סיקור ראשוני לפז בהמלצת 'קנייה' - האפסייד 15%
אקסלנס ברוקראז' החל לסקר היום את מניית פז נפט בהמלצת 'קנייה' במחיר יעד של כ-661 שקל. מדובר באפסייד של כ-15% על מחיר השוק. האנליסטית מיכל אלשיך כותבת כי למרות הפגיעה במרווח השיווק, תחום זיקוק הדלקים צפוי לתמוך בעלייה בתוצאותיה הכספיות של החברה.
פז היא אחת מחברות האנרגיה הגדולות בישראל. החברה עוסקת בשיווק מוצרי נפט, דרך 273 מתחמי תדלוק ושיווק ישיר וכן בקמעונאות דרך 241 חנויות הנוחות של yellow. במקביל, בבעלות החברה בית הזיקוק באשדוד, שהינו אחד משני בתי הזיקוק היחידים בישראל ואחראי לכשליש מהתפוקה בישראל. הרגל השלישית של פז כוללת את פעילות התעשייה, ובעיקר את חברת הבת פזגז השולטת בכ-26% משוק הגז בישראל.
בשורה התחתונה, אלשיך כותבת כי אמנם פז נפגעה המחצית הראשונה מהשיפוצים שנערכים אחת ל-5 שנים, אך במחצית השנייה צפוי שיפור עם סיום השיפוץ ועלייה בדלקים. אלשיך: "ב-2018, למרות הפגיעה במרווח השיווק, צפויה עלייה בתוצאות בזכות הזיקוק. בהתחשב ביתרונות הייחודיים של פז הכוללים ניהול שקול, פיזור, סינרגיה אנכית, מיצוב חזק, מיקומים אסטרטגיים, פעילות קמעונאית עם פוטנציאל צמיחה וצפי לדיבידנד של כ-7% מדובר בתמחור אטרקטיבי".
"פעילות הדלקים תורמת ליציבות וממתנת את תנודתיות מגזר הזיקוק. בשנים האחרונות חלה עלייה בצריכת הדלקים שצפויה להימשך גם בעתיד, בעקבות עלייה באוכלוסייה ובכלי הרכב. ב-2018 צפויה ירידה במרווח השיווק, אך המשך הצמיחה בכמויות, המיצוב החזק ומהלכי ההתייעלות יאפשרו להערכתנו לפז לשמור על יציבות גם במקרה זה, כפי שראינו גם בעבר. Yellow צפויה להמשיך להניב ערך נוסף כתוצאה מהמשך חדשנות ושילוב במהפכת האונליין", כותבת אלשיך.
- אנרגיה מתחדשת בישראל: היעדים הולכים ומתרחקים
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"באוקטובר 2017 עודכן כי מרווח השיווק בגין בנזין 95 צפוי לרדת ב-8 אגורות לליטר (ללא מע"מ), ירידה של כ- ועמלת שירות מלא ב-4 אגורות לליטר (כולל מע"מ), ירידה של כ-20%. שימוע בנושא והצעות של חברות הדלק בנוגע לאופן עדכון המדד נקבעו עד ה-9 לנובמבר 2017. להערכתנו עדכון המרווח החדש יכנס לפועל בתחילת 2018 או לחילופין בעדכון הקרוב, באפריל 2018. פז פרסמה כי בכוונתה להתנגד להורדת המרווח ובידה טיעונים נגדיים בנושא, כגון העלאה משמעותית בשכר המינימום, ירידה במדד המחירים המשפיעה על המרווח ועוד. להערכתנו, כמו גם בהתבסס על השפעת השימוע בעדכון האחרון ב-2011, סביר כי טיעוני חברות הדלק יביאו לכך שההורדה במרווח השיווק תהיה נמוכה יותר ביחס לקביעה הראשונית. במקביל נציין כי פז, בשל יתרון לגודל ומיקומים אסטרטגיים, מצויה בנקודה עדיפה ביחס לתחנות קטנות בעלות רווחיות נמוכה יותר שיתקשו להתמודד עם ירידת המרווח. הירידה במרווח צפויה לפגוע בתוצאות של פז ב-8201 אך להערכתנו מהלכים מצד החברה, כגון ביטול הנחות, צמצום כוח אדם ופתיחת חוזי שכירות יביאו לכך שהפגיעה בחברה תהיה נמוכה בהרבה ביחס לפגיעה במרווח השיווק הכללי. זאת בדומה למצב שראינו בעבר, לאחר שהופחת המרווח ב-2011. בנוסף, הביקושים לבנזין נמצאים בעלייה שלהערכתנו צפויה להימשך גם בשנים הקרובות".
