ראיון

ראלי שקט: המניה שטסה מעל 3,000% בת"א לשווי שוק מדהים - מה הסוד שלה?

הרחק מעין הזרקורים, אחת המניות הכי חמות בת"א לא מפסיקה לשבור שיאים. בעל השליטה מסביר ונותן תחזית
אבי שאולי | (12)

חברת דלתא גליל פרסמה אמש את תוצאותיה הכספיות לסיכום הרבעון הראשון של 2015. דלתא שפועלת בתחום מסורתי שנחשב ל-low tech בדר"כ לא תופסת כותרות גדולות מידי בתקשורת, אבל את מהלך העליות שביצעה המניה בשנים האחרונות קשה לפספס - כ-650% תוך 4 שנים ומעל 3,000% מאז השפל של 2008 לשווי מדהים של כ-3 מיליארד שקלים. בעל השליטה בחברה אייזיק דבח שוחח עם Bizportal וסיפק איך דבר כזה קורה בחברת טקסטיל ישראלית, ומה הוא צופה בהמשך הדרך.

סיפורה של דלתא מייצג במידה רבה את התעשייה בישראל ובמיוחד את תעשיית הטקסטיל. בשנות ה-70 של המאה הקודמת הועסקו בתחום עשרות אלפי עובדים בשורה של מפעלים בעיקר בפריפריה ועם השנים הייצור עבר לחו"ל ובמיוחד למזרח הרחוק.

את דלתא הקים התעשיין דב לאוטמן ז"ל בשנת 1975 בכרמיאל. החברה הונפקה בבורסה בת"א בשנת 1982 וידעה ימים טובים. אלא שהתחרות הקשה עם ייצור זול יותר בחו"ל חיסלו את תעשיית הטקסטיל ואיימו לחסל גם את חברת דלתא.

דבח: "בשנת 2001 מכרתי את מרבית פעילותי בארה"ב והיו לי מספר השקעות בישראל. בשנת 2004 נפגשתי לראשונה עם דב לאוטמן והצעתי לרכוש ממנו את מניותיו. בתחילה רכשתי את המניות של השותפה שלו 'שרה לי' (23% תמורת 28 מיליון דולר) ולאחר שחלה מכר לי גם את מניותיו (תמורת 60 מיליון דולר)".

בסך הכל השקיע דבח כ-100 מיליון דולר ברכישת 49% ממניות דלתא. החברה חילקה מאז דיבידנדים של כ-45 מיליון דולר ובנוסף דבח מככב כמעט מדי שנה בצמרת מקבלי השכר בחברות ציבוריות. בשנת 2014 השתכר כ-1.9 מיליון דולר. בסיכום המשתנים אפשר לומר שדבח הפך בתוך 7 שנים 100 מיליון דולר ל-400 מיליון דולר.

אבל הכסף הגדול, "על הנייר" בשלב זה, מגיע מהזינוק החד בשווי החברה בבורסה. המניה טיפסה במאות אחוזים בשנים האחרונות והיום דלתא שווה 3 מיליארד שקל כאשר שווי החזקותיו של דבח עומד על 1.5 מיליארד שקל. לא הגיע הזמן לממש קצת מניות? לחפש משקיע אסטרטגי? למכור נתח? "אתה צודק" אומר דבח ומוסיף שיתכן שאם החברה תחזור למסחר מלא בארה"ב הוא יעשה זאת.

השינוי הדרמטי בחברה הגיע ממספר מהלכים אסטרטגיים שדבח הצליח ליישם בחברה: צמצום הייצור בישראל, הגדלת מספר הלקוחות, רכישת חברות ומותגים, חדשנות ושיווק. בשנת 2008 מכרה החברה ב-623 מיליון דולר ובשנת 2014 חצו המכירות לראשונה את רף ה-1 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

דבח: "הפוקוס שלנו זה חדשנות ושיווק. אנחנו ההי-טק של הלאו-טק ויש לנו הרבה פטנטים במוצרים עם DNA של חדשנות. אנחנו לא מתחרים על מוצרים בסיסיים אלא על מוצרי פרימיום".

החדשנות של דלתא בתחום הטקסטיל היא המפתח להצלחתה. כך למשל היא הצליחה להשיג שיתוף פעולה עם נייקי בשני מרכזי פיתוח שלה - כך שאם אתם צופים בגרביים של מסי או ניימר תדעו שגם לדלתא מישראל יש יד ורגל בייצור.

