ראלי שקט: המניה שטסה מעל 3,000% בת"א לשווי שוק מדהים - מה הסוד שלה?
חברת דלתא גליל פרסמה אמש את תוצאותיה הכספיות לסיכום הרבעון הראשון של 2015. דלתא שפועלת בתחום מסורתי שנחשב ל-low tech בדר"כ לא תופסת כותרות גדולות מידי בתקשורת, אבל את מהלך העליות שביצעה המניה בשנים האחרונות קשה לפספס - כ-650% תוך 4 שנים ומעל 3,000% מאז השפל של 2008 לשווי מדהים של כ-3 מיליארד שקלים. בעל השליטה בחברה אייזיק דבח שוחח עם Bizportal וסיפק איך דבר כזה קורה בחברת טקסטיל ישראלית, ומה הוא צופה בהמשך הדרך.
סיפורה של דלתא מייצג במידה רבה את התעשייה בישראל ובמיוחד את תעשיית הטקסטיל. בשנות ה-70 של המאה הקודמת הועסקו בתחום עשרות אלפי עובדים בשורה של מפעלים בעיקר בפריפריה ועם השנים הייצור עבר לחו"ל ובמיוחד למזרח הרחוק.
את דלתא הקים התעשיין דב לאוטמן ז"ל בשנת 1975 בכרמיאל. החברה הונפקה בבורסה בת"א בשנת 1982 וידעה ימים טובים. אלא שהתחרות הקשה עם ייצור זול יותר בחו"ל חיסלו את תעשיית הטקסטיל ואיימו לחסל גם את חברת דלתא.
דבח: "בשנת 2001 מכרתי את מרבית פעילותי בארה"ב והיו לי מספר השקעות בישראל. בשנת 2004 נפגשתי לראשונה עם דב לאוטמן והצעתי לרכוש ממנו את מניותיו. בתחילה רכשתי את המניות של השותפה שלו 'שרה לי' (23% תמורת 28 מיליון דולר) ולאחר שחלה מכר לי גם את מניותיו (תמורת 60 מיליון דולר)".
- דלתא: שיפור במרווח הגולמי, ירידה בתפעולי; הרווח הנקי יציב
- דלתא גליל רוכשת מותג אמריקאי ב-65 מיליון דולר - כמה זה עשוי לתרום לתוצאות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסך הכל השקיע דבח כ-100 מיליון דולר ברכישת 49% ממניות דלתא. החברה חילקה מאז דיבידנדים של כ-45 מיליון דולר ובנוסף דבח מככב כמעט מדי שנה בצמרת מקבלי השכר בחברות ציבוריות. בשנת 2014 השתכר כ-1.9 מיליון דולר. בסיכום המשתנים אפשר לומר שדבח הפך בתוך 7 שנים 100 מיליון דולר ל-400 מיליון דולר.
אבל הכסף הגדול, "על הנייר" בשלב זה, מגיע מהזינוק החד בשווי החברה בבורסה. המניה טיפסה במאות אחוזים בשנים האחרונות והיום דלתא שווה 3 מיליארד שקל כאשר שווי החזקותיו של דבח עומד על 1.5 מיליארד שקל. לא הגיע הזמן לממש קצת מניות? לחפש משקיע אסטרטגי? למכור נתח? "אתה צודק" אומר דבח ומוסיף שיתכן שאם החברה תחזור למסחר מלא בארה"ב הוא יעשה זאת.
השינוי הדרמטי בחברה הגיע ממספר מהלכים אסטרטגיים שדבח הצליח ליישם בחברה: צמצום הייצור בישראל, הגדלת מספר הלקוחות, רכישת חברות ומותגים, חדשנות ושיווק. בשנת 2008 מכרה החברה ב-623 מיליון דולר ובשנת 2014 חצו המכירות לראשונה את רף ה-1 מיליארד דולר.
- דוראל רוכשת פאנלים ב-650 מיליון דולר לשני פרויקטי ענק בארה"ב
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
דבח: "הפוקוס שלנו זה חדשנות ושיווק. אנחנו ההי-טק של הלאו-טק ויש לנו הרבה פטנטים במוצרים עם DNA של חדשנות. אנחנו לא מתחרים על מוצרים בסיסיים אלא על מוצרי פרימיום".
