"חלק מהמלצות ועדת קדמי אפילו מיטיבות עם השחקניות הקיימות"
"בחינה מהירה של המלצות ועדת קדמי שיובאו לאישור בקרוב בפני שר האוצר מראה שהשד לא כ"כ נורא- חלק מההמלצות אפילו מיטיבות עם השחקניות הקיימות", כותבת דורין פלס, אנליסטית הקמעונאות והמזון באי.בי.אי, בתגובה ראשונה להמלצות שמובאות היום לעיון הציבור.
על פי הצוות לבחינת יוקר המחיה בישראל בענפי המזון והצריכה בראשותו של השופט לשעבר יעקב קדמי, (ועדת קדמי) מחירי המזון בישראל גבוהים מהממוצע ב-OECD, זאת בגלל ריכוזיות באספקה ובקמעונאות.
"נראה כי ההמלצות הסופיות פחות חמורות ממה שהשוק ציפה לו. עיקר היישום בפועל יתמקד ככל הנראה בעידוד מותג פרטי ובהטלת מגבלות על התרחבות שופרסל ואלון רבוע כחול תחת תנאים מאוד קשיחים", כתבה פלס.
לגבי הגברת הרגולציה על קשרי ספק-קמעונאי בדרך של סדרנות עצמית צויין כי שופרסל כבר עובדת בסדרנות עצמית ורבוע כחול נמצאת בעיצומו של מעבר זה. "הרשתות הפרטיות יפגעו שכן מעבר לסדרנות עצמית דורש משאבים רבים, בעיקר בטווח הזמן הקצר".
הגדלת חשיפת המוצר למותג הפרטי במסגרת עידוד המותג הפרטי תסייע בעיקר לשופרסל וריבוע כחול שמובילות בתחום. לגבי עידוד יצרניות מזון קטנות נכתב "טרם יושם ב-OECD, היישום נראה בעייתי, והסיכוי שההמלצה תתקבל הוא קטן".
פיקוח על מחירי המזון הכולל דיווח על רווחיות מוצרים שנקבעו מראש, וחובת הקצאת מדפים למוצרים בפיקוח לא צפוי לפגוע באסם ושטראוס לפי אי.בי.אי. כיוון ש"מחיר היישום יקר והפתרון הוא לטווח קצר. סביר כי האימוץ יהיה מוגבל"
המלצה חשובה נוספת שאמורה לתרום לעידוד התחרות היא התניית פתיחת מרכולים בבחינת רמת התחרויות המקומית ע"י הרשות להגבלים. החשש הגדול של הקמעונאיות הגדולות שופרסל ורבוע כחול היה מהגבלת ההתרחבות העתידית. בהקשר זה המליצה הועדה על מגבלות רק במקרה בו פועלות פחות מ-4 רשתות באיזור, או במקרה בו הרשת חולשת כבר על 40% מהמכירות באיזור.
גם במקרה זה מזהים ב-IBI בעייתיות: "להערכתנו, גם היום רשתות לא נכנסות לאזורים בהן חולשות על 40% מהמכירות; ייתכן כי ההמלצה הסופית תכלל קביעת סף לגודל חנות", כלומר שהרשתות הגדולות יכולו לפתוח חנויות בפורמט שונה אשר עוקף את ההגבלות, קטנות יותר. בנוסף פלס תוהה על המשמעות של "איזור" הניתנת לפרשנות - האם מדובר במס דקות נסיעה? או בכמה קילומטרים?
בהקשר זה כותבים בפסגות כי "ההמלצה עשויה להשפיע על שתי הרשתות הגדולות בפתיחת סניפים חדשים וכן על רשתות קטנות יותר הדומיננטיות באזורים מסויימים. עם זאת, הועדה לא המליצה על סגירת סניפים קיימים באזורים ריכוזיים, כך שלא צפויה פגיעה מהותית בהכנסות קיימות אלא רק במאמצי התרחבות עתידיים, וזאת בצורה מצומצמת בלבד".