משפחת דבח הגיעה מסוריה לישראל. אייזיק נולד בירושלים ובגיל 12 המשפחה היגרה לארה"ב ועסקה בעיקר בתחום הבדים. בשנת 1988 החברה המשפחתית רכשה תמורת 15 מיליון דולר יצרנית ג'ינס בשם "גלוריה ונדרבילט" שהיתה על סף פשיטת רגל ומכרה אותה כעבור עשור ביותר מ־100 מיליון דולר.

מעבר לשינויים הרבים בחברה וצמיחה אורגאנית - דלתא גדלה בזכות מספר רכישות מוצלחות שאחת מהן היא Schiesser מגרמניה. 16% מהמכירות של דלתא לגרמניה, 14% בשאר אירופה, 58% בצפון אמריקה ו-11% בישראל. השחיקה של האירו מול הדולר פוגעת חשבונאית בהכנסות החברה.

סמנכ"ל הכספים יוסי חג'ג' הסביר כי "אנחנו ערוכים לרכישות עם מזומנים בקופה בהיקף של כ-146 מיליון דולר". לדבריו הרבעון הראשון היה טוב מאוד אפילו שהיסטורית הרבעון השלישי והרביעי נחשבים לחזקים יותר בגלל החופשות והחגים.

דבח: אנחנו בוחנים רכישות של חברות גלובאליות עם מיתוג טוב שתעזור לנו להגדיל את המכירות ומקווים שהשנה יהיה משהו". הרכישה הגדולה האחרונה הייתה לפני כשלוש שנים.

ענף הטקסטיל העסיק בעבר עשרות אלפי עובדים ומרביתם פוטרו, גם בחברת דלתא (היום מועסקים כ-350 פועלי ייצור בלבד). "זה טוב שאין ייצור בישראל כי העובדים שפוטרו קיבלו ג'וב טוב יותר. קשה מאוד לייצר בארץ - זה יותר מדי ביוקר". 

דבח מבהיר למרות פיטורי העובדים הוא הגיע לישראל ופועל בה בעיקר משיקולי ציונות והוא גם תורם לקהילה בדרכים שונות.

מניית דלתא בעשור האחרון:

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אריק 20/05/2015 13:10
    הגב לתגובה זו
    ותראו שהקשר בין שער המנייה למיצאות הוא רק בהרצה . בקרוב . בקרוב, תראו לאן היא תגיע.
  • 10.
    הסוד שלה זה הרצת מניה (ל"ת)
    מי 13/05/2015 21:01
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שמטוב 13/05/2015 10:08
    הגב לתגובה זו
    לסחורה שהם מיבאים. לא מאמין ש- 350 עובדים בלבד מייצרים כמות גדולה, חוץ ממוצרים בודדים שניתן לייצר על ידי אוטומטים.
  • 8.
    י. 13/05/2015 09:36
    הגב לתגובה זו
    כרגיל , המידע אינו רלוונטי היום. זה לא ימשך כך.
  • 7.
    בבא 13/05/2015 09:26
    הגב לתגובה זו
    איך שמתפרסמת כתבה בסגנון כזה זה הסימן למכור הכל מייד
  • 6.
    דני 13/05/2015 09:21
    הגב לתגובה זו
    מישהו בביז נתקע עם מניות שלהם. אל תקנו דלתא
  • 5.
    עינת 13/05/2015 09:14
    הגב לתגובה זו
    לא לקנות גולף חברה על הפנים
  • 4.
    עוזי 13/05/2015 09:11
    הגב לתגובה זו
    אני מחזיק במניה חצי שנה והיא תקועה........
  • אתה צודק (ל"ת)
    רן 13/05/2015 09:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שוטוקאן 13/05/2015 09:09
    הגב לתגובה זו
    "תחתוני הייטק" הריבית נמוכה יש בועה גם בחלק מהמניות בשוק לבדוק טוב לפני שקונים
  • 2.
    נחמד לקרוא כאלה דברים בהצלחה בהמשך הדרך (ל"ת)
    יעקב 13/05/2015 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    היחס שלהם ללקוחות גרוע (ל"ת)
    מעוניינים רק ברווח 13/05/2015 08:12
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.