רפי דניאלי: "אם לא יאשרו את הסדר החוב לא יהיה מנוס מפירוק צים"

מנכ"ל חברת הספנות התראיין הבוקר לגלי צה"ל; אנטרופי המליצה לבעלי המניות של בעלת השליטה החברה לישראל להתנגד להסדר החוב
אבי שאולי | (3)

מנכ"ל חברת צים, רפי דניאלי, תקף הבוקר בגלי צה"ל את המלצת אנטרופי, להתנגד להסדר החוב בצים: "ההמלצה שלילית, אך היא משאירה שיקול דעת רחב לכל משקיע. אם לא יאשרו לא יהיה מנוס מפירוק של צים", אמר לניב רסקין ויונה לייבזון.

חברת הספנות מקבוצת חברה לישראל נקלעה שוב למשבר תזרימי קשה ואינה יכולה לעמוד בהחזר חובותיה - 3.2 מיליארד דולר ל-140 נושים שמרביתם מחו"ל. הנושים מתבקשים לוותר על חוב של 1.4 מיליארד דולר, אך מנכ"ל צים מבהיר כי "אנחנו לא עושים 'תספורת' - זאת המרת חוב למניות, הכלכלה תתאושש ותהיה עליית ערך למניות האלה".

צים הפסידה 63 מיליון דולר ברבעון הראשון על רקע הירידה במחירי ההובלות והזינוק במחירי ההובלה. הסדר החוב הקודם משנת 2009 כשל, אך רפי דניאלי מסביר שהפעם זה שונה: "מחיר הדלק היה 250 דולר לטון בהסדר החוב הקודם והיום 600 דולר לטון. היה צפי לשיפור בכלכלה העולמית וזה לא קרה ולכן היום אנו מבססים את ההסדר על הנחות הרבה יותר שמרניות".

חברה לישראל תרד משליטה מלאה להחזקה של 32%

לפי הסדר החוב החדש: חברה לישראל תזרים לצים 200 מיליון דולר ותרד מבעלות של 100% להחזקה של כ-32%. כמו כן תעמיד חברה לישראל לצים אשראי של 50 מיליון דולר וכ-10 מיליון דולר ערבות, ותוותר על חוב של 238 מיליון דולר כלפי החברה הבת.

מחזיקי האג"ח הישראלים, להם חייבת צים כ-400 מיליון דולר, יצביעו בקרוב בעד או נגד הסדר החוב. לפני כן, ביום שישי (4.7) תתכנס האספה הכללית של בעלי המניות של חברה לישראל בבוקר להצביע בעד או נגד ההסדר.

מדינת ישראל נגד הויתור על מניית הזהב בצים

מדינת ישראל נגד הויתור על מניית הזהב בצים. אתמול (א'), הגישה המדינה את עמדתה לביהמ"ש המחוזי בחיפה שצפוי לדון מחר (ג') בשאלת הויתור על מניית הזהב לבקשת הנהלות צים והחברה לישראל שהגישו עתירה בנושא לפני כחודש.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המבצע ב-1.90 שקל 25/06/2014 19:52
    הגב לתגובה זו
    אל תדאגו לעידן - אחרי שלקח מליארד וחצי דולר מצים, בעזרת הנהלה מושחתת או סתם פחדנית ,לא ייתן למישהו להרים מסך (בכינוס או פירוק) כי הוא ודניאלי והסמנכלים והדירקטורים יילכו לכלא להרבה זמן - זה הגזר דין המתקרב - העונש על זה ששיתפו פעולה עם הגניבה הגדולה בתולדות צים ובוצעה על ידי בעלי החברה. גם אם בעלי זכות ההצבעה בחברה לישראל לא יאשרו את ההסדר, עידן ישים כסף מהבית - האלטרנטיבה שלו היא להפסיד הרבה יותר מזה וגם להסתכן בחקירה פלילית בינלאומית של 433 והאינטרפול. אגב, נראה למישהו שבעלי החוב של צים שמוכנים לוותר על 4 מליארד שקל יפסידו את כל ההסדר כי החברה לישראל עושה פוזות על 200 מליון דולר? גם הם ייתבעו את עופר , דניאלי וניר גלעד באופן אישי ודרך החברות שהם מייצגים - סופם של גנבים יהיה להחזיר את הגניבה - חצופים!
  • 2.
    מהיר ועצבני 23/06/2014 09:48
    הגב לתגובה זו
    ולחקור העברת אוניות ונכסים לחברות הפרטיות של משפחת עופר
  • 1.
    אz? 23/06/2014 09:22
    הגב לתגובה זו
    שותפה כשיש רווחים כשיש הפסדים היא לא רואה לא שומעת שמדינת ישראל תשלם את החוב של צים וזהו
כסף
צילום: Freepik

קרנות ההשתלמות באוגוסט: תשואה של כ-1.1% במסלול הכללי; כ-1.3% במסלול המנייתי

המסלולים הכלליים הניבו תשואה ממוצעת של כ-1.1% באוגוסט, והמנייתיים התקרבו ל-1.3%; אנליסט ומנורה בולטות בראש, מור וילין לפידות בתחתית; מתחילת השנה: פערים של יותר מ-1.5% בין מובילים לנגררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

אוגוסט אולי נפתח באי-ודאות בשווקים עם חששות גיאו-פוליטיים אבל הסתיים כשעוד חודש טוב לחוסכים. מדדי המניות סגרו בעליות נאות בארץ ובעולם, והתשואות בקרנות ההשתלמות ממשיכות לטפס, עם ממוצע של כ-1.1% במסלולים הכלליים וכ-1.3% במסלולים המנייתיים.

מנורה ואנליסט מושכות קדימה במסלול הכללי

במסלולים הכלליים, שמיועדים לרוב הציבור ומחזיקים בתמהיל מגוון יחסית של מניות, אג"ח ונכסים אלטרנטיביים, נרשמה באוגוסט תשואה בטווח של 0.92% עד 1.24%. את הטבלה החודשית הובילה קרן ההשתלמות של אנליסט, עם 1.24%, כשאחריה מיטב עם 1.19% ומנורה עם 1.17%.

בתחתית הטבלה עומדת קרן ההשתלמות של אינפיניטי, עם תשואה של 0.56% בלבד, נמוכה משמעותית מהממוצע הענפי. מעליה נמצאת ילין לפידות עם 0.92% ומגדל עם 0.97%.

אם מסתכלים על התשואה המצטברת מתחילת השנה, גם כאן אנליסט בראש עם 9.82%, כשמור (9.62%), מגדל (9.50%) וכלל (9.74%) קרובות אליה. בתחתית נמצאות אינפינטי (0.56%) ילין לפידות (8.19%) והראל (8.15%).

בהסתכלות על שלוש השנים האחרונות אנליסט מובילה עם 35.29%, לפני מיטב (33.07%) ומור (33.56%). אינפיניטי משתחלת למרכז הטבלה עם תשואה של 32.41%, קצת מעל כלל וילין לפידות. מנגד, הראל נשארת מאחור עם 26.65% בלבד - פער של כמעט 9% מהמובילה.


צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות א6ו באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות.