ראיון

ראלי שקט: המניה שטסה מעל 3,000% בת"א לשווי שוק מדהים - מה הסוד שלה?

הרחק מעין הזרקורים, אחת המניות הכי חמות בת"א לא מפסיקה לשבור שיאים. בעל השליטה מסביר ונותן תחזית
אבי שאולי | (12)

חברת דלתא גליל פרסמה אמש את תוצאותיה הכספיות לסיכום הרבעון הראשון של 2015. דלתא שפועלת בתחום מסורתי שנחשב ל-low tech בדר"כ לא תופסת כותרות גדולות מידי בתקשורת, אבל את מהלך העליות שביצעה המניה בשנים האחרונות קשה לפספס - כ-650% תוך 4 שנים ומעל 3,000% מאז השפל של 2008 לשווי מדהים של כ-3 מיליארד שקלים. בעל השליטה בחברה אייזיק דבח שוחח עם Bizportal וסיפק איך דבר כזה קורה בחברת טקסטיל ישראלית, ומה הוא צופה בהמשך הדרך.

סיפורה של דלתא מייצג במידה רבה את התעשייה בישראל ובמיוחד את תעשיית הטקסטיל. בשנות ה-70 של המאה הקודמת הועסקו בתחום עשרות אלפי עובדים בשורה של מפעלים בעיקר בפריפריה ועם השנים הייצור עבר לחו"ל ובמיוחד למזרח הרחוק.

את דלתא הקים התעשיין דב לאוטמן ז"ל בשנת 1975 בכרמיאל. החברה הונפקה בבורסה בת"א בשנת 1982 וידעה ימים טובים. אלא שהתחרות הקשה עם ייצור זול יותר בחו"ל חיסלו את תעשיית הטקסטיל ואיימו לחסל גם את חברת דלתא.

דבח: "בשנת 2001 מכרתי את מרבית פעילותי בארה"ב והיו לי מספר השקעות בישראל. בשנת 2004 נפגשתי לראשונה עם דב לאוטמן והצעתי לרכוש ממנו את מניותיו. בתחילה רכשתי את המניות של השותפה שלו 'שרה לי' (23% תמורת 28 מיליון דולר) ולאחר שחלה מכר לי גם את מניותיו (תמורת 60 מיליון דולר)".

בסך הכל השקיע דבח כ-100 מיליון דולר ברכישת 49% ממניות דלתא. החברה חילקה מאז דיבידנדים של כ-45 מיליון דולר ובנוסף דבח מככב כמעט מדי שנה בצמרת מקבלי השכר בחברות ציבוריות. בשנת 2014 השתכר כ-1.9 מיליון דולר. בסיכום המשתנים אפשר לומר שדבח הפך בתוך 7 שנים 100 מיליון דולר ל-400 מיליון דולר.

אבל הכסף הגדול, "על הנייר" בשלב זה, מגיע מהזינוק החד בשווי החברה בבורסה. המניה טיפסה במאות אחוזים בשנים האחרונות והיום דלתא שווה 3 מיליארד שקל כאשר שווי החזקותיו של דבח עומד על 1.5 מיליארד שקל. לא הגיע הזמן לממש קצת מניות? לחפש משקיע אסטרטגי? למכור נתח? "אתה צודק" אומר דבח ומוסיף שיתכן שאם החברה תחזור למסחר מלא בארה"ב הוא יעשה זאת.

השינוי הדרמטי בחברה הגיע ממספר מהלכים אסטרטגיים שדבח הצליח ליישם בחברה: צמצום הייצור בישראל, הגדלת מספר הלקוחות, רכישת חברות ומותגים, חדשנות ושיווק. בשנת 2008 מכרה החברה ב-623 מיליון דולר ובשנת 2014 חצו המכירות לראשונה את רף ה-1 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

דבח: "הפוקוס שלנו זה חדשנות ושיווק. אנחנו ההי-טק של הלאו-טק ויש לנו הרבה פטנטים במוצרים עם DNA של חדשנות. אנחנו לא מתחרים על מוצרים בסיסיים אלא על מוצרי פרימיום".

החדשנות של דלתא בתחום הטקסטיל היא המפתח להצלחתה. כך למשל היא הצליחה להשיג שיתוף פעולה עם נייקי בשני מרכזי פיתוח שלה - כך שאם אתם צופים בגרביים של מסי או ניימר תדעו שגם לדלתא מישראל יש יד ורגל בייצור.

