סערת אלגומייזר: המייסדת דרשה לפטר את המנכ"ל - ונדחתה לאלתר

המנייה נופלת הבוקר עד 13% נוכח אי הבהירות בהנהלה החברה. לא ברור האם הילה פז תוכל להמשיך בתפקידה נוכח ההתפתחויות
נושאים בכתבה אלגומייזר

מניית אלגומייזר נסחרת הבוקר תחת לחץ מכירות נוכח הודעת החברה בדבר סכסוך קשה בין מייסדת החברה וסמנכ"לית הפיתוח הטכני, הילה פז (מחזיקה 19% מהון המניות של החברה) הנחשבת לסוג של 'ילדת פלא', לבין המנכ"ל נעם בנד. במכתב לבורסה עליו חתום המנכ"ל נמסר כי פז (23) ואביה עמוס פז , שמכהן במקומה בדירקטוריון, ניסה לקדם מהלך לפיטוריו של המכנ"ל המכהן ונדחו ע"י הדירקטוריון.

אם לא די בכך, גם שותפה של פז להקמת החברה, אביב ברקוביץ' המחזיק שיעור של 19% ממניות החברה הצביע נגד פיטוריו של המנכ"ל והפנה לפז כתף קרה. בהודעה נכתב כי "הדירקטוריון סומך את ידיו על מנכ"ל החברה והדרך אותה הוא מוביל. עוד נקבע בדירקטוריון כי החברה תמשיך

ותפעל להמשך פיתוח המוצר, בהתאם לתכנית שמוביל המנכ"ל."

"חסרת יכולת לקבל מרות"

בהודעה לבורסה צוין כי "ביום 13 ביוני 2014 פנתה הילה פז, לדירקטוריון החברה במכתב ובו העלתה טענות שונות ומחלוקות הקיימות בינה ובין מנכ"ל החברה בקשר עם פיתוח מוצר החברה, תוכנת ה"אלגומייזר". בימים שקדמו למכתב של הילה, קיים עמוס פז, שיחות אישיות עם מספר דירקטורים בחברה ופירט באוזניהם טענות שונות בקשר לתפקודו של המנכ"ל ודרישה לפטרו."

מנכ"ל החברה הודיע לדירקטוריון כי הוא רואה בהתנהלותה ומעשיה של הילה בשבועות האחרונים כפעולות שאינן לטובת החברה, את חוסר היכולת שלה לקבל את מרותו עליה כממונה הישיר שלה, תוך הפרה חמורה של יחסי עובד-מעביד ויחסי האמון ביניהם, כהפרה של הסכם העסקתה בחברה וכן הסכמים נוספים עליהם היא חתומה.

כעת לא ברור האם פז תוכל בכלל לחזור לתפקידה בחברה נוכח המתיחות הגדולה בינה לבין בנד. יתרה מכך, בנד יכול אף לקדם מהלך לפיטוריה של פז, שכן כבר הובא לחברה (באישורה של פז) מתימטיקאי ומומחה לאלגוריתמיקה שייתכן ויוכל להכנס לנעליה של פז במידה וזו תסיים את דרכה המקצועית בחברה שהיא עצמה הקימה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דודוק 01/07/2014 13:57
    הגב לתגובה זו
    לפחות כתבה ענינית ומראים את תמונת המנכ"ל ולא של "ילדת הפלא" החשפנית שאין לה אפילו תואר שלשי במתימטיקה - ואף עוד לא התקבל בדוחות הבורסה הוכחה על היותה פלא - לדעתי כאיש מקוע אין בסיס מדעי לחברה
  • 5.
    האחד 30/06/2014 13:48
    הגב לתגובה זו
    ילדה זה בטוח. לגבי הפלא, הפלא היחיד שהם הצליחו לגייס כל כך הרבה כסף ממשקיעים שלא מבינים כלום אם איזה אלגוריתם ברמה של 1+1=2 . סיפרו איזה מעשיה מצוצה מהאצבע לעיתונות ולמשקיעים, עירבבו את זה עם סיפור על ילדה גאונה שהמציאה אלגוריתם מיוחד והופ, החברה שאין לה ממש מוצר ועם מכירות שהיו מביישות חנות מכולת שכונתית שווה עשרות מליונים. כיום לא באמת צריך שיהיה משהו אמיתי, צריך סיפור יפה, מצגת פאוארפוינט מרשימה, מילים גבוהות שעוברות מעל ראשי המשקיעים וזהו.
  • בועה 01/07/2014 13:56
    הגב לתגובה זו
    הונאת הבורסה. משקרים לכולם. ומנסים נואשות לייצר משהוא
  • 4.
    ניעור לקראת הודעה חיובית (ל"ת)
    אלי 30/06/2014 13:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הפלה בפלה הלך הכסף. זה אלגוריתם מנצח. (ל"ת)
    פלא פלאים. 30/06/2014 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    dw 30/06/2014 11:02
    הגב לתגובה זו
    הונה העצמי של החברה הוא 8 מלש"ח בלבד. החברה שורפת כסף מדי רבעון. מכירות זניחות. מדוע בעצם שהמניה תסחר מעל הונה העצמי? וזה עוד נדיב. יש ביתר פירמות הנסחרות אפילו מתחת להונן העצמי.
  • 1.
    תם 30/06/2014 10:59
    הגב לתגובה זו
    דופקים את המשקיעים הקטנים כל הזמן ......
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.