עוד הוסיפה אלשיך, כי "לאחר מחצית ראשונה חלשה כתוצאה משיפוצים הנערכים אחת ל-5 שנים, פז צפויה לחזור במחצית השנייה של השנה לתפוקה מלאה. מרווחי הזיקוק קפצו השנה, עקב עלייה כללית שנתמכה לאחרונה גם בהוריקן הרווי בארה"ב ושריפות בבתי זיקוק באירופה. מרווח האורל בממוצע (YTD) הוא כ-5.7 דולרים לחבית, לעומת 4 דולרים ב-2016 כולה - קפיצה של כ-43%. סיום השיפוצים וזינוק במרווחים צפויים לתמוך בטווח קצר בתוצאות. בטווח ארוך גילמנו מרווחים נמוכים יותר התואמים להיסטוריה".
"היציבות של פז ניכרת גם ברמת המינוף, עם שמירה על יחסי חוב נטו ל-EBITDA של כ-2.5-3.5 במשך שנים רבות. מדיניות הדיבידנד היא של עד כ-70% מהרווח הנקי ובשנים האחרונות חולקו כ-300-500 מיליון שקל מדי שנה. אנו צופים המשך תשואת דיבידנד של כ-7%, כאשר החברה רחוקה עדיין מהספים המגבילים אותה לחלוקה", כתבה אלשיך.
- פרטנר שוקלת לרכוש את פעילות הלקוחות העסקיים של הוט
- הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
נזכיר כי ב-1999 רכש צדיק בינו את השליטה בפז מידי משפחת ליברמן האוסטרלית, זאת לאחר ששימש כנציג הקבוצה האוסטרלית בארץ כעשור. בשלהי 2006 הונפקה פז בבורסה, מספר חודשים לאחר שרכשה את בית הזיקוק באשדוד. מ-1999 ועד סוף 2016 גרעין השליטה בחברה הורכב מצדיק בינו, משפחת ליברמן (דולפין אנרגיות) ומשפחת אבלס (אינסטנז הולדינגס), שתיהן מאוסטרליה. באוגוסט 2016 החברה קיבלה היתר שליטה חדש שאפשר העברת השליטה בבית הזיקוק באשדוד לפז עצמה מידי בעלי השליטה. בהמשך לכך, בספטמבר 2016, לאחר התפטרות חלק מבעלי השליטה לשעבר ומכירת חלק מהחזקותיהם, נוצר מצב שהחזקותיהם הכוללות של בעלי השליטה ירדו אל מתחת ל-30% ופז עצמה הפכה להיות חברה ללא גרעין שליטה. במקביל התפטר מתפקיד יו"ר דירקטוריון פז, והוחלף בידי יצחק עזר. בהמשך, בדצמבר 2016 מכר צדיק בינו חלק גדול נוסף מהחזקותיו. במרץ 2017 ירד בינו באופן סופי מהחזקותיו כבעל עניין. מהלך זה של בינו והמשפחות בוצע כחלק מיישום החוק לצמצום הריכוזיות במשק, שבין השאר דורש הפרדה בין החזקות ריאליות לפיננסיות מהותיות. בינו ממשיך לתפקד כבעל שליטה בבנק הבינלאומי. כתוצאה מפירוק גרעין השליטה פז מתנהלת ללא בעלי שליטה, ולכן להנהלה יש השפעה רבה.
אלשיך: "ההנהלה של פז היא יציבה ומנוסה. יצחק עזר, יו"ר הדירקטוריון הוא רואה חשבון, בעל משרד רו"ח, המכהן כדירקטור בפז מ-2005. יונה פוגל, משמש כמנכ"ל מזה שנים רבות. אנו רואים בהנהלתה של פז הנהלה בעלת קו שקול וסולידי. אנו לא צופים שינויים מאסיביים מצד ההנהלה בחברה בשנים הקרובות, אלא המשך ניהול שוטף מתמיד ואחראי. להערכתנו ההנהלה תמשיך לבצע מהלכים לשמירת מעמדה התחרותי של פז כמובילת השוק תוך דגש על מיצוי הפוטנציאל הקיים בעיקר בתחום הקמעונאי. נציין כי היתר השליטה הנוכחי מאפשר החזקה מקסימלית של כ-10% בחברה וכן שבעל מניות בעל אחזקה מעל ל-5% בפז אינו יכול להחזיק במעל ל-5% בבז"ן ונהפוך הוא. מגבלות אלו מקשות להערכתנו על משקיעים מקומיים משום שרובם חשופים לפז כבר בצורה גבוהה".
גרף מניית פז נפט בחודשים האחרונים:
- 3.מהרו בדצמבר מחלקת DIV (ל"ת)ביאליק 22/10/2017 16:47הגב לתגובה זו
- 2.
- 1.גיל ז 22/10/2017 11:37הגב לתגובה זוהיי האם דין מניית דור אלון כמניית פז לשנות כיוון ולעלות?...

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים
הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5% מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר.
גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.
ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת.
הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון.
- ניו מד עולה ב-3% בעקבות הראיון בביזפורטל; השוק מחק את הירידות
- בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?