לראשונה: קבוצת דן אנד ברדסטריט תדרג אשראי של חברות פרטיות
קבוצת דן אנד ברדסטריט משיקה שירותי דירוג אשראי לחברות פרטיות. דירוג הדומה למקובל בעולם ומאפשר למעניקי האשראי ולשותפים עסקיים לשפר את השקיפות של החברות הלוות. כמו כן, מסייע הדירוג לחברות הפרטיות במיקסום התנאים המסחריים מול נותני האשראי, עד כדי חיסכון משמעותי בהוצאה על הריבית השנתית שיכולה להגיע למאות אלפי שקלים, תלוי היקף פעילות החברה.
בניגוד לחברות ציבוריות המדווחות באופן שוטף, נתוני החברות הפרטיות נשמרים בחיסיון, ולכן השימוש בדירוג זה מסייע בהתאמת התנאים להעמדת האשראי באופן המשקף את רמת הסיכון של החברה המדורגת. השימוש בדירוג יקצר את תהליכי הערכת ובחינת האשראי ותחסוך בעלויות הן לחברות המדורגות והן לבנקים.
במצב בו מצוקת האשראי רק תלך ותחריף ולאור העובדה כי החברות הפרטיות אינן יכולות לגייס בשוק ההון, הן תלויות בספקים שיוכלו מעתה ליהנות מסביבת וודאות גבוהה יותר בכל הקשור לקבלת החלטות אודות החברות המדורגות. בנוסף, הספקים יוכלו לתמחר את העסקאות באופן המשקף את סיכון החייב, דרישת בטחונות נוספים או הפחתת בטחונות. וכן הספק יוכל להפעיל גביה הדוקה יותר מלקוחות בעלי אשראי נמוך ונוחה יותר מלקוחות בעלי אשראי גבוה.
הדירוג החדש מאפשר לחברה לבדל עצמה מחברות מקבילות לה בענף ותייצר בקרב בעלי העניין שלה אמינות גבוהה ושקיפות. דירוג האשראי נותן למלווים נקודת ייחוס להערכת האשראי הפנימית שלהם ומאפשר להם לנטר את רמת הסיכון של החברה בצורה אפקטיבית יותר.
הערכת אשראי בקרב חברות פרטיות דומה בגישתה לבדיקת נאותות מקיפה, הכוללת ניתוח על פני חמישה רבדים שונים: פיננסי, עסקי, ניהולי, תפעולי ומשפטי. לאורך חמשת הרבדים, נבחנים גורמי הסיכון של המודל העסקי ושל הישות המשפטית באופן ספציפי. הספקטרום בניתוח הרבדים, הינו דרך הישות המשפטית, הענף בה היא פועלת ומאפיינים מאקרו כלכליים.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
