הראל פיננסים במסר למשקיעים: "הגדלה של החלק המנייתי - קודם בישראל"

נדב לוי |
נושאים בכתבה הראל

בהראל פיננסים מפרסמים סקירה מקיפה על שוקי המניות כאשר מספקים במקביל המלצה חד משמעית בנוגע לאטרקטיביות השוק המקומי על פני השווקים מעבר לים. יתרה מכך, בהראל ממליצים על חלק מנייתי גדול במיוחד של 50-60% מתיק ההשקעות. כך נכתב:

"שוקי המניות בעולם היו חיוביים ברובם בשבוע האחרון, בארה"ב ממשיך הנאסד"ק ממשיך לבלוט יותר מהמדדים האחרים ואילו באירופה הדקס ממשיך לבלוט עם עלייה של כ-0.5% בשבוע האחרון. הקאק בצרפת ירד בכ-0.5% אחרי הבחירות".

"עונת הדו"חות כבר על סף סיום. 452 חברות מתוך S&P500 כבר פרסמו דו"חות במה שמסתמן כעונה פנומנלית שבה ההכנסות המצרפיות עלו ב-8.7% והרווחיות ב-15.5%. בעונה הזו בלטו חברות הטכנולוגיה, הפיננסים, חומרי הגלם הבסיסיים והאנרגיה. מי שבלט לרעה, במיוחד בשבוע האחרון היו חברות בתי הכלבו ובראשן מייסיס, שדו"חות מאכזבים שלה הובילו לקריסת המניה ב-20% ולביצועים חלשים של כל מניות תחום הקמעונאות".

"בשוק המקומי, חברות הפארמה פרסמו דוחות טובים שמורידים מעט את הלחץ מהמניות הגדולות בסקטור. צריך להביא בחשבון שהדו"חות אמנם בצפי, אך השווקים תמחרו כבר תסריט גרוע יותר כמו שניתן ללמוד מרמות המכפילים הנמוכות (8-9). מנגד, בשוק הישראלי בלטו בשבוע האחרון הבנקים בחולשתם, בעיקר בהשוואה עולמית, וזאת ללא הצדקה לטעמנו".

"עדיפות לבחירה סלקטיבית בשוק המניות המקומי. ת"א 90 ממשיך לבלוט מעל ת"א 35 בביצועים, אך אין ספק כי המדד הכוכב של החודש האחרון הוא מדד ת"א צמיחה – אחד המדדים החדשים שנולדו בעקבות רפורמת המדדים והוא מאפשר למעשה חשיפה למניות הקטנות ביתר (קטנות יותר מאלה שנכללות ב-SME60). המניות המובילות במדד הן פורסייט (חברה עם פעילות דומה לזו של מובילאיי, שהחודש עלו מניותיה ב-60%) וסאני שעלתה ביותר מ-35% החודש".

"התמחור של השוק המקומי ממשיך להיות מעניין יותר משווקים אחרים בעולם ולכן להערכתנו כל הגדלה של החלק המנייתי צריכה להתמקד קודם כל בשוק זה. הנתח של ישראל מהחלק המנייתי בתיק ההשקעות צריך לעמוד להערכתנו של 50%-60%. בעולם, כסף ממשיך לזרום לשווקי המניות מחוץ לארה"ב, ובראשם אירופה ושווקים מתעוררים. בשבוע האחרון לא הגדלנו עוד את החשיפה לאירופה מעבר למה שהמלצנו כאן לפני כשבוע.

בנוגע לנתונים המאקרו כותבים בהראל כי "הנתונים המעידים על המשך צמיחה טובה בעולם יחד עם לחצי מחירים הנראים בשליטה ומובילים לירידה בציפיות האינפלציה ולירידת התשואות – ממשיכים לספק תמיכה בהגדלת סיכונים בתיקי המשקיעים בעולם. לאור ביצועי האג"ח הממשלתי הארוך בארה"ב בסוף השבוע, אין פלא שהאג"ח הממשלתי הארוך  בלט בשוק המקומי עם פתיחת שבוע המסחר היום".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"גורם נוסף התומך בשוק האג"ח המקומי הוא ההודעה הרשמית של סיטי כי היא בוחנת כניסה של ישראל למדד האג"ח העולמי שלה. לפי ההודעה, כרגע השוק המקומי נכנס לתהליך בחינה של שלושה חודשים (יוני-אוגוסט) ואם הוא יעבור את "המבחן", ייכנס למדד בדצמבר. הדבר עשוי להשפיע לחיוב על האג"ח הממשלתי השקלי למרות העלייה בציפיות האינפלציה. זה גם ימשיך לתמוך בשקל חזק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


תנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צתנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צ

שופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של כמעט שני מיליון שקל על רשת שופרסל, בעקבות הפרת חוק הגנת הצרכן, כשלא הוצגו מחירים על גבי אלפי מוצרים, נמצאו מוצרים שמחירם בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר או השלט

רן קידר |
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פרסמה הודעה על כוונתה להטיל עיצום כספי על רשת שופרסל , בסכום של 1,971,840 שקל , בעקבות שורת ממצאים חמורים שהתגלו בבדיקות פיקוח. לדברי הרשות, ההפרות כוללות אלפי מוצרים שהוצגו ללא מחיר , סימון שגוי או חסר של ארץ ייצור , וכן פערים חוזרים בין המחיר במדף למחיר שנגבה בפועל בקופה זו אינה הפעם הראשונה השנה שרשת שיווק מקבלת קנס על עבירות מסוג זה , ורק בחודש האחרון הוטלו קנסות בגין עבירות דומות על קרפור ועל יוחננוף, ונשאלת השאלה המתבקשת , האם זו פרקטיקה מקובלת בענף והאם היא משתלמת?  

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "אי הצגת מחירים, סימון מטעה של ארץ ייצור והפערים לרעת הצרכן בין המחיר במדף שהוצג לצרכן לבין המחיר בקופה, פוגעים ישירות בכיס ובאמון של הצרכנים. לא נאפשר מצב שבו רשת קמעונאית גדולה מתעלמת מהחוק ומהסטנדרטים המחייבים. הרשות תמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח שכל צרכן יקבל מידע אמין, ברור ומלא בעת הקנייה".

הרשות ציינה כי מדובר באחת מהכוונות להטלת קנסות הגבוהות שניתנו עד כה בענף הקמעונאות, כחלק ממדיניות אכיפה שמטרתה לייצר הרתעה ולהבטיח שחקנים הוגנים בשוק. לשופרסל ניתנה כעת זכות טיעון בת 45 ימים, במסגרתה תוכל להציג טענות עובדתיות ומשפטיות בנוגע לעצם ההחלטה או לגובה הקנס. 

רשתות השיווק מציגות: בדרך לרווחים מטעים את הצרכנים

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

טיפה בים

לשם ההשוואה לגבי גודל הקנס, וככל הנראה על מידת ההרתעה שלו, נוכל להסתכל על ההכנסות שדיווחה הרשת ברבעון השני, שעמדו על 3.69 מיליארד שקל. ההכנסות של שופרסל ירדו ברבעון האחרון לעומת הרבעון המקביל ב-8% אך הרווחים שלה עלו ועמדו על 196 מיליון שקל. כך או כך, אם נסתכל על ההכנסות זוהי טיפה בים ואפילו אם נסתכל על הרווחים זה חלק זעום מהרווחים הרבעוניים. 

וכך, אמנם קשה לשער מה מידת "הרווח" מהטעויות של הצגת מחירים שגויים, אבל לגבי היחס בין הקנס לבין הכנסות או רווחי החברה, הוא בבירור מזערי ובלתי מורגש. כך זה במקרה של שופרסל וכך זה במקרה של שאר רשתות השיווק, שנקנסות על עבירות כאלו מדי כמה חודשים. 

ואם זו אכן פרקטיקה מקובלת, וככל הנראה משתלמת, האם אין פה צורך לשנות את מנגנון הפיקוח, ויותר מכך, את גובה העיצומים הכספיים?