עדיין בלי נגיד חדש: הדולר היציג צלל 1% ל-3.537 שקלים
הטלטלה בשוק המט"ח המקומי נמשכה גם היום (ב') והיא צפויה להימשך כל עוד נמשכת חוסר הוודאות ביחס לפתרון בעיית אישור התקציב ותקרת החוב בארה"ב. כוחו של השקל התעצם היום עוד יותר גם לאחר שהלמ"ס פירסמה את נתוני האבטלה בארץ, שהמשיכו להצביע על שיפור בשוק העבודה, כשאחוז הבלתי מועסקים ירד ל-6.1%.
בינתיים, לבנק ישראל עדיין לא מונה נגיד חדש מבין 3 המועמדים שאישרה ועדת טירקל. בזמן שראש הממשלה שאמור להודיע על הבחירה נמצא בארה"ב בעניינים מדיניים, תצטרך ממלאת מקום הנגיד, ששלפה בשבוע שעבר את נשק הריבית, להתמודד עם התחזקות השקל שממשיכה לפגוע בכושר התחרות של היצוא הישראלי.
שעריהם של המטבעות המרכזיים, הדולר והאירו, נפלו היום כנגד השקל ובעת קביעת השערים היציגים על ידי בנק ישראל נרשמה ירידה של 0.95% בשערו היציג של השקל שנחלש ל-3.537 שקלים. האירו היציג נפל ב-0.97% ונקבע ב-4.734 שקלים, זאת לאחר הראלי המרשים שרשמו הצמדים הנ"ל לאחר הורדת הריבית במשק בשבוע שעבר.
סיכום חודשי: לאחר חודש מלא תהפוכות הסתכמה התזוזה בשערו של הדולר בירידה של 2.2%. כאשר במהלך החודש בחן הצמד למעלה את הרמה 3.63 שקלים ב-3 בספטמבר ונפל עד לשפל של 3.504 ב-20 בספטמבר. האירו סיכם את חודש ספטמבר בירידה זניחה של 0.15%, אולם במהלך החודש נרשמה בצמד זה תנודה של כ-10 אגורות.
אתמול הפילה המפלגה הרפובליקנית פצצה על הנשיא אובמה כשהעבירה הצעת חוק אשר דוחה את יישום תוכנית הבריאות של הנשיא בשנה וקושרת בינה לבין אישור התקציב. בכך למעשה קטנו הסיכויים שממשלת ארה"ב תצליח להימנע מנפילה מהמצוק הפיסקאלי ב-17 באוקטובר. מחר (ג') יהיה היום האחרון בו יכול הקונגרס להצביע על השינויים בתקציב הדרוש הרחבה. במידה והתקציב לא יעבור צפוי הממשל הפדרלי בארה"ב להיכנס לראשונה מזה 17 שנה למצב של הקפאת תקציבים (SHUTDOWN).
FXCM ישראל העריכו הבוקר כי "התנודתיות בדולר-שקל עשויה לזנק השבוע על רקע אירועי המפתח בארצות הברית. הדולר-שקל טיפס מעלה בחוזקה בשבוע האחרון והוסיף לערכו בסיכום שבועי כמעט 5 אגורות. המהלך הזה ראוי לציון על רקע העובדה שבעולם הדולר דווקא דשדש ונסחר בטווחים צרים מול המטבעות המרכזיים".
"את העוצמה היחסית של הדולר בזירת המט"ח המקומי יש לייחס ליחסי הכוחות בשוק המקומי בין הקונים למוכרים. אין ספק שמהלכיו האגרסיביים של בנק ישראל, ובכלל זה הורדת הריבית המפתיעה, הצילו את שער החליפין מקריסה מתחת ל-3.5 שקלים".
- 5.רון סביר 30/09/2013 21:34הגב לתגובה זולפני כמה שנים הדולר הגיע לרמה של 3.22 עם נגיד בפועל ומאז טיפס לרמה של 4.22 שח
- 4.כהנוביף 30/09/2013 18:40הגב לתגובה זוחקירה פלילית מדוע הדולר נופל והאוצר לא מטיל מיסוי על הספקולנטים. ועדת חקירה אולי מישהו משוחד? יתכן שכן או לא. שווה בדיקה
- 3.לפיד עדיין לא הבין את הסכנה שבשקל חזק (ל"ת)שמישהו יסביר לו 30/09/2013 17:56הגב לתגובה זו
- 2.שלומי 30/09/2013 14:00הגב לתגובה זואיזה שלטון איפוטנתי. לא מסוגלים לשמורעל המטבע. למה זה כל כך מסובך ? מיד להחריז כל פיחות של % 20 וזהו בדויק כמו שמדינות אחרות יודעים לשמור על המטבע שלהם
- 1.מקווה לטוב 30/09/2013 12:55הגב לתגובה זוסך הכל בישראל במדיניות הכלכלית שלה, ניתן לעשות הרבה כסף במעט זמן , ללא עבודה, ללא סיכון .... ממש גן עדן של שוטים.... זה מה שצריכים ספקולנטים.... כזאת ממשלה, כזה בנק מרכזי, והרבה טיפשים במיוחד בצמרת הכלכלית.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
