סטפק: "עליית מחירי הדירות - תיקון חד פעמי; שוק המניות בישראל זול ב-15% עד 20% בהשוואה לשווקים המפותחים"

יו"ר מיטב - "בכל עשור היו 3-4 שנים של ירידה במחירי הדירות והעלייה הממוצעת היא 2% ריאלית בלבד. צפו במניות המומלצות ל-2013
לירן סהר | (4)

"קיים חשש בשוק ההון מקושי בהקמת ממשלה יציבה, ממשלה צרה לא טובה לשוק מכיוון שיהיה קשה לה להעביר תקציב", כך אמר צבי סטפק, יו"ר מיטב בכנס השנתי של לקוחות מיטב טרייד. "לא משנה מי יהיה בשלטון, אנו צפויים לראות שילוב של העלאות מיסים וקיצוץ תקציב."

סטפק התייחס לשוק הנדל"ן התזזיתי ואמר כי העלייה האחרונה במחירי הדירות שהחלה ב-2006 ועד 2009 הייתה תיקון חד-פעמי. "בכל עשור ב-6 העשורים האחרונים היו 3-4 שנים של ירידה במחירי הדירות, כאשר העלייה הממוצעת במחירי הדירות בישראל מאז שנות ה-60 הינה 2% ריאלית לשנה בלבד."

לדבריו, התשואה על השקעה בדירות (עליית ערך+שכירות) הייתה תקופה ארוכה נחותה בהשוואה להשקעה באג"ח ממשלת ישראל. "בנק ישראל אינו מסוגל להתמודד לבדו באמצעות הריבית עם כוחות ההיצע והביקוש בשוק לאורך זמן ולכן הפתרון הוא שחרור קרקעות מהיר במחירים נמוכים ממחירי השוק תוך פיקוח על מחירי הדירות שייבנו מסגרת זו."

לגבי שוק אגרות החוב הממשלתי והקונצרני, הסביר סטפק, כי שוק האג"ח הממשלתי מציע תשואות נמוכות מאוד ולכן הוא מסוכן ביחס לתמורה שהוא מציע. הסיכון גבוה יותר ככל שהמח מ ארוך יותר. "צריך להעדיף באפיק האג"ח הממשלתי את המחמים הקצרים והבינוניים על פני הארוכים. תיק אג"ח קונצרני מפוזר יניב תשואה גבוהה יותר מתיק אג"ח ממשלתי."

לגבי שוק המניות הישראלי, טוען סטפק כי הוא הציג תשואת חסר בשנים 2011-2012, עם זאת, הדגיש, כי חלק מהפיגור נסגר בחודשים האחרונים בשל דחיית הלו"ז של האיום האיראני והתאוששות שוק האג"ח הקונצרניות, שהעיק קודם לכן על שוק המניות. לפי הערכות מיטב, נקודת התמחור נוחה בתחילת 2013 ורמת השערים בישראל זולה בכ-15% עד 20% בהשוואה לשווקים המפותחים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    י 24/01/2013 11:49
    הגב לתגובה זו
    שחקנית מרכזית בשוק הארצי אאורה
  • 3.
    רון 24/01/2013 11:25
    הגב לתגובה זו
    חברה החברה בונה דירות בנפחים עצומים בכול הארץ שער 500 במנייה ניראה ראלי מאוד
  • 2.
    טל 24/01/2013 11:17
    הגב לתגובה זו
    מהלך חד של מאות אחוזים בדרך שיווק של 1300 יחידות דיור ברעבעון הקרוב הכנסות שיא של 1.6 מיליארד שח המבין יביו
  • 1.
    א 24/01/2013 11:02
    הגב לתגובה זו
    הפעם האחרונה שהוא היה שורי היתה בסוף 2007
האחים ינאי, צילום: שמוליק ינאיהאחים ינאי, צילום: שמוליק ינאי
ראיון מיוחד

מנכ״ל בלייד ריינג׳ר: ״השם עופר ינאי פותח דלתות״

שמוליק ינאי, בעל השליטה והמנכ״ל הטרי בבלייד ריינג׳ר, מדבר על העסקה הלוהטת: ״תחשוב על בלייד ריינג׳ר כמו נקסט ויז׳ן - אותו רעיון, אותה לוגיקה טכנולוגית״; על השווי שמגלם מזכר ההבנות עם VisionWave ״הם רואים את הפוטנציאל״, ומודה גם כי ״השם עופר ינאי פותח דלתות״

מנדי הניג |

בלייד ריינג’ר בלייד ריינג'ר 3.64%   לוהטת היום, היא מזנקת בעשרות אחוזים, זה מגיע אחרי שדיווחה על מזכר הבנות למכירת מלוא פעילות סולאר דרון החברה הבת שלה שבאמצעותה פיתחה טכנולוגיית רחפנים לניקוי פאנלים סולאריים - לידי VisionWave האמריקאית, חברה קטנה יחסית בשווי של כ-190 מיליון דולר שמציגה עצמה כחברת AI ביטחונית. העסקה, אם תצא לפועל, תתבצע לפי שווי של כ-23 מיליון דולר במניות VisionWave שזה סכום גבוה בהרבה משווי השוק של בלייד ריינג’ר כולה, שעמד על כ-15 מיליון שקל לפני פתיחת המסחר והזינוק היום.

יש הרבה סימני שאלה סביב העסקה הזאת. מי עשה את ה"שידוך" בין החברות? מה ראתה VisionWave - חברה ביטחונית קטנה (והפסדית) במוצר של בלייד ריינג’ר, עד כדי כך שהיא מוכנה לשלם עליו פרמיה כל כך גבוהה? וגם אם הם כל כך מאמינים במוצר אז למה זה קורה במניות ולא במזומן? האם זה באמת מהלך אסטרטגי אמיתי שמבוסס על פוטנציאל טכנולוגי, או בעסקת נייר כדי ״לנפח את החלום״? ובכלל האם מזכר ההבנות יבשיל להסכם מחייב?

וגם - לאן זה לוקח את בלייד ריינג’ר. חברה שאם מסתכלים על המחצית ששורפת כ-300-400 אלף שקל ברבעון, עם תזרים שלילי ואזהרת "עסק חי" - ומה הם יעשו עם המניות - יממשו מיד? 

אם ננסה למסגר את זה השוק מנסה להבין האם מדובר בפריצת דרך אמיתית או בתרגיל מתוחכם. אז ישבנו לשיחה עם שמוליק ינאי שהוא גם בעל השליטה וגם המנכ"ל הטרי של בלייד ריינג’ר הוא סיפר על איך נולדה העסקה, על האכזבה מהשוק הישראלי, חשף שהם בדרך לרישום כפול בנאסד״ק וגם התאפק מאוד לא לגלות שתיכף תצא הודעת יח״צ מהחברה VisionWave על התפתחות משמעותית וגם - איך השם ״עופר ינאי״  - ״פותח לי דלתות״

שמוליק, אנחנו רואים את בלייד ריינג’ר מזנקת היום בוא תעשה לנו סדר - מה בדיוק קרה וקורה ביניכם לבין VisionWave?

בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?

עימות תקציבי בין האוצר למשרד הביטחון עלול להביא להקפאת תשלומים לתעשיות הביטחוניות - זה לא חדש, החברות הביטחוניות רגילות לעיכובים בתשלומים; האם עיכובים כעת ישדרו למשקיעים סכנה אחרת, ועל ההבדל בין תזרים לרווח?

מנדי הניג |

משרד האוצר החליט להפסיק את החגיגה התקציבית של משרד הביטחון. נגמרה המלחמה האינטנסיבית ונגמרו הימים שהביטחון קיבל כמעט כל מה שרצה. תוספת תקציב לביטחון היא פחות תקציב לחינוך, בריאות, רווחה ועוד. אז באוצר החליטו שלא  להיכנע ללחץ וגם לא להאשמות בסגנון - "אם לא תאשרו לנו, יש סכנה גדולה לחיילים, למדניה.....".  במשרד האוצר טוענים ובצדק שמשרד הביטחון והצבא צריכים להתייעל - יש שם בורות שומן ענקיים, אז לפני שבאים לגב' כהן מחדרה ומקצצים לה את הקצבה שהצבא יתייעל. הרחבה: מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון;  וגם - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים.


העימות בין האוצר למשרד הביטחון יגיע לחברות הביטחוניות. החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג לא יאשר תשלומים מעבר לתקציב שנקבע. זה יוביל לעצירת תשלומים של משרד הביטחון לספקים. החברות הביטחוניות כשבראשן אלביט מערכות, רפאל והתעשייה האווירית, ירגישו את העיכובים בתשלומים עד שתושג הסכמה כוללת על מסגרת התקציב לשנת 2026. זה לא חדש, הן סבלו בעבר וגם לפני כשנה מעיכובים בתשלומים. אבל ייתכן שהפעם זה שונה כי זה יוביל את מערכת הביטחון לבדוק כל שקל שיוצא מהקופה. 

אלביט מערכות היא היחידה מבין השלוש שמניותיה נסחרות בבורסה המקומית (ובוול סטריט). אלביט תצטרך להסביר לאנליסטים ומשקיעים את הגידול ביתרת הלקוחות (חוב לקוחות שלא שולם). האנליסטים אולי ירימו גבה, אבל הם כבר שמעו את ההסבר הזה בעבר. 

דחייה בפועל של תשלומים זה לא אישו גדול באלביט כי אין לה בעיות תזרים. גם אם המדינה תעכב תשלומים זה בסוף יגיע. השאלה החשובה היא מה המשמעות של העימות בין האוצר למשרד הביטחון על הצטיידות המשך ועל המחירים בהמשך

כלומר, האנליסטים יתחילו לתרגם את המאבק בין האוצר למשרד הביטחון רק כאשר הם יחששו מהשפעה על ביצועי ההמשך של אלביט. עם משרד הביטחון ינהל מו"מ קשוח יותר, אם הוא יפחית הצטיידות, אז תהיה לזה השלכה על הרווח והרווחיות ואז זה יכול לפגוע במניה. כלומר, כל עוד העניין תזרימי זה לא יפגע במניה, אך אם יהיה חשש לפגיעה עתידית ברווח הצפוי - זה ישפיע על המניה.