הלחץ גובר: בפייננשל טיימס יוצאים כעת באזהרה חריפה לקראת ההכרזה הערב
השווקים מסביב לעולם נמצאים בדקות אלו עמוק בתוך עמדת המתנה, זאת לקראת עדכון הריבית בארה"ב - בשעה 21:00 שעון ישראל. בפעם הראשונה מזה כמעט עשר שנים ייתכן ונראה העלאת ריבית בארה"ב. בפייננשל טיימס חזרו אל אותה פעם קודמת, בחודש יוני של שנת 2006, בה היה זה ברננקי שהודיע על העלאת הריבית (שהייתה האחרונה ברצף ארוך של העלאות ריבית שהחל במאי 2004). ההערכה של הפיינשל טיימס היא שהעלאת ריבית היום לא תתקבל בשלווה ע"י המשקיעים.
אז ככה, באותם ימים ב-2006 העלאת הריבית בוצעה כאשר האינפלציה בארה"ב עמדה על מעל 4% (היום האינפלציה היא 0.2%!) ומנגד, שיעור האבטלה אז היה גבוה מזה של כיום. שני הפרמטרים האחרונים הם למעשה המנדט של הבנק המרכזי האמריקני לפעול. באותם ימים ב-2006, הפד' כבר עדכן כי מורגשת התקררות מסויימת בשוק הדיור. אחרי העלאת הריבית, ההתקררות הזו הפכה להתרסקות חסרת תקדים של מחירי הדירות. ומי ששכח, זה המקום להזכיר שהמשבר הכלכלי הגדול של 2008 החל כתוצאה מירידת מחירי הדירות בארה"ב, שהציתה אפקט הרסני בנכסים המורכבים מגובי המשכנתאות, ומכאן הדרך הייתה קצרה למחיקות ענק וקריסת בנקים.
בפייננשל טיימס מפנים את תשומת הלב לשני דברים מטרידים כעת, האחד - חולשה משמעותית בשווקים המתעוררים כיום שכבר לא מתפקדים כמנוע צמיחה עולמי. נסביר כי העלאת ריבית בארה"ב מחזקת את הדולר ושולחת משקיעים אל הדולר, והחוצה מהשווקים המתעוררים. משיכת ההשקעות הזו עלולה להחליש עוד יותר את אותן כלכלות בשווקים המתעוררים ובנוסף לנפח את החוב הדולרי שלהן. הדבר השני זה חוסר הנזילות כיום בשוקי האג"ח בשל הכבדת הרגולציה ביום שאחרי המשבר של 2008, דבר שעלול להוביל לתגובה חסרת פרופורציות לכל שינוי בשיווי המשקל בשוק. במידה והשווקים יחווו תנודה בתוך חוסר הנזילות, בפייננשל טיימס מזהירים כי גם הפד' לא בהכרח יצליח לרסן את המצב.בשורה התחתונה, מה שבפייננשל טיימס מנסים להגיד, זה שהפד' לא חייב להעלאות במצב הנוכחי את הריבית (כאמור, האינפלציה על 0.2%), ולכן בסיטואציה הנוכחית עם החולשה הדרמטית בשווקים המתעוררים - מוטב אם הוא יבחר להמתין ובכך לא לקחת סיכונים.
- 11.גיא פינס קטן עליכם 18/09/2015 02:32הגב לתגובה זויותר גרוע מהצהובון, כותרת עם טורנדו... עדיף לקצץ בכתבים ולהשאיר רק את המדדים. לא ריבית ולא בטיח. עלוב.
- 10.לומר 17/09/2015 16:04הגב לתגובה זוזו פשוט בדיחה לא מצחיקה של פרשנים במיל. הבועות שנוצרו או יווצרו לא יאפשרו העלאת ריבית ללא ירידות מסוימות אך הן הכרחיות אם רוצים לחזור למצב נורמלי.ראה יפן ריבית אפס שלושים שנה עם אפס צמיחה.
- 9.דוד מ 17/09/2015 15:15הגב לתגובה זואזהרה אתם מבלבלים את המח , ביזפורטל , תפסיקו להטעות ולחפש כותרות שאתם אפילו לא קוראים מה כתוב בהן , וחוץ מזה גם אם יעלו את הריבית זה כבר מגולם , די עם הניסיונות האלו כי זה כבר לא עובד , חפשו עץ אחר לטפס עליו או שתשנו פוזיציה
- אתר לחובבנים, הכל כותרות ללא כיסוי (ל"ת)רם 17/09/2015 23:15הגב לתגובה זו
- 8.אנליסט עממי 17/09/2015 15:10הגב לתגובה זולא תעלה!
- 7.ריבית נמוכה לא בריאה 17/09/2015 14:28הגב לתגובה זוקצת זעזוע וחזרה לשיווי משקל.
- 6.ehudhl 17/09/2015 14:21הגב לתגובה זויהיה מתון
- 5.מושיקו 17/09/2015 14:21הגב לתגובה זובשני מיקרים דולר יעלה כע זה המגמה
- 4.יש הדלפה הריבית תעלה (ל"ת)Sami 17/09/2015 14:12הגב לתגובה זו
- 3.פישר 17/09/2015 13:41הגב לתגובה זועליית הריבית כבר צפויה ומגולמת מראש... כבר חצי שנה מדברים על זה...
- 2.גולד דיגר 17/09/2015 13:40הגב לתגובה זונבואי זעם כל יום
- 1.איפה האזהרה? (ל"ת)אלי 17/09/2015 13:39הגב לתגובה זו

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.