כתב אישום נגד אולמרט: מואשם בקבלת שוחד בפרשת הולילנד

ראש הממשלה לשעבר מואשם לפי כתב האישום בקבלת שוחד עת כיהן כראש עיריית ירושלים. "יזמי הנדל"ן פעלו בשיטתיות וסיפקו מעת לעת את צרכיהם הכספיים של עובדי הציבור והמקורבים להם"
לירן סהר | (3)

לפני זמן קצר הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום בפרשת הולילנד, זאת לאחר כשנתיים מאז שנחשפה הפרשה. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מואשם בכתב האישום בקבלת שוחד עת כיהן כראש עיריית ירושלים.

כתב אישום הוגש גם בין היתר כנגד אורי לופליאנסקי, שכיהן בזמנו כסגן ראש עיריית ירושלים, שולה זקן, שכיהנה כראש לשכתו של אולמרט, דני דנקנר, יו"ר דירקטוריון משותף של חברת תעשיות מלח לישראל סגן יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים בזמנו וכנגד יעקב אפרתי, אשר שימש כמנכ"ל משרד התשתיות ומאוחר יותר מונה לתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל.

כתב האישום כולל גם את פרשת חוות הזרע ופרשת תעשיות מלח. כנגד חשודים נוספים. עיקרו של כתב האישום הוא סיפורו של "מלון הולילנד" לשעבר, שהפך לפרוייקט בניה גדול, המתנשא על רכס הולילנד, ונראה כמעט מכל חלקי העיר. בעבר, היה על רכס הולילנד מלון קטן בן כ- 100 חדרים. באמצעות ארבע תכניות שקודמו ואושרו במהלך כעשור, בזו אחר זו, על ידי מוסדות התכנון, תוך מעורבות הנאשמים השונים, הפך המלון לשכונת מגורים עתירת מימדים בת למעלה מ- 1000 יחידות דיור, חלקן בשני מגדלים בני מעל 30 קומות.

מערכת היחסים בין יזמי הנדל"ן ובעלי הקרקע בפרויקט הולילנד, לבין עובדי ונבחרי הציבור, פעלה, על פי כתב האישום לאורך הזמן ובשיטתיות, כך שיזמי הנדל"ן מספקים מעת לעת את צרכיהם הכספיים של עובדי הציבור והמקורבים להם, בשלבים השונים של ההליכים התכנוניים השונים בארבע התכניות. בתמורה, פעלו לכאורה עובדי ונבחרי הציבור להסרת מכשולים, דחיית התנגדויות, קיצור דרמטי בלוחות הזמנים של ההליכים התכנוניים, הגדלה ניכרת של אחוזי הבנייה, שינויים בייעוד המקרקעין, והקלות בחובות הבנייה והפחתת מיסים, הכל לבקשת היזמים.

על-אף שכתב האישום עוסק בירושלים, הרי שמסכת העובדות המפורטות בו מתארת מערכת תשלומי שוחד נוספים ואחרים במקומות נוספים במדינת ישראל. כך לדוגמא מפרט כתב האישום תשלומי שוחד שניתנו בעבור קידום ענייניהם של יזמי הנדל"ן בקרקעות בצפון (עתלית, חוות יבור), קרקעות באזור המרכז (חוות שלם) וקרקעות בדרום (חוות מבחור, אילת).

אמיר דן, יועץ התקשורת של אולמרט מסר בתגובה: "כתב האישום הוגש מבלי שהפרקליטות אפשרה לאולמרט אפילו את זכותו הבסיסית לשימוע, וזאת למרות הידיעה הברורה של אנשי הפרקליטות כי התיק בעניין הולילנד בכל הנוגע למר אולמרט הוא מופרך מיסודו ומורכב כולו מטענות בעלמא של עד מדינה מפוקפק, אשר אפילו חוקריו חשדו בו כי שיבש ראיות. כתב האישום מתבסס על סיפורי אלף לילה ולילה שנולדו במוחו של עד מדינה זה, אשר בתי משפט שדנו בענייניו כבר ביקרו אותו בעבר בחריפות ואת נטייתו שלא לומר אמת. האיש אף לא היסס להסתיר מהמשטרה ומהפרקליטות את העובדה שניסה לסחוט אנשים שונים, אותם הפך אחר כך בהבל פיו לחשודים."

"אולמרט הצהיר בצורה הברורה ביותר כי מעולם לא לקח שוחד, לא במישרין ולא בעקיפין, והגשת כתב אישום כעת לא תשנה עובדה זו", הוסיף דן. אולמרט, כראש העיר ירושלים תמך בפרוייקט הולילנד כבר מתחילתו, וזאת במתכונתו הראשונית של הפרוייקט, לפני שהוכנסו בפרוייקט שינויים רחבים מאד לאחר תקופתו. אולמרט תמך בפרוייקט המקורי מתוך אמונה, כי דווקא בתקופה בה אוכלוסיה רחבה נוטשת את עיר הבירה, יסייע פרוייקט זה להשאיר בירושלים אוכלוסיה חילונית מבוססת שהעיר כה זקוקה לה."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ירושלמית 05/01/2012 22:05
    הגב לתגובה זו
    הלוואי וישב בכלא. כיער את ירושלים ומכר אותה לחרדים.
  • 2.
    חי במינוס 05/01/2012 10:57
    הגב לתגובה זו
    לכן בתפישתו,הוא לא קבל שוחד
  • 1.
    ירושלמי 05/01/2012 10:13
    הגב לתגובה זו
    יש להרוס את המפלצת המכוערת הזאת! היא ניבטת אלייך מכל מקום בעיר, מכערת כצלקת את פניה, ומזכירה לך ללא הרף את מעשי השחיתות והקומבינות שהיו בתקופת אולמרט.. גועל נפש!!!
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?


ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה

מנדי הניג |

רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.

במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של 67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות של הפעילות.

על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול של הנפקה.


האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?

"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי. 

חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".

מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?

"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".

מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?