עדיין בלי נגיד חדש: הדולר היציג צלל 1% ל-3.537 שקלים

האירו היציג נפל ב-0.97%. הדולר נחלש בסיכום חודש ספטמבר ב-2.2%. FXCM ישראל: "התנודתיות בדולר-שקל עשויה לזנק השבוע על רקע אירועי המפתח בארצות הברית"
יעל גרונטמן | (5)

הטלטלה בשוק המט"ח המקומי נמשכה גם היום (ב') והיא צפויה להימשך כל עוד נמשכת חוסר הוודאות ביחס לפתרון בעיית אישור התקציב ותקרת החוב בארה"ב. כוחו של השקל התעצם היום עוד יותר גם לאחר שהלמ"ס פירסמה את נתוני האבטלה בארץ, שהמשיכו להצביע על שיפור בשוק העבודה, כשאחוז הבלתי מועסקים ירד ל-6.1%.

בינתיים, לבנק ישראל עדיין לא מונה נגיד חדש מבין 3 המועמדים שאישרה ועדת טירקל. בזמן שראש הממשלה שאמור להודיע על הבחירה נמצא בארה"ב בעניינים מדיניים, תצטרך ממלאת מקום הנגיד, ששלפה בשבוע שעבר את נשק הריבית, להתמודד עם התחזקות השקל שממשיכה לפגוע בכושר התחרות של היצוא הישראלי.

שעריהם של המטבעות המרכזיים, הדולר והאירו, נפלו היום כנגד השקל ובעת קביעת השערים היציגים על ידי בנק ישראל נרשמה ירידה של 0.95% בשערו היציג של השקל שנחלש ל-3.537 שקלים. האירו היציג נפל ב-0.97% ונקבע ב-4.734 שקלים, זאת לאחר הראלי המרשים שרשמו הצמדים הנ"ל לאחר הורדת הריבית במשק בשבוע שעבר.

סיכום חודשי: לאחר חודש מלא תהפוכות הסתכמה התזוזה בשערו של הדולר בירידה של 2.2%. כאשר במהלך החודש בחן הצמד למעלה את הרמה 3.63 שקלים ב-3 בספטמבר ונפל עד לשפל של 3.504 ב-20 בספטמבר. האירו סיכם את חודש ספטמבר בירידה זניחה של 0.15%, אולם במהלך החודש נרשמה בצמד זה תנודה של כ-10 אגורות.

אתמול הפילה המפלגה הרפובליקנית פצצה על הנשיא אובמה כשהעבירה הצעת חוק אשר דוחה את יישום תוכנית הבריאות של הנשיא בשנה וקושרת בינה לבין אישור התקציב. בכך למעשה קטנו הסיכויים שממשלת ארה"ב תצליח להימנע מנפילה מהמצוק הפיסקאלי ב-17 באוקטובר. מחר (ג') יהיה היום האחרון בו יכול הקונגרס להצביע על השינויים בתקציב הדרוש הרחבה. במידה והתקציב לא יעבור צפוי הממשל הפדרלי בארה"ב להיכנס לראשונה מזה 17 שנה למצב של הקפאת תקציבים (SHUTDOWN).

FXCM ישראל העריכו הבוקר כי "התנודתיות בדולר-שקל עשויה לזנק השבוע על רקע אירועי המפתח בארצות הברית. הדולר-שקל טיפס מעלה בחוזקה בשבוע האחרון והוסיף לערכו בסיכום שבועי כמעט 5 אגורות. המהלך הזה ראוי לציון על רקע העובדה שבעולם הדולר דווקא דשדש ונסחר בטווחים צרים מול המטבעות המרכזיים".

"את העוצמה היחסית של הדולר בזירת המט"ח המקומי יש לייחס ליחסי הכוחות בשוק המקומי בין הקונים למוכרים. אין ספק שמהלכיו האגרסיביים של בנק ישראל, ובכלל זה הורדת הריבית המפתיעה, הצילו את שער החליפין מקריסה מתחת ל-3.5 שקלים".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רון סביר 30/09/2013 21:34
    הגב לתגובה זו
    לפני כמה שנים הדולר הגיע לרמה של 3.22 עם נגיד בפועל ומאז טיפס לרמה של 4.22 שח
  • 4.
    כהנוביף 30/09/2013 18:40
    הגב לתגובה זו
    חקירה פלילית מדוע הדולר נופל והאוצר לא מטיל מיסוי על הספקולנטים. ועדת חקירה אולי מישהו משוחד? יתכן שכן או לא. שווה בדיקה
  • 3.
    לפיד עדיין לא הבין את הסכנה שבשקל חזק (ל"ת)
    שמישהו יסביר לו 30/09/2013 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלומי 30/09/2013 14:00
    הגב לתגובה זו
    איזה שלטון איפוטנתי. לא מסוגלים לשמורעל המטבע. למה זה כל כך מסובך ? מיד להחריז כל פיחות של % 20 וזהו בדויק כמו שמדינות אחרות יודעים לשמור על המטבע שלהם
  • 1.
    מקווה לטוב 30/09/2013 12:55
    הגב לתגובה זו
    סך הכל בישראל במדיניות הכלכלית שלה, ניתן לעשות הרבה כסף במעט זמן , ללא עבודה, ללא סיכון .... ממש גן עדן של שוטים.... זה מה שצריכים ספקולנטים.... כזאת ממשלה, כזה בנק מרכזי, והרבה טיפשים במיוחד בצמרת הכלכלית.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים