קנאביס
צילום: Istock

פארמוקן מקימה מפעל ובית מסחר של קנאביס בעפולה ב-8 מיליון שקל

החברה שכרה מבנה לתקופה של 9 שנים, שבמהלכן תשלם למעלה מ-40 אלף שקלים שכירות בחודש; תפעל לקבלת אישורי משרד הבריאות להקמת המפעל, אבל תתחיל בהקמתו ללא קשר
ארז ליבנה | (3)

חברת פארמוקן מדווחת על התקשרות בשני הסכמי שכירות ארוכי טווח של מבנה בעפולה לצורך הקמת מפעל ייצור ואריזה ובית מסחר לאחסון והפצה של מוצרי קנאביס רפואי.

המבנה הינו שטח כולל של 2,500 מ"ר, אשר בשלב הראשון כ-650 מ"ר מהם ישמשו את החברה לצורך הקמת מפעל הייצור והאריזה ובית המסחר. עלות הפרויקט מסתכמת ב-8 מיליון שקלים, כשהסכם השכירות נפרש על פני 9 שנים והחל כבר ב-1.11.

 

לאחר השלמת החתימה על הסכמי השכירות, החברה תפנה ליחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (היק"ר) לצורך קבלת האישורים הראשוניים הנדרשים להקמת המפעל. עם זאת החברה לא תמתין עד לקבלת האישורים ותחל בעבודות ההקמה.

 

כיום, פארמוקן מייצרת ומאפסנת את מוצריה באמצעות קבלן חיצוני, כאשר ההפצה מתבצעת בשני ערוצים: ישירות למטופלים ובאמצעות חברת שילוח לבתי מרקחת.

 

עד סוף ינואר 2020, צפויה החברה לשלם דמי שכירות מופחתים של 16 אלף שקלים לחודש, כאשר מה-1 לפברואר הסכום יעמוד על 31 אלף שקלים בחודש. עם זאת, מתחילת דצמבר 2020 החברה צפויה לשלם 10 אלפים שקלים נוספים, על שטח נוסף בחלק העליון של השטח אותו היא שוכרת.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יוסי 03/11/2019 14:00
    הגב לתגובה זו
    פארמוקן, חובה לקרוא את הכתבה ממרץ 2019 בו התראיין המנכל וסיפר על פריסה עולמית מתכוננת לרבות באוסטרליה בו יש כוונה להנפיק את החברה והיא מחזיקה בה נתח משמעותי. אגב בדוח האחרון לרבעון שני, היא מזכירה את אוסטרליה ונערכת לדעתי נשמע בקרוב על התפתחויות מעניינות. החברה כיום הכי רווחית בענף שווי השוק של הצמיחה עדיין נמוך מחברות מםסידות נושא הכתבה : מנכל פארמוקן: מכוונים לפריסה עולמית, Israelbursa
  • 2.
    שובי 03/11/2019 13:51
    הגב לתגובה זו
    החברה הזכירה בדוח האחרון את הפעילות באוסטרליה. לדעתי נשמע בקרוב על הנושא. השאלה עד כמה זה מהותי בפעילותה.אהבתי שיש לה מזומנים ,ואין כל צורך למימון נוסף. וגם ישאר לה עודף די גדול. חברה חזקה כבר אמרנו.....
  • 1.
    מעניין 03/11/2019 12:16
    הגב לתגובה זו
    וותק הכי גבוה. מכפיל עדיין סביר בהחלט ואפילו נמוך מחברות מזון בארץ. נראה שבעלי עניין עשו שיעורי בית טרם השקעה של מיליונים בשער שגבוה נכון להיום ב 69% מהשער הנכחי.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: