צבי סטפק: "צריך להעלות את שכר המינימום ל-30 שקל לשעה, ולא להיבהל מצעקות המעסיקים שזה יגמור אותם"

יו"ר מיטב-דש תוקף את התקציב של לפיד ("הקשקשת השנתית") ומציע רעיונות משלו - "להוריד מיסים למשתכרים 15-20 אלף בחודש"
יוסי פינק | (14)
נושאים בכתבה לפיד סטפק

ביום שאחרי הצגת תקציב 2015 ע"י לפיד ובכירי האוצר, צבי סטפק ממיטב-דש מוציא מסמך תחת הכותרת - "הקשקשת השנתית של התקציב".

באותיות גדולות כותב סטפק - "מה שהיה הוא שיהיה. עוד תקציב אפור, שאין בו בשורות ואין בו גורמים מחוללי צמיחה. הוויכוח על התקציב משרת מטרות פוליטיות ומשכיח את הבעיות האמיתיות של המשק הישראלי".

וכך כותב סטפק: "זוהי עונת הספינים: כן מע"מ אפס לא מע"מ אפס, כן הטלת מסים לא הטלת מסים, כן הגדלה של ממש בתקציב הביטחון לא הגדלה ניכרת, כן נפילת הקואליציה ובחירות מוקדמות לא נפילת הקואליציה, וכולם מרוצים. הציבור, לא מבין מה קורה מימינו ומה קורה משמאלו, וכשאינך מבין, אתה אומר לעצמך מה זה ענייני, אני הרי ממילא לא יכול להשפיע, אז בוא נתכנס לאדישות".

סטפק מציע מספרים דברים:

1. עניין תוספות התקציב למשרדים : "אני כופר בהנחה, המקובלת על לא מעט כלכלנים, שתוספת תקציבים למשרדים האזרחיים משפרים במשהו את רווחת האזרח. במידה רבה, ההיפך הוא הנכון התוספות רק יוצרות בורות שומן שאחר כך אי אפשר להיפטר מהן. נכון, ההוצאה האזרחית בישראל היא בין הנמוכות במדינות ה-OECD, אבל האם מישהו בדק פעם את האפקטיביות שלה? בסקטור העסקי מקובל לומר שלא כדאי לשפוך כסף טוב אחרי כסף רע ואחרי השקעה רעה. מסתבר, שבסקטור הציבורי לא שמעו על כך. יצירת אילוצים היא מדיניות ראויה, כל עוד לא בונים את התקציב מאפס. המשבר הכלכלי, אגב, ניפץ לא מעט "אקסיומות" כלכליות."

2. להתחיל מהתחלה, מאפס: "מה שצריך היה לעשות מזמן, ואף ממשלה לא עשתה, זה להתחיל הכל מהתחלה תקציב אפס, דף חלק, לקבוע סדרי עדיפויות, יעדים, לו"ז למימושם. מה שברור כל כך בסקטור העסקי, כנראה, ממש לא ברור בסקטור הציבורי, וכך הדברים מתגלגלים משנה לשנה".

3. קיצוץ בבורות השומן: "בעיתוי הנוכחי אפשר להגדיל את יעד הגירעון במידה סבירה. לא צריך לחשוש מזה, ולא צריך גם לחשוש מתקדים. אבל, קודם כל, יש להגביל את הגידול בתקציב הביטחון ולא לאפשר את הניצול של מערכת "צוק איתן" להגדלה קבועה של הוצאות הביטחון. בנוסף, יש לקצץ, כאמור, בכמה תקציבים אזרחיים שגם בהם יש בורות שומן. לא יקרה שום דבר רע, למשל, לתקציב החינוך אם הוא יקוצץ ב-1 עד 2 מיליארד שקל. אני יודע שמיד יתנפלו עלי כל הכלכלנים ה"חברתיים", אבל רק דברים טובים יצמחו מכך. זאת, בתנאי שייקבעו סדרי עדיפויות, והשרים לא ינפנפו כהרגלם באיום של סגירת בתי ספר לחינוך מיוחד, הפסקת אימונים כשמדובר בתקציב הביטחון, סגירת מעונות למפגרים כשמדובר במשרד הרווחה, וכך הלאה. אגב, מחקר שפרסם בנק ישראל ב-2013 מצא כי הוצאות המגזר הציבורי מתאפיינות בתפוקה שולית פוחתת. ברור, שעדיף היה שהרחבת הגירעון תהיה מלווה ברפורמות מבניות מסוג אלה שמתבקשות מהבעיות האמיתיות של המשק (ראה לעיל), אבל אינני נאיבי לחשוב שכך יהיה, בוודאי לא בטווח הקצר"

4. העלאת שכר המינימום: "אין שום סיבה וזה גם לא נכון יהיה להעלות מסים כשיטה. להיפך, בסיטואציה הנוכחית במשק הישראלי יש להוריד מסים. יש לעשות רציונליזציה במסים באופן שנטל המס על "מר ישראלי" יקטן ולא יגדל. מצד אחד, יש לבטל את הפטור המגוחך על מע"מ באילת, ויש להטיל מע"מ על פירות וירקות - תחום שמהווה חממה להון שחור. מהלכים אלה יאפשרו הפחתה מסוימת בשיעור המע"מ על מוצרים ושירותים אחרים במשק. בנוסף, יש להגדיל מאוד את המיסוי על נדל"ן ויש להילחם באמת בהון השחור. מנהל רשות המסים התבטא לאחרונה, שאילו גבו בישראל מס כחוק (כולל על ההון השחור שגודלו מוערך ב-15%-25% מהתוצר!) היה מספיק כסף גם לביטחון, גם לחינוך, וניתן אף היה להוריד מסים. לשם כך, הגיע הזמן לקבוע חובת דיווח כללי מלווה בצעדי ענישה ואכיפה משמעותיים, ולהקדים לה מהלך של הקלה על משיכת דיבידנדים מחו"ל. הסיבות האמיתיות היחידות שזה לא נעשה עד היום הן סיבות פוליטיות. כך, למשל, לפני בחירות, הפוליטיקאים שלנו אוהבים להצטלם בשוק מחנה יהודה, שוק הכרמל ועוד, להתחבק עם אנשי השוק זה יותר פוטוגני מאשר ש"יסקלו" אותך בעגבניות. אבל, יש גם צד שני - צריך להוריד באופן ממשי את מס הכנסה על המשתכרים עד כ-20,000 15,000 שקל ברוטו לחודש, וצריך להעלות את שכר המינימום לרמה של 30 לשעה . ונא לא להיבהל מצעקות המעסיקים שזה יחסל את עסקיהם. עסק שיחוסל בגלל מהלך כזה, כנראה, מוטב שכך ולא צריך להמשיך ולהנשים אותו, עם כל הכאב הכרוך בזה."

"מחוללי הצמיחה הקלאסיים בסיטואציה כזו יהיו הגדלת כוח הקנייה של הציבור, הגדלה בתקציב התשתיות, עידוד מאסיבי של עסקים קטנים ובינוניים על חשבון הגדולים. צמיחת המשק בקצב של 2.5% עד 3% היא בעייתית והיא לא גזרת גורל. אין סיבה אמיתית שלא נוכל לחזור לצמיחה שנתית של 5%."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    שבץ חלובה 05/10/2014 13:05
    הגב לתגובה זו
    אם שכר המינימום של היום שהוא 23.3 ש,ח לשעה אף אחד כאן לא מסוגל להרים את הראש ולקיים את עצמו. גם עם 30 זה בלתי אפשרי אבל זה בדרך למעלה ותיקונים צריכים לבוא בהמשך. שכר המינימום של היום מבטיח שישארו כאן עבדים למשך הרבה שנים. בנוסף ש להוריד את מס הכנסה חזק למעמד הביניים כדי שיוכלו ליצור ביקושים בשוק.. הענין שאין עם מי לדבר ולפיד שהיה צריך לשאת בנטל ערק מהבטחותיו והפקיר את בוחרין. איך אומרים הפנקס פתוח והיד רושמת וניפגש בבחירות הבאות אינשאללה.
  • 12.
    אלי 30/09/2014 11:38
    הגב לתגובה זו
    סטפק שר האוצר הבא?
  • 11.
    ישראל 30/09/2014 03:48
    הגב לתגובה זו
    שיפסיקו להעסיק את כל העצלנים ששווים פחות מ 30 לשעה
  • 10.
    pan 29/09/2014 19:56
    הגב לתגובה זו
    קודם כל, רק אחר כל יחלקו מע"ם אפס או הטבות אחרות
  • 9.
    עובד 29/09/2014 17:23
    הגב לתגובה זו
    בדק בית דחוף
  • 8.
    15000 ש"ח לחודש מסכן אין לו איך לגמר חודש (ל"ת)
    הצלף 29/09/2014 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לדעתי בתי השקעות הם בור שומן על חשבון כספי הציבור, (ל"ת)
    יש מקור תקציבי גדול 29/09/2014 14:31
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    נשמע כמו אחד שממש ממש רחוק ממעמד הבינים והשכבות החלשות (ל"ת)
    ליאור 29/09/2014 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מסכים עם 2שאפפפו (ל"ת)
    אורי 29/09/2014 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ששון 29/09/2014 14:08
    הגב לתגובה זו
    פתאום קונים כשסיכמנו שמוכרים עד הסוף
  • 3.
    מיסוי נדלן 29/09/2014 13:52
    הגב לתגובה זו
    להנות ממעמ 0 ולעומת זאת כל השאר ישלמו מס גבוה על הנדלן נמאס כבר מהנדלן והחגיגה על הנדלן בסוף רק העם יפגע גם מחיר האורוות שלהם ירד גם מיסים וגם משכנתא עםריבית שתעלה מה רוצים מהעם? העם כבר משלם על אזלת ידה של ממשלת ביבי שלא בנתה.
  • 2.
    קליפ 29/09/2014 13:38
    הגב לתגובה זו
    אתה ,מטומטם יקר,משלם את הריקבון הפנסיוני. 100 אלף שופטי סרק(99% מהעונשים קבועים בחוק.) נהנים מפנסיה למשך 3 דורות קדימה. אתה,מטומטם יקר,ממן זאת...ועוד 100 אלף ח"כ לשעבר פנסיה שוד ,לאור יום,לכל החיים .שומרי ראש לח"כ ערבים אחרי הסתה לרצח תמים של יהודים(חוקי ליידות אבנים. אפילו לא נחשב ניסיון לרצח) אתה,מטומטם אהבל ממן זאת...
  • 1.
    מצחי 29/09/2014 13:33
    הגב לתגובה זו
    חחחחח
  • השתלט על בית השקעות בהלוואות ואג"ח..פולני אידיוט (ל"ת)
    יעקב 29/09/2014 13:47
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.95%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -11.17%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.