סערת אלגומייזר: המייסדת דרשה לפטר את המנכ"ל - ונדחתה לאלתר

המנייה נופלת הבוקר עד 13% נוכח אי הבהירות בהנהלה החברה. לא ברור האם הילה פז תוכל להמשיך בתפקידה נוכח ההתפתחויות
נושאים בכתבה אלגומייזר

מניית אלגומייזר נסחרת הבוקר תחת לחץ מכירות נוכח הודעת החברה בדבר סכסוך קשה בין מייסדת החברה וסמנכ"לית הפיתוח הטכני, הילה פז (מחזיקה 19% מהון המניות של החברה) הנחשבת לסוג של 'ילדת פלא', לבין המנכ"ל נעם בנד. במכתב לבורסה עליו חתום המנכ"ל נמסר כי פז (23) ואביה עמוס פז , שמכהן במקומה בדירקטוריון, ניסה לקדם מהלך לפיטוריו של המכנ"ל המכהן ונדחו ע"י הדירקטוריון.

אם לא די בכך, גם שותפה של פז להקמת החברה, אביב ברקוביץ' המחזיק שיעור של 19% ממניות החברה הצביע נגד פיטוריו של המנכ"ל והפנה לפז כתף קרה. בהודעה נכתב כי "הדירקטוריון סומך את ידיו על מנכ"ל החברה והדרך אותה הוא מוביל. עוד נקבע בדירקטוריון כי החברה תמשיך

ותפעל להמשך פיתוח המוצר, בהתאם לתכנית שמוביל המנכ"ל."

"חסרת יכולת לקבל מרות"

בהודעה לבורסה צוין כי "ביום 13 ביוני 2014 פנתה הילה פז, לדירקטוריון החברה במכתב ובו העלתה טענות שונות ומחלוקות הקיימות בינה ובין מנכ"ל החברה בקשר עם פיתוח מוצר החברה, תוכנת ה"אלגומייזר". בימים שקדמו למכתב של הילה, קיים עמוס פז, שיחות אישיות עם מספר דירקטורים בחברה ופירט באוזניהם טענות שונות בקשר לתפקודו של המנכ"ל ודרישה לפטרו."

מנכ"ל החברה הודיע לדירקטוריון כי הוא רואה בהתנהלותה ומעשיה של הילה בשבועות האחרונים כפעולות שאינן לטובת החברה, את חוסר היכולת שלה לקבל את מרותו עליה כממונה הישיר שלה, תוך הפרה חמורה של יחסי עובד-מעביד ויחסי האמון ביניהם, כהפרה של הסכם העסקתה בחברה וכן הסכמים נוספים עליהם היא חתומה.

כעת לא ברור האם פז תוכל בכלל לחזור לתפקידה בחברה נוכח המתיחות הגדולה בינה לבין בנד. יתרה מכך, בנד יכול אף לקדם מהלך לפיטוריה של פז, שכן כבר הובא לחברה (באישורה של פז) מתימטיקאי ומומחה לאלגוריתמיקה שייתכן ויוכל להכנס לנעליה של פז במידה וזו תסיים את דרכה המקצועית בחברה שהיא עצמה הקימה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דודוק 01/07/2014 13:57
    הגב לתגובה זו
    לפחות כתבה ענינית ומראים את תמונת המנכ"ל ולא של "ילדת הפלא" החשפנית שאין לה אפילו תואר שלשי במתימטיקה - ואף עוד לא התקבל בדוחות הבורסה הוכחה על היותה פלא - לדעתי כאיש מקוע אין בסיס מדעי לחברה
  • 5.
    האחד 30/06/2014 13:48
    הגב לתגובה זו
    ילדה זה בטוח. לגבי הפלא, הפלא היחיד שהם הצליחו לגייס כל כך הרבה כסף ממשקיעים שלא מבינים כלום אם איזה אלגוריתם ברמה של 1+1=2 . סיפרו איזה מעשיה מצוצה מהאצבע לעיתונות ולמשקיעים, עירבבו את זה עם סיפור על ילדה גאונה שהמציאה אלגוריתם מיוחד והופ, החברה שאין לה ממש מוצר ועם מכירות שהיו מביישות חנות מכולת שכונתית שווה עשרות מליונים. כיום לא באמת צריך שיהיה משהו אמיתי, צריך סיפור יפה, מצגת פאוארפוינט מרשימה, מילים גבוהות שעוברות מעל ראשי המשקיעים וזהו.
  • בועה 01/07/2014 13:56
    הגב לתגובה זו
    הונאת הבורסה. משקרים לכולם. ומנסים נואשות לייצר משהוא
  • 4.
    ניעור לקראת הודעה חיובית (ל"ת)
    אלי 30/06/2014 13:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הפלה בפלה הלך הכסף. זה אלגוריתם מנצח. (ל"ת)
    פלא פלאים. 30/06/2014 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    dw 30/06/2014 11:02
    הגב לתגובה זו
    הונה העצמי של החברה הוא 8 מלש"ח בלבד. החברה שורפת כסף מדי רבעון. מכירות זניחות. מדוע בעצם שהמניה תסחר מעל הונה העצמי? וזה עוד נדיב. יש ביתר פירמות הנסחרות אפילו מתחת להונן העצמי.
  • 1.
    תם 30/06/2014 10:59
    הגב לתגובה זו
    דופקים את המשקיעים הקטנים כל הזמן ......
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים