ענת גואטה
צילום: דוברות הרשות לניירות ערך

ביהמ"ש הורה לרשות ני"ע לפצות לקוחות UTrade בשל רשלנות

על פי פסק הדין רשות ני"ע תשיב לחלק מלקוחות UTrade כ-70% מהסכומים שהפסידו; השופטת: "התובעים התרשלו כאשר לא ערכו בירור אודות מצב הרישוי של UTrade. יש לייחס לתובעים אשם תורם בשיעור של 30%"
ערן סוקול | (4)

פסק דין של השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט במחוזי בת"א, אשר ניתן בסוף חודש יוני קבע כי רשות ני"ע התרשלה בהתנהלות בפרשת UTrade ותפצה חלקית, משקיעים שאיבדו את כספם.

פסק הדין ניתן בקשר עם 5 תובעים שונים אשר השקיעו כספים בחברה. בכל התביעות נטען כי על הרשות לפצות את התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהשקעותיהם, שכן היא לא פיקחה כנדרש על פעילותה של UTrade ולא מנעה פעילות זו.

בפסק הדין, קבעה השופטת רות רונן כי על הרשות לפצות את התובעים בכ-70% מסך השקעותיהם ב-UTrade, בהיקף כולל של כ-880 אלף שקל.

קישור לקריאת פסק הדין המלא

התגלגלות הפרשה

בראשית שנת 2015 הודיעה הרשות ל-UTrade כי נראה לכאורה שפעילותה מהווה "ניהול תיקים" המחייב רישוי. בהמשך, במרץ 2015 שלחה הרשות ל-UTrade מכתב דרישה להפסקת פעילותה. במכתב זה הודיעה הרשות כי לאחר שנבחנה פעילותה של החברה, סבור סגל הרשות כי הפעילות אכן מהווה "ניהול תיקים". לכן, בהעדר רישיון, מפרה UTrade את הוראות חוק הייעוץ. בהתאם לכך דרשה הרשות מהחברה באותו מועד לחדול מפעילותה המפרה ולהודיע לה כי עשתה כן בתוך 14 ימים.

בעקבות ההחלטה ממרץ 2015 ולאחר דין ודברים בין הרשות לבין UTrade, התחייבה החברה בפני הרשות בחודש מאי 2015 לחדול מגיוס לקוחות חדשים ולהיערך להפסקת ניהול תיקי הלקוחות הקיימים.

בסמוך לכך, החל מחודש יוני 2015, החלו לקוחות של UTrade (ובכללם התובעים) להיתקל בקשיים למשוך את הכספים שהשקיעו באמצעותה.

בימים 14 ו-15 לחודש דצמבר 2015 ערכה הרשות ביקורת במשרדיה של UTrade. מספר ימים לאחר עריכת הביקורת, הגישה הרשות כנגד UTrade בקשה לצו מניעה בה נטען כי החברה מנהלת תיקי השקעות בניגוד לחוק וממשיכה לגייס לקוחות חדשים חרף התחייבותה שלא לעשות כן.

"הרשות לא עצרה את פעילותה של יוטרייד במועד"

התובעים טענו, בין היתר, כי הרשות לא עצרה את פעילותה של UTrade במועד. לגישת התובעים, לאחר ההחלטה ממרץ 2015, היה על הרשות לערוך ביקורת ולוודא כי החברה אכן חדלה מפעילותה המפרה תוך 14 יום, כפי שדרשה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד טענו התובעים כי היה על הרשות לפרסם בפומבי את ההחלטה ממרץ 2015 ולהזהיר מפורשות את לקוחותיה הקיימים והפוטנציאליים של UTrade כי היא פועלת בניגוד לחוק.

לטענת התובעים, אילו פעלה הרשות כנדרש, היה נמנע מהם הנזק שנגרם להם.

השופטת: גם המשקיעים התרשלו

"אינני מקבלת את טענת הרשות לפיה הנזק שנגרם (גניבת הכספים על-ידי מנהליה של יוטרייד), אינו התממשות של סוג הסיכונים שחובתה היה למנוע. כך, משעה שהרשות ידעה כי יוטרייד פועלת ללא רישיון ניהול תיקים כדין, היה עליה לצפות גם אפשרות של מעילה בכספי לקוחותיה של יוטרייד. מעילה כזו עשויה להתאפשר ביתר קלות בגוף שהרשות איננה מפקחת עליו", כתבה רונן בפסק הדין.

מנגד, קבעה רונן כי "התובעים התרשלו כאשר לא ערכו בירור אודות מצב הרישוי של יוטרייד ואודות הצורך ברישיון חרף קיומן של מספר נורות אזהרה שחייבו אותם לעשות כן. יש לייחס לתובעים אשם תורם גם מאחר שקביעה כזו תעביר למשקיעים אחרים מסר לפיו גם עליהם - ולא רק על הרשות - מוטלת אחריות להשקיע בצורה מושכלת ואחראית, ולברר את טיבו של הגוף בו הם בוחרים להשקיע את כספיהם ולוודא האם יש לו רישיון והאם נדרש רישיון לצורך הפעילות האמורה. לאור מכלול האמור אני סבורה כי יש לייחס לתובעים אשם תורם בשיעור של 30%, שישקף את חלקם באחריות לנזקים נושא התביעה". 

התפוצצות הפרשה

פרקליטות מחוז ת"א הגישה בחודש דצמבר כתב אישום נגד אביב טלמור, הבעלים והמנכ"ל לשעבר של חברת UTrade פרימיום, ונגד רואי קוזין ששימש כאנליסט ראשי בחברה (לכתבה המלאה).

על פי כתב האישום, בין השנים 2015-2012 גייסה UTrade מכ-600 לקוחות סכום של כ-100 מיליון שקל, תוך שהיא מתחייבת להשקיע את הכספים במסחר אלגוריתמי, שאותו הציגה דרך נתונים כוזבים של פוטנציאל הרווח, וצורת השימוש בכספם של הלקוחות.

בפועל, ובניגוד לנתונים שהוצגו בפני הלקוחות ולמטרה שלשמה הופקד הכסף, רק חלק מכספי הלקוחות נותב למסחר, כשהחברה משתמשת בכספי הלקוחות, בין היתר, למימון הוצאות שוטפות של חברות אחרות של טלמור ולביצוע השקעות שונות של טלמור מחוץ לישראל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בני גור 07/07/2019 20:06
    הגב לתגובה זו
    תראו תמונה של פרנקל, הזחוח הזה, שהצטלם תחת כל עץ רענן, ועל גג הבורסה.
  • 3.
    אין דין ואין דיין 07/07/2019 14:12
    הגב לתגובה זו
    והחוק מאפשר להם להמשיך לעשוק עוד הרבה אנשים
  • 2.
    מאוכזבת 07/07/2019 13:14
    הגב לתגובה זו
    להבדיל מאגמון גונן הלא ראויה לכס ולמשכורת של משלם המיסים שלא מבינה דבר בניירות ערך ובקרנות גידור. יש לפטר אותה מידית, כל מה שמשאיר אותה בבית משפט זה הקשר עם גיל אגמון, והיא פשוט גרועה
  • 1.
    יעקב 07/07/2019 12:55
    הגב לתגובה זו
    גם בית המשפט הפך להיות מעוות אני צריך לשלם את זה שאנשים השקיעו בלי לבדוק
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.