פיצוץ עסקת כלכלית ירושלים: יצא הדיווח על התפתחויות - והמניה התרסקה

לקראת סגירת המסחר בבורסה, החברה הוציאה הבהרות והמסחר במניית כלכלית ירושלים חודש
גיא בן סימון | (5)
נושאים בכתבה כלכלית ירושלים

הסכם המכירה של כלכלית ירושלים לאחים נקש מקבל תפנית. לאחר החתימה על מזכר הבנות למכירת השליטה, הבוקר הופסק המסחר במניות כאשר הבורסה ביקשה מהחברה הבהרות לדיווחים בתקשורת לפיהם האחים נקש פוצצו את העסקה.

המסחר חודש ב-16:38 לאחר עדכון מצד כלכלית ירושלים על ההתפתחויות. המניה צללה  30% לשווי של 616 מיליון שקלים בלבד. זה המקום לציין שהאים נקש אמורים היו לשלם כ-380 מיליון שקלים עבור 40% ממניות כלכלית ירושלים (ולהזרים סכומים נוספים). היום הנתח הזה שווה כ-250 מיליון שקלים בלבד. 

וכך מעדכנת כלכלית ירושלים: הים בשעות הבוקר התקבל בחברה מכתב מצד בא כוחו של בנק לאומי (מחזיק החוב)  לפיו האחים נקש הודיעו לבנק כי הם חוזרים בהם מהעסקה מטעמי כדאיות ובטענות נוספות, אותן מגדיר לאומי כ"טענות סרק". לטענת לאומי המהלך של האחים נקש שלא לפעול להשיג את האישורים הדרושים להשלמת העסקה - מהווה הפרה יסודית של ההסכם. לאומי העניק לאחים נקש את האפשרות לחזור בהם עד היום בשעה 12:00.

עוד נכתב בדיווח, כי האחים נקש טוענים כי צד ג' המחזיק בנכס משותף עם חברה מוחזקת של כלכלית ירושלים, מחזיק אופציה לרכישת הנכס במקרה של שינוי השליטה. הסעיף היה תנאי מתלה למימוש הרכישה, אך כעת האחים נקש טוענים כי צד ג' לא מעוניין לוותר על האופציה לרכוש את השליטה בנכס. מהדיווח עולה כי האחים נקש לא מוכנים לוותר כי הנכס מהווה 'היהלום שבכתר' מבחינתם. לטענתם, כל ניסיון לשכנע את צד ג' לוותר על האופציה לרכישת השליטה בנכס על רקע שינויי השליטה הצפויים - עלו בתוהו שכן "אין מדובר בעניין כספי בלבד".

נציין תנאי נוסף שהוגדר כתנאי מתלה לעסקה נוגע לדירוג החברה. לפי סעיף ז' נכתב כי החברות המדרגות את החברה לא ישנו את הדירוג כתוצאה משינוי השליטה. עם זאת, כזכור, באמצע אוקטובר מידרוג הורידה את הדירוג של ככללית ירושלים מרמה Baa1 ל-Baa2 עם השלכות שליליות, אך ציינה כי שינוי השליטה לא היווה שיקול לדירוג. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)

תגובת קבוצת נקש: "מאז שנחתם ההסכם לרכישת כלכלית ירושלים פעלה קבוצת נקש באופן נמרץ לצורך ביצוע ההסכם לרבות קיומם של התנאים המתלים שנקבעו בהסכם ואשר לא מולאו במלואם. קבוצת נקש בוחנת את הדרך הנאותה להביא לביצועה של העסקה וככל שיהיה צורך בכך יימסרו בעניין זה עדכונים נוספים במועד הרלוונטי".

בן נובו שלם, מנהל מחקר אפסילון אמר ל-Bizportal: "בסך הכל הקבוצה מאד מעניינת, עם חברות בנות בעלות היקף נכסים רחב. הבעיה היא שהנכסים לא מנוהלים נכון לאורך הרבה זמן ומי שיקנה את החברה יאלץ להזרים כסף ולדאוג שהחברה מייצרת תזרים מספק לבעלי אג"ח. בכלכלית יש לחץ תזרימי ומי שיקנה אותה יצטרך להתמודד עם הלחץ הזה. דבר שני, בגלל שהחברה והנכסים לא מנוהלים כמו שצריך, כמו למשל תפוסות נמוכות בגרמניה וקנדה, אז יש לעבוד קשה ולנהל משא ומתן עם השוכרים בהליך שייקח לפחות עד 4 שנים. כזכור צריך להתמודד גם עם הסוגייה של להתמודד עם הסדר החוב עם מירלנד. כאן עולה השאלה האם יש לשלם על זה 370 מיליון שקל", (כפי שנחתם עם האחים נקש במזכר הבנות).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה השתנה משלשום, טרם נודע שהאחים נקש לקחו צעד אחורה?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שימקה 28/10/2015 23:44
    הגב לתגובה זו
    הכל שטויות.העיסקה תצא לפועל והמנייה תזנק פלאים.זו הזרמנות קניה לא נורמלית.
  • 4.
    כלכלית סחורה מעניינת .שווה בדיקה.. (ל"ת)
    מממ 28/10/2015 23:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דוד 28/10/2015 17:41
    הגב לתגובה זו
    אפו הנהלת המפעל אך הם לו מסתכלים אך מלגזן כמו סעיד מנצל את מפעל ניר שהמפעל בצרות אך נתנים לזה ליקרות ופעלים אם שכר של 8000שח לחודש מפטרים חייבים בדיקה לשמור על המפעל כי זה פרנסה של אלפי פעלים שהמפעל בקשיים שסעיד לא מתחשב במפעל שמנצל אותו
  • 2.
    אגח 28/10/2015 17:16
    הגב לתגובה זו
    קונה מחוץ לבורסה במחירים הגבוהים בשוק אגחים שהפסיקו להיסחר כמו אפריל ב', דוראה,אולימפיה,אפריל ב', סיאלו,סיביל ג'רמני,מטיס קפיטל,רילון,טאו,חפציבה חופים,לידקום,אייס דיפו,אפסק ואחרים. במכירת האג"ח ניתן להתקזז מול רווחי הון במהלך השנה ולנצל את מגן המס. לפרטים והצעות מוזמנים לפנות בצירוף פירוט כמות ענ למייל : [email protected] ולקבל הצעה הוגנת.
  • 1.
    צדוק 28/10/2015 17:10
    הגב לתגובה זו
    קיבלו כתבה יפה בעיתון כאילו הם קונים עשו להם פרסום יפה ודפקו ברז.מחקו את כל המשקיעים כמוני שפיתחו ציפיות...ככה זה עובד פה.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').