הדואלית החדשה: סגן נשיא מנקיינד בשיחה עם Bizportal על הפוטנציאל - ואטרקטיביות המניה
מנקיינד האמריקאית החלה להיסחר היום בבורסה בתל אביב לאחר ביצוע רישום כפול. החברה שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, סבלה מירידה של שליש משוויה מתחילת השנה אבל טוענת שהמוצר שלה פורץ דרך וצפוי להחליף את הצורה בה חולי סוכרת נוטלים כיום אינסולין.
מנקיינד מתמקדת בגילוי, פיתוח ומסחור של מוצרים טיפוליים למחלות כגון מחלת הסוכרת. לחברה מוצר לטיפול בסוכרת המופעל בשאיפה בשם AFREZZA, אשר אושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ביוני 2014. מדובר במשאף קטן ונייד המכיל פורמולציה יבשה של אינסולין אנושי, הנצרך בשאיפה לפני הארוחה, ומתמוסס בריאות של המטופל ומספק אינסולין במהירות למחזור הדם. החברה צופה כי תצורף למדדי ת"א-75, ת"א-100, ת"א בלו-טק, ת"א טק-עלית ומדד הביומד.
בראיון ל-Bizportal, מסביר מתיו פפר, סגן נשיא ומנהל הכספים של החברה, כי החברה רשמה כבר אבני דרך משמעותיים, כמו שיתוף פעולה עם סנופי, ומקווה שהמשקיעים יצטרפו יבינו את גודל המהפכה שהם מביאים לשוק.
מה אתם מחפשים בתל אביב? "מייסד החברה אלפרד מאן בעל קשר מיוחד לישראל שתורם לטכניון ומעורב עד היום בהשקעות. מאן משקיע מאד גדול שמתרגש מהפיתוחים הטכנולוגים שקורים פה וזה צעד ראשון שייקח את האתגר הגדול שלו, מנקיינד, צעד נוסף קדימה".
- אשרי המאמין: כן פייט צופה הכנסות של 685 מיליון דולר
- הכישלון של גמידה סל - עוד חברת ביומד שריסקה את ה"חלום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתור משקיע ישראלי, מדוע שארכוש את המניה? "זה זמן טוב להשקיע בחברה לאחר הלחץ ממנו סבלה המניה". הלחץ עליו מדבר פפר נוגע להורדת המלצה על ידי בית ההשקעות ג'פריס ולדבריה של המועמדת לנשיאות ארה"ב. "דבריה של הילרי קלינטון על פיקוח מחירים מחצו את הסקטור כולו, אני בספק אם היא תממש את הצהרותיה ובכל אופן לא נראה שזה צפוי להשפיע עלינו ממש", מסביר פפר. "אנחנו היחידים שמספקים אלטרנטיבה להזרקת האינסולין. היו חברות שניסו בעבר אבל לא צלחו את הדרך ונכשלו כבר בשלב הראשון של הניסוי. אני מקווה שהמשקיעים יבינו במה מדובר כאשר שוק האינסולין בארה"ב מוערך ב-7 מיליארד דולר. אציין כי הוצאנו 2 מיליארד דולר לאורך 12 שנים על פיתוח התרופה".
במקום להזריק את האינסולין היישר למחזור הדם הטכנולוגיה של מנקיינד מציעה נטילת המנה בשאיפה. למרות שמדובר בפריצת דרך משמעותית לעומת הדרך בה נוטלים כיום אינסולין - בהזרקה - עדיין מכירות התרופה לא ממריאות. השותפות עם סנופי, עליה חתמה החברה בפברואר 2015, מהווה הבעת אמון בחברה כאשר השותפות מאפשרת למנקיינד ליהנות מזרוע המכירות של ענקית התרופות העולמית. עם זאת, ההכנסות של סנופי מ-Afrizza מפברואר עד יוני, הסתכמו ב-3.4 מיליון דולר בלבד, וסנופי הקפיאה את הגיוסים לצוות המכירות של התרופה.
פפר מסביר כי "קשה לשכנע את הרופאים לעבור להשתמש במוצר חדש וייקח זמן עד לאימוץ התרופה". בכל אופן, לפי הערכות, סנופי צפויה לחזוק ולדחוף את שיווק התרופה ב-2016. מחר סנופי צפויה לפרסם את הדו"חות הרבעוניים, מה שיאפשר למשקיעים לראות את התקדמות השיתוף פעולה בין החברות.
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
לחברה יש הכנסות כתוצאה מהשותפות עם סנופי (65%-35% לסנופי) וצפויה לחלוק עימה רווחים בעת שירשמו רווחים. "אנחנו רק בשנה השנייה ובדרך כלל בשנה השלישית חברות מהסוג שלנו הופכות לרווחיות", אמר פפר.
"סנופי כבר שילמה לנו 200 מיליון דולר עד כה, יש עוד 725 מיליון דולר באבן דרך הבאה מעבר לחלוקת הרווחים. סנופי מתמחים בסכרת וכבר שיגרו את המוצר שלה לנטיס ב-110 מדינות כך שהם די טובים בזה".
- 2.לילי 28/10/2015 14:52הגב לתגובה זויש מדבקות אינסולין ויש משאבה אוטומטית ויש פיתוחים חדשים .הרופאים לא מתלבים מהפטנט בשל סיבוכים
- 1.שיסביר מדוע 46.35% מהמניות בשורט. (ל"ת)אם הם כל כך מוצלחים, 28/10/2015 13:42הגב לתגובה זו

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').