למרות שחיקת הרווחיות: הרווח של שופרסל זינק ב-56% ברבעון הרביעי ל-78 מיליון שקל
חברת שופרסל פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של 2009 ולשנה כולה. הכנסות שופרסל בשנת 2009 הסתכמו ב-11.04 מיליארד שקל, עלייה של 1% בהשוואה לשנה הקודמת. למרות העלייה הקלה בהכנסות, בשורה התחתונה מציגה שופרסל צמיחה של 15% ברווח הנקי לרמה של 323 מיליון שקל.
צמיחת הרווח הנקי מקורה בעיקר מאירועים חד פעמיים שהתרחשו בשנת 2008 כגון עליית ערן נדל"ן להשקעה שהוסיפה 74 מיליון שקל לרווח והפסד של 127 מיליון שקל הנובע מהתאמת מוניטין.
בחינה של הפרמטרים התפעוליים של החברה מצביעים על שחיקה בשיעור הרווח הגולמי והרווח התפעולי בשנת 2009 לעומת שנת 2008. שיעור הרווח הגולמי עמד על 26% בהשוואה ל-27% בשנה הקודמת. שיעור הרווח התפעולי עמד על 4.5%, בהשוואה ל-5.2% בשנת 2008.
ברבעון הרביעי, הכנסותיה של שופרסל הסתכמו ב-2.75 מיליארד שקל, עלייה של 2% בהשוואה לרבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם ב-78 מיליון שקל, זינוק של 56% בהשוואה לרבעון המקביל.
שופרסל הנמנית על קבוצת אי.די.בי היא קמעונאית המזון הגדולה בארץ ובסוף השנה הפעילה 240 סניפים ברחבי הארץ. כמו כן, לחברה ישנה פעילות נוספת בתחום הנדל"ן מניב בישראל, פעילות אשר נחשבת לזניחה.
אפי רוזנהויז, נשיא ומנכ"ל שופרסל, אמר היום: "שופרסל התאימה את תוכנית העבודה לשנת 2009 לאור חוסר הוודאות, ההאטה הכלכלית והתחרות בשוק המזון. בשנה זו המשיכה שופרסל לפתח את התשתיות המאפשרות לה לעמוד ברווחיות גבוהה, גם בתקופה זו".
רפי ביסקר ושולם פישר, יו"רים משותפים של שופרסל, אמרו היום: "תוכנית העבודה לשנת 2009 לקחה בחשבון התפתחויות משמעותיות בכלכלה הישראלית ובמצב התחרותי בשוק המזון. החברה עמדה בתכניות העבודה והציגה תוצאות טובות המקבלות ביטוי ברווח נקי גבוה ובשמירה על נתח השוק שלה".
הדו"ח השנתי מאפשר לקבל הצצה על עלות שכרם של בכירי שופרסל, ובהם נשיא ומנכ"ל החברה אפי רוזנהויז. עלות שכרו של רוזנהויז בשנת 2009 הסתכמה ב-8.9 מיליון שקל בשנה (738 אלף שקל בחודש). עלות שכרו של רוזנהויז כוללת שכר של כ-2.1 מיליון שקל, מענק של 4.5 מיליון שקל ותשלום מבוסס מניות בהיקף של 2.3 מיליון שקל.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
