עדיין בלי נגיד חדש: הדולר היציג צלל 1% ל-3.537 שקלים
הטלטלה בשוק המט"ח המקומי נמשכה גם היום (ב') והיא צפויה להימשך כל עוד נמשכת חוסר הוודאות ביחס לפתרון בעיית אישור התקציב ותקרת החוב בארה"ב. כוחו של השקל התעצם היום עוד יותר גם לאחר שהלמ"ס פירסמה את נתוני האבטלה בארץ, שהמשיכו להצביע על שיפור בשוק העבודה, כשאחוז הבלתי מועסקים ירד ל-6.1%.
בינתיים, לבנק ישראל עדיין לא מונה נגיד חדש מבין 3 המועמדים שאישרה ועדת טירקל. בזמן שראש הממשלה שאמור להודיע על הבחירה נמצא בארה"ב בעניינים מדיניים, תצטרך ממלאת מקום הנגיד, ששלפה בשבוע שעבר את נשק הריבית, להתמודד עם התחזקות השקל שממשיכה לפגוע בכושר התחרות של היצוא הישראלי.
שעריהם של המטבעות המרכזיים, הדולר והאירו, נפלו היום כנגד השקל ובעת קביעת השערים היציגים על ידי בנק ישראל נרשמה ירידה של 0.95% בשערו היציג של השקל שנחלש ל-3.537 שקלים. האירו היציג נפל ב-0.97% ונקבע ב-4.734 שקלים, זאת לאחר הראלי המרשים שרשמו הצמדים הנ"ל לאחר הורדת הריבית במשק בשבוע שעבר.
סיכום חודשי: לאחר חודש מלא תהפוכות הסתכמה התזוזה בשערו של הדולר בירידה של 2.2%. כאשר במהלך החודש בחן הצמד למעלה את הרמה 3.63 שקלים ב-3 בספטמבר ונפל עד לשפל של 3.504 ב-20 בספטמבר. האירו סיכם את חודש ספטמבר בירידה זניחה של 0.15%, אולם במהלך החודש נרשמה בצמד זה תנודה של כ-10 אגורות.
אתמול הפילה המפלגה הרפובליקנית פצצה על הנשיא אובמה כשהעבירה הצעת חוק אשר דוחה את יישום תוכנית הבריאות של הנשיא בשנה וקושרת בינה לבין אישור התקציב. בכך למעשה קטנו הסיכויים שממשלת ארה"ב תצליח להימנע מנפילה מהמצוק הפיסקאלי ב-17 באוקטובר. מחר (ג') יהיה היום האחרון בו יכול הקונגרס להצביע על השינויים בתקציב הדרוש הרחבה. במידה והתקציב לא יעבור צפוי הממשל הפדרלי בארה"ב להיכנס לראשונה מזה 17 שנה למצב של הקפאת תקציבים (SHUTDOWN).
FXCM ישראל העריכו הבוקר כי "התנודתיות בדולר-שקל עשויה לזנק השבוע על רקע אירועי המפתח בארצות הברית. הדולר-שקל טיפס מעלה בחוזקה בשבוע האחרון והוסיף לערכו בסיכום שבועי כמעט 5 אגורות. המהלך הזה ראוי לציון על רקע העובדה שבעולם הדולר דווקא דשדש ונסחר בטווחים צרים מול המטבעות המרכזיים".
"את העוצמה היחסית של הדולר בזירת המט"ח המקומי יש לייחס ליחסי הכוחות בשוק המקומי בין הקונים למוכרים. אין ספק שמהלכיו האגרסיביים של בנק ישראל, ובכלל זה הורדת הריבית המפתיעה, הצילו את שער החליפין מקריסה מתחת ל-3.5 שקלים".
- 5.רון סביר 30/09/2013 21:34הגב לתגובה זולפני כמה שנים הדולר הגיע לרמה של 3.22 עם נגיד בפועל ומאז טיפס לרמה של 4.22 שח
- 4.כהנוביף 30/09/2013 18:40הגב לתגובה זוחקירה פלילית מדוע הדולר נופל והאוצר לא מטיל מיסוי על הספקולנטים. ועדת חקירה אולי מישהו משוחד? יתכן שכן או לא. שווה בדיקה
- 3.לפיד עדיין לא הבין את הסכנה שבשקל חזק (ל"ת)שמישהו יסביר לו 30/09/2013 17:56הגב לתגובה זו
- 2.שלומי 30/09/2013 14:00הגב לתגובה זואיזה שלטון איפוטנתי. לא מסוגלים לשמורעל המטבע. למה זה כל כך מסובך ? מיד להחריז כל פיחות של % 20 וזהו בדויק כמו שמדינות אחרות יודעים לשמור על המטבע שלהם
- 1.מקווה לטוב 30/09/2013 12:55הגב לתגובה זוסך הכל בישראל במדיניות הכלכלית שלה, ניתן לעשות הרבה כסף במעט זמן , ללא עבודה, ללא סיכון .... ממש גן עדן של שוטים.... זה מה שצריכים ספקולנטים.... כזאת ממשלה, כזה בנק מרכזי, והרבה טיפשים במיוחד בצמרת הכלכלית.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
