הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

פיץ' אישררה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A+ עם תחזית יציבה

על פי סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית, הדירוג של ישראל מאזן בין חשבונות חיצוניים חזקים, כלכלה מגוונת בעלת ערך מוסף גבוה וחוסן מוסדי, לבין יחס חוב-תוצר גבוה וסיכונים פוליטיים וביטחוניים מתמשכים
ערן סוקול | (7)
נושאים בכתבה דירוג אשראי ישראל

חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' (Fitch) אישררה היום את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+ עם תחזית יציבה. על פי החברה, דירוג האשראי של ישראל מאזן בין חשבונות חיצוניים חזקים, כלכלה מגוונת בעלת ערך מוסף גבוה וחוסן מוסדי, לבין יחס חוב ממשלתי לתוצר שעודנו גבוה ביחס למדינות הייחוס וסיכונים פוליטיים וביטחוניים מתמשכים.

 

האנליסטים של פיץ' צופים כי הצעדים שנועדו להתמודד עם מגפת הקורונה העולמית יביאו לקיטון של 5.6% בתוצר הריאלי של כלכלת ישראל בשנת 2020. עם זאת, להערכתם בשנת 2021 הצמיחה תעמוד על 5% במצב של נורמליזציה של המשבר הבריאותי בישראל ובעולם, אך מוסיפים כי קיימים סיכונים מהותיים לאור אי הוודאות סביב היקף ומשך התפרצות הנגיף. כמו כן, הם צופים כי לאחר שנת 2021 הצמיחה בישראל תעמוד על 3% בממוצע וצופים כי שיעור האבטלה יוותר על 10% בסוף שנת 2020.

 

"המשמעת הפיסקלית התרופפה בשנים האחרונות"

בהודעת סוכנות הדירוג צוין כי המצב הפיסקלי של ישראל עודנו מהווה נקודת חולשה ביחס למדינות המדורגות 'A'. בהתאם לתחזיות, גירעון הממשלה יעלה על 10% מהתוצר בשנת 2020, כאשר יחס חוב-תוצר יגדל ויעמוד על 77% לעומת 60% בסוף השנה הקודמת, הרבה מעל הנתון החציוני של המדינות המדורגות 'A' שעומד על 56%. יחד עם זאת נכתב כי ישראל התמידה בהורדת נטל החוב, אך המשמעת הפיסקלית התרופפה בשנים האחרונות ומטילה ספק ביכולת ובנכונות הרשויות להתמודד כראוי עם המגמה של העלייה בחוב.

 

על פי ההודעה, חלקו של החוב החיצוני הינו נמוך (8% מהתוצר), ומדינת ישראל נהנית מגמישות מימונית גבוהה. למדינה שוק מקומי עמוק ונזיל הנתמך על-ידי תכנית רכישות האג"ח של בנק ישראל בסך 50 מיליארד שקל, גישה טובה לשווקי ההון הבינלאומיים, תכנית פעילה של מכירת אגרות חוב ליהודי התפוצות וכן תכנית ערבויות ממשלת ארה"ב במקרה של זעזוע בשווקים.

 

החברה מציינת כי החשבונות החיצוניים של ישראל נותרו חזקים. לישראל עודף בחשבון השוטף בכל שנה מאז 2003, והציפייה היא שהעודף בחשבון השוטף ימשיך בשנים 2020-2021. החולשה במאזן הסחר מאוזנת אל מול הצמיחה הגבוהה של ייצוא השירותים. רזרבות מטבע החוץ הגיעו לרמה של 126 מיליארד דולר במרץ 2020. פיץ' טוענת כי מעמדה של ישראל כמלווה נטו בשנת 2019 ירדה מעט ל-44% מהתוצר, אך נותר ברמה גבוהה משמעותית מהרמה החציונית של מדינות המדורגות 'A' ואף 'AA'.

 

האנליסטים של פיץ' מציינים כי ישראל עדיין פועלת ללא תקציב רשמי בשל היעדר ממשלה ותחת מגבלת הוצאה של 1/12 בכל חודש. הקשיים המתמשכים בהרכבת ממשלה מאז הבחירות באפריל 2019 הובילו לדחיית כל צעד פיסקלי. עם זאת, למרות היעדר ממשלה, הכנסת הצביעה על גידול של 50 מיליארד שקל בתקציב כדי לממן צעדים ספציפיים שפורסמו על ידי הממשלה, בנוסף ל-40 מיליארד שקל תוספת לגירעון מעל זה שתוכנן תחת התקציב ההמשכי ומגבלת 1/12.

בהתאם החברה צופה כי הגירעון יוותר גבוה בשנת 2021 ויעמוד על 4.5% מהתוצר. בהודעה מציינת החברה כי בהסכם הקואליציוני נקבע כי תקציב לשנים 2020 ו-2021 יועבר בתוך שלושה חודשים, מה שאמור להצביע על סדרי העדיפויות התקציביים של הממשלה לאחר משבר הבריאות, אם כי הקואליציה נראית שברירית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

חוסר היציבות בסוריה וסיכונים מאיראן, ממשיכים לאיים על ישראל

בנוסף, צופים האנליסטים של פיץ' כי דירוג האשראי של ישראל ימשיך להיות מוגבל על-ידי סיכונים פוליטיים וביטחוניים, אולם פרופיל הדירוג שלה הוכיח חסינות אל מול עימותים תקופתיים וזעזועים פוליטיים. נכון לעכשיו המתיחות האזורית נראית שקטה לאור משבר הבריאות העולמי אך ככל הנראה תתפרץ מחדש. לטענתם, חוסר היציבות בסוריה וסיכונים גיאו-פוליטיים נוספים שבמרכזם איראן, ממשיכים להוות סיכונים לישראל. פיץ' מניחה כי לא תהיה פריצת דרך כלשהי בתהליך השלום.

 

על פי החברה, המוסדות ומערכת החינוך המפותחים של ישראל, למרות פערים באיכות בין קבוצות דמוגרפיות, הביאו ליצירת כלכלה מפותחת ומגוונת עם מגזר היי-טק חדשני. מדד הפיתוח האנושי והתוצר לנפש הינם גבוהים מהחציון של מדינות הייחוס.

 

בפיץ' מעריכים כי התקדמות מחודשת משמעותית בהפחתת יחס החוב הממשלתי לתוצר או הקלה מתמשכת בסיכונים הפוליטיים והביטחוניים יביאו לשיפור בפרופיל הדירוג של מדינת ישראל. לעומת זאת, דירוג האשראי של המדינה עלול להיפגע במידה והתמודדות עם מגמת העלייה ביחס החוב הציבורי לתוצר תיכשל, או במצב של הרעה משמעותית בסיכון הפוליטי והביטחוני.

שר האוצר, משה כחלון: "אשרור דירוג האשראי של ישראל מעיד על האמון הרב של המערכת הכלכלית העולמית כי מדינת ישראל תצלח את המשבר העולמי בעקבות נגיף הקורונה. מדובר במהלך שנותן תקווה לאזרחי ישראל כי המשק הישראלי ישוב לאיתנותו הכלכלית כפי שהיה ערב המשבר".

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "אשרור הדירוג בתקופה של משבר עולמי חסר תקדים מלמד על אמון החברה בכלכלת ישראל ומדגיש את החשיבות בשמירה על משמעת פיסקלית בעודנו מתמודדים עם השלכות הקורונה בישראל".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    רועי 24/04/2020 16:26
    הגב לתגובה זו
    אחראי שהקריסה תבוא הם יורדו דרוג או שהם טיפשים או שהם פושעים
  • 5.
    ד.א. 24/04/2020 15:04
    הגב לתגובה זו
    מצב כל המדינות התדרדר מבחינה כלכלית. באופן יחסי בהחלט יכול להיות שישראל התדרדרה פחות. את זה נדע רק בעוד חודשיים , שלושה ואילך, כשנראה איזה עסקים חזרו לעבוד ואיזה הפסיקו ונגזרת מכאן כמה מובטלים יהיו. אני מעריך שאם יהיו פחות מ400000 ומידי חודש המצב ישתפר קצת, הרי איכשהוא נצא מהמשבר הקשה הזה
  • 4.
    שגיא 24/04/2020 11:14
    הגב לתגובה זו
    משבר שעדיין לא רואים את סופו, גירעון ענק, מפעלים ועסקים רבים נסגרים, מעל למיליון מובטלים, ירידה בצמיחה, חובות משקי הבית עומדים על למעלה מחמש מאות מיליארד שקל כשחלקם הגדול יהפכו לחובות אבודים, חברות הייטק שמתחילות לפטר עובדים, מצב ביטחוני רגיש... שכחתי משהו? מעניין מי משמן את הכיסים של חברת דירוג האשראי פיץ' כדי שהיא לא תוריד את דירוג האשראי של ישראל.
  • 3.
    מוטי 23/04/2020 18:59
    הגב לתגובה זו
    בטח חברת הדירוג מקבלת תשלום מהמדינה. כמו חברות הדירוג בארץשנותנות "פתק" ללקוחות שלהם בדירוג גבוה
  • הכיוון הוא למעלה מעלה....... (ל"ת)
    דודו 23/04/2020 19:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בדיחה (ל"ת)
    ברוש 23/04/2020 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פיץ לא נתנו לעובדות לבלבל אותם. (ל"ת)
    רבקה 23/04/2020 16:03
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן ג'י סיטי סיטיקון

ג’י סיטי ג'י סיטי 6.75%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

להמשך הכתבה לחץ כאן
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

להמשך הכתבה לחץ כאן