חמת רוכשת את השליטה ברשת חזי בנק לפי שווי 95 מיליון שקלים
חזי בנק קבוצת חמת ממשיכה להרחיב את פעילותה. אתמול דיווחה הקבוצה, כי חתמה על הסכם לרכישת השליטה ברשת חזי בנק, הנחשבת לאחת מחברות הקמעונאות היוקרתיות והמובילות בשוק מוצרי הקרמיקה ועיצוב הבית בישראל.
על פי ההסכם, תרכוש חמת 80% ממניות חזי בנק מידי חברה בשליטת יחזקאל בנק, וזאת תמורת סכום של כ-76 מיליון שקל, בניכוי 80% מחובות לתאגידים בנקאיים, ובתוספת 80% יתרות מזומן במועד ההשלמה ובכפוף להתאמות במחיר התמורה שתחושב על בסיס ההון החוזר הממוצע של החברה לשנת 2017, וכן בהתאם למנגנונים נוספים שסוכמו בין הצדדים.
כמו כן, במסגרת ההסכם, נקבע כי חמת תקבל אופציית רכשת (Call) לרכישת יתרת מניות חזי בנק, ולמוכרים תינתן אופציית מכר (Put), וזאת בחלוף 12 חודש ממועד השלמת העיסקה, ולתקופה של 60 יום. מחיר המימוש של האופציה ייקבע בהתאם לנוסחאות שסוכמו בין הצדדים, והמתייחסות לנתונים שונים, לרבות ה-EBITDA של החברה. עוד סוכם בין הצדדים, כי יחזקאל בנק ימשיך לכהן כמנכ"ל החברה.
בכוונת חמת לממן את העיסקה באמצעות מקורותיה העצמיים ומקורות חיצוניים, והיא בוחנת חלופות שונות בנושא זה. העיסקה כפופה לאישורים שונים, לרבות אישור רשות ההגבלים העסקיים. חזי בנק הינה חברה פרטית, הפועלת בישראל בתחום יבוא, שיווק, מכירה והפצה של חיפויים, ריצופים, שיש, ריהוט עיצוב ואבזור כלל אזורי הבית, ומעסיקה כ-130 עובדים.
העיסקה לרכישת חזי בנק הינה השקעה נוספת שמבצעת חמת בשנה האחרונה. בחודש מאי האחרון השלימה חמת את רכישת חברת האוזר (Houzer) האמריקנית, שהינה בעלת הזכיון והקניין הרוחני במותג "האוזר", ופועלת בארה"ב בתחום היבוא, השיווק וההפצה של מוצרים סניטריים לעיצוב הבית, בעיקר כיורים למטבחים ולאמבטיות בארה"ב. תמורת הרכישה הסתכמה בכ-2.8 מיליון דולר, וכן חמת מימשה אופציה לרכישת הקרקע עליה ממוקם אתר החברה תמורת כ-4 מיליון דולר נוספים.
בנוסף, חתמה חמת על הסכם להקמת מפעל לייצור מוצרים סניטריים בטורקיה, וקיבלה לאחרונה מסגרת אשראי בהיקף של כ-9 מיליון יורו למימון הקמת המפעל. החברה החלה בהקמת המפעל לפני מספר חודשים.
חמת סיימה את המחצית הראשונה של 2017 עם עלייה של כ-4% בהכנסותיה לכ-157 מיליון שקל, ועם רווח נקי בסך של כ-17 מיליון שקל.
- 1.ברוך אמיתי 12/11/2017 09:31הגב לתגובה זורמת סיכון שוק נמוכה ביותר, ורמת מכפיל מצויינת. פשוט נייר שלא מתוקשר ונמצא מתחת לרדאר.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
