/2020 11:14
    הגב לתגובה זו
    משבר שעדיין לא רואים את סופו, גירעון ענק, מפעלים ועסקים רבים נסגרים, מעל למיליון מובטלים, ירידה בצמיחה, חובות משקי הבית עומדים על למעלה מחמש מאות מיליארד שקל כשחלקם הגדול יהפכו לחובות אבודים, חברות הייטק שמתחילות לפטר עובדים, מצב ביטחוני רגיש... שכחתי משהו? מעניין מי משמן את הכיסים של חברת דירוג האשראי פיץ' כדי שהיא לא תוריד את דירוג האשראי של ישראל.
  • 3.
    מוטי 23/04/2020 18:59
    הגב לתגובה זו
    בטח חברת הדירוג מקבלת תשלום מהמדינה. כמו חברות הדירוג בארץשנותנות "פתק" ללקוחות שלהם בדירוג גבוה
  • הכיוון הוא למעלה מעלה....... (ל"ת)
    דודו 23/04/2020 19:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בדיחה (ל"ת)
    ברוש 23/04/2020 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פיץ לא נתנו לעובדות לבלבל אותם. (ל"ת)
    רבקה 23/04/2020 16:03
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?