החדשנות של דלתא בתחום הטקסטיל היא המפתח להצלחתה. כך למשל היא הצליחה להשיג שיתוף פעולה עם נייקי בשני מרכזי פיתוח שלה - כך שאם אתם צופים בגרביים של מסי או ניימר תדעו שגם לדלתא מישראל יש יד ורגל בייצור.
משפחת דבח הגיעה מסוריה לישראל. אייזיק נולד בירושלים ובגיל 12 המשפחה היגרה לארה"ב ועסקה בעיקר בתחום הבדים. בשנת 1988 החברה המשפחתית רכשה תמורת 15 מיליון דולר יצרנית ג'ינס בשם "גלוריה ונדרבילט" שהיתה על סף פשיטת רגל ומכרה אותה כעבור עשור ביותר מ־100 מיליון דולר.
מעבר לשינויים הרבים בחברה וצמיחה אורגאנית - דלתא גדלה בזכות מספר רכישות מוצלחות שאחת מהן היא Schiesser מגרמניה. 16% מהמכירות של דלתא לגרמניה, 14% בשאר אירופה, 58% בצפון אמריקה ו-11% בישראל. השחיקה של האירו מול הדולר פוגעת חשבונאית בהכנסות החברה.
סמנכ"ל הכספים יוסי חג'ג' הסביר כי "אנחנו ערוכים לרכישות עם מזומנים בקופה בהיקף של כ-146 מיליון דולר". לדבריו הרבעון הראשון היה טוב מאוד אפילו שהיסטורית הרבעון השלישי והרביעי נחשבים לחזקים יותר בגלל החופשות והחגים.
דבח: אנחנו בוחנים רכישות של חברות גלובאליות עם מיתוג טוב שתעזור לנו להגדיל את המכירות ומקווים שהשנה יהיה משהו". הרכישה הגדולה האחרונה הייתה לפני כשלוש שנים.
ענף הטקסטיל העסיק בעבר עשרות אלפי עובדים ומרביתם פוטרו, גם בחברת דלתא (היום מועסקים כ-350 פועלי ייצור בלבד). "זה טוב שאין ייצור בישראל כי העובדים שפוטרו קיבלו ג'וב טוב יותר. קשה מאוד לייצר בארץ - זה יותר מדי ביוקר".
דבח מבהיר למרות פיטורי העובדים הוא הגיע לישראל ופועל בה בעיקר משיקולי ציונות והוא גם תורם לקהילה בדרכים שונות.
מניית דלתא בעשור האחרון:
- 11.אריק 20/05/2015 13:10הגב לתגובה זוותראו שהקשר בין שער המנייה למיצאות הוא רק בהרצה . בקרוב . בקרוב, תראו לאן היא תגיע.
- 10.הסוד שלה זה הרצת מניה (ל"ת)מי 13/05/2015 21:01הגב לתגובה זו
- 9.שמטוב 13/05/2015 10:08הגב לתגובה זולסחורה שהם מיבאים. לא מאמין ש- 350 עובדים בלבד מייצרים כמות גדולה, חוץ ממוצרים בודדים שניתן לייצר על ידי אוטומטים.
- 8.י. 13/05/2015 09:36הגב לתגובה זוכרגיל , המידע אינו רלוונטי היום. זה לא ימשך כך.
- 7.בבא 13/05/2015 09:26הגב לתגובה זואיך שמתפרסמת כתבה בסגנון כזה זה הסימן למכור הכל מייד
- 6.דני 13/05/2015 09:21הגב לתגובה זומישהו בביז נתקע עם מניות שלהם. אל תקנו דלתא
- 5.עינת 13/05/2015 09:14הגב לתגובה זולא לקנות גולף חברה על הפנים
- 4.עוזי 13/05/2015 09:11הגב לתגובה זואני מחזיק במניה חצי שנה והיא תקועה........
- אתה צודק (ל"ת)רן 13/05/2015 09:33הגב לתגובה זו
- 3.שוטוקאן 13/05/2015 09:09הגב לתגובה זו"תחתוני הייטק" הריבית נמוכה יש בועה גם בחלק מהמניות בשוק לבדוק טוב לפני שקונים
- 2.נחמד לקרוא כאלה דברים בהצלחה בהמשך הדרך (ל"ת)יעקב 13/05/2015 08:46הגב לתגובה זו
- 1.היחס שלהם ללקוחות גרוע (ל"ת)מעוניינים רק ברווח 13/05/2015 08:12הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