האנליסט אביעד שימון מפסגות מסכם וכותב כי "מבחינת רשתות השיווק, צפויה הגבלה במידה מצומצמת במאמצי ההתרחבות של שתי הגדולות. התנהלות חדשה מול הספקים ופגיעה בהסדרים נוכחיים עלולה להוביל לשחיקת רווחיות בענף הקמעונאות. עם זאת, הועדה מביאה בשורה חיובית למותגים הפרטיים של הרשתות וכן עבור רשתות קטנות וחדשות, לעידוד התרחבות עתידית והגדלת נתחי שוק".
דש: "הספקים הגדולים הם הנפגעים המשמעותיים"
האנליסט מאיר סלייטר מדש צמיג ניתוח שונה: "המפסידים העיקריים הם הספקים הגדולים אשר ההמלצות בתחום שלהם גם מגדילות את התחרות וגם עלולות לפגוע בצמיחה. מבין החברות הציבוריות, ההשפעה יותר גדולה על אסם, מאחר והפעילות שלה בארץ משמעותית יותר".

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.

לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
מטריקס סוגרת רבעון שיא נוסף עם צמיחה דו ספרתית בכל הפרמטרים המרכזיים: ההכנסות עלו ב-15.7% לשיא של 1.64 מיליארד שקל, הרווח התפעולי גדל ב-21.5% ל-131.5 מיליון שקל, והרווח הנקי טיפס ב-21% ל-84.3 מיליון שקל; החברה הכריזה על דיבידנד נוסף של כ־57.9 מיליון
שקל
לקראת המיזוג הצפוי עם מג'יק מג'יק 2% , מטריקס מטריקס 1.85% ממשיכה להפגין עוצמה. הדוחות לרבעון השלישי של 2025 מציגים שורה של שיאים חדשים, עם צמיחה חדה בהכנסות וברווחיות בכל תחומי הפעילות, על רקע ביקושים גוברים לפתרונות טכנולוגיים, שירותי ענן וביטחון. במקביל, מנכ"ל החברה מוטי גוטמן מדגיש כי הביצועים ברבעון משקפים את המיצוב המוביל של מטריקס בשוק ה-IT המקומי ואת אמון המשקיעים לקראת המיזוג ההיסטורי עם מג'יק.
תוצאות הרבעון השלישי
הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו לשיא של כ-1.64 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.42 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-15.7%. בנטרול השפעת העלייה בהיקף ההכנסות שנרשמו על בסיס נטו, שיעור הצמיחה עמד על כ-20.7%.
הגידול נבע בעיקר מהתרחבות במגזר פתרונות ושירותי IT, ייעוץ וניהול בישראל, בדגש על תחומי הדאטה, הסייבר, הדיגיטל, מערכות הליבה, זרוע ההנדסה, הביטחון והסקטור הפיננסי, וכן מתשתיות ענן ומחשוב. בנוסף, בא לידי ביטוי איחוד תוצאות החברות גב מערכות, אורטק ו-ALACER שנרכשו לאחרונה. בנטרול השפעת האיחודים, הצמיחה האורגנית ברבעון עמדה על כ-15.6%.
הרווח הגולמי ברבעון הגיע לשיא של כ-241.5 מיליון שקל (14.7% מההכנסות), לעומת כ-205 מיליון שקל ברבעון המקביל (14.5% מההכנסות), עלייה של 17.8%. העלייה ברווחיות נובעת מהגידול בהיקפי הפעילות ומהליכי התייעלות תפעולית, על אף שחיקה בשער הדולר וירידה של כ-3.9% בשעות העבודה לעומת השנה שעברה.
- מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
- מטריקס: ההכנסות עלו כ-9%, הרווח הנקי גדל ב-4.4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי זינק ל-131.5 מיליון שקל (8% מההכנסות), לעומת 108.2 מיליון שקל (7.6%) ברבעון המקביל, גידול של 21.5%. בנטרול השפעת איחוד החברות החדשות, הצמיחה האורגנית ברווח התפעולי עמדה על 15.2%.