משפחת דבח הגיעה מסוריה לישראל. אייזיק נולד בירושלים ובגיל 12 המשפחה היגרה לארה"ב ועסקה בעיקר בתחום הבדים. בשנת 1988 החברה המשפחתית רכשה תמורת 15 מיליון דולר יצרנית ג'ינס בשם "גלוריה ונדרבילט" שהיתה על סף פשיטת רגל ומכרה אותה כעבור עשור ביותר מ־100 מיליון דולר.

מעבר לשינויים הרבים בחברה וצמיחה אורגאנית - דלתא גדלה בזכות מספר רכישות מוצלחות שאחת מהן היא Schiesser מגרמניה. 16% מהמכירות של דלתא לגרמניה, 14% בשאר אירופה, 58% בצפון אמריקה ו-11% בישראל. השחיקה של האירו מול הדולר פוגעת חשבונאית בהכנסות החברה.

סמנכ"ל הכספים יוסי חג'ג' הסביר כי "אנחנו ערוכים לרכישות עם מזומנים בקופה בהיקף של כ-146 מיליון דולר". לדבריו הרבעון הראשון היה טוב מאוד אפילו שהיסטורית הרבעון השלישי והרביעי נחשבים לחזקים יותר בגלל החופשות והחגים.

דבח: אנחנו בוחנים רכישות של חברות גלובאליות עם מיתוג טוב שתעזור לנו להגדיל את המכירות ומקווים שהשנה יהיה משהו". הרכישה הגדולה האחרונה הייתה לפני כשלוש שנים.

ענף הטקסטיל העסיק בעבר עשרות אלפי עובדים ומרביתם פוטרו, גם בחברת דלתא (היום מועסקים כ-350 פועלי ייצור בלבד). "זה טוב שאין ייצור בישראל כי העובדים שפוטרו קיבלו ג'וב טוב יותר. קשה מאוד לייצר בארץ - זה יותר מדי ביוקר". 

דבח מבהיר למרות פיטורי העובדים הוא הגיע לישראל ופועל בה בעיקר משיקולי ציונות והוא גם תורם לקהילה בדרכים שונות.

מניית דלתא בעשור האחרון:

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אריק 20/05/2015 13:10
    הגב לתגובה זו
    ותראו שהקשר בין שער המנייה למיצאות הוא רק בהרצה . בקרוב . בקרוב, תראו לאן היא תגיע.
  • 10.
    הסוד שלה זה הרצת מניה (ל"ת)
    מי 13/05/2015 21:01
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שמטוב 13/05/2015 10:08
    הגב לתגובה זו
    לסחורה שהם מיבאים. לא מאמין ש- 350 עובדים בלבד מייצרים כמות גדולה, חוץ ממוצרים בודדים שניתן לייצר על ידי אוטומטים.
  • 8.
    י. 13/05/2015 09:36
    הגב לתגובה זו
    כרגיל , המידע אינו רלוונטי היום. זה לא ימשך כך.
  • 7.
    בבא 13/05/2015 09:26
    הגב לתגובה זו
    איך שמתפרסמת כתבה בסגנון כזה זה הסימן למכור הכל מייד
  • 6.
    דני 13/05/2015 09:21
    הגב לתגובה זו
    מישהו בביז נתקע עם מניות שלהם. אל תקנו דלתא
  • 5.
    עינת 13/05/2015 09:14
    הגב לתגובה זו
    לא לקנות גולף חברה על הפנים
  • 4.
    עוזי 13/05/2015 09:11
    הגב לתגובה זו
    אני מחזיק במניה חצי שנה והיא תקועה........
  • אתה צודק (ל"ת)
    רן 13/05/2015 09:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שוטוקאן 13/05/2015 09:09
    הגב לתגובה זו
    "תחתוני הייטק" הריבית נמוכה יש בועה גם בחלק מהמניות בשוק לבדוק טוב לפני שקונים
  • 2.
    נחמד לקרוא כאלה דברים בהצלחה בהמשך הדרך (ל"ת)
    יעקב 13/05/2015 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    היחס שלהם ללקוחות גרוע (ל"ת)
    מעוניינים רק ברווח 13/05/2015 08:12
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.